חדש על המדף

ייבוש החולה היה אירוע מכונן ביחסה של מדינת ישראל הצעירה לטבע הסובב אותה והוא נעשה סמל ליכולתה של המדינה להשתלט על הטבע ולרתום אותו לצרכיה. בד בבד עם ייבוש החולה, שהחל בשנת 1951 והביא לחשיפה של כ-60,000 דונמים בעמק החולה, קודמה יוזמה של חוקרי טבע להותיר שמורת טבע קטנה. שמורת החולה הייתה שמורת הטבע הראשונה במדינת ישראל ועבור החברה להגנת הטבע היא הייתה דוגמה ומופת למאבק באידיאולוגיית 'כיבוש השממה'. ב-1992, בגלל נזקים אקולוגיים שנגרמו מייבוש החולה כגון הזרמת מזהמים לכנרת, הוצפו 1,000 דונמים והוקם אתר תיירות אקולוגי – 'אגמון החולה'.

בספר זה נעשה לראשונה שימוש במקורות ראשוניים מארכיוני כלל הגורמים המעורבים בנושא והצלבתם עם עיתונות התקופה, עם ספרות משנית ועם תמונות ומפות. מתודולוגיה זו מובילה לכמה תובנות חדשות.

הצפת האדמות המיובשות בראשית שנות התשעים הביאה למהפך בהערכת מיזם ייבוש החולה. ההצפה נתפסה כאות אזהרה מפני היהירות כלפי הטבע הטמונה באידיאולוגיית 'כיבוש השממה' וכתזכורת ללקח שיש ללמוד ממנה: התחשבות רבה יותר בסביבה הטבעית.

מגילת קהלת נכתבה על ידי אחד הסופרים הכנים והנוקבים ביותר בתולדות ספרות העולם. יצירתו היא פרי של התבוננות בחיי האדם והחברה, וכל כולה התמודדות כואבת ומלאת תסכול נוכח העוולות, חוסר הצדק וחוסר הפשר שבחיים, ועם חוסר האונים והמוגבלויות של בני האדם.

האם ביקש מחבר המגילה לתת מענה למחשבות המענות שהטרידו אותו? האם הציע לקוראי דבריו מוצא מהמצוקה שתיאר? האם מתחת לפני השטח הוא גם מתווה דרך שבה אפשר ואולי אף כדאי לחיות חיים טובים? ואם כן, מה הם תוכנם ומשמעותם של המענה, המוצא והדרך? האם ניתן לראות במגילת קהלת יצירה אופטימית? לשאלות אלו ניתנו תשובות רבות על ידי פרשנים קדומים וחדשים, וספר זה מפלס בתוכן נתיב ייחודי משלו.

תיאורי חוסר הפשר וחוסר האונים, עלולים להוביל את הקורא למסקנה ש"הכל הבל". אך המסר של המגילה לא מסתכם בכך. קהלת: סדק של אור מראה כיצד מתחת לפני השטח טמון במגילה מענה לשאלות הקשות שהיא עצמה מעוררת.

דווקא לאור התובנה של קהלת שמתחילה מביטול המשמעות, הוא סולל עבורנו דרך של חיים שיש בהם שמחה והנאה. קוראי קהלת: סדק של אור יגלו מחדש את המגילה כמזמינה אותם לגעת בחיים עצמם, להבחין בין עיקר לטפל, למצוא טעם בחוויות הקטנות של הקיום, להאמין, לעמול ולנצל את הזמן הקצוב שיש לו לאדם על פני האדמה.

בשנת 1837 הופתע העולם לגלות, שפני ים המלח נמוכים באופן משמעותי מפני הימים האחרים. בעקבות התגלית הגיעו לארץ ישראל יחידים ומשלחות ממדינות שונות, ירדו לשקע הירדן ולים המלח וניסו לקבוע את גובהם המדויק; זאת בעוד המזרח התיכון שרוי במלחמות בין מוחמד עלי לאימפריה העותמנית, ובמאבקים בין המעצמות האירופאיות על ההשפעה באזור ועל השליטה בימים הגובלים בו ומובילים להודו.

בקרב היורדים לים המלח היו הרפתקנים, רומנטיקנים, אנשי מדע, אמנים ידועים, אנשי צבא, מרגלים, אנשי דת ואחרים חדורי תחושת ייעוד דתי. רובם ניחן בעוז רוח, סקרנות, עקשנות. שלושה מהם מתו במהלך שליחותם.

אינדיבידואלים אלה קידמו, במודע או בבלי דעת, גם אינטרסים אימפריאליים וגאופוליטיים, שאיפות דתיות, התפתחות טכנולוגית ותמורות מדעיות בתחומים רבים: גאוגרפיה, גאולוגיה, כרטוגרפיה, טכנולוגיות מדידה, שימוש בקיטור ועוד. לעיתים פעילותם נכרכה במאבקים על יוקרה, הכרה מדעית וזכות ראשונים על תגליות.

בספר מובאים למעלה משלושים מפות וכמאה רישומים וציורים, רבים מהם נדירים, מעשה ידי האמנים מקרב הנוסעים, בהם דייוויד וילקי, דייוויד רוברטס, לאון עמנואל סימון ז'וזף דה לבורד, יוהן מרטין ברנץ, קרל וילם מרדית ון דה ולדה ואחרים. חוקרים־נוסעים־אמנים אלה פרסמו אלבומים וספרי מסעות ומחקר מלווים בציורים, תחריטים ורישומים, שהמחישו לקורא המערבי את מראה המזרח כפי שנתפס בעיניהם. רבות מעבודות אמנות אלה שוקמו והותאמו לטכנולוגיית הדפוס המודרני; הן משוות לספר זה אופי ויזואלי של אלבום ספרי מסעות משותף, שמתייחס לספרות הנוסעים בת הזמן ומבליט את סגנונותיהם השונים של הנוסעים־האמנים ואת הדמיון ביניהם. העבודות שובצו כאן תוך התייחסות לכתוב ומצטרפות לקולאז', שמוסיף תוכן ויזואלי ומעורר חוויית התבוננות.
 

מלחמות ישראל שזורות לבלי הפרד בביוגרפיה הפרטית שלו: הוא איבד את אביו במלחמת השחרור ב-1948, לחם במלחמת ששת הימים, נפצע (פעמיים) ככתב קול ישראל והטלוויזיה במלחמת ההתשה, הציל חיים במלחמת יום הכיפורים, דיווח מאירופה כשהטרור הפלסטיני השתולל בה וכתב על הר הגעש האנושי שהתפרץ בלילה שבו החלה האינתיפאדה הראשונה.

בתחילת מלחמת לבנון הראשונה הוא נכנס על טנק של צה"ל לביירות, ובסופה דיווח על הטבח שהיה עד לו במחנות הפליטים הפלסטיניים שבדרום העיר. אחר כך שהה במוצבים המופגזים, יצא לפשיטות והזיע יחד עם לוחמי צה"ל בעת שנסעו בנתיבי מטעני הנפץ ברצועת הביטחון שבדרום לבנון. ב-2006, במלחמת לבנון השנייה, הצטרף למבצע מוטס בעומק השטח שבשליטת חיזבאללה.

״מאז המהפכה הדיגיטלית, היחסים שלנו עם הכלים הטכנולוגיים שבידינו יצאו משליטה. היחסים האלה, יותר מהיחסים בין חילונים ודתיים, ימנים ושמאלנים ואפילו ישראלים ופלסטינים, הם היחסים המאתגרים ביותר שנתמודד איתם בעשורים הבאים. הם השתבשו וצריך לרפא אותם״. 

בעשור האחרון, העולם הדמוקרטי עובר משבר פוליטי קשה - התגברות האיבה והקיטוב. 

בעשור האחרון, העולם המערבי עובר משבר פסיכולוגי קשה - בזינוק בנתוני הדיכאון והחרדה. 

שני המשברים הללו, הפוליטי והפסיכולוגי, קשורים זה לזה באופן בלתי נראה. שניהם תוצאה של גירעון מסוג חדש ומשונה שנוצר בעולם מאז פריצת המהפכה הדיגיטלית. גירעון ברמת הקשב של בני אדם.   

במהפכת הקשב, יוצא מיכה גודמן למסע אינטלקטואלי להבנת הכוחות הפוליטיים, הכלכליים, והרעיוניים שמעצבים את המציאות החדשה.  
מהפכת הקשב הוא ספר פוקח עיניים, שהתובנות שלו עוצמתיות והמסקנות שלו מפתיעות.  

בספר חדש, מעמיק וקולח הכולל שימוש בחומר ארכיוני שראה אור רק לאחרונה, חושף יובל בלומברג את שהתרחש מאחורי הקלעים בעת רקימת ההסכמים, את המשא ומתן הגדוש מהמורות, את התככים הפוליטיים, את ההסתרות הקטנות והשקרים הגדולים, את החלומות, את האשליות – ואת ההתפכחות. 

מי כינה את הסכמי אוסלו "סוס טרויאני פלסטיני"? כיצד הניעה האיבה האישית בין פרס לרבין את תהליך אוסלו? מדוע הוסתר מפרס המבצע לשחרורו של נחשון וקסמן?כיצד ניסתה התקשורת לעצב את עמדת הציבור לגבי ההסכמים?
תשובות לשאלות אלו ולעוד רבות וחשובות מחכות לכם בחיבור היסטורי, מרתק וטרגי שמאיר מחדש את קווי השבר הפוליטיים, המדיניים והמוסריים שמעצבים את מדינת ישראל כבר שלושים שנה.
גם מי שתמכו בתהליך אוסלו וגם מי שראו בו אסון ימצאו בו דיון מפוכח על ההיתכנות לשלום, על המחיר ששילמנו, על הדרך להכרעת הטרור ועל עתיד החלום הציוני המשותף. לכל אלו נלווים גילויים מפתיעים ומטרידים על האירועים שימשיכו להשפיע עמוקות על חיינו עוד שנים רבות.

הרב יהודא ליאון אשכנזי, המכונה ׳מניטו׳ (תרפ"ב–תשנ"ז, 1922 – 1996), היה מהמיוחדים ומהמעמיקים שבתלמידי החכמים ואנשי הרוח בדור האחרון. הוא פעל באלג'יר, בצרפת ולבסוף בירושלים, ומיזג בין מזרח ומערב במציאות של מדינת העם העברי המתחדשת. הרב אשכנזי ינק רבות מהקבלה והכיר לעומק את הפילוסופיה המערבית, ומתוך כך עיצב הגות תורנית יסודית ומקורית, שיש בה בשורה לעם ישראל על מגזריו השונים ובשורה לאנושות בכלל.

בחצי היובל שחלף מאז נפטר הרב אשכנזי יצאו לאור כעשרים ספרים המבוססים על שיעוריו, והתעניינותם של צעירים ומבוגרים בחברה הישראלית בהגותו הולכת וגדלה.

למרות ריבוי הספרים המבוססים על שיעוריו, עד עתה לא נמצא ספר מבוא שיהיה צוהר לכתביו הרבים וסיכום של עיקרי משנתו. לראשונה יוצא לאור מבוא שיטתי למשנתו של הרב אשכנזי הפותח שער להגותו המקיפה ולכתביו היוצאים לאור. בסגנונו היסודי והבהיר מוביל הרב עיטם את הקורא צעד אחר צעד אל עולמו של הרב אשכנזי ואל תורתו המרתקת.

בשנים האחרונות יצאה תורת החסידות מעולמה המסורתי אל המרחב הישראלי, ורבים מצאו בה מענה לשאלותיהם הקיומיות והרוחניות. ספרי חסידות החלו נלמדים בשיעורים ובקבוצות מגוונות ואט־אט הפכו לחלק מארון הספרים היהודי־ישראלי. אחד מספרי היסוד בתורת החסידות בכלל ובתורתה של חסידות חב"ד בפרט הוא ספר התניא מאת רבי שניאור זלמן מלאדי, המכונה ׳האדמו"ר הזקן׳.
הרב שג"ר, מגדולי הרבנים וההוגים בדור האחרון, עסק רבות בספר התניא ולימד אותו בקביעות במסגרות לימודיות שונות. כדרכו הציע הרב בשיעוריו פרשנות עכשווית וקיומית לחיבור יסודי זה. דמותו של ׳הבינוני׳, גיבור החלק הראשון של הספר, משמשת לדידו מודל לאדם הקרוע בין עולמות הקודש והחול, המחפש אחר האמת הדתית הפנימית של חייו אך חש כי אין היא נגישה לו.
בשיעוריו מעניק הרב שג"ר משמעות מחודשת למונחי יסוד חב"דיים דוגמת ביטול היש, השתוות, כוונה, 'אהבת עולם', ו'מלוא כל הארץ כבודו'. פרשנותו לספר התניא פותחת צוהר למשנתו שלו בנושאים יסודיים דוגמת תורת הנפש, אמונה וספק, האדם ויחסיו עם הזולת, תפילה ולימוד תורה; זאת תוך עיון והשוואה לגדולי הראשונים, להוגים חסידיים אחרים, לתורתם של בעלי המוסר ושל הראי"ה קוק, וליצירתם של הוגים יהודים ושל פילוסופים מודרנים ופוסטמודרנים.