דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
דפי מאורות

 פרשת לך לך


דפי מאורות (5772-03)

קבצים להורדה :
מחבר: אור, יעל
דוא''ל :
"עמודו של עולם"
 
רבותינו קראו לאברהם אבינו "איתן", שהיה איתן בדעתו ואיתן באמונתו. היה איתן בדעתו נגד כל האנושות.
כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחר, ולפי דברי הרב סבתו: "איתן באמונתו נגד כל הניסיונות שבאו עליו לערער את עולמו". במה זכה אברהם להיות איתן? מה ייחודו שנעשה עמודו של עולם?
אברהם מצא בעצמו את בוראו. לא היה לו מלמד ולא מי שידריך אותו. כך דרשו עליו רבותינו: "שלא היה מי שיניק אותו" (בראשית רבה לט). רק לאחר שאברהם ידע את בוראו הקב"ה נגלה אליו ואמר: "לך לך" (בראשית יב, א). בעל 'אורח החיים' הדגיש נקודה זו שהקב"ה לא הציג את עצמו בפני אברהם לפני שהתגלה אליו מפני שאברהם כבר הכיר אותו. רבותינו דרשו: "מעצמו למד אברהם תורה, שנאמר 'מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו (=מעצמו, כמו אליו) איש טוב' (משלי יד, יד)". כותב הרב סבתו:
כליותיו נבעו תורה מעצמן כמים ממעיין, לפי שהיה ישר כיום בריאתו ולא ביקש חשבונות רבים, והיה לבבו שלם ונאמן לפני ה', ולא הייתה כל חציצה בינו לבין דבר ה' בעולם, עד שכל אבריו ביקשו מעצמם לעשות את רצונו, למרות שלא נצטווה. ולפיכך בפרשת העקדה נאמר: "וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחֹט את בנו" (בראשית כב, י), ידו של אברהם לא נתרוממה כדרכה לעשות את רצון בוראה ולכן אברהם שלח אותה. מפני שהקב"ה לא רצה שאברהם ישחט את יצחק, אלא ניסיון היה.
כמו שידוע שדבר שאדם משיג בכוחות עצמו נשמר אצלו יותר, אברהם היה איתן באמת שלו מפני שהוא גילה אותה בעצמו.
העניין השני שנתייחד בו אברהם, שלא הסתפק בידיעת הבורא בעצמו:
אלא היה הולך וקורא בשם ה' ומלמד ומודיע ומצווה את בניו ואת ביתו אחריו לשמור את דרך ה', כלומר לעשות צדקה ומשפט עד שהקים אומה שלמה ששם ה' נקרא עליה.
בכך אברהם נתייחד על פני הצדיקים שלפניו. הצדיקים שלפניו היו מלמדים את דרך ה' רק למי שבא לבית מדרשם וביקש ללמוד תורה, ואילו אברהם אבינו היה הולך וקורא לאחרים בשם ה', אם ביקשו ואם לאו. הקב"ה גמל לו על כך במידה כנגד מידה. הקב"ה בירך את אברהם בזרע: "והיה זרעך כעפר הארץ" (בראשית כח, יד) ולכן נכתבה הברית עם זרעו: "להיות לך אלוקים ולזרעך אחריך" (שם יז, ז), שהרי אברהם דאג להקמת אומה שיודעת את ה'. אף הגויים כולם נתברכו בו. על כך הובטח לו: "ואגדלה שמך" (שם יב, ב). "וכי לכבוד היה אברהם צריך? אלא למען שם שמים, שזו תכלית חייו: יתגדל ויתקדש שמו ותתפשט השפעתו ויהיו דבריו נשמעים" (מדרש אריאל של הרב אריאלי לפרשת לך לך). נמצא שהברכה שאברהם נתברך בה מעין העבודה שעבד היא.
(הדברים הובאו בשם הרב חיים סבתו מתוך ספרו: 'אהבת תורה, דברים לפרשת השבוע').
 
יעל אור
סטודנטית בהתמחויות לייעוץ ולתנ"ך