חדש על המדף

האם גם אתם שאלתם את עצמכם מדי פעם מהו ה"מדע" הזה? מניין הנופך העל-אנושי שמתלווה לעיתים להכרזות "המדע הראה ש..." או "המדע הוכיח ש..."? בספר זה אחישר מציג את התשובות שאותן הוא עונה לעצמו על שאלות אלה, תשובות שהתגבשו בעקבות תהייה של למעלה משלושים שנה על מהות המדע. 
אהוד אחישר הוא חוקר מוח במכון ויצמן למדע. הספר מתאר את תובנותיו על ההליך המדעי, תובנות שניזונו ממחקריו בתחום התפישה החושית. הספר מוליך את הקוראים מתהליכי התפישה האישיים אל תהליכי התפישה הקבוצתיים, העומדים בראייתו של המחבר בבסיס המחקר המדעי. באמצעות ניתוח של תהליכים מדעיים מוכרים, כמו מבנה היקום ותופעת החיים, של פיתוחים טכנולוגיים, כמו מחשבים ובינה מלאכותית, ושל תהליכים מוחיים ותפישתיים בסיסיים אחישר מציע פרשנויות מפתיעות בפשטותן ומעוררות חשיבה. פועל יוצא אחד של הניתוח הזה הוא שהתהליך המדעי הוא הרחבת התפישה האישית לתפישה קבוצתית, והתובנות המדעיות הן אפוא נחלת הכלל – לא ניתן למצוא מוח יחיד שמכיל תובנה כלשהיא במלואה. פועל יוצא אחר הוא שתפישות דתיות ותפישות מדעיות חולקות בסיס מחקרי משותף, ועל כן ניתן לבחון אותן לאור פרספקטיבה משותפת. הספר כתוב בשפה פשוטה, בהירה ותמציתית ומכיל הרחבות של נושאים נבחרים.

הספר עוסק בשש סוגיות עיקריות בענייני מדינה והלכה: השלטון בישראל, דינא דמלכותא דינא, תקנות קהל, המשפט בישראל, בטחון ישראל (צבא ומשטרה), גיור וגירות. הדיון בסוגיות אלה פותח במקורות הראשונים, החל מהתורה שבכתב וספרי חז"ל, דרך הראשונים והאחרונים, ועד לפוסקי זמננו. בסוף כל סוגיה מובאות מסקנות המחבר להלכה בצורה תמציתית ומדויקת.

הספר מצטרף אל שני קודמיו, 'רפואה, הלכה וכוונות התורה' (תשע"ד) ו'אישות, הלכה וכוונות התורה' (תשע"ח).

‫ קול התור הוא ספר ראשון מסוגו העוסק בהגות ציונית מסורתית-ספרדית, חדשה וישנה. הספר מבקש להמשיג ולהוכיח את תפיסת העולם הציונית הייחודית שעומדת בבסיסו של ציבור לאומי-מסורתי ולקשור אותה אל מסורת ארוכת שנים של הגות, הנהגה וסדר יום. הוא עושה זאת באמצעות עשרים וחמש דמויות שפעלו במאתיים השנים האחרונות, ודרכן הוא בוחן את ישראל של ההווה ושל העתיד.

מהו מיינדפולנס? כיצד מתרגלים אותו? כיצד התרגול מיושם בחינוך? מה מספר המדע על אודותיו וכיצד קשורות השפעות התרגול לחינוך? הספר חושף את הפוטנציאל הגדול הטמון בתרגול זה ובתרגולי התבוננות בכלל, ואגב כך דן גם בביקורות על המהפכה השקטה. תוך הצגת נקודות מבט מגוונות ביחס לתרגולי התבוננות, הספר פותח דיון מעמיק בשאלות באשר לחינוך בהווה ובעתיד ומציע תיאוריות חינוכיות חדשניות המבהירות את מקומם של התרגולים הללו בחינוך באלף השלישי.

Drs. Bundy and Lane, with their team of contributing experts and scholars, provide guidance and detailed case examples of assessment and intervention based in sensory integration theory. They describe the neurophysiological underpinnings and synthesize current research supporting the theory and intervention.

מאמרי הספר מתמקדים בהצגה פנורמית של מיזם בת-דור דרך מספר דיסציפלינות: היסטוריה, לימודי מחול, ניהול וניתוח ריקוד. הם עוסקים בסגנון ובאסתטיקה של הלהקה, ביצירות נבחרות שהועלו בה, ביוצרים בולטים שעבדו איתה, בביקורות שנכתבו עליה בישראל ובעולם, בסיפור הניהולי-כלכלי של הלהקה ושל בית הספר, בפועלן הייחודי של דה רוטשילד ואורדמן, ובניסיון של כוראוגרפים צעירים לפלס ללהקה סגנון יצירתי שונה בתקופה שקיומה היה מוטל בספק. לצידם מספרים, מנקודת מבט אישית, רקדנים וכוראוגרפים שרקדו, יצרו ולימדו בלהקה על עבודתם בלהקה לצד שתי המנהלות.

פרופ' יעקב שלום ליכט (1922–1991) נמנה עם הדור הראשון של חוקרי מגילות מדבר יהודה. בסדרת מחקרים חלוציים ומרחיקי ראוֹת, שפרסם בשנות הגילוי המסעיר של מגילות מדבר יהודה והתחדשות העניין המחקרי בספרים החיצונים בעקבותיו, משרטט ליכט את דיוקנו של עולם רוחני גועש ורב-תפניות שהתגבש בתקופת הבית השני. אלה היו ימי עיצובה של היהדות, והם גם הרקע לצמיחת הנצרות. במאמרים המכונסים באסופה זו מתחקה המחבר אחר תפיסות העולם המשתקפות במקורות עתיקים ומגוונים בתוכנם ובסוגותיהם. ברגישות מרבית נידונים כאן מבנם הספרותי, דיוק לשונם וייחודיות רעיונותיהם – והכול מתוך מודעות לאחריות הפרשנית הגדולה המוטלת על מי שבא לדובב מקורות עתיקים, מהם ששרדו רק במגילות בלות וקטועות, ומהם שנמסרו לנו בלשונות תרגום והם מנותקים מהקשרם המקורי, ולעיתים גם מעובדים כדי להתאימם לתפיסות אחרות ומאוחרות מזמנם.

עוד מראשית דרכו התבלט ליכט בשיקול דעתו ובהבנה נוקבת של הלך הרוח האפוקליפטי השורה על ספרות המגילות. הוא גם היה ממובילי השיבה למחקר הספרותי והרעיוני של הספרים החיצונים, שאף הם פרי יצירתה של תקופת הבית השני, וגם תרגם כמה מהם לעברית.

בסיפור חייו של ליכט מקופלת הדרמה ההיסטורית שטלטלה את העולם היהודי במאה העשרים בין חורבן לתקומה. במורשתו המחקרית מתגלה עוצמתה של הפגישה המחודשת עם ספרות עברית קדומה ולעיתים גם חידתית, שעל אף קדמותה ניכר בה שהתמודדה עם אתגרים רוחניים, שמקצתם אינם רחוקים מאלה העומדים לפנינו היום.

"ישראל שלנו" הייתה תנועת המחאה של חיילי המילואים שהשתחררו משירותם הצבאי לאחר מלחמת יום הכיפורים. המלחמה שברה בפתאומיות את עולם המושגים שבאמצעותו נתפסה והובנה המציאות עד אז, והותירה את החיילים בכאוס קוגניטיבי-נורמטיבי. מכאן הצורך הדחוף להבנות במהירות מצפן קוגניטיבי-נורמטיבי חדש. דחיפות זו עיצבה את דפוסי המחאה.
הרוב המכריע של מייסדי תנועת המחאה ופעיליה המרכזיים חוו את נעוריהם בעשור הראשון לקיום המדינה. הערכים שעליהם גדל וחונך דור זה אבדו ונזנחו בתהליך מיסודה של החברה הישראלית. הפער ההולך וגדל בין הערכים שהפנים דור זה לבין המציאות שהפכה מודרכת במאבקים של קבוצות אינטרס הפכו אותו ל"דור אבוד", דור שהתייתם מהאידיאלים שעל ברכיהם חונך. הבניית המצפן הקוגניטיבי-נורמטיבי נעשתה בהתרפקות על ערכי הנעורים האבודים. מאורעות המלחמה ותוצאותיה הובנו כתוצאה בלתי נמנעת של ההתרחקות מערכי תש"ח. ...