מכללת אורות - RSS

הירשמו וקבלו עדכונים מאתר מכללת אורות ישראל
קישור ל-XML>>

#הזדמנות להתחבר- ד"ר יוסי לונדין
מלחמה על הבית-מגן
שיח נוראן, אחת הגבעות השולטות על מרחבי הנגב המערבי הייתה אתר אסטרטגי לאורך מאות שנים. הביזנטים בנו סמוך אליה עיר, הבדואים הפכו אותה למרכז אזורי, הבריטים והתורכים נאבקו על השליטה בה במהלך מלחמת העולם הראשונה ולוחמי צה"ל כבשו אותה במבצע אסף במהלך מלחמת העצמאות.
לאור מיקומו וחשיבותו של המקום שהשם "מגן" שנבחר לקיבוץ שעלה על הקרקע בשנת 1949 היה מתבקש, כמו גם העובדה שמשרדי המועצה האזורית אשכול ומוסדות החינוך האזוריים הוקמו סמוך לקיבוץ.
8,500 דונם של חקלאות בענפים שונים עיבדו חברי מגן, ולצד תפוחי האדמה, הבוטנים החיטה והגזר שגדלו בשדות הקיבוץ הפעילו חבריו את אחד המפעלים הראשונים בארץ לאנרגיה סולרית (מגן אקו-אנרג'י).
בחודשים האחרונים לאחר דיונים ולבטים רבים עבר הקיבוץ תהליך הפרטה ושש מאות חבריו יצאו לדרך חדשה של שדרוג חיי הקהילה.
בתוך המציאות המשתנה, מכללת אורות ישראל פתחה את תכנית העבודה המעשית ומאפשרת לסטודנטיות להיכנס לבתי הספר על מנת לעזור ולסייע- תוך שילוב של הדרכה ראויה ומקיפה מהמדריכות הפדגוגיות.
ד"ר רחל ברטוב רכזת ההתנסות במכללה, פגשה את הסטודנטיות במרכז המפונים בניר עציון- ממרכז הקליטה "איבים" שבדרום.
הסטודנטיות עובדות עם עולים מאתיופיה, ומתוכם אף עם פלח של החינוך המיוחד.
צוות ההנהלה מספר על כח עזר משמעותי מהסטודנטיות אשר משתלבות כחלק אינטגרלי מהצוות החינוכי שמפעיל את המקום.
הסטודנטיות מעידות על תחושת שליחות ואחריות גדולה, צליחת אתגרים אישיים אשר משפיעים עלהרוח של כל העורף בעת הזו.
אשרינו שאלו תלמידותינו!!
הרב שי גרין, ראש מדרשת 'שיל"ת' באלוני שילה- הפועלת בשיתוף מכללת אורות ישראל בתכנית ההוראה, במסר מחזק ומעורר מחשבה.
לחצו על הקישור:
https://youtu.be/mdLl230Fihk
שיתוף מד"ר סמדר פלק- פרץ, הנגשת שיח רגשי מותאם לילדים בתקופה זו
ישנם זמנים בהם העולם המוכר לנו מתערער, כָּעֵת הזאת,
במהלכה לכולנו קשה להתמודד: מבוגרים וילדים כאחד.
מה נספר לילדים רכים בזמנים כאלה, בזמנים בהם גואים טרור ומלחמה?
כיצד נוכל להשתמש בספרות כמדיום שמעודד שיח על המתחולל בנו פנימה? אלו יצירות ספרות נבחר כאמצעי המתווך תחושות של אמון ואמונה, של ערך, ביטחון ואחיזה בעולם?
בימים שכאלה אני מוצאת מענה בשירה שהיא מבע רגשי מרוכז המשקף הלכי נפש, ובשירי המשוררת שלומית כהן-אסיף, שרבים מהם מתייחסים לעולם הרגשי (לדוגמה, "בתוך הלב", "צורות של לב") מתוך: נשיקה בכיס, הוצאת לולו 2000, איורים: הילה חבקין).
"ללב שלי יש צורות אינסוף" פותחת שורתו הראשונה של שיר העונה לשם זה (2000) בעקבות ההקבלות בשיר, אפשר לשאול את הילדים והילדות: מה היא צורתו של לבכם היום? לבקש שיסבירו את בחירתם ולעודד שיתוף. בשיר "גוף" (מתוך: אחרי שלבשתי פיג'מה, 1982, הוצאת שוקן, איורים: אורה איתן) מדומה גוף האדם לבית, כאשר בסיום ההקבלה מודגשת חשיבות השיח: "קשה לדעת מה קורה בפנים/אם לא מספרים על הבית בו גרים".
נלחמים על הבית-כרם שלום
גלגולו הראשון של הקיבוץ השוכן במשולש הגבולות ישראל-רצועת עזה-מצרים, היה זמן קצר לפני מבצע סיני בשנת 1956 כאשר הוקם במקום קיבוץ על ידי גרעיני נח"ל דתיים. תחילה נקרא המקום כרם אבשלום על רקע עברות שמו הערבי של המקום כרם אבו סאלם. לאחר זמן מה עבר הקיבוץ לרשות אנשי "הקיבוץ הארצי" ותנועת שומר הצעיר ושמו שונה לכרם שלום.
במהלך שנות השישים והשבעים היה הקיבוץ אחד המעוזים הידועים של השמאל הישראלי וחבריו ניסו לשחזר את רוח השמאל האידיאולוגי של ראשית המאה העשרים. בעיות בטחון קשות ליוו את המקום לאורך כל שנות קיומו, אולם מה שהכריע את גורל הקיבוץ היו דווקא בעיות חברתיות וכלכליות שהביאו להתפרקותו בשנת 1995.
במשך שנים ארוכות נעשו נסיונות רבים ליישב מחדש את כרם שלום כמרכז סמינרים, מרכז קליטה או מרכז הכשרה לתנועות נוער אולם הם לא החזיקו מעמד. הישועה הגיעה בשנת 2017 כאשר גרעין משפחות מעורב של דתיים, ברובם יוצאי ההתיישבות ביהודה ושומרון יחד עם בני קיבוצים חילוניים ותושבי המקום הוותיקים החליטו להפוך את כרם שלום לקהילה מעורבת הנותנת מקום לכל הקבוצות.
סטודנטיות יקרות שלנו!
חושבים עליכן בימים סוערים אלו, מאמינים שאתן מתאזרות בגבורה ובעוז!
ריכזנו עבורכן- אימהות ובחורות כאחד, מגוון טיפים לתעסוקה והפחתת הסטרס.
שיהיה לתועלת
שתפו אותנו מה סייע לכן
 
"וַיֹּאמֶר אִם-יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה"
דבריו של יעקב אבינו, בשעה שהתכונן לקרב מול עשיו, נושאים סימן טוב לבניו בימי הגלות: "וגם זה ירמוז, שלא יגזרו עלינו בני עשו למחות את שְמֵינו, אבל יעשו רעות עם קצתינו בקצת הארצות שלהם, מלך אחד מהם גוזר בארצו על ממונינו או על גופינו, ומלך אחר מרחם במקומו ומציל הפלטים" (רמב"ן).
השבוע זכינו להגשים בשורה זו גם לאחר ששבנו לארצינו: כולנו היינו עדים לגילויים מעוררי השראה של רגשות-אחווה ושיתוף-גורל בין המחנה האחד, שהוכה מכה קשה ובין המחנה הנשאר, שעושה כל מה שביכולתו כדי לספק מפלט ורווחה לאחיו.
כל עוד המחנות שלנו פועלים כאיש אחד – בע"ה איש לא יוכל לנו.