דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
לימודים סדירים לתואר B.Ed לתלמידי השלוחות ולבוגרי ישיבות
לימודים סדירים לתואר ראשון B.Ed לתלמידי השלוחות ובוגרי ישיבות(גברים)
• מסלולים והתמחויות
• לימודי חינוך
• לימודי תלמוד
• לימודי תנ"ך
• לימודי לשון*
• לימודי היסטוריה של עם ישראל
• לימודי חינוך מיוחד רב גילאי 21-6
* מותנה באישור מל"ג.
 
מסלולים והתמחויות
תכנית הלימודים לתואר בוגר בהוראה היא בת ארבע שנים בשני מסלולים:
• מסלול יסודי - כיתות א'-ו'.
• מסלול על יסודי - כיתות ז'-י'.
תלמידים שהתקבלו לתכנית "מצוינים בחינוך" - תכנית הלימודים שלהם לתואר בוגר בהוראה היא בת שלוש שנים במסלול על יסודי - כיתות ז'-י'.
 
התמחויות אפשריות במסלול יסודי - כיתות א'-ו':
• התמחות ראשית - תלמוד;  התמחות משנית - התמחות כוללת
 
התמחויות אפשריות במסלול על יסודי - כיתות ז'-י':
• התמחות ראשית - תלמוד
• התמחות משנית - תנ"ך/היסטוריה של עם ישראל/לשון*/חינוך מיוחד רב גילאי 21-6
* מותנה באישור מל"ג.
 
לימודי חינוך
לימודי החינוך מהווים את החוליה המרכזית בתכנית הלימודים של הסטודנט במכללה למורים. במסגרת הלימודים העיוניים והמעשיים ירכוש הסטודנט את הידע הפדגוגי והדידקטי הדרושים להתבססות בתחילת דרכו כמורה וכמחנך דתי בישראל. כן ירכוש הסטודנט את היסודות במחקר חינוכי שיאפשרו לו להבין ממצאי מחקר עדכניים ולנצלם בתבונה. בנוסף יתנסה הסטודנט במגוון מצבי הוראה שיעזרו לו לפתח שיקולי דעת חינוכיים מתקדמים. בכוונתנו להכשיר איש חינוך חושב ויוזם שמסוגל להגדיר היטב את מטרותיו בהוראה ולתכנן היטב את צעדיו הפדגוגיים. לצד פיתוח המקצועיות בהוראה נפעל להגביר את תחושת האמפתיה של הסטודנט כלפי תלמידיו.
 
במישור העיוני הלימודים מכוונים להקנות לסטודנט ידע כללי במדעי ההתנהגות וידע מקיף ומעמיק יותר במדעי החינוך, כולל השימוש בכלי מחקר מגוונים. בנוסף לקורסי מבוא במדעי ההתנהגות הסטודנט ישתתף בקורסים המקנים לו ידע רחב בסוגיות חינוכיות עקרוניות ועדכניות. במישור המעשי תכנית הלימודים נועדה לאפשר לסטודנט להתנסות במגוון מצבים ומסגרות חינוכיים. החוג שואף לשילוב מירבי בין המישור העיוני בלימודים למישור המעשי בהכשרת הסטודנט. מסגרת הלימודים בחוג לחינוך תכלול מרכיב עיוני ומרכיב התנסותי, תוך הפריה הדדית ביניהם.
 
לימודי החינוך במכללה מתחשבים בהרכב אוכלוסיית התלמידים בחינוך הממלכתי דתי בישראל. בהתאם לכך, הקורסים מדגישים נושאים כגון טיפוח החשיבה של התלמיד, ההוראה והלמידה בכיתה הטרוגנית ועוד. ברצוננו לסייע למתכשרים לתפקידי חינוך במכללה לפתח דפוסי חשיבה, אמונות חינוכיות ודרכי עבודה מעשיות המאפשרים לכל תלמיד בחינוך הדתי להשתלב בהצלחה בכיתת לימוד  רגילה. לצד הדאגה המיוחדת לתלמידים מתקשים ירכוש הסטודנט שיטות פדגוגיות המקדמות גם את התלמידים המצטיינים בלימודים.
 
בד בבד עם הלימודים העיוניים וההתנסות המעשית המבוקרת, הסטודנט ילמד להשתמש במחשב ובמגוון עזרי הוראה כולל עזרים משוכללים. מתחילת דרכו של הסטודנט במכללה, הוא ילמד לתפעל את המכשירים ולנצל אותם בתבונה בשירות ההוראה.
בכל שנה ישתתף הסטודנט בקורסים עיוניים ובהתנסות במצבי הוראה שונים במטרה להקנות לו את הידע, את הכלים, ואת דרכי החשיבה, המהווים בסיס איתן להתפתחותו כמורה מיומן.
 
שנה א': בשנה הראשונה ההכשרה העיונית תתמקד בקורסי מבוא בתחום הפילוסופיה, הסוציולוגיה והפסיכולוגיה של החינוך. כמו כן ישתתף הסטודנט בקורס אינטגרטיבי שבו יוצגו יסודות החינוך וההוראה ותכניות לימודים. נוסף לכך ירכוש הסטודנט הבנה עיונית ומעשית במגוון כלי עזר טכנולוגיים שישרתו אותו בהוראה בכיתה. במסגרת ההתנסות בהוראה, מושם בשנה זו הדגש על עיצוב אישיותו של המורה לעתיד. הסטודנט ייחשף לקשת רחבה של מצבי הוראה-למידה באמצעות תצפיות מודרכות, סימולציות, תרגילים, הוראה זוטא והוראה בפועל של חלקי שיעורים ומספר שיעורים מלאים.
 
שנה ב': בשנה זו ירחיב ויעמיק הסטודנט את הידע העיוני ואת ההבנה החינוכית המעשית שלו. הסטודנט ישתתף בקורס אינטגרטיבי בנושא פסיכולוגיה התפתחותית תוך שימת דגש על אותן סוגיות שהן רלוונטיות במיוחד לחינוך. כן הוא ישתתף בקורס ראשון בתחום המדידה וההערכה החינוכית שמטרתו לצייד את הסטודנט בהבנה הדרושה כדי לבנות כלי הערכה ולהשתמש בהם בכיתה בתבונה, כדי לסייע בקידומם של התלמידים בתחום הלימודי, החברתי והאישי. בנוסף, יצייד קורס זה את הסטודנט במיומנויות הדרושות לקריאת כתבי עת מדעיים.
בהתנסות בהוראה יוסיף הסטודנט נדבך בהבנתו הפדגוגית. שנה זו תתמקד בהקניית שיקולי דעת לגבי דרכי ההוראה הייחודיות לתחומי דעת שונים ובהבהרת והקשר בין חומר הלימוד, התלמיד ודרך ההוראה. במסגרת ההכשרה המעשית, הדגש בשנה זו על עיצוב פרופסיונאלי-דיסציפלינארי של המורה לעתיד. ההתנסות תתבצע לצד קורסים במתודיקה של ההוראה בדיסציפלינות שונות. תורחב הדרישה של יכולת למידה עצמית ברמה גבוהה (רמת לומד מבוגר) ותרגומה לתכנון הוראה על סמך שיקולי דעת דידקטיים. בפועל ילמד הסטודנט בפרק זה של הכשרתו כשמונה שיעורים מלאים.
 
שנה ג': הלימודים העיוניים בשנה זו מתבססים על הידע והניסיון הכללי שנרכשו בשנתיים הראשונות. בשלב זה הסטודנט יתוודע למצבים פדגוגיים מיוחדים ולאלה הדורשים הבנה ושיקולי דעת מתקדמים. הסטודנט ישתתף במספר קורסים שנועדו לסייע לו בעבודתו עם תלמידים מיוחדים וקבוצות של ילדים הזקוקים לטיפול פדגוגי וחינוכי שאינו שגרתי. כן הוא יעמיק את הכישורים שלו בתחום הטכנולוגי על ידי השתתפות בקורס יישומי מחשב בחינוך שנועד להעניק לסטודנט שליטה במחשב ככלי דינמי המשרת אותו ואת תלמידיו במעשה החינוכי. במישור המעשי, ישתתף הסטודנט בקורס נוסף במתודיקה ובו-זמנית יעמיק את ההתנסות הפדגוגית והדידקטית שלו בכיתה. הדגש בשנה זו הוא על עיצוב פרופסיונאלי של מכלול תפקידי המורה בביה"ס. הוא ידרש לעסוק בתכנון, ביצוע והערכה של פעילויות הוראה-למידה וחינוך. יתנסה בהוראת רצף של שיעורים אחדים, בהוראה עצמאית של שיעור שבועי, במגוון שיטות הוראה-למידה. ישפר את מיומנויותיו ברפלקציה של תהליכי ההוראה-למידה בהם הוא נטל חלק. הוא ילמד כ- 30 שיעורים, כולל התנסות רצופה של מספר ימים אחדים. הסטודנט יתבקש לתכנן את השיעורים; לתת רציונל לבחירת חומר הלימוד ודרכי ההוראה; לנמק כיצד השיעור אמור לספק את הצרכים הלימודיים של כלל התלמידים בכיתה; ולהסביר, לאחר השיעור, את הלקחים שהוא הפיק מההתנסות. יהיה עליו להתנסות וליטול חלק בכל מכלול פעילויותיו של מחנך הכיתה.
 
שנה ד': בשנה האחרונה במכללה יתוודע הסטודנט לתפקידו כמחנך כיתה ולמגוון תכניות חינוכיות. כן הוא ילמד על דרכים לשילובם החברתי והלימודי של תלמידים חריגים בכיתה הרגילה. בשלב זה יבחר הסטודנט בין קורסים אחדים העשויים לעניין אותו באופן אישי, כגון: חינוך לא פורמאלי, מדידה והערכה חלופיות והבנת בית הספר כמערכת ארגונית. העמקת שיקולי הדעת הפדגוגיים  תתבצע באמצעות חקירת סוגיה חינוכית, פדגוגית או דידקטית במסגרת עבודה סמינריונית.
במסגרת ההתמחות בהוראה הסטודנט יצא לעבודה בהיקף של שליש משרה לפחות. בשנה זו יושם דגש על חשיבה מעמיקה וביקורתית של הסטודנט-המורה לגבי ההוראה שלו, על יכולתו לעסוק בהערכה לסוגיה השונים, יתנסה בתכנון לימודים תקופתי ושנתי ומעקב אחר ביצועה, יכיר את התלב"ס וישתלב בתוכו.
 
לימודי תלמוד
הרמב"ם כותב בהקדמתו למשנה תורה: "כל הדברים שבתלמוד הבבלי חייבים כל ישראל ללכת בהן... הואיל וכל אותם הדברים שבתלמוד הסכימו עליהם כל ישראל" (מהדורת קאפח, עמ' מה).
לפיכך הפך התלמוד לספר הלימוד העיקרי של עם ישראל ולבסיס לפירוש ויישום התורה שבכתב. התפילה והמנהג, מדרשי האגדה ועולם המחשבה היהודית מבוססים על התלמוד.
לא יפלא אפוא, שהתורה שבע"פ בכלל והתלמוד בפרט מהווים את המרכיב העיקרי בתכנית לימודיו של התלמיד החל מן הכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי דרך חטיבת הביניים ועד בית הספר העל יסודי.
התכנית דלהלן מבוססת על העובדה שכל הסטודנטים הם בוגרי ארבע שנות לימוד בישיבה תיכונית, או בתיכון דתי בכיתות תורניות ולומדים בכל שנות לימודיהם במכללה במסגרת ישיבת הסדר.
 
מטרות ההתמחות בתלמוד:
לתלמידים הלומדים בישיבת ההסדר - הלימוד הישיבתי כולל לימוד מעמיק של הש"ס ומפרשיו, הראשונים והאחרונים ופוסקי ההלכה. לימודי התלמוד במסגרת החוג מטרתם להשלים את דיסציפלינת התלמוד בשיטת המחקר ולהקנות לסטודנט הבנה וגישה להיבטים ההלכתיים, הספרותיים וההיסטוריים של מקורות ההלכה והאגדה.
דרך הלימוד הביקורתית, ההיסטורית והפילולוגית בהתהוות הספרות התלמודית והרבנית על כיווניה העיקריים תכשיר את הסטודנט למחקר עצמאי מעמיק בכל השטחים דלעיל.
הכשרת הסטודנט תתמקד בתחומים הבאים: מבואות לספרות התנאים והאמוראים, מדרשי הלכה ואגדה, עיון בטקסטים מספרות התנאים והאמוראים, פרקים בתולדות ההלכה, תולדות התפילה והספרות הבתר תלמודית, משפט תלמודי וסמינריון על בעיות אקטואליות מספרות השו"ת, שיכשיר את הלומדים להתמודד עם שאלות שמתעוררות מעת לעת.
בתכנית הלימודים מושם דגש על הקניית כלי ביקורת לשוניים וספרותיים להבנת מקורות ההלכה והאגדה. לשון עברית חכמים יילמד במסגרת לימודי הלשון עברית, וארמית בבלית כקורס השלמה.
בבחירת הטקסטים הנלמדים נלקח בחשבון גם תכנית הלימודים בתושבע"פ בבתי הספר הממ"ד וחטיבות הביניים ובתי הספר העל יסודיים הדתיים בהם ילמדו בוגרי החוג.
 
בהתאם לאמור לעיל, סדר הלימודים יהיה כדלקמן:
 
שנה א': הקורסים בשנה הראשונה יתמקדו במבואות וכלי עזר שונים שיהוו תשתית עיונית ולימודית להמשך לימודיו של הסטודנט. הלומד יקבל הדרכה ביבליוגרפית שתקנה לו התמצאות בנבכי הספרות התלמודית, ספרות המחקר וספרי העזר, הוא יקבל הדרכה בכתיבת עבודות זוטא ועבודות סמינריוניות שבאמצעותם הוא ירכוש את כל המיומנויות הדרושות לכתיבה מדעית.
בנוסף לכך ילמד כל סטודנט בשנה הראשונה שני קורסי מבוא: קורס מבוא כללי לספרות התנאים והאמוראים, שמטרתו לתמצת את סדר התנאים והאמוראים ומפעלם, תוך הארת בעיות היסטוריות וטקסטואליות, וקורס מבוא שני לעיון במדרשי אגדה, שמטרתו להקנות לתלמיד גישה ביקורתית בתחום המדרש, מהותו וטיבו.
ה"שקלא וטריא" בתלמוד הבבלי, שהיא היצירה הנצחית הבסיסית למתמחה בתלמוד, כתוב ברובו בשפה הארמית הבבלית. לפיכך חשוב מאוד שהמתמחה בתלמוד יתוודע בראשית לימודיו עם עקרונות הארמית הבבלית, כולל הדקדוק הארמי. מכאן נובעת החובה על כל סטודנט ללמוד בשנה זו קורס בארמית בבלית. כמו כן ישלים התלמיד את ידיעותיו בלשון עברית חכמים במסגרת לימודי הלשון עברית.
 
שנה ב': בשנה זו יישם הסטודנט חלק מן הנלמד בקורסים של המבואות בשנתיים הראשונות, ויתעמק בטכסטים מן המשנה ומדרשי ההלכה, תוך שימת דגש גם לבעיות עריכה, דפוסים וכתבי יד. בנוסף לזאת ירחיב הלומד את ידיעותיו בספרות הבתר תלמודית וילמד שני קורסים: האחד, יתמקד בכללי הפסיקה ודרכיה במשך הדורות, מן המשנה ועד האחרונים במטרה להפגיש את הסטודנט עם אוצר ספרות הפוסקים. השני, יעסוק במכלול הקשרים שבין המנהג וההלכה והיחס למנהג בתקופות ובקהילות השונות.
 
שנה ג': בשנה זו יישם הסטודנט חלק מן הנלמד בקורסים של המבואות בשנתיים הראשונות, ויתעמק בטכסטים מן המשנה ומדרשי ההלכה, תוך שימת דגש גם לבעיות עריכה, דפוסים וכתבי יד. בנוסף לזאת ירחיב הלומד את ידיעותיו בספרות הבתר תלמודית וילמד שני קורסים: האחד, יתמק בכללי הפסיקה ודרכיה במשך הדורות,מ ן המשנה ועד האחרונים במטרה להפגיש את הסטודנט עם אוצר ספרות הפוסקים. השני, יעסוק במכלול הקשרים שבין המנהג וההלכה והיחס למנהג בתקופות ובקהילות השונות.
 
שנה ד': בשנה הרביעית יוסיף הסטודנט לעסוק בספרות הבתר תלמודית וילמד על התקופה של הגאונים ויצירותיהם. יתוודע גם אל התלמוד הירושלמי, והבעיות הקשורות בעריכתו ופרשנותו. בשנה זו ילמד הסטודנט בקורס שנושאו המשפט התלמודי בתחום דיני אישות, מקור ההלכות ויישומן בבתי הדין הרבניים והאיזוריים במדינת ישראל. המתכשר ישתתף בסמינריון בבעיות אקטואליות מספרות השו"ת שיכשיר אותו להתמודד עם שאלות הקשורות בחיים היומיומיים המתעוררות מפעם לפעם. התלמיד יוכל להגיש עבודה סמינריונית באחד התחומים שנלמדו.
 
לימודי תנ"ך
המקרא הוא ספר הספרים המקודש של עם ישראל. המקרא הינו המקור העיקרי לאמונתה ומצוותיה; ערכיה ותרבותה ולתולדותיה של האומה היהודית.
למקרא מוקדש מקום מרכזי בחינוך הממלכתי דתי. דבר המתבטא במספר שעות הלימוד שיוחדו להוראת המקרא בכיתות בית-הספר היסודי ובחטיבת הביניים. לכן נבחר המקרא להוות מסלול התמחות עיקרי במכללה להכשרת מורים לבתי ספר יסודיים וחטיבות הביניים.
 
מטרת ההתמחות במקרא:
הקניית ידע והבנה מקפת בספרי התורה, ספרי נביאים ראשונים ואחרונים, בעזרת מגוון הכלים הפרשניים שברשותנו: פרשנות חז"ל, הפרשנות הקלאסית והפרשנות החדשה, בעזרת הכלים שהעמיד המחקר החדש בתחומי האמונות והדעות, הפילולוגיה, הספרות, ההיסטוריה והגיאוגרפיה שבמקרא. השילוב של פרשנות המקרא היהודית הקלאסית, עם הישגי המחקר המודרני בדיסציפלינות האמורות, תוך סיגול כושר הניתוח, הביקורת והברירה, אמורים להכשיר את התלמיד להמשיך בלימוד המקרא באורח עצמאי.
 
תהליך ההכשרה:
הכשרת התלמידים תתמקד בתחומים הבאים: לשון עברית המקרא (בתחום לימודי הלשון עברית) דרכי ההבעה הספרותיים של המקרא, מחשבת המקרא, פרשני המקרא לדרכיהם ולשיטותיהם (בזיקה למציאות ההיסטורית של זמנם). תולדות ישראל בימי המקרא ותרומתם של מדעי העזר כפי שהתפתחו בעת החדשה בהבנת כתובי המקרא. התלמיד יכוון ללימוד ראשוני של המקרא מתוך הכתובים עצמם. התלמיד יסגל לעצמו את מיומנות ההבחנה בין פירוש בדרך הפשט לבין דרך הדרש. התלמיד יסגל לעצמו פתיחות למגוון השיטות שבלימוד המקרא ופיתוח מודעות למעלותיהן ולמגרעותיהן.
בהתאם לאמור, סדר הלימודים יהיה כדלקמן:
 
שנה א': תתמקד ההכשרה בלימוד נושאי מבוא ובקורסים המספקים כלים ללימוד המקרא: מבוא למקרא, הדרכה ביבליוגרפית, פרקים בדרכי הסיפור המקראי, השירה המקראית. ועיון בשני מפרשים קלאסיים: רש"י ורמב"ן. בשנה זו יכיר התלמיד את שלבי ההתקדשות של המקרא לספריו ולאותיותיו עד עידן הדפוס; התלמיד ירכוש מיומנות בשימוש ספרות העזר והיעץ לידיעת המקרא ולפרשנותו ולמיומנות בדרכי כתיבה מדעית. התלמיד יכיר את הכלים הספרותיים ואת תפקידם להבנת הסיפור המקראי ואת דרכי הפרשנות הקלאסית של המקרא, וירכוש כלים ללימוד עצמי של הפירושים.
הכלים שנרכשו בשנה הראשונה ייושמו בשיעורים שיילמדו בשנות הלימודים השנייה, השלישית והרביעית.
 
שנה ב': בשנה זו ירחיב ויעמיק התלמיד את כושר הניתוח שלו בתחום הסיפור המקראי והפרשנות היהודית הקלאסית וירכוש כלים לניתוח היסטורי וגיאוגרפי של סיפורי האירועים במקרא.
 
שנה ג': בשנה זו ירחיב התלמיד את ידיעותיו בשני ספרי תורה, יתוודע לדרכי לימוד ספרי הנבואה בעזרת לימוד פרקים נבחרים; ירכוש כלים לניתוח פסוקים והבנת חלוקתם על פי הטעמים ויכיר את השפעת הפיסוק על הבנת תוכנם. וכן יתוודע התלמיד לשפה הארמית המקראית.
 
שנה ד': בשנה זו ישלים התלמיד את השכלתו; יפתח את ההכרה במערכת אמונות וערכים המשתקפים בחוקים ובסיפורי המקרא; ירכוש ידיעה והבנה בעולם שבו פעלו אבותינו ושאר הדמויות עליהם מסופר במקרא. התלמיד ירכוש מיומנות בכתיבת עבודה נרחבת על נושא מהמקרא, ויציג את כושרו לכתוב עבודה עצמאית על פי דגם הכתיבה המדעית.
 
 
 
 
 
עריכה: עדיאל ברודמן