גרעין המורים התורני רחובות

גרעין המורים התורני בשכונת אושיות רחובות

משנת תשס"ב פועל ברחובות בשכונת אושיות גרעין מורים תורני. הסיוע והתרומה לקהילה אשר חרוטים על דגלם, וערכי התורה שהינם נר לרגלם, הובילו את ראש הישיבה-הרב חיים סבן שליט"א ואת בוגריה להקים גרעין תורני, המורכב מבוגרי ותלמידי ישיבת ההסדר והמכללה האקדמית למורים – "אורות ישראל קמפוס מורשת יעקב", שנישאו ובנו את ביתם לתפארת. גרעין המורים אשר עוסק בתרומה לקהילה בתחומים רבים ובראשם הפצת היהדות ותפארתה, בקרב האוכלוסיה המורכבת ברובה מעולים חדשים משלל המדינות ואף משפחות ותיקות.

מטרות העל של הגרעין: תרומה תורנית. תרומה חינוכית.
תרומה חברתית ותרבותית לקהילה הוותיקה והצעירה בשכונת אושיות,
תוך התערות חברתית של משפחות הגרעין.
נתינת מענה לצרכים לימודים חינוכיים לדור הצעיר הגדל בשכונה זו.

ההנהגה הציבורית היא משימה מורכבת ומצריכה מסירות והקרבה של הצדדים הפועלים בגרעין ומשימה זו מתעצמת לאור אופייה של אוכלוסיית היעד המכיל בתוכו קשיים תרבותיים, חברתיים ואקונומיים.
וכל זאת מתוך אידיאל אמיתי של סיוע ונתינה לזולת ולכן תורם גרעין המורים התורני מרוחו וכוחו להעלאת הרוח החברתית-תורנית על כל רובדי אוכלוסיה זו.

שכונת אושיות :
השכונה ממוקמת בחלקה הדרום מזרחי של רחובות. נוסדה בשנת 1954, תושביה הראשונים היו מפוני מעברות מארצות מוצא שונות. החל משנת  1990 החלה השכונה לקלוט עולים מאתיופיה ותימן , ואז החלה הגירה שלילית של תושבים 'חזקים' יותר מבחינה סוציו-אקונומית.במאי 1995 הוכרזה השכונה כשכונת שיקום. 
 
 
 
הרכב דמוגראפי: 
בשכונה כ-6655 תושבים , המהווים כ-7% מאוכלוסיית העיר רחובות.
התפלגות התושבים בשכונה היא:
עולים מחבר העמים: מאופיינים במשפחות קטנות , בעלי השכלה, מוטיבציה  להישגיות (מההווים כ-19% בשכונה).
עולים מאתיופיה: נדרשו לבצע מעבר חד מחברה מסורתית לחב' חילונית , מתועשת ומודרנית. משפחות רבות עברו חוויות טראומטיות כתוצאה מפרידות  ומקרי מוות במהלך העלייה לארץ. חלקן התפרקו ונוצרו משפחות חדשות , חלקן חד הוריות , ויש זוגות שנישאו בשנית ובשלישית או זוגות החיים ללא נישואין  (מהווים כ-15% בשכונה).
עולים מתימן: מאפיינים במשפחות גדולות , בחלקן הן רב דוריות משפחות פטריארכאליות, רובם דוברי עברית, מעטים אינם יודיע קרוא וכתוב (מהווים  12%  בשכונה ).
וותיקים : מאופיינים ברמה סוציו כלכלית בינונית ומטה. 27% מקרב המשפחו מטופלות במחלקת לשירותי רווחה ( מהווים כ-54% בשכונה).
  
בעיות מרכזיות בשכונה: 
1.אחוז עולים גבוהה מהממוצע הארצי (15% לעומת 45% בשכונה).
הבעיות המאפיינות את אוכלוסיית העולים הן: מצב כלכלי ירוד, קושי בתהליכי השתלבות חברתית ותעסוקתית , אחוז גבוה של משפחות חד-הוריות , קשישים ונכים, העדר הרגלי טיפוח ושיעור גבוה של בלתי מועסקים.
2.נוער- גרעין קשה של נערים ונערות במצוקה , חלקם על סף נשירה וחלקם במצב של נשירה סמויה , החל מגלאי11 ומעלה. וכן מחסור במקום לפעילויות לנוער בשכונה.
3.פערים תרבותיים ולימודיים של תושבי השכונה הבאים לידי ביטוי במסגרות הלימוד השונות ובצריכת השירותים.
4.קיים מחסור במוסדות ציבור בשכונה לצור הפעלת תוכניות חברתיות .
5.מצב התשתיות גרוע – כבישים , מדרכות , ביוב וכו' שעדיין לא טופלו