דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
"לקדושה ולטהרה אנו נדרשים"

"לקדושה ולטהרה אנחנו נדרשים"

 

"הטהרה, המכשירה ומבססת את הקדושה,

היא שייכת לתכונת עצמיותם של ישראל"

 (הרצי"ה קוק, אור לנתיבתי,ירושלים ה'תשמ"ט, עמ' רעז)

 

הן הלכה היא בידוע (רמב"ם, שלהי הלכות איסורי ביאה) כי "אין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם לפרוש אלא מן העריות", ובשל כך "אמרו חכמים: בשעה שנצטוו ישראל על העריות בכו וקיבלו מצוה זו בתרעומת ובכיה". אם כך נאמר על "דור דעה" – דור יוצאי מצרים, מה נענה אנן אבתרייהו. ואכן, לימים ולדורות "אמרו חכמים: גזל ועריות נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן", וכדי כך מגיעים הדברים שהרמב"ם מודיענו כי "אין אתה מוצא קהל בכל זמן וזמן שאין בהן פרוצין בעריות"!
אף אצל הקדמונים אנחנו מוצאים ש"סמך הכתוב פרשת עריות לפרשת קידושין, ללמדך שכל מי שפורש מן העריות נקרא קדוש" (ירושלמי יבמות ב,ד); ש"אפילו חסיד שבחסידים אין ממנין אותו אפוטרופוס על העריות" (ירושלמי כתובות א,ח); ש"אין אפוטרופוס לעריות" (בבלי כתובות יג,ב) אפילו אצל גדולים שבגדולים.
הלכות ייחוד בכלל, ומעשי האמוראים שבשלהי בבלי קידושין (פא ע"א), מורים ברורות שבתחום זה לא רק הראש והשכל משמעותיים אלא גם הלב והרגש, ואלה כידוע – קשים מאוד בשליטה. רק כך נוכל להבין את זהירותו היתֵרה של רב עמרם, אשר על אף היותו "חסידא", חשש שלא ישלוט ביצרו, ראה תחום זה כאש המלחכת ולא היסס להכלים עצמו ובלבד שלא יחטא. כך הוא, וכך רב ורב יהודה שלא מחזיקים עצמם כ"כשרים" לעניינים אלה; מר זוטרא שמצמיד לגופו בקביעות אפסר וקורא לו "אל בני"; רב ביבי שאינו סומך על עצמו אלא מבקש לנתקו מכל מקום חשש; אביי ורבא שיוצרים מחיצות מבדילות ו"מתריעות" בין גברים לנשים, וכמותם נוספים, ואם כך קדושי עליון קדמונים, אנן בתראי דבתראי על אחת כמה וכמה.   
נכון הוא שעל הדרך המהותית, הערכית לכתחילה, להתמודדות, מצביע הרמב"ם (שם) בהוראת ההמלצה: "לפיכך ראוי לו לאדם להרגיל עצמו בקדושה יתֵרה ובמחשבה טהורה ובדעת נכונה, כדי להינצל מהן יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה באהבתה תשגה תמיד". ברם בכך, ב"עשה טוב", אין להסתפק. אם חפצי-חיים אנחנו ואם רצוננו שאכן "תתקומם באחרית ימינו אלה הטהרה והצניעות הישראלית, בכל חוסן-משמרתה ודקדוק-אחראיותה" (הרצי"ה שם, עמ' רעט), אנחנו חייבים לנקוט גם ב"סור מרע", להיות נקיים מד' ומישראל.
בעת שכזו, אנחנו נדרשים לרף החמור מן הנאמר בהלכה גופה; לגדר לפנים מגדר. 
זו אפוא מטרת התקנון שלפנינו, המציב סייגים ובלמים.

כזה ראה טהר וקדש! 

 

רקע ועקרונות

מערכת החינוך הממלכתית-דתית נמצאת בתהליך מבורך של חיזוק המודעות והרגישות לחיים על פי גדרי צניעות בכבוד הדדי. כחלק מתהליך זה עיצבו מוסדות חינוך רבים "קוד אתי" שנועד להגדיר את מערכת היחסים הראויה בין רבנים, מרצים ועובדים  לתלמידים, ובין גברים לנשים. מכללת "אורות ישראל" ידועה באווירה התורנית והחינוכית המאפיינת את פועלה. כנדבך נוסף בעיצוב אווירה זו, ניסחה המכללה את התקנון המחייב הבא. למותר לציין, שהוא לא נכתב על רקע אירוע כלשהו, ואין בכתיבתו משום הטלת דופי – חלילה – בציבור המסור של רבני המכללה, מרציה ועובדיה.

 

·         הצורך בייעוץ אישי (תורני, רגשי, ולא רק הלכתי) הוא לעתים חלק בלתי נפרד מהעבודה החינוכית. לעתים קיים צורך בפגישה ובהדרכה אישית הניתנים על ידי המרצים והרבנים  ולא רק על ידי המרצות. בתקנון המוצע להלן ישנה התייחסות לפגישות בין "בעלי סמכות" לסטודנטיות.

·         שיחה אישית בין בעל הסמכות לסטודנטית צריכה בדרך כלל להיות יזומה על ידי הסטודנטית. אולם במקרים חריגים, בעל הסמכות יכול ליזום שיחה עם הסטודנטית, תוך דאגה לרווחתה, ולשם קידום הטיפול בנושאים אישיים המטרידים אותה. כל המפגשים הללו יתקיימו תוך מחויבות והקפדה מוחלטת על דיני ייחוד, כפי שהם מופיעים בשולחן ערוך, ועל "מראית עין".

·         אם במהלך השיחה מתגלה צורך בטיפול מקצועי (נפשי או סוציאלי), אל לו לבעל הסמכות להמשיך ולטפל בסטודנטית ללא עזרה מקצועית. על בעל הסמכות לזכור תמיד שהוא בתפקיד של רב או מחנך ולא בתפקיד של פסיכולוג. לפעמים בתפקיד של רב-מחנך כלול ייעוץ וסיוע, אבל לא תפקיד טיפולי פסיכולוגי. 

·         המכללה מינתה יועצת רוחנית-חינוכית מיוחדת שעברה גם הכשרה מקצועית בייעוץ – גב' פנינה נוימן. בכל מקרה שהרב או בעל הסמכות מזהים בעיה אינטימית (למשל, כזו הקשורה לתחום המיני), תופנה הסטודנטית ליועצת זו.

·         תקנון זה אינו בא להפסיק שיחות אישיות בין בעל סמכות וסטודנטית, אלא להגן על שני הצדדים ולהבטיח קשר בריא שלא כלול בו חשש של הטרדה, תקיפה ו/או אלימות.

·         השימוש בלשון זכר או נקבה  מכוון לשני המינים.

 

 

כללים לסטודנטיות 

כללים לאנשי סגל ההוראה והמנהלה

תקנון למניעה, לטיפול ולהתערבות בפניות של הטרדה ו/או תקיפה מינית