חדש על המדף

"היום אנחנו עומדים בפני השאלה: האם לזנוח את האידיאלים הפוליטיים של אבותינו או לשוב אליהם. אם אנו מעוניינים לקבל החלטה נבונה, עלינו להכיר את סיפורו של בנימין זאב הרצל, ואת משנתו המדינית אשר צמחה מתוך סיפור זה"

הרצל לא היה רק פעיל ציוני, אלא אחד מההוגים הפוליטיים החשובים של המאות האחרונות. תוך ניתוח מפורט של ההיסטוריה האישית של הרצל ותוך עיון בכתביו וביומניו  משרטט חזוני את דמותו של האיש שבנחישותו ובכוח חזונו שינה את גורלו של העם היהודי ויצר תשתית והצדקה רעיונית לתחיה לאומית. 

"מדינה יהודית: הרצל ואתגר הלאומיות" הוא סיפורו של קרב האיתנים הרעיוני בין הרצל, שביסס תיאוריה פוליטית לאומית ושמרנית, לבין רוחות הזמן הליברליות מבית מדרשם של ז'אן ז'אק רוסו ועמנואל קאנט, שסחפו את יהדות אירופה שכמעט וויתרה על המרכיב הלאומי בזהותה. מדינת ישראל המודרנית, מדינת הלאום של העם היהודי, היא עדות נצח לכך שבסופו של החשבון ההיסטורי - ידו של הרצל הייתה על העליונה. 

• איך מוביל קו ישר מהגותו של הרצל אל חוק יסוד הלאום?

• מדוע הקונגרס הציוני, שהיה אמור להתקיים במינכן, נאלץ לעבור לבאזל?

• "מדינת היהודים" או "מדינה יהודית" - מה הרצל באמת רצה?

• מהי תרומתו של הרצל לתחייתה של הלאומיות כמושג החשוב ביותר בפוליטיקה העולמית של ימינו?

"לנוכח החידושים האחרונים בפסיכולוגיה אינדיבידואלית נראה שספרה של ד"ר ורד בר ממלא חוסר שקיים בפסיכולוגיה קבוצתית וארגונית. ספרה עוסק בסכנת הפיצול, מסייע לקורא להתמצא בו ולהחליפו בשיח מאחה. למרות שבמקורה תיארה המילה "דיסוציאציה" תופעות פתולוגית, המחברת  משתמשת במונח זה להבנת תופעות בין-אישיות בחיי היום-יום שלנו, בקבוצות ובארגונים שאנחנו שייכים אליהם. לכן נבחר המינוח "דיסוציאציה שפירה", מושג שאותו טבעה  ד"ר ורד בר".

ד"ר אבי ברמן

הנחת העבודה שעל פיה נכתב ספר זה היא שדיסוציאציה היא תכונה כמו כל תכונה אחרת המאפיינת פרטים; היא מתקיימת גם בקבוצות ובארגונים המורכבים מפרטים ומשפיעה על התהליכים התוך-אישיים והבין-אישיים בקבוצות ובארגונים. הספר שלפניכם בוחן מהי המשמעות הקבוצתית והארגונית של הדיסוציאציה, כיצד היא נראית, ומהם הסימפטומים המצביעים על הימצאותה – הן ברמת הפרט בין מצבי העצמי שלו והן ברמת הקבוצה והארגון. במרכז הספר ניצבת השאלה: מתי דיסוציאציה היא "שפירה" או "נורמלית", ומתי היא "בולמת".

ספר זה מבקש להרחיב את מושג הדיסוציאציה, ואגב כך להדגיש את ההיבטים השפירים (הנורמליים) של המושג; הוא מדגים ומעמיק את השימוש במושג על ידי השאלתו מהטיפול הפרטני גם לקבוצות ולארגונים, כל זאת לשם הרחבת מרחב התנועה והפעולה של מנחים ויועצים העובדים בקבוצות ובארגונים דיסוציאטיביים. מודעות לקיומן של הדיסוציאציות השונות מאפשרת ליצור תגובות גמישות ומסתגלות בקבוצות ובארגונים, גם כאשר מתקיימים בהם פיצולים.

״...הבגדים והתיקים נספגים במי הגשם והבוץ הכבד נערם לנו על הנעליים. הם מוסיפים לנו משקל רב שמאט משמעותית את קצב ההליכה של כל הפלוגה. ״אל החגיגה הזאת מתווספת זרימה חזקה של מי ביוב, משולבים עם מי גשמים והם ממלאים בזרם עז את הוואדי ופשוט שוטפים אותנו תוך כדי ההליכה. לפרקים המים אפילו מגיעים לנו עד גובה המותניים! הגשם יורד ללא הרף וביחד עם הקור המצמית מתחילים להופיע לנו חתכים וסדקים בידיים ובשפתיים הקפואות. בגלל המים הזורמים שמציפים לנו את הנעליים, כפות הרגליים הופכות רכות ובצקיות וגם הן מתחילות להתנפח, להיפצע ולהיסדק. ״בלית ברירה, אנחנו נשענים האחד על השני ודוחפים קדימה איש את רעהו. לא מרבים במילים כדי לשמור על כל פיסת אנרגיה. לוחם אחר לוחם חוטפים מכות קור. לוחמים רבים מאבדים את תחושת הזמן והופכים להיות סהרוריים. הם נופלים, נחבלים או סתם נשכבים אחרי מאמץ ההליכה על האדמה הבוצית במצב של חוסר תפקוד. בצד מתארגנים מספר לוחמים ומשתינים על הידיים הקפואות שלהם כדי שישובו לתפקד...״ (מבצע חומת מגן - בדרך למצור על המוקטעה ברמאללה) הספר יש מלחמות בלי שם נכתב כיומן בזמן אמת והוא עדות מרתקת לקורותיו של נער צעיר, ההופך ללוחם בפלחה"ן גולני, בשירות קרבי מלא באתגרים במהלך האינתיפאדה של 2000–2003 . 

הרב יוסף צבי קרליבך הי"ד (1942-1883) היה מחשובי הרבנים האורתודוקסים בגרמניה בדור האחרון שלפני השואה ושימש באחרית ימיו כרבהּ הראשי של המבורג. לאחר ליל הבדולח הוא היה למעשה לרב האורתודוקסי האחרון שכיהן בגרמניה הנאצית, עד גירושו ל"מזרח" והירצחו. אישיותו ודמותו התבלטו בפועלו הציבורי, בהגותו, וכן בהתמודדותו כרב וכמנהיג ציבור עם התקופה הנוראה ביותר בתולדות העם היהודי.

דמותו של הרב קרליבך מייצגת במידה רבה את הדור האחרון של היהדות האורתודוקסית בגרמניה, בפרט את השכבה הרבנית האינטלקטואלית שצמחה שם. דור זה של רבנים פעל בסיומו של תהליך שנמשך יותר ממאה וחמישים שנים , מאז ימי משה מנדלסון (1786-1729) ורש"ר הירש (1888-1800) - ופיתח גישה המגשרת בין התרבות האירופית לבין היהדות הלמדנית והעממית של מזרח אירופה השכנה. גם הרב קרליבך היה שותף למפעל תרבותי מגשר זה - בפועלו, בהגותו ובהנהגת צאן מרעיתו. ספר זה - שהוא במידה רבה בעל אופי השוואתי - הוא עוד נדבך בחקר ההיסטוריה האינטלקטואלית של יהדות גרמניה בדורות האחרונים, עם דגש מיוחד, שמתבקש מאליו, על תקופת השלטון הנאצי.

האופן שבו התמודד הרב קרליבך עם מאורעות תקופתו מבטא לא רק את אישיותו המורכבת והייחודית, אלא גם שופך אור על מעורבותם האינטלקטואלית והרגשית העמוקה של רבני גרמניה, רובם ככולם, בתרבות שהולידה את המפלצת שלבסוף החריבה את קהילותיהם. על כן סיפורו של הרב קרליבך על היבטיו השונים , בפרט הפן האינטלקטואלי - מהווה מקרה בוחן המנהיר תקופה שלמה ואת הנפשות שפעלו בה.

התלמוד הבבלי עומד במרכז חיי הרוח של עם ישראל מזמן היווצרותו ועד עצם היום הזה. התלמוד מחזיק דיונים רבים בהלכה ובאגדה, דיונים שבהם משתתפים חכמים רבים בני כמה דורות, ותהליך היווצרותו סבוך ומורכב, ונמשך מאות שנים. לאחר חתימתו נמסר התלמוד במשך כאלף שנה, תחילה על פה, ואחר כך בכתבי יד, עד הדפסתו במאה החמש-עשרה. במשך תקופה זו חלו שינויים לא מעטים בנוסח התלמוד. התהליך המורכב של היצירה והשינויים שחלו במסירה מקשים על הלומד את הבנת היצירה כפשוטה.

ספר זה מציע מהדורה ופירוש לפרק אחד מן התלמוד הבבלי: מסכת סנהדרין פרק שלישי. נושא הפרק הוא סדר הדין בדיני ממונות, אלא שכדרכו של התלמוד מסתעף הדיון לעוד נושאים רבים בהלכה ובאגדה. בספר נידונות כל סוגיות הפרק, וכן המשניות, כסדרן. תחילה מוצגת תמונת הנוסח של הסוגיה כולה, ובעקבותיה בא דיון מפורט בהבדלי הנוסח שבין העדים. על יסוד המסקנות בשאלות הנוסח מוצע פירוש לסוגיה על פי הכללים שגובשו במחקר התלמודי ומתוך משא ומתן עם הפרשנות לדורותיה. הפירוש נדרש הן לחוליות המרכיבות את הסוגיה הן לסוגיה השלמה, ועוקב אחר תהליך היווצרותה ומגמת עריכתה. בפירוש נידונות בפירוט גם המקבילות לסוגיות הפרק בספרות התנאית ובספרות האמוראית, ונסקרות גם המקבילות שמחוץ לספרות התלמודית. מניתוח הסוגיות ומעיון במקבילותיהן עולות הגישות השונות של החכמים לדורותיהם בנושאים הנידונים בפרק, ומתאפשר תיאור של תולדות ההלכה במגוון נושאים שנוגעים לסדר הדין.

ראי האר”י מציג לנו את דמותו של הרב קוק כפי שלא הכרנוהו מעולם.

המעיין בספר זה יגלה כי כל מהותו, מגמתו וכוונתו בכל מה שעשה היה העסק בסודות התורה,
ללומדם וללמדם, לבארם ולדורשם ברבים.
 

ספר זה נועד להניח את התשתית התאורטית והאמפירית בתחום הסימולציה בחינוך לכל העוסקים במחקר ובהכשרת מורים ולאנשי חינוך. הוא מאגד בתוכו ידע שהצטבר בתהליכי הפיתוח של המרכז הראשון לסימולציה בחינוך שהוקם בישראל בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן (הל"ב) בשיתוף משרד החינוך, ואשר הניח את הבסיס להתפתחות מרכזי הסימולציה בחינוך בארץ.

המודל הייחודי שפותח במרכז מבוסס על גישת הלמידה ההתנסותית וכולל התנסות מול שחקנים מקצועיים באירוע קונפליקטואלי אותנטי, שבעקבותיו מתקיים תחקיר רפלקטיבי מבוסס וידאו. מטרתה של הלמידה מבוססת הסימולציה היא לקדם את היכולות החברתיות-רגשיות של המורים ובעלי תפקידים חינוכיים שונים בכל שלבי התפתחותם המקצועית.

דגמים שונים של התנסות סימולטיבית מקובלים זה מכבר בתחום ההכשרה המקצועית במקצועות שונים כמו רפואה, טיס וניהול. ספר זה פורש לראשונה את הידע התאורטי והיישומי בתחום ההכשרה החינוכית. כיום עם הרחבת המודל הסימולטיבי וקיומם של עשרות מרכזי סימולציה במסגרות להכשרת מורים ואנשי חינוך, ישנו צורך רב בהבנת ידע זה בתהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי של נשות ואנשי חינוך והוראה.