חדש על המדף

הרב צבי הירש קלישר (1795—1874) נודע בהגותו ובפעילותו הקדם-לאומית, שקדמה להופעת "הציונות המדינית" של הרצל, ברבע השלישי של המאה התשע-עשרה. עקב כך נשמר לו מקום של כבוד בהיסטוריוגרפיה ובזיכרון הציוניים, בצד משה הס והרב יהודה אלקלעי, כאחד משלושת "מבשרי הציונות" העיקריים. עם זאת, פעילותו הרבנית הארוכה במשׂרת דיין ומורה הוראה, שנמשכה כחמישים שנה, וכתיבתו ההלכתית וההגותית אינן מוּכרות דיין.

הרב קלישר ייחד את רוב זמנו ללימוד תורה, ובצד עיסוקו בתלמוד ובהלכה עסק גם בפילוסופיה יהודית ובפרשנות המקרא. בתחומים אלה פרסם כמה ספרים ומאמרים, וכתיבתו נגעה בבעיות הזמן והמקום, כגון בפולמוס עם הרפורמה וספרות ההשכלה, החותרת תחת המסורת. זיקה אמיצה ניכרת בין שני תחומי היצירה והפעילות שלו, הרבני והקְדם-לאומי.

בספר זה מקובצים תשעה ממאמריו של המחבר, שנדפסו בשנים 2010—2020 בכמה כתבי עת, בעברית ובאנגלית. המאמרים, שעניינם בהיבטים שונים של חייו ומשנתו של הרב קלישר, מבוססים על כתבים ומקורות ארכיוניים שלא נידונו במחקר עד כה, ויש בהם כדי להעמיק את ההיכרות עם דמותו של הרב קלישר ועם תחומי העשייה וההגות שבהם פעל.

כיצד הצליחה קהילת ביתא ישראל לשמר באתיופיה מסורת הלכתית, לא כתובה, במשך אלפי שנים? איך תפשו בני הקהילה את העולם היהודי שאליו הם משתייכים, וכיצד זיהו את עצמם ואת אמונתם ברבים, בסביבת חייהם הלא-יהודית? מה טיבו של המפגש המחודש בין שתי המסורות - האתיופית והרבנית הלכתית? בין זו האוחזת בברית מצרים לבין זו האוחזת בברית סיני? כיצד מסופר מותו של משה בשתי המסורות? ומהי הגאולה על פי כל אחת מהן?

שאלות מרתקות אלה נדונות בספרו של ד"ר שרון שלום המאיר במחקרו את סיפורה של קהילת ביתא ישראל ששבה לחיות, אחרי נתק רב דורי, בקרב העם היהודי בישראל כשהיא עמוסה מסורות עתיקות, סיפורים ומנהגים המיוחדים לה.

גניזה חיה: התגבשות התורה שבעל פה בקרב יהדות אתיופיה, הוא מחקר ראשון מסוגו על אודות המסורת הדתית של ביתא ישראל. הוא דן בתפישת עולמם של מנהיגיה הרוחניים, ברצף הפסיקה, במנהגיה הקדומים של הקהילה ובאילו שהתחדשו באתיופיה. בספר נבחנים לעומק מכלול ההתנהגויות, הפרקטיקות, המיתוסים, הזיכרונות, התודעות ואורחות חייהם של בני הקהילה שמכל תפוצות ישראל היא היחידה שזהותה היהודית הוטלה בספק.

יהודי צפון אפריקה חיו כמיעוט תחת שלטון מוסלמי, ודברי ימיהם מהווים תיאור של המפגש בין היהדות והאסלאם. ספר זה מציג הבנה חדשה של מעמד היהודים תחת הסהר.

הספר הוא בעיקרו אוסף של תעודות היסטוריות לאורך תקופה של כאלף שנים (מימי הביניים ועד לכיבוש הצרפתי). אוסף זה מתעד את המציאות ההיסטורית של מעמדם החברתי והמשפטי של היהודים שחיו במדינות האסלאמיות של צפון אפריקה (בעיקר אלג׳יריה ומרוקו). התעודות לקוחות ממקורות ספרותיים ומארכיונים, ורוב רובן רואה כאן אור בעברית בפעם הראשונה.

בחלקו הראשון של הספר מובאות כרוניקות ערביות ועבריות וכן טקסטים מוסלמיים משפטיים ותיאולוגיים ודוחות של נוסעים אירופאים &mdash, שבויים, דיפלומטים, רופאים, אנשי דת והרפתקנים למיניהם. המסמכים בחלק השני משקפים את הפעילות הדיפלומטית שניהלו ארגונים הומניטריים לטובת יהדות צפון אפריקה.

הספר מיועד לחוקרים וגם לקהל הרחב ולכל המתעניינים בתולדות ישראל בארצות ערב.

אתיקה מסמנת את הרף של ההתנהגות הראויה. אתיקה מדריכה את בעלי המקצוע (כל מקצוע) כיצד לפעול כראוי בשגרה ובמצבים מיוחדים, היא באה להדריך את חברי הארגון (כל ארגון) כיצד לפעול כראוי, והיא אמורה להדריך את ממלאי התפקיד (כל תפקיד) כיצד לנהוג כראוי.

האתיקה בכל תחום מסמנת את הרף, שהתנהגות חייבת להיות מעליו כדי להיחשב ראויה. עבור כל תחום היא מציגה את מערכת הנורמות, כללי התנהגות, שכל הפועל לפיהם נוהג כראוי באותו תחום. היא מציגה מערכת של עקרונות כלליים, שמהם נובעות אותן נורמות. היא חושפת את מערכת הערכים של התחום שאדם מבטא כאשר הוא נוהג על פי אותם עקרונות ונורמות. מערכת ערכים של תחום מאפיינת את הזהות שלו - הזהות המקצועית, הזהות הארגונית או זהות התפקיד.

ספר זה הוא מבחר מאמרים וקודים אתיים בתחומים מרכזיים: צבא, ממשל, פוליטיקה, מחקר מדעי, פעילות אקדמית ועוד. מאמרים וקודים אלה הם פירות הפעילות הייחודית של פרופ' אסא כשר. מכלול הפרקים של ספר זה מציג עיצוב ייחודי של חלק חשוב מפניה

של מדינת ישראל.
 

בספר זה מכונסים שישה־עשר מחקרים שהתפרסמו בעבר כמאמרים באכסניות שונות, ובהם עיונים פילולוגיים ובלשניים בעברית ובערבית – שצמחו ברובם מעבודת המחבר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

הספר נפתח במבוא מקיף, אשר מתאר את המחקרים ודן במטרותיהם, ובסופו צורפו מפתחות. חמישה־עשר מפרקי הספר עוסקים בחיבורים רבניים וקראיים מימי הביניים השייכים ברובם לספרות חוכמת הלשון. אחד החיבורים כתוב ערבית, ומן החיבורים הכתובים עברית כמה הם תרגומים מערבית. הפרק האחרון עוסק בצורתם ובשימושם של המספרים המונים בעברית מדוברת בת ימינו ובלהגים נאו־ערביים.

למחקרים המכונסים בספר הזה כמה מטרות פילולוגיות ובלשניות (שלעיתים שלובות זו בזו), ובהן: זיהוי תרגומים; גילוי טקסטים שנוצרו עקב שימוש מוטעה במקורות; חשיפת אוצר המילים המקורי של טקסט השונה מזה שבדפוסים; קביעת זהות מחברי הטקסטים; ביאור טקסטים, תפיסות ומונחים דקדוקיים; חשיפת זיקות בין טקסטים.

כיצד ניהלה ממשלת ישראל את מלחמת יום הכיפורים? איך הגיבו גולדה מאיר ובאי לשכתה ובראשם שר הביטחון משה דיין על הידיעות שהגיעו מהחזיתות והתהפוכות שהן שיקפו: מחרדה קיומית עד למהפך צבאי-מדיני ותחושת ניצחון. האם היו נתונים בפניקה או שהנהיגו את ישראל בקור רוח, באומץ ובנחישות?

בעזרת יומן לשכת ראש הממשלה, ומסמכים נוספים שנחשפו בזמן האחרון, נגלית בספר בפעם הראשונה הדרמה שהתחוללה בלשכת ראש הממשלה, כשגולדה וממשלתה נדרשו להכרעות גורליות – צבאיות, מדיניות ואסטרטגיות. התיעוד מבליט את  דפוסי מנהיגותם בהובלת המערכה עם פיקוד צה"ל, לצד המעלות והמורדות בשיתוף הפעולה המכריע עם ההנהגה האמריקנית בהובלתו של  הנרי קיסינג'ר.

ובתקופה שקדמה למלחמה, האם נכונה הטענה הרווחת שממשלת גולדה מאיר דחתה כל הצעה להסדר והביאה במו ידיה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים? או שדווקא הציגה הצעות משלה להתקדמות לקראת שלום? האם הושיט סאדאת יד פייסנית לשלום או שנקט מדיניות נוקשה וקיצונית? מה חלקו של סאדאת ומה חלקם של האמריקנים בקיפאון שהוביל לפרוץ  המלחמה?

עם שאלות אלו מתמודד הספר, לאור מסמכים מקוריים רבים המתעדים בזמן אמת את העשייה המדינית של ממשלת גולדה לפני המלחמה וחושפים מציאות שונה מזו הידועה לציבור.

זוועות מלחמת העולם השנייה, ובמרכזן שואת העם היהודי, התרחשו לפני למעלה משבעים שנה, אבל הן עדיין אוחזות בנשמותינו ומהוות קו שבר בהיסטוריה של העם היהודי ושל האנושות כולה. מוראות השואה השפיעו ועדיין משפיעים על עיצוב דמותו ומהותו של המשפט הישראלי. כאנשי משפט למדנו מן השואה שלמרבה הצער אפשר לרתום את החוק ואת המשפט לשירות הרוע ולהניע באמצעותם ובחסותם מפעל מפלצתי מאורגן של רצח עם. מנגד יש לזכור שלאחר מלחמת העולם השנייה היה המשפט אחד מתחומי הדעת הראשונים שבאמצעותם חיפשו דרכים להפיק לקחים ממה שאירע. ספר מאמרים זה מציע לראשונה אסופה מגוונת של רשימות פרי עטם של שופטי בית המשפט העליון בעבר ובהווה, הממוקמות כולן בנקודת המפגש הייחודית בין השואה למשפט: האתגרים שבהעמדתם לדין בישראל של פושעים נאצים; מעגלים משפטיים רחבים יותר בהם מלווה צילה של השואה את המשפט; הדרכים הרבות שבהן משפיע זיכרון השואה על המשפט הישראלי; ורשימות בעלות נופך אישי. אני תקווה שקובץ מאמרים זה ירים תרומה, ולו צנועה, לספרות העיון העוסקת במפגש המרתק והחשוב בין שואה למשפט, וישמש לכל המעיין בו מקור ידע ועניין.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון

ב-2018 יצא לאור הספר 12 כללים לחיים וסייע למיליוני אנשים ברחבי העולם להביס את הכאוס המבקש להשתלט על חייהם. כעת, בספר המשך שהפך עם צאתו בארה”ב לרב מכר, מספק פיטרסון 12 כללים נוספים שמטרתם לסייע לנו לחיות חיים בעלי משמעות אל מול המחיר האדיר שגובה מאיתנו הניסיון למשטר ולהסדיר כל צד וצד בחיינו. פיטרסון מצביע על הסיכון בחתירה בלתי פוסקת לביטחון וסדר בחיינו הרגשיים והחברתיים, ומציע אסטרטגיות שיאפשרו לנו להתגבר על הכוחות התרבותיים, המדעיים והפסיכולוגיים המבקשים לשעבד אותנו ואת חירותנו. אנו צריכים ללמוד להסתמך על עצמנו ועל האינסטינקטים שלנו אם ברצוננו למצוא משמעות ותכלית לחיים. דווקא מתוך חוסר האונים שהחיים המודרניים מזמנים לנו, אנחנו מוכרחים לבחור בעצמנו. בעוד תוהו ובוהו עשויים להוביל לחוסר יציבות וחרדה, סדר מאובן עשוי להוביל להכנעה סופית של ישותנו. להיות אדם: 12 כללים נוספים לחיים מציע מתכון שמבקש לאזן בין הכאוס והסדר על מנת לחיות חיים טובים. - מדוע עלינו להיות מלאי הכרת תודה גם לנוכח סבל? - מה יקרה אם תחדיר יופי לחדר אחד בביתך? - כיצד ומדוע עלינו להיגמל מיהירות ומנטירת טינה?