מכללת אורות - RSS

אחד הדברים החשובים ביותר להורים הוא חינוך ילדיהם, מתוך רצון שהם יבחרו להמשיך בדרכי המשפחה. ממילא, אחד הדברים הקשים ביותר להורים הוא לראות מי מילדיהם בוחרים בדרך אחרת מזו שהם מאמינים בה. והנה, כל מי שזכה ליותר מילד אחד, וכל מי שילדיו החלו להתבגר, מגלה שהם מפתחים כיוונים שונים זה מזה, ולעיתים נטיות רוחניות שונות אלו מאלו.
חידוד האתגר יתגלה בעזרת מדרש מפורסם המתייחס לארבעת המינים. המדרש מלמד שארבעת המינים רומזים לארבעה סוגי יהודים שונים. אתרוג, עם טעם וריח, כנגד יהודים שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים, לולב כנגד יהודים עם תורה אך בלי מעשים טובים, הדס כנגד יהודים עם מעשים טובים אך בלי תורה, וערבה כנגד יהודים שהם בלי שניהם.
כל עוד מדובר בעם היהודי כולו, קל להזדהות עם המדרש. הרי בסך הכול, די ברור מי הם אלו שחפצים לחיות מתוך נאמנות לתורה והם בעלי מעשים טובים (למתקשים – מבט קצר במראה יזכיר לנו מי אלו. יש רק בעיה קטנה – שציבורים רבים אחרים משוכנעים אף הם שהם האתרוגים בסיפור). נותר רק להבין אילו קבוצות בעם נמשלות לשאר המינים, מי כנגד החרדים, מי כנגד החילונים וכו'.
ברוח זו, אף המשך דברי המדרש קלים לאימוץ: "אמר הקב"ה: יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו". צריך להתחבר לכל סוגי היהודים, להשפיע ולקרב.

מדי בוקר בשנה האחרונה מקבלים אלפי מבוגרים ובני נוער הודעת ווטסאפ ובה סיפור היסטורי או מידע היסטורי על אירוע שהתרחש באותו תאריך עברי. מי שעומד מאחורי המיזם הוא ד"ר יוסי לונדין, מרצה להיסטוריה במכללת אורות ישראל, עמו שוחחנו על המיזם ועל הנחלת היסטוריה בדור הרשתות החברתיות והמידע המהיר.
"אין דבר יותר מעניין מההיסטוריה", אומר ד"ר לונדין. "אנחנו מנסים ומצליחים לקחת סדרה של אירועים היסטוריים, שרובם נוגעים להיסטוריה היהודית והציונית, ובתמצות של הדברים להביא אותם למבוגרים וצעירים שקוראים את הדברים ולוקחים מהם תובנה כלשהי להמשך היום".
את התובנות שכל אחד מהשומעים יסיק לעצמו מהדברים מעדיף ד"ר לונדין להשאיר לציבור הרחב, והדברים אכן משתנים מאדם לאדם, אבל איך בוחרים את הנושא שעליו ראוי לכתוב בקצרה בכל יום, כאשר עיון זריז בגוגל יעלה שורת אירועים היסטוריים שהתרחשו בכל יום ויום?
"לא פשוט לבחור. אנחנו מתעקשים לעבוד על פי התאריך העברי. חלק ממטרת המיזם הוא העצמת התאריך העברי כשרוב המערכות עובדות על פי תאריכים לועזיים. אנחנו משתדלים לקחת סדרה של אירועים שתהיה מענינת ולקחת מגוון, אירועים מכל העדות, מתקופות שונות, אירועים שקשורים לדמויות גבריות ונשיות, אירועים בעלי היבט ציוני דתי ואם אפשר להכניס דמויות ואירועים פחות מוכרים זה יהיה בונוס".

תקופת הבחירות על הכפשותיה ולכלוכיה ההדדיים מגיעה אלינו בדיוק בתקופה שבה העם היהודי מנסה להתכסות באצטלה טהורה של טוב ומחילה, תקופת אלול וההכנות ליום הדין והחגים.
איך מתמרנים בין התחושות? על כך שוחחנו עם הרב יונה גודמן, מנהל חינוכי ברשת בני עקיבא וראש תחום חינוך במכללת אורות ישראל.
הרב גודמן סבור כי עצם קיומה של תחושה המזהה את הקוטביות שבין תחושת אלול לתחושת מערכת הבחירות היא כבר סימן טוב. "כשרוצים להיות באווירה של כמיהה, טוהר התחשבות ואהבת הזולת, וכל מודעה ברחוב וכל מסרון משדרים ההיפך, עצם המודעות היא השלב הראשון. השלב השני הוא שלא לתמרן בין השניים אלא אולי הפוך, להסתכל בחוץ ולומר מה אני לא רוצה להיות".
"לפעמים כשמעליבים אותי אני מחליט במקום להיעלב לחשוב מה לא לעשות לאחרים. כשמסתכלים בחוץ אפשר גם לחפש בפינצטה טיעונים ענייניים ואז המחלוקת טובה, אבל גם ללמוד איך לא להתנהל. כשכל צד מתאר את הצד השני כמפלצת היא מציאות בלתי אפשרית. בחירות מזכירה לנו שאנחנו בתקופת בחירות אישיות, לא רק בקלפי שזו מצווה גדולה, אלא איפה עוד אני נקרה לבחור כדי לבנות את העם המדינה והעולם כמדינה מתחשבת, קשובה ואוהבת וגם נאמנה לתורה".