דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
 

 דפי מאורות- פרשת שבוע - פרסומים חדשים

 
  • שבת חול המועד סוכות

    סוכות ומלחמת גוג ומגוג
     
    מנהג ישראל להפטיר ביום א' של חג הסוכות מספר זכריה (יד, א–ג; יד, טז):
    הִנֵּה יֽוֹם בָּא לה' וְחֻלַּק שְׁלָלֵךְ בְּקִרְבֵּֽךְ. וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם  אֶֽל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה [...] וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם [...] וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרֽוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִֽשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּֽוֹת.

    >קרא מאמר>קובץ להורדההורד קובץ
  • פרשת האזינו

    "כי שם ד' אקרא הבו גודל לאלהינו"
    (דברים לב, ג)
     
    חז"ל למדו מהפסוק "כי שם ד' אקרא" את החובה לברך ברכות התורה לפני הלימוד. כך נאמר במסכת ברכות (כא, א): "מנין לברכת התורה לפניה מן התורה? שנאמר, 'כי שם ה' נקרא הבו גודל לאלהינו' ".

    >קרא מאמר>קובץ להורדההורד קובץ
  • פרשת וילך

    "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, לא אוכל עוד לצאת ולבא" (דברים לא, ב)
     
    בתחילת הפרשה מופיע פסוק שבו מודיע משה רבנו שלא יוכל להנהיג עוד את העם: "לא אוכל עוד לצאת ולבא וה' אמר אלי לא תעבור את הירדן הזה". הסיבה לכך – כי כך קבע ה', "וה' אמר אלי" וכו'. אם כן, מדוע מציין משה את גילו, "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום"? האם לרמוז שגם מצב בריאותו אינו כתמול שלשום ואינו מאפשר את המשך פעילותו?

    >קרא מאמר>קובץ להורדההורד קובץ
 

 עיונים בסידור התפילה - פרסומים חדשים

 
  • עיונים בסידור התפילה - ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג

    קטע תפילה זה משובץ בברכת קדושת היום. שומרי השבת שמחים באמצעותו במלכות ה'. אין המדובר עבורם ביום שבתון סוציאלי גרידא, אלא ביום בעל תוכן ייחודי המבטא את הברית עם הקב"ה שנח ביום השביעי.

    >קרא מאמר>קובץ להורדההורד קובץ
  • עיונים בסידור התפילה - תפילת מוסף של שבת תכנת שבת רצית קרבנותיה

    תפילות השבת שונות מתפילות שאר ימי השנה, לא רק בתוכן המיוחד לשבת המופיע בהן, אלא גם במבנה שלהן. בימי החול אנו חוזרים על אותה תפילה בשחרית, במנחה ובערבית. כך גם בחגים: תפילת שחרית מנחה וערבית של המועדים היא אותה תפילה.

    >קרא מאמר>קובץ להורדההורד קובץ
  • עיונים בסידור התפילה - ובנחה יאמר

    "ובנחה יאמר שובה ה' " – על נוכחות השכינה בישראל
     
    מנהג רווח הוא כי כאשר מחזירים ספר תורה למקומו, בין בחול בין בשבת, אומרים את הפסוק מן התורה (במדבר י, לו): "וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל", ואחריו אומרים עוד מספר פסוקים מלוקטים מן הכתובים. על הפסוק הזה מובאת בבבלי, יבמות (סג ע"ב סד ע"א) הברייתא הבאה:[1]

     
     
     
    [1]    ובדומה בבבא קמא פג ע"א: "דריש ר' דוסתאי דמן בירי: 'ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל' – ללמדך שאין שכינה שורה על ישראל פחות משני אלפים ושני רבבות. חסר אחת, והיתה אשה מעוברת ביניהם וראויה להשלים, ונבח בה כלב והפילה, נמצא זה גורם לשכינה שתסתלק מישראל". וראו גם: ספרי בהעלותך, פסקה פד, מהדורת הורוביץ, עמ' 84: "וכשם שאין שכינה שורה למעלה אלא באלפים וברבבות, כך אין שכינה שורה למטה אלא באלפים ורבבות".  

    >קרא מאמר>קובץ להורדההורד קובץ
 

 דפי מאורות - בכל דרכיך דעהו

 
  • בכל דרכיך דעהו - נאות קדומים

    "[...] אם את עצם צלצול דברי הנביאים לא נוכל לשמוע עוד, אבל לראות נוכל מאשר ראו הם ולהריח את אשר הריחו [...] הבה אפוא ונסדר גן צמחי ספרותנו העתיקה, ונלמד לכתוב בו ולקרוא שם מספר הספרים ושיר השירים באותיות ובצבעים אשר בהם כתוב ספר הספרים ומקור כל השירים [...]" – כך ניסחו את חזונם ד"ר חיים וחנה הראובני בשנת 1925. לגן שתכננו קראו "גן הנביאים וחכמי התלמוד".

    >קרא מאמר>קובץ להורדההורד קובץ
  • בל דרכיך דעהו - האוטונומיה של החינוך הדתי

    "כל החכמות והמדעים וההשתלמות הכלליים
    הינם רק כלי ואמצעי להשריש עמוק עמוק
    בלב האדם פנימה את כח האמונה"
    (הרב קוק, מאמרי הראי"ה, עמ' 436)

    >קרא מאמר>קובץ להורדההורד קובץ
  • בכל דרכיך דעהו - מכון צומ"ת – צוותי מדע ותורה

    מה צריך לעשות חייל דתי כאשר הוא חייב לטלפן בשבת למפקד? במכון צומ"ת מצאו פתרון: הטלפון הכשר, שהרשת המפעילה אותו פועלת כל הזמן וכך, כאשר אדם מתקשר הוא אינו מפעיל אותה באופן ישיר. זוהי דוגמה לאחד הפיתוחים של מכון צומ"ת.

    >קרא מאמר>קובץ להורדההורד קובץ