דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
דפי מאורות

 עיונים בסידור התפילה - תפילת מוסף של שבת תכנת שבת רצית קרבנותיה


דפי מאורות (5776-53)

קבצים להורדה :
מחבר: טויטו, הרב ד"ר אוריאל
דוא''ל :
תפילות השבת שונות מתפילות שאר ימי השנה, לא רק בתוכן המיוחד לשבת המופיע בהן, אלא גם במבנה שלהן. בימי החול אנו חוזרים על אותה תפילה בשחרית, במנחה ובערבית. כך גם בחגים: תפילת שחרית מנחה וערבית של המועדים היא אותה תפילה.
כך גם מוסף של המועדים בשינוי קל (הברכה האמצעית כוללת את קרבנות היום ובקשות המיוחדות לכל מועד). אולם תפילות השבת שונות זו מזו. בתפילות של שבת, הברכה האמצעית שונה מתפילה אחת לחברתה,[1] אולם למרות ההבדל יש לכל הברכות האמצעיות של תפילות השבת מבנה אחיד: הברכה פותחת בציון הייחוד של השבת. לאחר מכן באים פסוקי ציווי על  השבת מן התורה, לאחריהם באה פסקה נוספת העוסקת בזויות שונות של השבת, ובסוף הברכה באה בקשה וחתימה.
בתפילת מוסף של שבת פותחת הברכה בתיאור השבת במקדש, "תכנת שבת רצית קרבנותיה צוית פירושיה עם סידורי נסכיה". בשונה מימות החול והמועדים שבהם המזבח אינו שובת ופעולת ההקרבה נמשכת מעת הקרבת עולת התמיד של שחר ועד לזה של בין הערביים ברציפות, הרי שבשבת, מלבד עולת התמיד וקרבנות היום, המזבח שובת, כאילו מצטרף לשביתתם של ישראל ביום זה. מכאן עוברת התפילה לתיאור קרבנות השבת מתוך פסוקי התורה. החלק השלישי עוסק בעונג השבת, "ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג", ובסוף הברכה באה הבקשה על המנוחה ועל התורה וחתימת הברכה.
כאמור, הקטע הראשון של הברכה האמצעית בתפילת מוסף של שבת עוסק בשבת במקדש, והוא מסודר לפי א"ב בסדר הפוך – תשר"ק. וכך כותב הטור (אורח חיים, סימן רפו):
ונוהגין בספרד לומר למשה צוית ובאשכנז נוהגין לומר תכנת שבת מיוסדת על אלפא ביתא של תשר"ק,  על שם הגאולה, דכתיב: "אשרקה להם ואקבצם" (זכריה י, ח) [...] רצית קרבנותיה – בשביל שצריכין לחלל עליו השבת תיקנו לומר רצית קרבנותיה, פירוש: אף על פי שיש בה חילול שבת רצית בהן.
מקורו של הטור הוא משיבולי לקט (סימן פב, הובא בבית יוסף כאן) שכתב:
מצאתי בשם רש"י (סידור רש"י, סימן תקה) לפיכך הוא מיוסד באלפא ביתא זו לפי שהיא נשמעת על הגאולה, והגאולה עתידה להיות בזכות שבת[2], שנאמר: "לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וגו' " (ישעיה נו, ד) וכתיב: "והביאותים אל הר קדשי" (שם פסוק ז). וכתיב: "בשובה ונחת תושעון" (שם ל, טו).
וכיצד נשמעת על הגאולה תשר"ק? על שם "אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים" (זכריה י, ח),
צפע"ס  – "יטפו ההרים עסיס" (יואל ד יח), צף וטף אחד הוא [כלומר, האותיות צ"פ מתחלפות באותיות ט"פ שבמילה "יטפו", ע"ס נמצאות במילה "עסיס"].
נמל"ך – "והיה ה' למלך" (זכריה יד ט),
יטח"ז – "יטו שכם [אחד] לעבדו כי עין בעין יראו" (ישעיה נב, ח),
והד"ג ב"א – יבוא לויתן ויכרו עליו חברים,
אז מסיני נצטוו עליה – פירש ה"ר בנימין אז מסיני קודם שבאו ישראל לסיני במצרים ובמרה ומצינו אז שהוא לשון הקדמה, "קדם מפעליו מאז" (משלי ח, כב).
על הרמזים שהביא בעל השיבולי לקט יש להוסיף שהפסוק הנרמז בסדר האותיות תשר"ק, "אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים" (זכריה י, ח), נדרש בגמרא (חולין סג ע"א) על נס קיבוץ הגלויות:
אמר רב יהודה: [...] רחם – זו שרקרק. א"ר יוחנן: למה נקרא שמו רחם? כיון שבא רחם – באו רחמים לעולם.
אמר רב ביבי בר אביי: והוא דיתיב אמידי ועביד שרקרק [= והוא כאשר הרחם יושב על משהו ושורק], וגמירי, דאי יתיב אארעא ושריק – אתא משיחא [=ולמדנו, שאם הוא יושב על הארץ ושורק – בא המשיח] שנאמר: אשרקה להם ואקבצם.
דרישת הגמרא את הפסוק העוסק בקיבוץ הגלויות על ימות המשיח, מלמדת שבעיני הדרשן נס קיבוץ הגלויות הוא עצמו ימי המשיח. מעין מה שכתב הרמב"ם (הלכות מלכים, יא, א):
המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל, [...] וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה העידה עליו שנאמר: ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה' [...].  
ראשי התיבות הבאים בסדר הפוך רומזים על כך שבימות המשיח תבוא הגאולה בסדר הפוך, כלומר לא כפי שציפינו. חלום הגאולה שליווה יהודים מאז צאתם לגלות כלל תשובה שתביא לחזרה לארץ. אם "מפני חטאנו גלינו מארצנו" (תפילת מוסף למועדים), אז כשנשוב בתשובה נחזור לארצנו. אולם ייתכן שהדברים יתרחשו בסדר הפוך: קודם נשוב לארצנו ורק לאחר מכן נשוב בתשובה. עלינו להיות מוכנים לכך שהגאולה לא בהכרח תבוא כפי שאנו מתארים אותה בדמיוננו, ולקבל את סדר הגאולה כפי שקורא הדורות מראש מחליט לסדר אותה, בסדר שפעמים הוא הפוך – קודם מופיע נס קיבוץ הגלויות ורק אחר כך תופיע התשובה. במהרה בימינו.
 
הרב ד"ר אוריאל טויטו
ראש תכנית מצוינות
 


[1]  אלינר אליעזר, "הברכות האמצעיות של תפילות שבת", מעיינות ח, בהוצאת המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה, תשכ"ח,
   עמ' 176.
[2]  על הקשר שבין השבת ובא הגאולה ראו: מלמד הרב אליעזר, פניני הלכה, שבת, א, פרק א, פתיחה, סעיף יג.