דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
דפי מאורות

 שבת חול המועד סוכות


דפי מאורות (5776-53.5)

קבצים להורדה :
מחבר: לוי, שירה
דוא''ל :
סוכות ומלחמת גוג ומגוג
 
מנהג ישראל להפטיר ביום א' של חג הסוכות מספר זכריה (יד, א–ג; יד, טז):
הִנֵּה יֽוֹם בָּא לה' וְחֻלַּק שְׁלָלֵךְ בְּקִרְבֵּֽךְ. וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם  אֶֽל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה [...] וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם [...] וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרֽוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִֽשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּֽוֹת.
ובשבת חול המועד מפטירים מספר יחזקאל (לח, יח, כג): "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל [...] וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּֽי אֲנִי ה' ".
מקור המנהג מצוי במסכת מגילה (לא, א), ושם אומר רש"י (ד"ה: "ביום בוא גוג") שהמלחמה המוזכרת בספר יחזקאל "היא המלחמה האמורה בזכריה ב'הנה יום בא לה' ".
מדוע מזכירים מלחמה זו דווקא בחג הסוכות? בספרות הגאונים מופיע: "ואמר רב האי [גאון], מסורת בידינו שעתידה תחיית המתים להיות בניסן ומלחמת גוג ומגוג בתשרי" (אוצר הגאונים, מסכת מגילה, שם). לפי מקור זה הקשר הוא כללי בלבד, הכול מתרחש באותו חודש, חודש תשרי. אולם במדרש משתמע קשר פנימי יותר וזה לשונו (ילקוט שמעוני, פרשת אמור, רמז תרנג):
בסוכות תשבו שבעת ימים (ויקרא כג, מב). זהו שאמר הכתוב, "וסוכה תהיה לצל יומם" (ישעיהו ד, ו) [...] לעתיד לבא עתידין אומות העולם להכנס על ארץ ישראל ולעשות מלחמה עמהם, שנאמר: "ואספתי את כל הגוים אל ירושלים למלחמה" (זכריה יד, ב). ומה הקדוש ברוך הוא עושה? יוצא ונלחם עם הגוים, שנאמר: "ויצא ה' ונלחם בגוים ההם, כיום הלחמו ביום קרב" (שם, פסוק ג) – כיומו של פרעה. ומהו עושה? מסכך על ראשם של ישראל, שנאמר, "סכותה לראשי ביום נשק" (תהילים קמ, ח). מהו נשק? אמר רבי שמואל בר נחמן, ביום שישיקו שני עולמות זה לזה. באיזה יום? "הנה יום בא לה' " (זכריה שם, א).
נראה שהמדרש רומז למלחמת גוג ומגוג שתהיה בירושלים, ושהסוכה תשמור על עם ישראל.
את אופי הקשר שבין מלחמת הגויים בירושלים ובין חג הסוכות הטיב לתאר הרש"ר הירש. הוא מסביר את מהות הסוכה כסכך עראי, "וסוכה תהיה לצל" / "וסכותה לראשי" / "בסוכות תשבו שבעת ימים". כך כותב הרב הירש (במדבר פרק כט, יג):
[הנביא] יחזקאל מתאר את המלחמות האחרונות שהאומות נלחמות בה' ובמעשיו, והמנהיג העורך את המלחמות האלה קרוי "גוג". אין זה רחוק לומר ש"גוג" נגזר משורש "גגג" והוא מורה אפוא על יצירת גג. נמצא שגוג הוא היפוכה של הסוכה, שהרי הסוכה היא סכך בלתי יציב ונטול כח שלא הונח בידי אומן. אכן כל תוכן ההיסטוריה העולמית של האדם מתמצה בניגוד זה. רעיון תעתועים אחד מתעה את האנושות. נמסר להם כח להציב "דפנות" כדי לגדור את תחומם כלפי חבריהם לבריאה, וכך הם מבטיחים את גבולם ברב כח וביד אומן. לפיכך סבורים הם שמוטל עליהם להבטיח את עצמם גם כלפי מעלה, כלפי ה' והשפעות כח הנהגתו; עליהם ליטול את גורלם בידם ולהגן על עצמם בכוחם, וכך יכתירו את בניין הגדולה האנושית על ידי ה"גג" המבטיח אי תלות בה'. הרי זה מאבק ה"גג" עם ה"סוכה". "רעיון התעתועים של הגג" מייחס גדולה לאדם והאדם לא ימצא בו מנוח, ואילו אמיתה של הסוכה מורה לבטוח בשמחה על הגנת ה'. ההיסטוריה העולמית מתחילה בבניין המגדל והיא מסתיימת בבניין הסוכה. בוני המגדל דגלו בהאלהת עוצמת האדם וביקשו לכבוש את השמים; בוני הסוכה ייכנעו לה' וישמחו בחייהם עלי אדמות.
שנזכה כולנו לישב בסוכתו של לוויתן ובצלו של הקב"ה.
 
                                                                                                                                                     שירה לוי
סטודנטית בהתמחויות
לתושב"ע וללימודי ארץ ישראל