מספרים סתמיים (בתרגילי חשבון, במספרי טלפון וכיוצא בזה) יש להביעם בלשון נקבה. כמספר סתמי מובעים גם שמות המספר הבאים בצירופים כגון אוטובוס (מספר) אחת, בית (מספר) שתיים. המספר הסתמי אינו מונה עצמים (ילד אחד, שני ילדים) ואינו מסדר אותם (דבר ראשון, דבר שני) אלא משמש כינוי. המספר הסתמי יבוא בלשון נקבה. הוא אינו תלוי במינו הדקדוקי של שם העצם. (האקדמיה ללשון העברית)
דוגמאות: אחרי פרק עשירי יבוא פרק אחת-עשרה (ולא פרק אחד עשר). עמוד עשרים ואחת (ולא עמוד עשרים ואחד). בחשבון: אחת ועוד אחת-עשרה שווה שתים-עשרה. בספירה: אחת, שתיים, שלוש...