You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
מתעניינים בלימודים? השאירו פרטים
מכללת אורות - RSS
הירשמו וקבלו עדכונים מאתר מכללת אורות ישראל
קישור ל-XML>>
במרכז למשפחה של מכללת אורות הסתיים באחרונה קורס מיוחד למדריכות כלות שאותו ריכזה הרבנית רות בנימין, מרצה בכירה, מדריכת כלות ויועצת אישית וזוגית.
בשיחה באולפן ערוץ 7 לקראת פתיחת המחזור הבא של הקורס, מספרת הרבנית בנימין על חשיבות לימוד הדרכת הכלות דווקא בדור הזה. "הכשרת מדריכות כלות ולימוד לקראת החתונה צריכים להיעשות מתוך קשר אישי. שום דבר לא יחליף קשר אישי, ליווי, היענות לכל הקשיים והמבוכות, הציפייה, הבנה של מה שקורה במשפחה הרחבה לקראת החתונה. שום דבר לא יכול להחליף את זה. אפשר את התוכן אולי לרכוש ברשת, אבל את היחס האישי והליווי אי אפשר להחליף".
כשהיא נשאלת על הצרכים המיוחדים שהיא מזהה בדור הנוכחי עונה בנימין "דיברנו גם על הקשיים של הדור המיוחד הזה, שבצד אחד יש בו שאיפה גדולה לרוחניות, ומצד שני קושי להסכים לקבל את ההחלטה כפשוטה. הסברנו שצריך להיות נאמן מאוד ולהיצמד להלכה כמו שהיא עם פתח לשאלות רב במקרים ספציפיים. הדור שלנו היום מחפש עונג ואפשר לתת אותו בכלים כשרים".
בשיחה באולפן ערוץ 7 לקראת פתיחת המחזור הבא של הקורס, מספרת הרבנית בנימין על חשיבות לימוד הדרכת הכלות דווקא בדור הזה. "הכשרת מדריכות כלות ולימוד לקראת החתונה צריכים להיעשות מתוך קשר אישי. שום דבר לא יחליף קשר אישי, ליווי, היענות לכל הקשיים והמבוכות, הציפייה, הבנה של מה שקורה במשפחה הרחבה לקראת החתונה. שום דבר לא יכול להחליף את זה. אפשר את התוכן אולי לרכוש ברשת, אבל את היחס האישי והליווי אי אפשר להחליף".
כשהיא נשאלת על הצרכים המיוחדים שהיא מזהה בדור הנוכחי עונה בנימין "דיברנו גם על הקשיים של הדור המיוחד הזה, שבצד אחד יש בו שאיפה גדולה לרוחניות, ומצד שני קושי להסכים לקבל את ההחלטה כפשוטה. הסברנו שצריך להיות נאמן מאוד ולהיצמד להלכה כמו שהיא עם פתח לשאלות רב במקרים ספציפיים. הדור שלנו היום מחפש עונג ואפשר לתת אותו בכלים כשרים".
ספר יונה, שנקרא בשיאם של הימים הנוראים, מזמן פירושים רבים ומגוונים. בשורות הבאות נתייחס לדו שיח שמתנהל בין יונה לאלוקיו.
תגובתו הראשונה של יונה לפנייה האלוקית מפתיעה: "וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי לֵאמֹר קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי. וַיָּקָם יוֹנָה" – אבל במקום ללכת לנינוה יונה קם "לברוח תרשישה מלפני ה'". יונה בוחר "להפנות גב" ולברוח. לא מתנהל פה דיאלוג, יונה אינו מתווכח עם הקב"ה (כפי שעשו נביאים לפניו) ואינו מסביר מדוע אינו משתף פעולה. הוא קם והולך – אבל לכיוון ההפוך.
גם בהמשך הפסוקים בולטת מאד שתיקתו של יונה. סערה מטלטלת את האניה, רוח שורקת, כל המלחים צועקים לאלוהיהם. ויונה יורד לירכתי האניה ונרדם. גם כשרב החובל גוער בו "קום קרא אל אלוהיך" יונה אינו עונה לו. לבסוף מטילים המלחים גורל ולאור תוצאותיו פונים לשאול את יונה חמש שאלות, ויונה עונה חלקית. המלחים פונים בתפילה נרגשת לאלוקי יונה: "ויקראו אל ה' ויאמרו אנה ה'... כי אתה ה' כאשר חפצת עשית". אבל יונה עצמו אינו פונה להקב"ה. מול איתני הטבע והמלחים הנוכרים – שתיקתו של יונה רועמת.
תגובתו הראשונה של יונה לפנייה האלוקית מפתיעה: "וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי לֵאמֹר קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי. וַיָּקָם יוֹנָה" – אבל במקום ללכת לנינוה יונה קם "לברוח תרשישה מלפני ה'". יונה בוחר "להפנות גב" ולברוח. לא מתנהל פה דיאלוג, יונה אינו מתווכח עם הקב"ה (כפי שעשו נביאים לפניו) ואינו מסביר מדוע אינו משתף פעולה. הוא קם והולך – אבל לכיוון ההפוך.
גם בהמשך הפסוקים בולטת מאד שתיקתו של יונה. סערה מטלטלת את האניה, רוח שורקת, כל המלחים צועקים לאלוהיהם. ויונה יורד לירכתי האניה ונרדם. גם כשרב החובל גוער בו "קום קרא אל אלוהיך" יונה אינו עונה לו. לבסוף מטילים המלחים גורל ולאור תוצאותיו פונים לשאול את יונה חמש שאלות, ויונה עונה חלקית. המלחים פונים בתפילה נרגשת לאלוקי יונה: "ויקראו אל ה' ויאמרו אנה ה'... כי אתה ה' כאשר חפצת עשית". אבל יונה עצמו אינו פונה להקב"ה. מול איתני הטבע והמלחים הנוכרים – שתיקתו של יונה רועמת.
אצל מי נתארח בחג? זאת השאלה ב'הא ' הידיעה. בתחילת הנישואין, יש גישוש עדין- האישה מבקשת להגיע לבית הוריה, אבל אולי הבעל אוהב את התפילות שהתרגל אליהם מימים ימימה במניין של אביו.
לא תמיד קל להכריע ולעיתים הדמעות הן שתכרענה. אברכים ימצאו את מקומם בישיבת האם בוודאי. אך עדיין נשאלות שאלות- אם אנחנו בבית, האם נתארח או נזמין אורחים? איך מכינים אוכל ליומיים? מי עושה קניות?
לקראת החגים, יש מנהגים מבית אבא ופתאום לומדים ומאמצים מנהגים שבן הזוג מביא אתו. למשל- בעלי הולך לפי מנהגי הגר"א: הוא לא עושה תשליך, כפרות הוא עושה על פרחים ונותן צדקה, בהתחלה זה היה נראה לי מוזר, אבל עם השנים, התרגלתי. היום זה הדבר הכי טבעי עבורי.
יש משפחות בהם ילדים רווקים אינם מגיעים לחג. הם לא מרגישים נח ואין להם מרחב בטוח אל מול המולת המשפחה. חשוב מאד לשמור על כבודם, על פרטיותם, למשל- לא לארח בחדרים שלהם, גם אם לנשואים יהיה קצת פחות נח. גם התפילות בבית הכנסת עלולות להיות מאותגרות. מבטים, התלחשויות, הרמת הגבות של נשמות טובות על הרווקה שעדיין לא התחתנה. חשוב שהבית יהיה מקום חם ומקבל ולא שיפוטי עבורם.
לא תמיד קל להכריע ולעיתים הדמעות הן שתכרענה. אברכים ימצאו את מקומם בישיבת האם בוודאי. אך עדיין נשאלות שאלות- אם אנחנו בבית, האם נתארח או נזמין אורחים? איך מכינים אוכל ליומיים? מי עושה קניות?
לקראת החגים, יש מנהגים מבית אבא ופתאום לומדים ומאמצים מנהגים שבן הזוג מביא אתו. למשל- בעלי הולך לפי מנהגי הגר"א: הוא לא עושה תשליך, כפרות הוא עושה על פרחים ונותן צדקה, בהתחלה זה היה נראה לי מוזר, אבל עם השנים, התרגלתי. היום זה הדבר הכי טבעי עבורי.
יש משפחות בהם ילדים רווקים אינם מגיעים לחג. הם לא מרגישים נח ואין להם מרחב בטוח אל מול המולת המשפחה. חשוב מאד לשמור על כבודם, על פרטיותם, למשל- לא לארח בחדרים שלהם, גם אם לנשואים יהיה קצת פחות נח. גם התפילות בבית הכנסת עלולות להיות מאותגרות. מבטים, התלחשויות, הרמת הגבות של נשמות טובות על הרווקה שעדיין לא התחתנה. חשוב שהבית יהיה מקום חם ומקבל ולא שיפוטי עבורם.
https://www.youtube.com/watch?v=_ggmSSa5m3A
התמודדות עם צפייה בתכנים לא ראויים ברשת היא סוגיה כאובה ומורכבת עבור הורים רבים.
"הרבה הורים טועים לחשוב שהכתובת עבור ילדיהם סביב נושאים אלו, הם דווקא פסיכולוגים, אנשי חינוך וטיפול, יועצים בבית הספר ואנשי מקצוע שונים", מגלה ד"ר מולי גרוסמן, מרצה במרכז למשפחה במכללת אורות ישראל.
"לא יכול להיות שהורה שהוא דמות משמעותית עבור ילדיו בכל כך הרבה תחומים, דווקא בתחום כל כך רגיש, תחום כל כך נזקק לתמיכת ההורה ייעדר ויפקיר את ילדו? יעביר את האחריות לגורמים אחרים?! הורים, אתם הכתובת הראשונה והכי משמעותית בסיפור הזה".
"אתה, כהורה יכול לתת מבט של אופטימיות, של נצח, חיבוק פיזי ונפשי. את, כאמא צריכה להיות שם עבור המתבגרת או המתבגר מפני שזה חלק מתפקידך ואי אפשר לתת את זה לאף אחד אחר".
ד"ר גרוסמן מבהיר, "כמובן במקרה הצורך, השלב הבא הוא אפשרות לערב איש מקצוע, אך המקום הראשון הוא קודם כל המקום ההורי, נתינת מענה עבור אותם מתבגרים שנופלים לצפייה בתכנים פרוצים ולא צנועים. מקום מאמין ותומך, שאמור 'אני איתך לאורך כל הדרך. אתה נמצא בעיצומה של חוויה קשה של רגע הנפילה ואני נותן לך מבט רחוק יותר, רחב יותר, בסבלנות ורוגע'.".
התמודדות עם צפייה בתכנים לא ראויים ברשת היא סוגיה כאובה ומורכבת עבור הורים רבים.
"הרבה הורים טועים לחשוב שהכתובת עבור ילדיהם סביב נושאים אלו, הם דווקא פסיכולוגים, אנשי חינוך וטיפול, יועצים בבית הספר ואנשי מקצוע שונים", מגלה ד"ר מולי גרוסמן, מרצה במרכז למשפחה במכללת אורות ישראל.
"לא יכול להיות שהורה שהוא דמות משמעותית עבור ילדיו בכל כך הרבה תחומים, דווקא בתחום כל כך רגיש, תחום כל כך נזקק לתמיכת ההורה ייעדר ויפקיר את ילדו? יעביר את האחריות לגורמים אחרים?! הורים, אתם הכתובת הראשונה והכי משמעותית בסיפור הזה".
"אתה, כהורה יכול לתת מבט של אופטימיות, של נצח, חיבוק פיזי ונפשי. את, כאמא צריכה להיות שם עבור המתבגרת או המתבגר מפני שזה חלק מתפקידך ואי אפשר לתת את זה לאף אחד אחר".
ד"ר גרוסמן מבהיר, "כמובן במקרה הצורך, השלב הבא הוא אפשרות לערב איש מקצוע, אך המקום הראשון הוא קודם כל המקום ההורי, נתינת מענה עבור אותם מתבגרים שנופלים לצפייה בתכנים פרוצים ולא צנועים. מקום מאמין ותומך, שאמור 'אני איתך לאורך כל הדרך. אתה נמצא בעיצומה של חוויה קשה של רגע הנפילה ואני נותן לך מבט רחוק יותר, רחב יותר, בסבלנות ורוגע'.".
ישנו סיפור מפורסם על זוג שנולד להם תינוק ובאו לשאול את הרב- "מתי להתחיל לחנך את הילד?"
על שאלה זו כולנו בטח היינו עונים – גיל שהוא מתחיל להבין, אולי שנתיים – שלוש.
אך מה ענה הרב? מאוחר מדי! את תהליך החינוך אנו מתחילים כבר בחינוך האישי שלנו, וממילא כפי הדוגמא האישית שאנו ניתן לילדנו אי"ה הם ילמדו ממנה ויפעלו על פיה.
כך גם בנושאים של רכישת דירה והתנהלות בפנסיה. כשאנו מדברים על רכישת דירה – אנו צריכים לשאול שאלה רחבה יותר – מה נדרש מאיתנו בשביל להיות מסוגלים לבצע רכישה משמעותית או עבור השקעה או עבור דירה למגורים.
כל שכן בנושא של פנסיה, אם לא נייצר הרגלים בתחילת הדרך – לא נוכל להתנהל נכון בהגיענו לגיל הפנסיה.
איך חוסכים ולמה?
באופן טבעי, בתחילת הדרך ההכנסה של בני הזוג עדיין לא תהיה גבוהה – ככל הנראה סביב ההכנסה החציונית במשק בעזרת ה', עם השנים המשכורות יגדלו.
כל יום בהליך חיסכון והשקעה הוא בעל ערך גדול מאוד ולכן מתחילת הדרך חשוב והכרחי לחסוך, גם לשם יצירת ההרגל וגם בגלל מרכיב הזמן החשוב בחיסכון זאת הסיבה שגם אם הדבר מורכב מאוד, יש להתאמץ לחסוך משהו אפילו פעוט.
לאן לחסוך או להפריש?
ישנם חמישה אפיקים
על שאלה זו כולנו בטח היינו עונים – גיל שהוא מתחיל להבין, אולי שנתיים – שלוש.
אך מה ענה הרב? מאוחר מדי! את תהליך החינוך אנו מתחילים כבר בחינוך האישי שלנו, וממילא כפי הדוגמא האישית שאנו ניתן לילדנו אי"ה הם ילמדו ממנה ויפעלו על פיה.
כך גם בנושאים של רכישת דירה והתנהלות בפנסיה. כשאנו מדברים על רכישת דירה – אנו צריכים לשאול שאלה רחבה יותר – מה נדרש מאיתנו בשביל להיות מסוגלים לבצע רכישה משמעותית או עבור השקעה או עבור דירה למגורים.
כל שכן בנושא של פנסיה, אם לא נייצר הרגלים בתחילת הדרך – לא נוכל להתנהל נכון בהגיענו לגיל הפנסיה.
איך חוסכים ולמה?
באופן טבעי, בתחילת הדרך ההכנסה של בני הזוג עדיין לא תהיה גבוהה – ככל הנראה סביב ההכנסה החציונית במשק בעזרת ה', עם השנים המשכורות יגדלו.
כל יום בהליך חיסכון והשקעה הוא בעל ערך גדול מאוד ולכן מתחילת הדרך חשוב והכרחי לחסוך, גם לשם יצירת ההרגל וגם בגלל מרכיב הזמן החשוב בחיסכון זאת הסיבה שגם אם הדבר מורכב מאוד, יש להתאמץ לחסוך משהו אפילו פעוט.
לאן לחסוך או להפריש?
ישנם חמישה אפיקים
https://www.youtube.com/watch?v=2sZBh3q1TME
ידוע לכל, שכחלק מתהליך ההרשמה כזוג נשוי ברבנות, יש חובה לעבור הדרכת כלות וחתנים. ישנה הבנה כמה הדרכה זו מהווה מבוא קריטי וחשוב לחיי נישואים טובים ובריאים.
עם זאת, לצערנו אנו נתקלים לעיתים בחוויות קשות של כלות המגיעות להדרכה ויוצאות ממנה מבוהלות, בתחושה שתוכן הדברים והקצב בו הם נאמרו, מאוד לא מדוייקים עבורן. זוהי תופעה מטרידה מפני שיש לה לעיתים השלכות מרחיקות לכת על קיום נכון של חיי איש ואישה בבית חדש שזה עתה הקימו. ממש דיני נפשות.
הרבנית ד"ר חנה קטן, ראש המרכז למשפחה במכללת אורות ישראל, מדברת על חשיבות המקצועיות הנדרשת כיום ממדריכות כלות: "היום העולם מאוד פרוץ, נותן תחושה שכל הידע זמין ולכל אחד ניתנת הרשות להעביר מסרים עמוקים אבל צריך לדעת איך מנגישים ידע, באיזה קצב אנחנו עושים זאת, האם אנחנו מצד אחד יכולים להעמיק ומצד שני לא להרתיע?"
"הדרכת הכלות הוא תחום שצריך לדבר עליו ברגישות ובמקצועיות - אם זה החיבור לחלק הפיזיולוגי וההורמונלי, העברת מסר הנשיות בצורה ברורה ועמוקה, הענקת כלים רפואיים, רגשיים, הלכתיים וזוגיים- כל זה כולל בתוכו המון אחריות".
ידוע לכל, שכחלק מתהליך ההרשמה כזוג נשוי ברבנות, יש חובה לעבור הדרכת כלות וחתנים. ישנה הבנה כמה הדרכה זו מהווה מבוא קריטי וחשוב לחיי נישואים טובים ובריאים.
עם זאת, לצערנו אנו נתקלים לעיתים בחוויות קשות של כלות המגיעות להדרכה ויוצאות ממנה מבוהלות, בתחושה שתוכן הדברים והקצב בו הם נאמרו, מאוד לא מדוייקים עבורן. זוהי תופעה מטרידה מפני שיש לה לעיתים השלכות מרחיקות לכת על קיום נכון של חיי איש ואישה בבית חדש שזה עתה הקימו. ממש דיני נפשות.
הרבנית ד"ר חנה קטן, ראש המרכז למשפחה במכללת אורות ישראל, מדברת על חשיבות המקצועיות הנדרשת כיום ממדריכות כלות: "היום העולם מאוד פרוץ, נותן תחושה שכל הידע זמין ולכל אחד ניתנת הרשות להעביר מסרים עמוקים אבל צריך לדעת איך מנגישים ידע, באיזה קצב אנחנו עושים זאת, האם אנחנו מצד אחד יכולים להעמיק ומצד שני לא להרתיע?"
"הדרכת הכלות הוא תחום שצריך לדבר עליו ברגישות ובמקצועיות - אם זה החיבור לחלק הפיזיולוגי וההורמונלי, העברת מסר הנשיות בצורה ברורה ועמוקה, הענקת כלים רפואיים, רגשיים, הלכתיים וזוגיים- כל זה כולל בתוכו המון אחריות".
יחסים בין הורים לילדים בוגרים יכולים להיות מקור של השראה ובטחון הדדיים, כמאמר הפסוק "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". (מלאכי ג כד)
כמו בכל קשר, על כל אחד מהצדדים להבין את הצרכים הרגשיים של הזולת ולנסות לבוא לקראתו עד כמה שאפשר.
היחסים יכולים גם להיות מורכבים או אפילו טעונים והבשורה היא שיחסים הם דינמיים ומשתנים עם הזמן ותמיד יש לאן לשאוף, להתקרב ולשפר. כמו בכל קשר, על כל אחד מהצדדים להבין את הצרכים הרגשיים של הזולת ולנסות לבוא לקראתו עד כמה שאפשר.
הנה כמה כלים שיכולים לעזור לשמר יחסים טובים ובריאים עם ילדינו הבוגרים:
1. החובה לחנך את ילדינו פוקעת בגיל בר מצווה, אין לנו זכות/חובה לחנך אותם עד אין קץ. מה שהצלחנו לחנך עד בגרותם הצלחנו. מה שלא הצלחנו עד כה להנחיל, קשה מאוד להניח שהיום כבוגרים נצליח לשנות. לכן כל דיבור מטיף הוא מיותר ועלול להרחיק.
הבן הצעיר שלי ניסח זאת, "אמא כבר אין לך חובה לחנך אותי יותר". כשחשבתי לרגע על האמירה הזו הוא צודק. אין לנו זכות, הרשאה, מנדט להיכנס לחיי ילדנו הבוגרים כשהם לא מבקשים זאת או כאשר הם בפירוש אומרים "תודה על העזרה , תן לי להתמודד עם העניין בדרכי". אנחנו את הבחירות שלנו בחיים עשינו תורם לעשות את הבחירות של עצמם.
כמו בכל קשר, על כל אחד מהצדדים להבין את הצרכים הרגשיים של הזולת ולנסות לבוא לקראתו עד כמה שאפשר.
היחסים יכולים גם להיות מורכבים או אפילו טעונים והבשורה היא שיחסים הם דינמיים ומשתנים עם הזמן ותמיד יש לאן לשאוף, להתקרב ולשפר. כמו בכל קשר, על כל אחד מהצדדים להבין את הצרכים הרגשיים של הזולת ולנסות לבוא לקראתו עד כמה שאפשר.
הנה כמה כלים שיכולים לעזור לשמר יחסים טובים ובריאים עם ילדינו הבוגרים:
1. החובה לחנך את ילדינו פוקעת בגיל בר מצווה, אין לנו זכות/חובה לחנך אותם עד אין קץ. מה שהצלחנו לחנך עד בגרותם הצלחנו. מה שלא הצלחנו עד כה להנחיל, קשה מאוד להניח שהיום כבוגרים נצליח לשנות. לכן כל דיבור מטיף הוא מיותר ועלול להרחיק.
הבן הצעיר שלי ניסח זאת, "אמא כבר אין לך חובה לחנך אותי יותר". כשחשבתי לרגע על האמירה הזו הוא צודק. אין לנו זכות, הרשאה, מנדט להיכנס לחיי ילדנו הבוגרים כשהם לא מבקשים זאת או כאשר הם בפירוש אומרים "תודה על העזרה , תן לי להתמודד עם העניין בדרכי". אנחנו את הבחירות שלנו בחיים עשינו תורם לעשות את הבחירות של עצמם.
א. את גיל ההתבגרות צריך 'ללמוד'
בסיומה של הרצאה שעניינה גיל ההתבגרות, ניגשו אליי זוג הורים ובעיניהם דמעות. 'אתה לא מכיר אותנו, אבל כל מי שמכיר אותנו יודע אילו הורים טובים אנחנו, או ליתר דיוק אילו הורים טובים היינו...' הם אמרו. 'כשילדינו היו קטנים, נתנו להם את המענה הנכון ביותר.
חום, אהבה, קשר, הערכה, הכול. ובאמת האווירה בבית היתה מדהימה. אבל היום הבית שלנו כל כך שונה. כל מה שהיה בעבר נעלם. ילדינו הקטנים התבגרו, והם גורמים לנו עוגמת נפש, וגם אנחנו להם. אנחנו מרגישים שאנחנו כבר לא ההורים המוצלחים שהיינו פעם'.
תחושתם הקשה, ולעיתים המיואשת, של הורים למתבגרים, כפי שעולה מסיפור זה, אינה חריגה מניסיוני האישי אני יכול לשתף שהם לא ההורים היחידים שמרגישים כך... מדוע?
גיל ההתבגרות מציף בפני הורים אתגרים חינוכיים שונים מאלה שהכירו עת היו ילדיהם רכים בשנים. לכן על ההורים לאמץ מיומנויות חדשות, שעד עתה כמעט ולא היו בשימוש אצלם. לדוגמה: שותפות חינוכית, הכלה, סבלנות, כבוד ועוד. מיומנויות אלו אינן מחליפות את המיומנויות המוכרות להם, אלא מתווספות אליהן ונבנות על גבן.
בסיומה של הרצאה שעניינה גיל ההתבגרות, ניגשו אליי זוג הורים ובעיניהם דמעות. 'אתה לא מכיר אותנו, אבל כל מי שמכיר אותנו יודע אילו הורים טובים אנחנו, או ליתר דיוק אילו הורים טובים היינו...' הם אמרו. 'כשילדינו היו קטנים, נתנו להם את המענה הנכון ביותר.
חום, אהבה, קשר, הערכה, הכול. ובאמת האווירה בבית היתה מדהימה. אבל היום הבית שלנו כל כך שונה. כל מה שהיה בעבר נעלם. ילדינו הקטנים התבגרו, והם גורמים לנו עוגמת נפש, וגם אנחנו להם. אנחנו מרגישים שאנחנו כבר לא ההורים המוצלחים שהיינו פעם'.
תחושתם הקשה, ולעיתים המיואשת, של הורים למתבגרים, כפי שעולה מסיפור זה, אינה חריגה מניסיוני האישי אני יכול לשתף שהם לא ההורים היחידים שמרגישים כך... מדוע?
גיל ההתבגרות מציף בפני הורים אתגרים חינוכיים שונים מאלה שהכירו עת היו ילדיהם רכים בשנים. לכן על ההורים לאמץ מיומנויות חדשות, שעד עתה כמעט ולא היו בשימוש אצלם. לדוגמה: שותפות חינוכית, הכלה, סבלנות, כבוד ועוד. מיומנויות אלו אינן מחליפות את המיומנויות המוכרות להם, אלא מתווספות אליהן ונבנות על גבן.
כיצד יכולה מערכת החינוך לשמור על הרלוונטיות שלה בדור הY כאשר הרבה מן ההשכלה ניתן לרכוש באופן עצמאי מהאינטרנט?
מה ישמור על האותנטיות והחוזקות של בתי הספר כאשר הילדים מבולבלים מכל הסובב אותם?
על שאלות אלה ואחרות השיב הרב גד בר טוב, מפקח מחוז מרכז בחמ"ד, במסגרת יום השתלמות במכללת אורות ישראל בשיתוף החמ"ד בנושא: עיצוב זהות דתית ציונית- SEL (למידה חברתית רגשית) אמוני בכלים פדגוגיים, דיגיטליים ורגשיים.
"בית הספר שימש וימשיך לשמש כמקור לרכישת השכלה. אבל בעשורים הקרובים בית הספר יקבל ממד נוסף שתמיד היה בו אבל לא היה מספיק מודגש. הפן של צדדים חינוכיים, ערכיים, רוחניים, ומילת המפתח- זהותיים.
אנחנו חייבים לחדש, לשכלל ולהיטיב את הכלים הפדגוגיים- דיגיטליים, שדרכם נוכל להסתכל ב'לבן של העיניים' של התלמידים שלנו ולדבר איתם באופן כזה שהדיבור על זהות יהיה לא מנותק, אלא חי, כובש ואותנטי".
לדברי הרב בר טוב, "העיסוק בזהות בכלל ובזהות ציונית דתית בפרט הוא הנדבך המשמעותי של החינוך כיום. לכן, כדי שבית הספר ימשיך להיות רלוונטי כלפי הבאים בשעריו, הוא צריך לעסוק בנושא של זהות ציונית- דתית".
מה ישמור על האותנטיות והחוזקות של בתי הספר כאשר הילדים מבולבלים מכל הסובב אותם?
על שאלות אלה ואחרות השיב הרב גד בר טוב, מפקח מחוז מרכז בחמ"ד, במסגרת יום השתלמות במכללת אורות ישראל בשיתוף החמ"ד בנושא: עיצוב זהות דתית ציונית- SEL (למידה חברתית רגשית) אמוני בכלים פדגוגיים, דיגיטליים ורגשיים.
"בית הספר שימש וימשיך לשמש כמקור לרכישת השכלה. אבל בעשורים הקרובים בית הספר יקבל ממד נוסף שתמיד היה בו אבל לא היה מספיק מודגש. הפן של צדדים חינוכיים, ערכיים, רוחניים, ומילת המפתח- זהותיים.
אנחנו חייבים לחדש, לשכלל ולהיטיב את הכלים הפדגוגיים- דיגיטליים, שדרכם נוכל להסתכל ב'לבן של העיניים' של התלמידים שלנו ולדבר איתם באופן כזה שהדיבור על זהות יהיה לא מנותק, אלא חי, כובש ואותנטי".
לדברי הרב בר טוב, "העיסוק בזהות בכלל ובזהות ציונית דתית בפרט הוא הנדבך המשמעותי של החינוך כיום. לכן, כדי שבית הספר ימשיך להיות רלוונטי כלפי הבאים בשעריו, הוא צריך לעסוק בנושא של זהות ציונית- דתית".
https://www.youtube.com/watch?v=KVblNYcE_3A
ברוכה הבאה , הגעת לתחילת החיים. ד"ר קטן מדברת על המקום החדש בו נמצאות בנות גילהארבעים – מקום לא פחות טוב ואולי הרבה יותר טוב ממה שהיה קודם, נצלו אותו !"הדבר הכי חשוב זה לא להשוות את עצמכן- לעצמכן של פעם. מטופלות אומרות לי- עוברים עלייהמון שינויים- רפואיים, ביולוגיים, רגשיים- אני לא מבינה מה קורה לי. יש לי מצבי רוח משתנים, גליחום, קושי לישון בלילה, חרדות, דיכאונות, דברים שעוברים בזוגיות, מה אפשר לעשות?"
טוב שאת שואלת. הרבנית ד"ר חנה קטן- ראש המרכז למשפחה במכללת אורות ישראל, מזמינהאותך ללמוד את הנושא על מנת להתאים לך חליפה מתאימה שתתן תמיכה וסיוע לעבור אתהתקופה הזו בטוב, למנף אותה, להעלות את הזוגיות קומה ולהרגיש שהשמיים הם הגבול בהגשמהעצמית.
לפרטים נוספים על המרכז לחיי משפחה:
https://forms.gle/RZumEg7Yq3JQaWk99
ברוכה הבאה , הגעת לתחילת החיים. ד"ר קטן מדברת על המקום החדש בו נמצאות בנות גילהארבעים – מקום לא פחות טוב ואולי הרבה יותר טוב ממה שהיה קודם, נצלו אותו !"הדבר הכי חשוב זה לא להשוות את עצמכן- לעצמכן של פעם. מטופלות אומרות לי- עוברים עלייהמון שינויים- רפואיים, ביולוגיים, רגשיים- אני לא מבינה מה קורה לי. יש לי מצבי רוח משתנים, גליחום, קושי לישון בלילה, חרדות, דיכאונות, דברים שעוברים בזוגיות, מה אפשר לעשות?"
טוב שאת שואלת. הרבנית ד"ר חנה קטן- ראש המרכז למשפחה במכללת אורות ישראל, מזמינהאותך ללמוד את הנושא על מנת להתאים לך חליפה מתאימה שתתן תמיכה וסיוע לעבור אתהתקופה הזו בטוב, למנף אותה, להעלות את הזוגיות קומה ולהרגיש שהשמיים הם הגבול בהגשמהעצמית.
לפרטים נוספים על המרכז לחיי משפחה:
https://forms.gle/RZumEg7Yq3JQaWk99
בימים אלו אנו חותמים את שנת החמישים להסתלקותו של הרב דוד כהן, "הנזיר", תלמידו הקרוב של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, שהתבקש לבית עולמו בכ"ח באב תשל"ב.
רבים מכירים את הרב הנזיר כעורך כתביו של רבו הגדול לספר "אורות הקודש", את כמיהתו לנבואה ואת הנהגות חייו הייחודיות שכללו נזירות וצמחונות.
אך עובדה לא מוכרת היא ששימש כמורה, לא רק כר"מ לבחורים מבוגרים בישיבת "מרכז הרב", אלא גם לילדים צעירים במסגרת בית ספר. ביומנו מספר כי בהיותו כבן עשרים ואחת, לאחר שלמד תורה בישיבות וואלז'ין, ראדין וסלבודקה, ולפני שפנה ללימודי אקדמיים, הוצעה לו בשנת תרס"ח (1908) משרת הוראה בבית ספר "מתוקן" בעיירה רוסית בשם קרסני, לתקופת הקיץ (יומן הרב הנזיר, עמ' 86-87).
לימוד תורת החינוך
בהתמחות מחשבת ישראל במכללת "אורות ישראל", אנו לומדים על דמותו של הרב הנזיר ועוסקים בתורתו. מה אנו יודעים על התקופה שבה שימש כמורה, ומה אנו יכולים ללמוד מכך?
מספר הרב הנזיר ביומנו, מה הפעולה הראשונה שעשה לאחר שקיבל את משרת ההוראה:
נזדמן לידי ספר "החדר" ל[יוסף ירמיהו] גלס... בו מבוארת תורת החינוך וההוראה, העיונית והמעשית, וקיימתיה בכל פרטיה, לרבות המשחקים והטיולים.
רבים מכירים את הרב הנזיר כעורך כתביו של רבו הגדול לספר "אורות הקודש", את כמיהתו לנבואה ואת הנהגות חייו הייחודיות שכללו נזירות וצמחונות.
אך עובדה לא מוכרת היא ששימש כמורה, לא רק כר"מ לבחורים מבוגרים בישיבת "מרכז הרב", אלא גם לילדים צעירים במסגרת בית ספר. ביומנו מספר כי בהיותו כבן עשרים ואחת, לאחר שלמד תורה בישיבות וואלז'ין, ראדין וסלבודקה, ולפני שפנה ללימודי אקדמיים, הוצעה לו בשנת תרס"ח (1908) משרת הוראה בבית ספר "מתוקן" בעיירה רוסית בשם קרסני, לתקופת הקיץ (יומן הרב הנזיר, עמ' 86-87).
לימוד תורת החינוך
בהתמחות מחשבת ישראל במכללת "אורות ישראל", אנו לומדים על דמותו של הרב הנזיר ועוסקים בתורתו. מה אנו יודעים על התקופה שבה שימש כמורה, ומה אנו יכולים ללמוד מכך?
מספר הרב הנזיר ביומנו, מה הפעולה הראשונה שעשה לאחר שקיבל את משרת ההוראה:
נזדמן לידי ספר "החדר" ל[יוסף ירמיהו] גלס... בו מבוארת תורת החינוך וההוראה, העיונית והמעשית, וקיימתיה בכל פרטיה, לרבות המשחקים והטיולים.
בשיחה למורים וצוותי חינוך במכללת אורות ישראל, העביר הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, שיעור על מהות תפקיד המורה בדורנו.
על מנת להמחיש את משמעות וחשיבות התפקיד החינוכי, פתח הרב בסיפור: "הגיע בחור שלמד בתיכון יהודי בארצות הברית לרב שלו ואמר לו: 'כל מה שמלמדים אותי, אפילו לא עובר לי ליד האוזן'.. שאל אותו הרב: 'מה כן מעסיק אותך?' עונה לו הבחור- 'כדורגל'.
המשיך הרבה לשאול, 'יש קבוצה שאתה אוהד?' ענה התלמיד, 'בוודאי. אני לא מפסיד אף משחק של הקבוצה שלי'. 'ואם הקבוצה שלך הולכת להפסיד, מה אתה עושה?', הקשה הרב. ענה התלמיד 'אני יוצא מהאולם, אני לא יכול לראות אותם מפסידים'.
הקשה הרב שאלה רביעית 'ואם אתה היית השחקן על המגרש, גם אז היית בורח מהאולם?' 'מה פתאום?! מי שהוא שחקן לא יכול לברוח! אם יפסיד יפסיד, אבל לא יכול לברוח מהמשחק!'.
אמר לו הרב, 'זו בדיוק הבעיה שלך! אתה כל הזמן חי ביציע. אתה לא מרגיש שהאחריות היא עליך, את לא מרגיש שאתה השחקן! אם היית מרגיש שאת הלא רק צופה ביהדות מבחוץ, אין ספק שזה היה נכנס לך עמוק ללב!".
סיפור זה העביר מסר ברור למורים כי על מנת להעצים את התלמידים ולתת להם תחושת שייכות ועוצמה, תפקיד המחנך הוא לראות אותם באור חיובי, לראות את החוזקות שלהם ושאף הם יכירו בעצמם.
על מנת להמחיש את משמעות וחשיבות התפקיד החינוכי, פתח הרב בסיפור: "הגיע בחור שלמד בתיכון יהודי בארצות הברית לרב שלו ואמר לו: 'כל מה שמלמדים אותי, אפילו לא עובר לי ליד האוזן'.. שאל אותו הרב: 'מה כן מעסיק אותך?' עונה לו הבחור- 'כדורגל'.
המשיך הרבה לשאול, 'יש קבוצה שאתה אוהד?' ענה התלמיד, 'בוודאי. אני לא מפסיד אף משחק של הקבוצה שלי'. 'ואם הקבוצה שלך הולכת להפסיד, מה אתה עושה?', הקשה הרב. ענה התלמיד 'אני יוצא מהאולם, אני לא יכול לראות אותם מפסידים'.
הקשה הרב שאלה רביעית 'ואם אתה היית השחקן על המגרש, גם אז היית בורח מהאולם?' 'מה פתאום?! מי שהוא שחקן לא יכול לברוח! אם יפסיד יפסיד, אבל לא יכול לברוח מהמשחק!'.
אמר לו הרב, 'זו בדיוק הבעיה שלך! אתה כל הזמן חי ביציע. אתה לא מרגיש שהאחריות היא עליך, את לא מרגיש שאתה השחקן! אם היית מרגיש שאת הלא רק צופה ביהדות מבחוץ, אין ספק שזה היה נכנס לך עמוק ללב!".
סיפור זה העביר מסר ברור למורים כי על מנת להעצים את התלמידים ולתת להם תחושת שייכות ועוצמה, תפקיד המחנך הוא לראות אותם באור חיובי, לראות את החוזקות שלהם ושאף הם יכירו בעצמם.
