חדש על המדף

החברה הישראלית משחר היווסדה מנהלת את שגרת יומה לצד אירועי מלחמה וטרור. אירועים אלו עיצבו וקידמו את הידע והתובנות בתחומי הטראומה הנפשית והחוסן של יחידים ושל כלל החברה. עבודת הסיוע "תחת אש", המתמקדת במצבי חשיפה מתמשכים ומשותפים של העובדים והאוכלוסיות לאירועים טראומטיים, תרמה ליצירת גוף ידע חדש המבוסס על התנסות, התערבות ומחקר.

הספר שם לו למטרה להציג ולקדם את הידע החדש בפני הקורא הישראלי, כדי להיטיב עם הנמצאים במצוקה, להגביר את החוסן שלהם, להשמיע את קולם של המסייעים להם ולהכשיר את הדור הבא. פרקי הספר מספרים את סיפורם של תושבים החיים בצל מלחמה, אירועי טרור, הגירה ופליטות ובעיקר את סיפורה של עבודת הסיוע "תחת אש". את הפרקים בספר כתבו חוקרים, עובדי סיוע ומטפלים מתחומים שונים, כמו עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה וחינוך, והם ביטוי רב-קולי ואישי לאתגרים הנגזרים מחיים ומעבודה בצל איום. בפרקים מתוארים ההשפעות על העבודה הטיפולית והחברתית, תהליכי פיתוח והתאמת ידע, שינויים בתפיסות מקצועיות ובמארג היחסים בין המסייעים לסביבותיהם, וכן דרכי הדרכה, הוראה ומחקר ייחודיות המתאימות לחשיפה הכפולה של בעלי התפקיד ומקבלי השירות. 

הספר מיועד למטפלים, לסטודנטים הלומדים את מקצועות הסיוע, לעוסקים בתהליכי הכשרה לעבודה בתחום ואף לציבור הרחב המבקש להכיר לעומק את משמעות החיים בצל איום מתמשך, אם מקורו באירועי טרור ומלחמה ואם מקורו במציאויות טראומטיות אחרות כמו אסונות טבע, מגפות ומשברים חברתיים.

מה אנו יודעים על הסמארטפון שלנו? האם אנו מפעילים את המרובע הדק הזה שמחובר אלינו כאיבר מאיברנו מאז שנות התשעים, או שהוא מפעיל אותנו? ד"ר לירז מרגלית חושפת בפנינו את מה שאנחנו לא יודעים, או, מדויק יותר, את מה שלא רוצים שנדע עליו ועל הפעולות הסמויות מן העין שנעשות על ידי מפתחי האפליקציות ואשר מטרתם העליונה והמובהקת היא ללכוד אותנו בתוכו לתועלתם. המשמעות של העברת מכלול חיינו אל עולם הדיגיטל היא שכל הקלקה וכל מילוי טופס מתועדים ומנותחים. העקבות הדיגיטליים הללו הם מכרה הזהב והיהלומים של ימינו. כריית מידע מאפשרת לחברות מסחריות לבנות פרופיל של כל משתמש, באמצעות אלוגריתמים המספקים מודיעין פסיכולוגי אין־סופי, ולשלוח לו מבול של מסרים התואמים את אישיותו, ובכך להנדס בו כל פעולה, תחושה ומחשבה בלא צורך באינטראקציה ישירה עמו.
בעוד שמרביתנו מאמינים כי המציאות הדיגיטלית מזמנת לנו חופש מידע ובחירה רב, מגלה לנו המחברת את פניה האשלייתיים ואת המניפולציות המתוחכמות שנועדו לפתות את המשתמש להתמסר ליישומים, להתמכר לאתרי תוכן וחברה, ולבזבז עוד ועוד זמן וכסף באתרי קניות. ובאין חוקים, רגולציות ובלמים להגנה על משתמשי הדיגיטל מסתמנת תמונת מציאות עתידית שבה האדם שבוי "מרצון" בהיעדר חופש מחשבה, רצון ובחירה.

הספר המדריך להוראה דיאלוגית מציג את השפעתה החיובית של הגישה הדיאלוגית על מעורבות התלמידים ולמידתם. הוא מביא את הראיות לכך, בוחן את רעיונות היסוד של הגישה ומציע עקרונות מנחים ליישומה בכיתה.
ההוראה הדיאלוגית רותמת את כוחו של הדיבור כדי לעורר את התעניינותם של התלמידים, לגרות את חשיבתם, לקדם את הבנתם, להרחיב את רעיונותיהם ולבנות ולהעריך טיעונים. בדרך זו היא מכינה אותם ללמידה לכל החיים ולמעורבות חברתית ודמוקרטית. 
הספר שואב מגוף מחקרי רחב היקף ומהניסוי של אלכסנדר עצמו, שהקיף 5,000 תלמידים, ובו פיתח את גישתו הייחודית. הספר:
- טוען שאין לראות בדיבור תוצר לוואי אקראי להוראה ולמידה, אלא כלי חינוכי בעל חשיבות עליונה שניצולו ופיתוחו דורשים הבנה ומיומנות;
- חוקר את הגישות השונות לדיאלוג ולהוראה דיאלוגית; 
- מזהה את הרכיבים בהוראה הדיאלוגית שיש בכוחם לחולל שינוי בחשיבת התלמידים, בלמידתם ובהבנתם.

הספר דמעה שלא נגעה מציע התבוננות רחבה בנושא הפגיעה המינית וההתמודדות עמה. כותרתו מצביעה על החוויה הקשה העוברת על הנפגעת שמרגע הפגיעה לא שעה איש לדמעותיה, לא התוקף ולא הרשויות המטפלות, שגם מהן היא אינה זוכה להכרה. עם זאת, מסעה של הדמעה לא מסתיים שם, ובטיפול ראוי היא עשויה לזכות בהדהוד והוקרה אשר יובילו להחלמה.

לספר שלושה מוקדים: הראשון מתאר את שכיחות התופעה, מאפייניה והקשריה החברתיים; השני עוסק בטראומה הנפשית שממנה סובלות הנפגעות; השלישי מציג דרכי התערבות ייחודיות המבוססות על מחקרים אמפיריים ועל ניסיונה הקליני ארוך השנים של הכותבת. קהל היעד שלו מגוּון וכולל את אנשי מקצועות הטיפול, הציבור הרחב וכן הנפגעות עצמן. אנשי המקצוע יוכלו למצוא בספר זה המשגות תיאורטיות ומידע אמפירי הנוגע לתגובה הנפשית לאלימות מינית, וכן יוכלו להתוודע לדרכי טיפול המותאמות ספציפית לצרכיה הייחודיים של אוכלוסייה זו. נפגעות אלימות מינית ימצאו בספר תיקוף משמעותי לחוויה הקשה שעברו, שיקוף מילולי לתהליכים פנימיים שהן מתקשות לא פעם לבטא וכיוונים אפקטיביים לטיפול ולסיוע עצמי. הציבור הרחב ייחשף להיבטים האישיים והחברתיים של הפגיעה המינית לצד דרכים מועילות לסייע לנפגעות באשר הן.

ספר זה נכתב בהצדעה לעוז רוחן ולאומץ לבן של כל אותן נשים, נערות וילדות אשר נפגעו מינית ושרדו את הזוועה. הפגיעה המינית היא אמנם חוויה קשה המייצרת סבל ומכאוב ניכרים, אך אפשר להשתקם ממנה. ספר זה עשוי להוות מגדלור של אור ברגעי החשכה הקשים ביותר ולהעניק לכל נפגעת באשר היא את התקווה, את העוצמה ואת הידיעה שיש ביכולתה לקבל את חייה בחזרה, לשקמם ואף להגיע להחלמה מלאה.

הספר מציג ומנתח את התמודדות מערכת אכיפת החוק, המשפט, הטיפול והשיקום בישראל עם קטינים בהליך הפלילי: פוגעים עוברי החוק, נפגעי עבירה ועדים המעורבים באירוע, תוך התייחסות למשפחותיהם וסביבתם. הספר מתאר את המערכת ומרכיביה השונים, תוך מעקב אחר הייחוד של כל המשתתפים במערכת: התפתחות היסטורית, תהליכי חקיקה, גיבוש מדיניות לאורך שנים והמבנה הארגוני שלהם.

בפרקי הספר ניתנת מודגשים יחסי הגומלין של השירותים והקשרים שביניהם וכן יחסיהם עם הקטינים המעורבים בהליך הפלילי ומשפחותיהם, ראיית הקטין, צרכיו ורצונותיו המשפרת את הטיפול הניתן לו ולמשפחתו.

הספר כולל את הנושאים הבאים: מודלים של התארגנות המערכת ואת ההתפתחות של חוקי הנוער בישראל. פעילות השירותים במערכת: משטרת ישראל, שרותי הרווחה, מחלקות פרקליטות המדינה, זאת תוך הדגשת הפעילות המשותפת עם מערכת בהגנה על קטינים ומניעת עבריינות נוער, תוך הדגמה של אירוע "גואל רצון".

עורכי הספר וכותביו הם ממלאי "תפקידי שטח" וניהול בשירותי הטיפול והשיקום.

הספר מיועד לקוראים העובדים בשירותים של מערכת אכיפת החוק, המשפט, הטיפול והשיקום ואלו הרוצים ללמוד עליהם ולהכיר את פעילותם ואת הייחוד שקיים ביחסים שביניהם.

האם מותר לשמוע ברכות וקריאות בשידור חי? חולה קורונה שלא מרגיש טעם באוכל, האם מברך ברכת הנהנין? איך עולים לתורה וומרים על מרחק? על כ ל אלו ועוד בספר שהעולם התורני כולו המתין לו בכליון עיניים ועוסק בעינייני דיומא ובשאלות התקופה – הלכות ופסקי מגיפת קורונה, מאת מרן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, על כל חלקי השו"ע.יצירה תורנית מפוארת המספקת מענה בסוגיות הרלוונטיות לכל יהודי בעולם בימים אילו.

הגיבורים המרכזיים בדרמה של כל הגירה הם המהגרים והמהגרות, דמויות בשר ודם, אלא שלא אחת דווקא הם מובלעים בהכללות מחקר שונות, מוצגים בספרי ההיסטוריה כחלק מגלי ההגירה ולפעמים אפילו נשכחים.
ארץ מקלט עוסק בהגירה לארץ ישראל בשנים 1927-1919 , בתקופת העלייה השלישית והעלייה הרביעית, אך אין הוא מתמקד בהגעת המהגרים לארץ ישראל, בקליטתם ובתרומתם ליישוב היהודי באותן השנים, אלא בשלבים הראשונים של תהליך ההגירה: בהתחבטויות שלהם אם להגר, מתי ולאן, בהתמודדותם עם המערכות המנהלתיות, בטלטוליהם בדרכים, ולבסוף — בהגעתם לארץ ישראל, לחוף יפו או חיפה. סיפוריהם האישיים של המהגרים היחידים הם מוקדו של ספר זה: הפליטים והפליטות מאוקראינה, מתימן ומאורמיה, ניצולי הפוגרומים והפרעות, בנים בלי בית, יתומים ואלמנות, נשים שנאנסו, פגועי הנפש; יהודים מן השורה, פולנים פושטי רגל שמטה לחמם נשבר, שורדי הרעב הכבד ברוסיה בתקופת לנין ובתקופת סטלין, ניצולי היבסקציה הבולשביקית; היהודים שבשולי החברה — אנשי המוסר הירוד, הגנבים, היצאניות, בעלי אשרות הכניסה המזויפות או חולי הנפש שחמקו מעינם הפקוחה של הרופאים. הם, במסעם המפרך — מי שסבלו באנייה ומי שחלו בדרך, מי שעוכבו בדרכם או נשלחו בחזרה, מי שמזוודתו נפרצה או נגנבה — הם, שעל פי רוב לא זכו להיכנס לספרי ההיסטוריה, אפילו לא כהערת שוליים, הם בלִבו של ספר זה. דרמת הגירה זו, שעלילתה רצופה עליות ומורדות, תקוות והצלחות גדולות, משברים ואכזבות מרות, היא חלק חשוב בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל ובהיסטוריוגרפיה של הגירת היהודים במחצית הראשונה של המאה ה־ 20 . 

כבר שנים רבות, בשעה שאומרים לי ׳יהיה טוב׳, אני עונה: ׳מה פתאום יהיה טוב? עכשיו טוב, ובעתיד אם ירצה ה' יהיה טוב יותר׳. אני מרגיש שהכוח להתמודד עם שעות מצוקה נמצא דווקא בהווה. קשה לומר למי שמיואש וסובל ייסורים – ייסורי הגוף, ייסורי הנפש או אף שניהם יחד – שהעתיד יהיה טוב יותר. הוא לא יהיה קשוב כל כך לעידוד זה".  ביומן המחלה שכתב, הרב זאב קרוב ז"ל שיתף את עולמו הפנימי, מחשבותיו, רצונותיו ותפילותיו. זהו איננו ספר עצות אלא ספר החושף את חוויותיו של המחבר. כמי שחווה בחייו לא פעם אירועים מורכבים, מספר לנו הרב קרוב על התמודדותו האישית עם מחלה ממושכת – "למה זה קרה דווקא לי?", "מה ה׳ רוצה ממני?" – ומשלב סיפורים נוספים מחייו. רבים המתמודדים עם קשיים ואתגרים יוכלו למצוא בו תשובות לשאלות אמוניות ודברי נחמה.

מלחמות ישראל שזורות לבלי הפרד בביוגרפיה הפרטית שלו: הוא איבד את אביו במלחמת השחרור ב-1948, לחם במלחמת ששת הימים, נפצע (פעמיים) ככתב קול ישראל והטלוויזיה במלחמת ההתשה, הציל חיים במלחמת יום הכיפורים, דיווח מאירופה כשהטרור הפלסטיני השתולל בה וכתב על הר הגעש האנושי שהתפרץ בלילה שבו החלה האינתיפאדה הראשונה.

בתחילת מלחמת לבנון הראשונה הוא נכנס על טנק של צה"ל לביירות, ובסופה דיווח על הטבח שהיה עד לו במחנות הפליטים הפלסטיניים שבדרום העיר. אחר כך שהה במוצבים המופגזים, יצא לפשיטות  והזיע יחד עם לוחמי צה"ל בעת שנסעו בנתיבי מטעני הנפץ ברצועת הביטחון שבדרום לבנון. ב-2006, במלחמת לבנון השנייה, הצטרף למבצע מוטס בעומק השטח שבשליטת חיזבאללה

המאה ה־21 מזמנת אתגרים חדשים לאדם מאמין.

אם בעבר נדרשה הקרבה גופנית, כלכלית או חברתית למען אמונה דתית, בעידן שלנו נדרשת מסירות מסוג אחר.

בתקופה הבטוחה והעשירה ביותר בתולדות העם היהודי עלולה להתעצב בנפש מסגרת דתית נוצצת מבחוץ וחלולה מבפנים. זהו מצב של קיום מצוות מבחינה טכנית, תוך התנהלות באורח חיים שטוף דמיונות, חומרנות, תדמית ופחדים.

האתגר כיום הוא להזדהות עם תכניה הפנימיים של היהדות. לחוש אופטימיות, שמחה ומרץ בכל יום ויום. להיות כנים מול עצמנו, להיפגש עם א־לוהים בכל שנייה בחיינו – באומץ, בשליטה עצמית, באיזון וביציבות.

בשפה קולחת, עכשווית ומחוברת למציאות התרבותית של המאה ה־21, מפגיש הרב לונדין את הקוראים עם א־לוהים, שאינו רק ישות עליונה אי־שם, אלא שלמות אינסופית שמפעמת בכל צמח, בכל אבן ובכל אדם. זהו מפגש שמביא למבט אחר על סיפוק וכאב, משפחה ונגיף הקורונה, צמיחה ואושר בכל אחת מתחנות חיינו.