חדש על המדף

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספריית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על החץ בעמודה השמאלית יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספרית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על "קרא עוד" יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

איפוס
שם הספר שם המחבר קמפוס
"קיצה של יהדות גרמניה בפתח" - הרב יוסף צבי קרליבך הי"ד 1942-1883 | סוף עידן סיידלר מאיר רחובות

"קיצה של יהדות גרמניה בפתח" - הרב יוסף צבי קרליבך הי"ד 1942-1883 | סוף עידן

הרב יוסף צבי קרליבך הי"ד (1942-1883) היה מחשובי הרבנים האורתודוקסים בגרמניה בדור האחרון שלפני השואה ושימש באחרית ימיו כרבהּ הראשי של המבורג. לאחר ליל הבדולח הוא היה למעשה לרב האורתודוקסי האחרון שכיהן בגרמניה הנאצית, עד גירושו ל"מזרח" והירצחו. אישיותו ודמותו התבלטו בפועלו הציבורי, בהגותו, וכן בהתמודדותו כרב וכמנהיג ציבור עם התקופה הנוראה ביותר בתולדות העם היהודי.

דמותו של הרב קרליבך מייצגת במידה רבה את הדור האחרון של היהדות האורתודוקסית בגרמניה, בפרט את השכבה הרבנית האינטלקטואלית שצמחה שם. דור זה של רבנים פעל בסיומו של תהליך שנמשך יותר ממאה וחמישים שנים , מאז ימי משה מנדלסון (1786-1729) ורש"ר הירש (1888-1800) - ופיתח גישה המגשרת בין התרבות האירופית לבין היהדות הלמדנית והעממית של מזרח אירופה השכנה. גם הרב קרליבך היה שותף למפעל תרבותי מגשר זה - בפועלו, בהגותו ובהנהגת צאן מרעיתו. ספר זה - שהוא במידה רבה בעל אופי השוואתי - הוא עוד נדבך בחקר ההיסטוריה האינטלקטואלית של יהדות גרמניה בדורות האחרונים, עם דגש מיוחד, שמתבקש מאליו, על תקופת השלטון הנאצי.

האופן שבו התמודד הרב קרליבך עם מאורעות תקופתו מבטא לא רק את אישיותו המורכבת והייחודית, אלא גם שופך אור על מעורבותם האינטלקטואלית והרגשית העמוקה של רבני גרמניה, רובם ככולם, בתרבות שהולידה את המפלצת שלבסוף החריבה את קהילותיהם. על כן סיפורו של הרב קרליבך על היבטיו השונים , בפרט הפן האינטלקטואלי - מהווה מקרה בוחן המנהיר תקופה שלמה ואת הנפשות שפעלו בה.

חינוך זה כל הסיפור פישר יעקב רחובות

חינוך זה כל הסיפור

רקמת חיינו עשויה חוטים דקים, כל חוט – סיפור.
מרוצת הימים איננה מניחה לנו, בדרך כלל, להתבונן בסיפורים הרבים השוזרים את יריעת המעש. 
לא תמיד אפשר לנו להבחין בסיפור, לחוש אותו, לעיין בו ולהפיק ממנו הנאה ותועלת, אף אם שלנו הוא. קשה עוד יותר לשתף בו אחרים, לצפות כי יקבלוהו ויאמצוהו – לא להם הוא.
בילקוט שלפניכם מובאים סיפורים - אישיים לכאורה - מיומנו של מחנך ותיק. 
המטרה והתקווה היא לעורר עניין, אך גם ובעיקר להסעיר לב ומחשבה ולהעניק כלים להתמודדות אישית עם אתגרי החינוך.

שנית לא תיפול - איך ישראל תשרוד במזרח תיכון גרעיני פרס ישי (ג'סי) רחובות

שנית לא תיפול - איך ישראל תשרוד במזרח תיכון גרעיני

כמעט אף אחד לא רצה שפקיסטאן תהיה מדינה גרעינית. אבל יום אחד זה קרה. 
כמעט אף אחד לא רצה שצפון קוריאה תהיה מדינה גרעינית. אבל יום אחד זה קרה. 
כמעט אף אחד לא רוצה שאיראן תהיה מדינה גרעינית. אבל יום אחד... 
יום אחד נצטרך להתחיל לדבר על האפשרות שגם זה יקרה. נצטרך להתחיל לשאול מה על ישראל לעשות אם וכאשר איראן, ואולי גם טורקיה, סעודיה, מצרים, יתחמשו ביכולת גרעינית. 
הספר שנית לא תיפול הוא הזמנה לשיחה. הזמנה לשיחה על נושא שנדמה שרק מעטים רוצים לקיים, אבל אין ברירה אלא לקיים אותה. הוא הזמנה לשיחה על נושא שהוא בו זמנית גם מפחיד — וגם מרתק. למדינות העולם יש רק היסטוריה קצרה בצילה של פצצת הגרעין, אבל ההיסטוריון ישי פרס מוכיח, שגם מהיסטוריה קצרה, משברית ודרמטית, אפשר ללמוד לא מעט על מה שיקרה כאן ביום שבמזרח התיכון יהיו מדינות חמושות בפצצות גרעין. 

עשרה קיסרים - רומא מאוגוסטוס ועד קונסטנטינוס שטראוס בארי רחובות

עשרה קיסרים - רומא מאוגוסטוס ועד קונסטנטינוס

עיר קטנה וענייה למדי נעשתה לשליטה נערצת. יותר מ־1,000 שנים משלה בעולם. יותר מ־1,000 שנים משלו בה גברים תאבי כוח. הם ניהלו אותה, ואת המרחב שעיצבה, בתערובת של אכזריות ונדיבות, תככים וחוכמה, אגו ומידות טובות. 
הקיסרים של רומא מהלכים קסם על מי שצופים בהם ממרחק הזמן. הם דוגמה נצחית לערמומיות פוליטית, אומץ לב מדיני, קור רוח. 12 קיסרים משלו ברומא לקראת ובמהלך המאה הראשונה. 9 קיסרים במאה השנייה. 29 בשלישית. 21 ברביעית. חלקם שמות מוכרים לכול, כמו יוליוס, אוגוסטוס, קליגולה. חלקם מוכרים פחות, אבל לא בהכרח חשובים פחות, כמו דיוקלטיאנוס, רודף הנוצרים, או טריאנוס, מדכא מרד היהודים. 
בארי שטראוס בחר עשרה מהם. את עשרת החשובים ביותר. כמובן —החשובים ביותר לדעתו. לא כולם יסכימו עם הבחירה שלו. מה שרק מוסיף עניין לספר. ובכל מקרה, שטראוס הוא המומחה המתאים לבחור, והמומחה המתאים לנמק את הבחירה, והמומחה המתאים לתאר את חייהם הססגוניים של העשרה שבחר, מאוגוסטוס ועד קונסטנטינוס. לכל אחד מהגברים האלה סיפור מרתק. לכל אחד מהם הייתה דרך משלו לעצב מחדש את האימפריה הגדולה. מכל אחד מהם אפשר ללמוד משהו על כוחה של מנהיגות ועל מגבלות השלטון, על חשיבותה של אישיות ועל משמעותו של חזון. 

יוצרים תוצאות - איך ליצור תוצאות ב-4 צעדים פשוטים אייזן שרון רחובות

יוצרים תוצאות - איך ליצור תוצאות ב-4 צעדים פשוטים

בשפה ברורה וקלילה, תוך שילוב סיפורים ודוגמאות, תוכלו ללמוד איך להפוך מטרות להישגים ואיך ליצור תוצאות תוך התמקדות בארבעה פרמטרים – חשיבה, רגש, פעולה ותקשורת. בספר תגלו בין השאר: 

  • כיצד להפוך את סדר החשיבה — מהסוף להתחלה, מהתוצאה לדרך
  • איך "לשווק" רעיון טוב לסביבה ולהניע לפעולה
  • מהי תקשורת תוצאתית וכיצד היא יכולה לחבר בין יעדים לאנשים
  • מודלים חדשים בניהול זמן, שינוי הרגלים והשגת יעדים

 

בחירה בהוראה כקריירה שניה - בראי המחקר בר-טל סמדר רחובות

בחירה בהוראה כקריירה שניה - בראי המחקר

בשנים האחרונות הולך וגדל מספרם של המורים שבחרו בהוראה כקריירה שנייה. הם נכנסים להוראה בגיל מבוגר יותר, הם מביאים איתם ניסיון תעסוקתי קודם, כמו גם את חוויותיהם האישיות כהורים בבית הספר. מציאות זו מזמינה את הצורך במידע מחקרי שעשוי לסייע בקליטתם המיטבית בבתי הספר ובגני הילדים, ובאופן הזה לרתום את ניסיונם לתרומה לקהילה הבית-ספרית. בחירה בהוראה כקריירה שנייה מזמין את הקורא להתבונן בפסיפס של מחקרים על אודות היבטים שונים של בחירה והתנסות בהוראה כקריירה שנייה. היבטים אלה כוללים בין השאר מאפייני כניסה להוראה של מורים חדשים שבחרו בהוראה כקריירה שנייה; הדהודים ושילובים של קריירה ראשונה בקריירה שנייה בהוראה – האתגרים, ההתלבטויות; "חִברוּת" לתרבות המתמטיקה והתמקדות בהייטקיסטיים שבחרו לעזוב את עולם ההייטק לטובת הוראה בבית ספר; דפוס של מעבר בין קריירות המתרחש באותו שדה מקצועי; מבט חברתי על מורים בקריירה שנייה; הכשרת מורים בתוכניות חותם ותוכנית תל אביב, וכן מורים המאופיינים כ"מורים מוכווני צדק חברתי".

גשר האמונה - שאלות הנצח במבט פוסט-מודרני נויבירט רונן רחובות

גשר האמונה - שאלות הנצח במבט פוסט-מודרני

גשר האמונה הוא ספר פרוגרמטי ומקורי, המבקש להתמודד עם סוגיות אמוניות יסודיות שליוו את ההגות היהודית מאז ומעולם. בחלקו הראשון הוא נע בין העולם הקיומי-אישי ולבטיו של האדם הפוסט-מודרני לבין שאלות קלאסיות של המחשבה היהודית לדורותיה, בדגש על הגות ציונית-דתית. חלקו השני של הספר הוא אוסף רשימותיו של הרב רונן המשקפות את עולמו האישי, ובהן הוא דן בשואה מנקודת מבט אמונית, בכוחה של התפילה, במידות, במוסר וצדק חברתי, בגלות וגאולה ועוד. הספר נחתם בדברי זיכרון קצרים מאת בני משפחתו ומכריו, החושפים מעט מאישיותו הייחודית.

גשר האמונה מאיר צדדים מרתקים ורבי-עניין בתפיסתו האמונית של הרב רונן. המצע הרוחני שהפרה את חזונו והעניק לו את ייחודו ועוצמתו נשען, בין היתר, על מחשבת חז"ל ותורת הרב קוק. נקודת המוצא של הספר היא האומץ לשאול ולהקשות, ופֵרותיה של גישה זו מוגשים בפרקי הספר, המתאפיינים ברוחב יריעה, בכנות ובענווה, ומעל הכול – במחויבות עמוקה לחיים היהודיים.

שופטם - בין כיבוש למלוכה עסיס אליהו רחובות

שופטם - בין כיבוש למלוכה

ספר שופטים מציב אתגר גדול בפני לומדיו. לאחר המנהיגות הלאומית של משה ושל ויהושע, ולפני המנהיגות הגדולה של המלכים, הנהיגו שופטים את העם. למרבה ההפתעה, אין המשכיות ישירה להנהגה לאומית ריכוזית, ורק כשהתעוררו בעיות מדיניות קשות שלח ה' מנהיג לפתור את הבעיה. תקופת
השופטים מתוארת כרצופה בהתמודדויות דתיות־צבאיות ומאופיינת בחוסר יציבות, הספר אף מסתיים בתמונה של אנרכיה קשה. והינה ספר שמואל חוזר שוב להנהגה לאומית.
מהו תפקידה של תקופת השופטים בין השמשות של המנהיגים הלאומיים? מדוע היה צורך לעבור מהנהגת יהושע להנהגת המלכים דרך הנהגת השופטים? מהו מסרו של ספר שופטים?
חוקר התנ"ך פרופ' אליהו עסיס מציע בספר זה מענה לשאלות אלה, והבנה חדשה של ספר שופטים ושל מטרתו באמצעות ניתוח צמוד ומדוקדק של סיפוריו. מתוך ספר שופטים עולות תובנות מרתקות גם על תקופת המקרא וגם על ימינו אנו.

תוכנת היצירתיות - איך לומדת הבינה המלאכותית לכתוב, לצייר לחשוב דו סוטוי מרכוס רחובות

תוכנת היצירתיות - איך לומדת הבינה המלאכותית לכתוב, לצייר לחשוב

האם מחשב יוכל אי-פעם להלחין סימפוניה, לכתוב רומאן זוכה פרסים, או לצייר יצירת מופת? ואם כן, האם נהיה אנחנו מסוגלים להבחין בין יצירה ממוחשבת לבין יצירה אנושית? כבני-אנוש יש לנו היכולת המדהימה ליצור יצירות אמנות שמרוממות את הנפש, מרחיבות את הלב, ומשנות מן היסוד את משמעות החיים. אבל בתחומים רבים, ההתפתחויות בבינה המלאכותית מערערות את המצב הקיים, עם הגילוי שמכונות מסוגלות לבצע באותה מידה של הצלחה, ולעיתים אף בצורה טובה יותר, מטלות רבות שבני-אדם ממלאים בדרך כלל. אבל האם מכונות יכולות להיות יצירתיות? האם בקרוב הן יוכלו ללמוד מן האמנות שמרגשת אותנו ולהבין מה מייחד ומבדיל אותה מהשיגרתי, היומיומי והמשמים? בספר "תוכנת היצירתיות", בוחן מרכוס דו סוֹטוֹי את טיבה של היצירתיות, ובמקביל מציע לקוראים מדריך חיוני לאופן הפעולה של האלגוֹריתמים והחוקים המתמטיים שביסודם. הוא שואל באיזו מידה התגובה הרגשית שלנו לאמנות נובעת מתגובת המוח שלנו לדפוסים ולמיבנים, ועומד על משמעות היצירתיות במתמטיקה, באמנות, בשפה ובמוזיקה. כמה זמן עשוי לחלוף עד שמכונות יפיקו תוצר יצירתי? או שמא עיקר התרומה שלהן תהיה בכך שידחפו אותנו להעשיר את הדמיון שלנו? הדיון בשאלות האלה ואחרות הוא מסע מרתק ויוצא-דופן הן למחוזות הבינה המלאכותית והן למשמעות של היותנו בני-אנוש.

פלוסים ומינוסים - איך המתמטיקה מקילה את התנהלותנו בעולם בויסמן סטפן רחובות

פלוסים ומינוסים - איך המתמטיקה מקילה את התנהלותנו בעולם

כולנו מכירים בחשיבותה של המתמטיקה: אנחנו חיים בעידן של "ביג דאטה", שבו אלגוריתמים מכתיבים יותר ויותר את חיי היום-יום שלנו, ואנחנו נתונים למטח בלתי פוסק של סטטיסטיקות ואפליקציות בכל נושא – החל בפוליטיקה וכלה בבריאותנו. מה שלא תמיד ברור הוא כיצד המתמטיקה משתלבת בשגרת יומנו, וכיצד בעזרת מספרים ניתן להשפיע בקלות על קבלת ההחלטות שלנו.בין השאר, פלוסים ומינוסים יגלה לנו:

  • כיצד האלגוריתם של נטפליקס וגוגל גורם לנו להתמכרות?
  • מדוע ככל שניקולס קייג' מככב ביותר סרטים הוליוודיים, יותר אנשים טובעים בבריכות בארה"ב?
  • כיצד "הרשת העצבית" של פייסבוק יודעת מה נרצה לקנות לפני שבכלל החלטנו על כך?
  • כיצד הבבלים והיוונים בעת העתיקה השתמשו במתמטיקה ומדוע הסינים מצטיינים בה עד היום?
  • כיצד השתמשו במתמטיקה בלונדון הוויקטוריאנית בכדי לגלות את מקור מגפת הכולרה שפשתה בעיר?
  • כיצד נהפוך למומחים בקריאת נתונים סטטיסטיים ונזהה עיתונאים ופוליטיקאים שעורכים עלינו מניפולציות?

פלוסים ומינוסים מראה לנו את שלל הדרכים שבהן המתמטיקה מוטמעת בחיי היום-יום שלנו – מגרף מאיים על התפשטות הקורונה ועד לחישוב סיכויים להיות מעורב בתאונת דרכים, מתחזית מזג אוויר מדויקת יותר ועד תמחור מוצרים במרכול – וכיצד אפשר להשתמש בה הלכה למעשה כדי להקל פתירת בעיות. בויסמן לוקח את הקוראים למסע סביב העולם ואל שחר ההיסטוריה בין חברות שפיתחו את ענפי המתמטיקה לבין כאלה שהתפתחו מבלי לעשות בהן שימוש כלל. הוא מדגים את חשיבותה וכיצד הבנה טובה יותר שלה יכולה לעזור לנו לקבל החלטות נכונות יותר ולהעניק לנו מבט ברור יותר על העולם, וממחיש כיצד ללא ידע מתמטי והיכולת להשתמש בו נמצא את עצמנו משתרכים מאחור.

Pages

חדש על המדף

איפוס

"קיצה של יהדות גרמניה בפתח" - הרב יוסף צבי קרליבך הי"ד 1942-1883 | סוף עידן

שם המחבר:
סיידלר מאיר
קמפוס:
רחובות

הרב יוסף צבי קרליבך הי"ד (1942-1883) היה מחשובי הרבנים האורתודוקסים בגרמניה בדור האחרון שלפני השואה ושימש באחרית ימיו כרבהּ הראשי של המבורג. לאחר ליל הבדולח הוא היה למעשה לרב האורתודוקסי האחרון שכיהן בגרמניה הנאצית, עד גירושו ל"מזרח" והירצחו. אישיותו ודמותו התבלטו בפועלו הציבורי, בהגותו, וכן בהתמודדותו כרב וכמנהיג ציבור עם התקופה הנוראה ביותר בתולדות העם היהודי.

דמותו של הרב קרליבך מייצגת במידה רבה את הדור האחרון של היהדות האורתודוקסית בגרמניה, בפרט את השכבה הרבנית האינטלקטואלית שצמחה שם. דור זה של רבנים פעל בסיומו של תהליך שנמשך יותר ממאה וחמישים שנים , מאז ימי משה מנדלסון (1786-1729) ורש"ר הירש (1888-1800) - ופיתח גישה המגשרת בין התרבות האירופית לבין היהדות הלמדנית והעממית של מזרח אירופה השכנה. גם הרב קרליבך היה שותף למפעל תרבותי מגשר זה - בפועלו, בהגותו ובהנהגת צאן מרעיתו. ספר זה - שהוא במידה רבה בעל אופי השוואתי - הוא עוד נדבך בחקר ההיסטוריה האינטלקטואלית של יהדות גרמניה בדורות האחרונים, עם דגש מיוחד, שמתבקש מאליו, על תקופת השלטון הנאצי.

האופן שבו התמודד הרב קרליבך עם מאורעות תקופתו מבטא לא רק את אישיותו המורכבת והייחודית, אלא גם שופך אור על מעורבותם האינטלקטואלית והרגשית העמוקה של רבני גרמניה, רובם ככולם, בתרבות שהולידה את המפלצת שלבסוף החריבה את קהילותיהם. על כן סיפורו של הרב קרליבך על היבטיו השונים , בפרט הפן האינטלקטואלי - מהווה מקרה בוחן המנהיר תקופה שלמה ואת הנפשות שפעלו בה.

חינוך זה כל הסיפור

שם המחבר:
פישר יעקב
קמפוס:
רחובות

רקמת חיינו עשויה חוטים דקים, כל חוט – סיפור.
מרוצת הימים איננה מניחה לנו, בדרך כלל, להתבונן בסיפורים הרבים השוזרים את יריעת המעש. 
לא תמיד אפשר לנו להבחין בסיפור, לחוש אותו, לעיין בו ולהפיק ממנו הנאה ותועלת, אף אם שלנו הוא. קשה עוד יותר לשתף בו אחרים, לצפות כי יקבלוהו ויאמצוהו – לא להם הוא.
בילקוט שלפניכם מובאים סיפורים - אישיים לכאורה - מיומנו של מחנך ותיק. 
המטרה והתקווה היא לעורר עניין, אך גם ובעיקר להסעיר לב ומחשבה ולהעניק כלים להתמודדות אישית עם אתגרי החינוך.

שנית לא תיפול - איך ישראל תשרוד במזרח תיכון גרעיני

שם המחבר:
פרס ישי (ג'סי)
קמפוס:
רחובות

כמעט אף אחד לא רצה שפקיסטאן תהיה מדינה גרעינית. אבל יום אחד זה קרה. 
כמעט אף אחד לא רצה שצפון קוריאה תהיה מדינה גרעינית. אבל יום אחד זה קרה. 
כמעט אף אחד לא רוצה שאיראן תהיה מדינה גרעינית. אבל יום אחד... 
יום אחד נצטרך להתחיל לדבר על האפשרות שגם זה יקרה. נצטרך להתחיל לשאול מה על ישראל לעשות אם וכאשר איראן, ואולי גם טורקיה, סעודיה, מצרים, יתחמשו ביכולת גרעינית. 
הספר שנית לא תיפול הוא הזמנה לשיחה. הזמנה לשיחה על נושא שנדמה שרק מעטים רוצים לקיים, אבל אין ברירה אלא לקיים אותה. הוא הזמנה לשיחה על נושא שהוא בו זמנית גם מפחיד — וגם מרתק. למדינות העולם יש רק היסטוריה קצרה בצילה של פצצת הגרעין, אבל ההיסטוריון ישי פרס מוכיח, שגם מהיסטוריה קצרה, משברית ודרמטית, אפשר ללמוד לא מעט על מה שיקרה כאן ביום שבמזרח התיכון יהיו מדינות חמושות בפצצות גרעין. 

עשרה קיסרים - רומא מאוגוסטוס ועד קונסטנטינוס

שם המחבר:
שטראוס בארי
קמפוס:
רחובות

עיר קטנה וענייה למדי נעשתה לשליטה נערצת. יותר מ־1,000 שנים משלה בעולם. יותר מ־1,000 שנים משלו בה גברים תאבי כוח. הם ניהלו אותה, ואת המרחב שעיצבה, בתערובת של אכזריות ונדיבות, תככים וחוכמה, אגו ומידות טובות. 
הקיסרים של רומא מהלכים קסם על מי שצופים בהם ממרחק הזמן. הם דוגמה נצחית לערמומיות פוליטית, אומץ לב מדיני, קור רוח. 12 קיסרים משלו ברומא לקראת ובמהלך המאה הראשונה. 9 קיסרים במאה השנייה. 29 בשלישית. 21 ברביעית. חלקם שמות מוכרים לכול, כמו יוליוס, אוגוסטוס, קליגולה. חלקם מוכרים פחות, אבל לא בהכרח חשובים פחות, כמו דיוקלטיאנוס, רודף הנוצרים, או טריאנוס, מדכא מרד היהודים. 
בארי שטראוס בחר עשרה מהם. את עשרת החשובים ביותר. כמובן —החשובים ביותר לדעתו. לא כולם יסכימו עם הבחירה שלו. מה שרק מוסיף עניין לספר. ובכל מקרה, שטראוס הוא המומחה המתאים לבחור, והמומחה המתאים לנמק את הבחירה, והמומחה המתאים לתאר את חייהם הססגוניים של העשרה שבחר, מאוגוסטוס ועד קונסטנטינוס. לכל אחד מהגברים האלה סיפור מרתק. לכל אחד מהם הייתה דרך משלו לעצב מחדש את האימפריה הגדולה. מכל אחד מהם אפשר ללמוד משהו על כוחה של מנהיגות ועל מגבלות השלטון, על חשיבותה של אישיות ועל משמעותו של חזון. 

יוצרים תוצאות - איך ליצור תוצאות ב-4 צעדים פשוטים

שם המחבר:
אייזן שרון
קמפוס:
רחובות

בשפה ברורה וקלילה, תוך שילוב סיפורים ודוגמאות, תוכלו ללמוד איך להפוך מטרות להישגים ואיך ליצור תוצאות תוך התמקדות בארבעה פרמטרים – חשיבה, רגש, פעולה ותקשורת. בספר תגלו בין השאר: 

  • כיצד להפוך את סדר החשיבה — מהסוף להתחלה, מהתוצאה לדרך
  • איך "לשווק" רעיון טוב לסביבה ולהניע לפעולה
  • מהי תקשורת תוצאתית וכיצד היא יכולה לחבר בין יעדים לאנשים
  • מודלים חדשים בניהול זמן, שינוי הרגלים והשגת יעדים

 

בחירה בהוראה כקריירה שניה - בראי המחקר

שם המחבר:
בר-טל סמדר
קמפוס:
רחובות

בשנים האחרונות הולך וגדל מספרם של המורים שבחרו בהוראה כקריירה שנייה. הם נכנסים להוראה בגיל מבוגר יותר, הם מביאים איתם ניסיון תעסוקתי קודם, כמו גם את חוויותיהם האישיות כהורים בבית הספר. מציאות זו מזמינה את הצורך במידע מחקרי שעשוי לסייע בקליטתם המיטבית בבתי הספר ובגני הילדים, ובאופן הזה לרתום את ניסיונם לתרומה לקהילה הבית-ספרית. בחירה בהוראה כקריירה שנייה מזמין את הקורא להתבונן בפסיפס של מחקרים על אודות היבטים שונים של בחירה והתנסות בהוראה כקריירה שנייה. היבטים אלה כוללים בין השאר מאפייני כניסה להוראה של מורים חדשים שבחרו בהוראה כקריירה שנייה; הדהודים ושילובים של קריירה ראשונה בקריירה שנייה בהוראה – האתגרים, ההתלבטויות; "חִברוּת" לתרבות המתמטיקה והתמקדות בהייטקיסטיים שבחרו לעזוב את עולם ההייטק לטובת הוראה בבית ספר; דפוס של מעבר בין קריירות המתרחש באותו שדה מקצועי; מבט חברתי על מורים בקריירה שנייה; הכשרת מורים בתוכניות חותם ותוכנית תל אביב, וכן מורים המאופיינים כ"מורים מוכווני צדק חברתי".

גשר האמונה - שאלות הנצח במבט פוסט-מודרני

שם המחבר:
נויבירט רונן
קמפוס:
רחובות

גשר האמונה הוא ספר פרוגרמטי ומקורי, המבקש להתמודד עם סוגיות אמוניות יסודיות שליוו את ההגות היהודית מאז ומעולם. בחלקו הראשון הוא נע בין העולם הקיומי-אישי ולבטיו של האדם הפוסט-מודרני לבין שאלות קלאסיות של המחשבה היהודית לדורותיה, בדגש על הגות ציונית-דתית. חלקו השני של הספר הוא אוסף רשימותיו של הרב רונן המשקפות את עולמו האישי, ובהן הוא דן בשואה מנקודת מבט אמונית, בכוחה של התפילה, במידות, במוסר וצדק חברתי, בגלות וגאולה ועוד. הספר נחתם בדברי זיכרון קצרים מאת בני משפחתו ומכריו, החושפים מעט מאישיותו הייחודית.

גשר האמונה מאיר צדדים מרתקים ורבי-עניין בתפיסתו האמונית של הרב רונן. המצע הרוחני שהפרה את חזונו והעניק לו את ייחודו ועוצמתו נשען, בין היתר, על מחשבת חז"ל ותורת הרב קוק. נקודת המוצא של הספר היא האומץ לשאול ולהקשות, ופֵרותיה של גישה זו מוגשים בפרקי הספר, המתאפיינים ברוחב יריעה, בכנות ובענווה, ומעל הכול – במחויבות עמוקה לחיים היהודיים.

שופטם - בין כיבוש למלוכה

שם המחבר:
עסיס אליהו
קמפוס:
רחובות

ספר שופטים מציב אתגר גדול בפני לומדיו. לאחר המנהיגות הלאומית של משה ושל ויהושע, ולפני המנהיגות הגדולה של המלכים, הנהיגו שופטים את העם. למרבה ההפתעה, אין המשכיות ישירה להנהגה לאומית ריכוזית, ורק כשהתעוררו בעיות מדיניות קשות שלח ה' מנהיג לפתור את הבעיה. תקופת
השופטים מתוארת כרצופה בהתמודדויות דתיות־צבאיות ומאופיינת בחוסר יציבות, הספר אף מסתיים בתמונה של אנרכיה קשה. והינה ספר שמואל חוזר שוב להנהגה לאומית.
מהו תפקידה של תקופת השופטים בין השמשות של המנהיגים הלאומיים? מדוע היה צורך לעבור מהנהגת יהושע להנהגת המלכים דרך הנהגת השופטים? מהו מסרו של ספר שופטים?
חוקר התנ"ך פרופ' אליהו עסיס מציע בספר זה מענה לשאלות אלה, והבנה חדשה של ספר שופטים ושל מטרתו באמצעות ניתוח צמוד ומדוקדק של סיפוריו. מתוך ספר שופטים עולות תובנות מרתקות גם על תקופת המקרא וגם על ימינו אנו.

תוכנת היצירתיות - איך לומדת הבינה המלאכותית לכתוב, לצייר לחשוב

שם המחבר:
דו סוטוי מרכוס
קמפוס:
רחובות

האם מחשב יוכל אי-פעם להלחין סימפוניה, לכתוב רומאן זוכה פרסים, או לצייר יצירת מופת? ואם כן, האם נהיה אנחנו מסוגלים להבחין בין יצירה ממוחשבת לבין יצירה אנושית? כבני-אנוש יש לנו היכולת המדהימה ליצור יצירות אמנות שמרוממות את הנפש, מרחיבות את הלב, ומשנות מן היסוד את משמעות החיים. אבל בתחומים רבים, ההתפתחויות בבינה המלאכותית מערערות את המצב הקיים, עם הגילוי שמכונות מסוגלות לבצע באותה מידה של הצלחה, ולעיתים אף בצורה טובה יותר, מטלות רבות שבני-אדם ממלאים בדרך כלל. אבל האם מכונות יכולות להיות יצירתיות? האם בקרוב הן יוכלו ללמוד מן האמנות שמרגשת אותנו ולהבין מה מייחד ומבדיל אותה מהשיגרתי, היומיומי והמשמים? בספר "תוכנת היצירתיות", בוחן מרכוס דו סוֹטוֹי את טיבה של היצירתיות, ובמקביל מציע לקוראים מדריך חיוני לאופן הפעולה של האלגוֹריתמים והחוקים המתמטיים שביסודם. הוא שואל באיזו מידה התגובה הרגשית שלנו לאמנות נובעת מתגובת המוח שלנו לדפוסים ולמיבנים, ועומד על משמעות היצירתיות במתמטיקה, באמנות, בשפה ובמוזיקה. כמה זמן עשוי לחלוף עד שמכונות יפיקו תוצר יצירתי? או שמא עיקר התרומה שלהן תהיה בכך שידחפו אותנו להעשיר את הדמיון שלנו? הדיון בשאלות האלה ואחרות הוא מסע מרתק ויוצא-דופן הן למחוזות הבינה המלאכותית והן למשמעות של היותנו בני-אנוש.

פלוסים ומינוסים - איך המתמטיקה מקילה את התנהלותנו בעולם

שם המחבר:
בויסמן סטפן
קמפוס:
רחובות

כולנו מכירים בחשיבותה של המתמטיקה: אנחנו חיים בעידן של "ביג דאטה", שבו אלגוריתמים מכתיבים יותר ויותר את חיי היום-יום שלנו, ואנחנו נתונים למטח בלתי פוסק של סטטיסטיקות ואפליקציות בכל נושא – החל בפוליטיקה וכלה בבריאותנו. מה שלא תמיד ברור הוא כיצד המתמטיקה משתלבת בשגרת יומנו, וכיצד בעזרת מספרים ניתן להשפיע בקלות על קבלת ההחלטות שלנו.בין השאר, פלוסים ומינוסים יגלה לנו:

  • כיצד האלגוריתם של נטפליקס וגוגל גורם לנו להתמכרות?
  • מדוע ככל שניקולס קייג' מככב ביותר סרטים הוליוודיים, יותר אנשים טובעים בבריכות בארה"ב?
  • כיצד "הרשת העצבית" של פייסבוק יודעת מה נרצה לקנות לפני שבכלל החלטנו על כך?
  • כיצד הבבלים והיוונים בעת העתיקה השתמשו במתמטיקה ומדוע הסינים מצטיינים בה עד היום?
  • כיצד השתמשו במתמטיקה בלונדון הוויקטוריאנית בכדי לגלות את מקור מגפת הכולרה שפשתה בעיר?
  • כיצד נהפוך למומחים בקריאת נתונים סטטיסטיים ונזהה עיתונאים ופוליטיקאים שעורכים עלינו מניפולציות?

פלוסים ומינוסים מראה לנו את שלל הדרכים שבהן המתמטיקה מוטמעת בחיי היום-יום שלנו – מגרף מאיים על התפשטות הקורונה ועד לחישוב סיכויים להיות מעורב בתאונת דרכים, מתחזית מזג אוויר מדויקת יותר ועד תמחור מוצרים במרכול – וכיצד אפשר להשתמש בה הלכה למעשה כדי להקל פתירת בעיות. בויסמן לוקח את הקוראים למסע סביב העולם ואל שחר ההיסטוריה בין חברות שפיתחו את ענפי המתמטיקה לבין כאלה שהתפתחו מבלי לעשות בהן שימוש כלל. הוא מדגים את חשיבותה וכיצד הבנה טובה יותר שלה יכולה לעזור לנו לקבל החלטות נכונות יותר ולהעניק לנו מבט ברור יותר על העולם, וממחיש כיצד ללא ידע מתמטי והיכולת להשתמש בו נמצא את עצמנו משתרכים מאחור.

Pages