דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

 
עבודה מעשית​

מסגרת הכשרת המורים מתחלקת לשני ענפי הכשרה: הענף האחד - לימודים תיאורטיים אקדמיים בתחום הדיסציפלינה ולימודי חינוך,
הענף השני – עבודה מעשית.
​​​
 
עבודה מעשית​

​עבודה מעשית​

העבודה המעשית מאפשרת למתכשרת להוראה :

א. לבחון מחדש את סיטואציית ההוראה כצופה מבחוץ ולא כלומד.
ב. להכיר מקרוב את מורכבות הלומדים, מורכבות על רקע אישיותי, אמוני, כישורי למידה ודפוסי למידה, תקשורת בין אישית וכד'.
ג. לנהל דיאלוג מתמיד בין תוכני הדיסציפלינה, התיאוריות השונות בתחומי החינוך והפסיכולוגיה לבין "השדה" וכן להיפך - בין "השדה" לתכנים ולתיאוריות.
 

מסגרת העבודה המעשית:

הסטודנטית תשתלב בעבודה המעשית בשנתון ב, לאחר שהעשירה את ידיעותיה בתחומי הדיסציפלינה והחינוך.
מסגרת העבודה המעשית שונה ממסלול למסלול, ועל כך במדור המיוחד לכך.

מקומה ותפקידיה של העבודה המעשית במסגרת הכשרת מורות

 
מסגרת הכשרת המורים מתחלקת לשני ענפי הכשרה: הענף האחד - לימודים תיאורטיים אקדמיים בתחום הדיסציפלינה ולימודי חינוך, הענף השני – עבודה מעשית.
אופי הענף הראשון מוכר לסטודנטיות, שכן דרכי ההוראה ודרכי הלמידה מוכרות לסטודנטיות מניסיונן במערכת החינוך שלמדו בה עד כה.
הענף השני – העבודה המעשית - הוא בבחינת חידוש לסטודנטיות.
הכשרת מורים, בדומה להכשרת רופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, עורכי דין וכד' מחייבת הכרת שדה העבודה העתידי כבר בשלב ההכשרה, בשל מורכבות התחום ובשל מערכת יחסי הגומלין שבין הלימודים האקדמיים לבין המציאות המורכבת בפועל.
ההוראה מאופיינת בכך שהיא התנסותית, פרטית וייחודית, הקשרית, פתוחה לאלטרנטיבות של פעולה, ונדרשת לשיפוטו ולהכרעתו של המורה.
התנסותית: המורה אינו עובד על פי מתכונת מוכתבת מראש אלא מעצב את ההוראה תוך כדי התנסות, כשהוא ער ומודע לאופי הדינמי והמשתנה של התנסותו.
פרטית וייחודית: לסיטואציות של ההוראה ושל הלמידה יש משמעות סובייקטיבית. הם ניתנים לפרשנות האישית של המורה.
הקשרית: ההוראה מכוונת תמיד לתלמידים מסוימים בעלי מאפיינים ייחודיים, בנסיבות ייחודיות ובסביבה לימודית בעלת מאפיינים ייחודיים. נוסף על כך, ההוראה קשורה לעולם תוכן מסוים בעל מבנה, עקרונות ומתודות ייחודיות לו.
פתוחה לאלטרנטיבות: למצבי ההוראה אין פתרונות פדגוגיים חד-משמעיים וקבועים, אין מתכוני פעולה, אין דרך אחת נכונה ואין פתרון אחד נכון.
נדרשת לשיפוטו ולהערכתו של המורה: בהוראה יעילה קיים מרכיב של שגרה, של כללי התנהגות קבועים ואוטומטיים, אולם עיקר פעילות ההוראה מבוססת על התנהגות מושכלת, התנהגות שהמורה מודע למחשבותיו, לפעולותיו ומסוגל להסבירן במונחים של סיבה, מטרות ומניעים.
הוראה יעילה מגיבה להפתעות, רגישה וקולטת את התגובות של התלמיד, ומניחה שבבסיס התנהגותו של התלמיד יש נימוקים וצידוקים, שיש לחשוף אותם ולהבינם. המורה בוחן את תגובתו למול תגובתו של התלמיד ומחפש את החלופה המתאימה ביותר, כדי לסייע לתלמיד לבנות מושגים חדשים או לנסח מחדש את מושגיו השגויים.
ההוראה בתקופתנו מכוונת לחנך תלמידים אשר בהתבגרם יהיו אנשים אמוניים, אזרחים נאמנים המסוגלים להיות בעלי מידה ניכרת של הכוונה עצמית, יכולת להסתגל לתנאים משתנים ולהיות מסוגלים להתמצא בסביבה עשירה במקורות מידע ומקורות ידע, שבה שולטת תרבות של חשיבה ושכילה.
(זילברשטיין משה, ההוראה כעיסוק פרקטי-רפלקטיבי; קווים לתכניות הכשרה והשתלמות חלופיות, מכון מופ"ת, תשנ"ח)
העמדות אשר הוצגו לעיל מונחות בבסיס הארגון והתוכן של העבודה המעשית.
מרכז ההדרכה - גב' רחלי ברטוב
טלפון :052-3435243
דואל :