חדש על המדף

“ניתן ללמד אדם רק כאשר ליבו שלו מוליך אותו בחבל, כלומר רצונו המולד לכל דבר טוב; ועלינו להעניק לו את הזכות לרכוש אותו, להחזיק בו וליהנות ממנו”.

“אם בני אדם ייאלצו להכניע את רצונם לשיפוט חיצוני, במקום רצון נקבל אי-רצון ובמקום אדם נקבל אי-אדם”.

“בבתי ספר, לפיכך, תנו לתלמידים ללמוד לכתוב באמצעות כתיבה, לדבר באמצעות דיבור, לשיר באמצעות שירה ולחשוב באמצעות חשיבה. בדרך זו בתי הספר יהיו לסדנאות הומות בעבודה”.

את הדברים האלה כתב יאן עמוס קומניוס, המחנך הצ’כי בן המאה ה-17, אשר קבע את יסודות ארגון הלימודים, תוכניות הלימודים ודרכי ההוראה, כפי שאנו מכירים אותם כיום.

הספר מציג את רעיונותיו החינוכיים פורצי הדרך ושוזר אותם במסע חייו הסוער והמרתק: “הבית הוא בית הספר הראשון”, “בית הספר כמשחק טהור”, “בית הספר כסדנה לאנושיות” ו”בית הספר כגן עדן קטן”.

"כבר אז הבנו כי לא די בזעקה, יש למצוא צורה לזעקה, שאם לא

כן תישמע כטירוף, או חמור יותר – כזיוף". (אהרן אפלפלד)

במהלך המאה ה-20, בעיקר בעקבות השואה, הפך מעשה העדות למרכיב מרכזי בגיבושם של הזיכרון הקולקטיבי ושל האחריות המוסרית לזיכרון זה. ספר זה דן באותה הזעקה שהזכיר אפלפלד בציטוט לעיל. במרכזו דיון בטיבה של העדות הפואטית, השונה באופייה מעדויות אחרות. כפל פנים חבוי בעדות זו, המאפשר לה לבטא את רגע השבירה, ובה בעת להבנות את השפה השבורה ולתכּן באמצעותה מציאות חדשה. העדות הפואטית יכולה להכיל את מה שלא ייאמן ואת מה שאינו ניתן לייצוג, לגעת בחומר הרוטט של החוויה האסונית ולדבר אותו. הספר עוסק בסוגיות של ייצוג הטראומה בשפה הפואטית ובאסטרטגיות פואטיות שונות שמתוכן מבצבצים מבנים שונים של מגנונים נפשיים, ודן בהרחבה בטקסטים של שלושה יוצרים: אהרן אפלפלד, ק. צטניק ופרימו לוי. בכל אחד מהפרקים נבחן הסגנון הייחודי של הכותב וכן אסטרטגיות ההגנה הטקסטואליות-פואטיות שלו.

המצוי הראשון הוא הספר הראשון בטרילוגיה ששמה לה למטרה להציג תמונה עדכנית, "רזה" ורציונלית של האמונה היהודית, מפילוסופיה (ספר זה) דרך מחשבת ישראל (הספר השני: אין אדם שליט ברוח) אל ההלכה (הספר השלישי: מהלכים בין העומדים). הספרים נכתבו על בסיס שיחות רבות שמקיים המחבר לאורך שנים, עם תוהים ושואלים בני קהלים שונים, המביעים תחושות של מחנק ותסכול נוכח הפער שיש בין העולם המתקדם במהירות לבין האמונה וההלכה המשתרכות באיטיות בעקבותיו. כל אחד משלושת הספרים יכול להיקרא באופן עצמאי, אך שלושתם יחד מנסים לבנות ולהציג תמונה שלמה.

ספר זה, הראשון בטרילוגיה, בוחן באופן שיטתי בעזרת הוכחות וטיעונים פילוסופיים את הדרכים השונות להגיע לאמונה, ומגיע בסופו גם לשאלת הקשר בין אמונה פילוסופית באלוהים למחויבות דתית. הספר מברר עקרונות יסוד מתודולוגיים ולוגיים ביחס לאמונה ולחשיבה עליה, כמו: משמעותה של הוכחה, סוגי טיעונים ודרכי טיעון, הקשר בין הוכחה לידיעה (בפילוסופיה, במתמטיקה, במדע ובכלל), הקשר בין אמונה לידיעה והיחס בין אמונה לרציונליות. הוא נוגע בנושאים כספקנות ופוסטמודרניות, סיבתיות, האבולוציה ומשמעותה בדיון התיאולוגי, משמעותו של המוסר ומקור תוקפו, משמעותה של התגלות, קיום מצוות ועוד.

הדרשה היא רגע של מפגש – בין האדם לתורה, בין האנושי לאלוהי ובין פרקי פרשת השבוע לפרשיות העומדות על הפרק. הדקות הקצרות של דרשת השבת בבית הכנסת הן הזדמנות להעיר ולהאיר את פסוקיה העתיקים של התורה באורה של המציאות העכשווית והאקטואלית, ובכך, כמילותיו הידועות של אלתרמן, להעניק למראה נושן רגע של הולדת. אך יותר מכול, הדרשה היא המפגש השבועי שבין הרב לקהילתו – רגע מכונן, שעשוי להיות פתח לחיבורים אנושיים ולצמיחה רוחנית.

דרושים מקבץ דרשות, שתיים לכל אחת מפרשות התורה שנאמרו לאורך השנים בבית הכנסת בקבוצת יבנה, בין קריאת ההפטרה לתפילת מוסף בשבת. הדרשות עומדות על ניגודים ומורכבויות, קולות שונים וקונפליקטים סמויים שאותם שוזרת התורה בין פסוקיה ומלווים את לומד התורה החי ופועל בעולם על פיה. יש דרשות המציגות שני צדדים של מטבע, שני עקרונות מנוגדים שמבקשת התורה להנכיח זה בצד זה, ולהשמיע מנגינה רב קולית, שפעמים משתלבת בהרמוניה מופלאה, ופעמים יוצרת דיסוננס צורם. זו וגם זו, מנגינות דברי אלוהים חיים הן.

העמידה מול ירושלים איננה רק במבט מעל, אלא גם במבט מבפנים.
מבט שמבהיר את כוחות החיים שירושלים מגלה במשך כל הדורות – כוחות החיים של אלו שחיו בה, של אלו שכספו אליה, של אלו שמסרו עצמם למענה, של אלו שהתחברו אליה במאמצי הגאולה, הבנייה והתקומה.
אין אפשרות להגיע אל ירושלים, להבין את מהותה ולהתחבר אל גילוייה השונים בלא עמידה על סודו של הרצף, שאף הוא חלק מהחיבור שבעיר.
​ללא שורשים, אין חיבור עם הענפים. השורשים והענפים הם איכות חיים אחת.

על עובדי כפייה ועל מחנות לעבודת כפייה בשטח הרייך ובשטחים הכבושים בידי גרמניה הנאצית, שבהם עבדו מיליוני אסירים מלאומים שונים, נכתבו מחקרים רבים. מדובר בסוגיה שהמחקר על אודותיה נמשך ושמעסיקה לא מעט אנשי מחקר. אולם, למעט מחקרם של כריסטופר בראונינג ופליציה קראי, טרם נכתב מחקר מקיף על שאר מחנות העבודה במחוז רדום. מטרתו של הספר להשלים את המחקר על 14 מחנות לעבודת כפייה שהוקמו עבור יהודים במחוז זה. הספר מבוסס ברובו על עדויותיהם של ניצולים ועוסק בחייהם של עשרות אלפי עבדים יהודים במחצית השנייה של מלחמת העולם השנייה בפולין.

קובץ מאמרים זה דן בסוגיות מגוונות העוסקות באובדן חיות מחמד במשפחה, כפי שהן באות לידי ביטוי בספרות המקצועית העדכנית. המאמרים השונים מתארים כיצד תפיסת המשפחות את חיות המחמד כבנות משפחה יקרות, מקבלת משנה תוקף במפגש המורכב עם אובדנן.

היעדר הלגיטימציה לאבל ולצער על אובדנן – כמוטיב חוזר ברבים מהמאמרים – בא לידי ביטוי באופן שבו האובדן משפיע על בני המשפחה ובדרכי התמודדותם עם הסוגיות המורכבות העולות במפגש הכואב עם המוות.

כיצד משפיע הקשר הרגשי העמוק בין בני משפחה לחיות המחמד על אופיים של הצער והכאב המגיעים עם האובדן? כיצד מושפעות דינמיקות זוגיות- משפחתיות כתוצאה מהאובדן? כיצד משפיעה סוגיית המתת החסד על רווחת החיה והמשפחה כאחת? כיצד משפיע היעדר ההכרה החברתי על משפחות אבלות? מהן הדרכים להנצחת זיכרון החיות? האם הקשר הרגשי העמוק עימן נשמר בקרב בני משפחה גם לאחר מותן? שאלות אלו ורבות נוספות נדונות בקובץ מאמרים זה.

מכתב לילדיי הרחוקים הוא מהדורה מודרנית ל"ספר זכרון אליהו" הישן והנשכח מאת טויבע פעסיל פיינשטיין, חיבור למדני ומרגש הגדוש בעצות ובתובנות מוסריות. הספר נכתב מתוך דאגה של אֵם למדנית ויראת השם לילדיה שבחרו להגר לאמריקה ולתרבות המערב, שעה שהיא עצמה היגרה לפלשתינה כדי לגור בסמוך למקומות הקדושים ולהיקבר בבוא יומה בהר הזיתים.

למהדורה החדשה צורף פתח דבר מקיף מאת ורד מזומן-אביעד על המחברת ועל רעיונות הספר, ומספק גם מבט פנורמי על הכתיבה הנשית במאה התשע־עשרה.

"ספר זכרון אליהו", שראה אור לראשונה בשנת תרנ"ה (1895), מוגש מחדש לקוראים בעימוד מאיר עיניים, בתוספת הפניות לאוצרות הספרות היהודית, שמהם שאבה המחברת את מקורותיה.

"הקריאה בספר בעיניים עכשוויות יש בה משב רוח של אמונה תמימה, יחד עם תביעה לאחריות האדם על מעשיו. ויותר מכול, יש בה ניגון עתיק של אהבת אם לילדיה, אהבה שמתגברת מעל מרחק הזמן והמקום, ומבקשת להוביל את ילדיה לדרך ישרה וטובה"

בספר לפגוש את הפרעת הקשב שלי מוצגת תוכנית התערבות מלאה ומפורטת בבני נוער ומבוגרים עם הפרעת קשב . לפגוש את הפרעת הקשב שלי היא התערבות ייחודית המבוססת על שילוב בין התערבות באמצעות כלי אימון עם תהליכים התפתחותיים שמתרחשים בהתערבות בקבוצה. התערבות ייחודית זו מאפשרת למשתתפים להכיר ולהתנסות בכלים אימוניים, תוך התנסות בכלים אלו בתהליכים הקבוצתיים המתפתחים מדינמיקה של קבוצת טיפול. שילוב זה בין כלי אימון להתערבות בקבוצה מאפשרים למשתתפים להבין את הפרעת הקשב שלהם טוב יותר. בתהליך האימוני המשתתפים לומדים כיצד הפרעת קשב באה לידי ביטוי בתפקוד היומיומי שלהם, כיצד היא פוגשת אותם ומפריע להם, וכיצד עם המתנות של הפרעת קשב – הם יכולים לחיות איתה ולהצליח איתה. התהליך שמתפתח מדינמיקה קבוצתית של קבוצת תמיכה, מספקת למשתתפים תמיכה ותנאים לתרגול והתנסות ראשונית - בסביבה מכילה. בסיוע אחרים הסובלים מההפרעה, ובהנחיית המנחה – הם לומדים ומתנסים באופן חוויתי בשימוש בכלים האימוניים שרכשו בתהליך ההתערבות – כיצד לנהל אותה. השילוב בין כלים אימוניים להתערבות בקבוצה מאפשרים לכל משתתף יישום מהיר ויעיל של תובנות וכלים שנרכשו בהתערבות.

הספר לפגוש את הפרעת קשב מספק  לאנשי מקצועי - מטפלים, מאמנים ומחנכים – העוסקים בתמיכה וטיפול בבני נוער ומבוגרים עם הפרעת קשב, את כל המידע העיוני והמעשי לתכנון וביצוע תוכנית ההתערבות.  לפגוש את הפרעת הקשב שלי מספק לקוראים מידע וכלים לתכנון וביצוע של תוכנית התערבות מלאה ומפורטת, משלב התכנון ועד הפעלת רפלקציה מסכמת בסיום הסדנה. בלפגוש את הפרעת הקשב שלי מפורטים כלים ודוגמאות מעשיים כיצד לעודד שיח אימוני בתהליכי העבודה השונים בקבוצה, תוך שילוב דוגמאות אוטנטיות מתוך ביצוע התוכנית מסדנאות עבר. בנוסף, המחברים מציגים לקורא מידע עיוני- מחקרי וקליני (מבוסס מחקר) ומידע פרקטי על הפרעת קשב, השלכותיה, וכלים מבוססים מהספרות המחקרים והקלינית – כיצד לסייע לאנשים הסובלים ממנה.