ההתמחות ללשון העברית

הלימודים בהתמחות בלשון העברית מכשירים את הסטודנטית להוראת המקצוע בבתי הספר ומציידים אותה בכלים הדרושים ובידע העיוני במדע הלשון. במהלך הלימודים תרכוש הסטודנטית ידיעות מעמיקות בלשון העברית, על פי כלים בלשניים מודרניים תוך השוואה ללשונות השמיות הקרובות לה, כמו ארמית וערבית. כן תלמד הסטודנטית להכיר את התהליכים ואת השינויים שחלו בלשון במרוצת הדורות, ועדיין חלים בה חדשים לבקרים.
במהלך ארבע שנות הלימוד תשתתף הסטודנטית במגוון רחב של קורסים אשר יקנו לה הכרה מעמיקה בכל תחומי הלשון במישורים השונים:
א. במישור הרובד הלשוני – לשון המקרא, לשון חז"ל, לשון ימי הביניים ולשון העברית החדשה;
ב.    במישור ענפי הלשון – תורת ההגה (פונולוגיה), תורת הצורות (מורפולוגיה), תחביר, סמנטיקה (משמעות), מילונאות ועוד;
ג.     במישור משלבי הלשון (המישור החברתי) –  לשון גבוהה (מליצית), לשון תקנית, לשון מדוברת ולשון תת-תקנית (סלנג).

מלבד ההכשרה להוראה ולהנחלת המקצוע לתלמידים בבתי הספר, יש בהתמחות בלשון העברית גם מטרות מעשיות יום-יומית, וביניהן: שיפור הלשון בהבעה בכתב ובעל פה; הבנה טובה יותר בלימוד התנ"ך, בקריאתו ובמפרשיו הקלאסיים; הקפדה טובה יותר בסידור התפילה ועוד.