רג"ב (ראש גדול בהוראה) - תכנית המצוינות

תוכנית מדורגת תלת שנתית

במהלך שלוש שנות רגב תבני את, הסטודנטית, את עצמך כאשת חינוך, באופן מדורג ומושכל, במעגלים ההולכים ומתרחבים - מפיתוח אישי, דרך התפתחות מקצועית חינוכית, ועד להיפתחות אל החברה הסובבת מהזווית של אנשי ונשות חינוך.

העשייה החינוכית במהותה בנויה על תהליכים מתמשכים ומעמיקים. כמו גם הכשרתם של אנשי החינוך, שהיא כשלעצמה מעשה חינוכי משמעותי ומורכב. בכך יהווה התהליך אותו אותו את עוברת במסגרת רגב, דיגום (modeling) לתהליכים שתובילי בעתיד בע"ה בשדה החינוך.

מודל זה של מעגלים בא לידי ביטוי בתוכנית הלימודים בעקרונות:

• שנה א: אני מול עצמי - פיתוח אישי, עיצוב זהות, התבוננות ושיח.
• שנה ב: אני מול התלמידים - פיתוח מקצועי, רכישת כלים בתחומי למידה-הוראה-חינוך, חדשנות פדגוגית.
• שנה ג: אני מול הכלל - הכרת החברה הישראלית, מגזרים, תרבויות, אתגרי חינוך ודרכי התמודדות, בנוסף להכנה הנדרשת לקראת היציאה לשדה, מערכת החינוך.

הקורסים

בזעיר אנפין, יתקיימו מעגלים אלו גם בתשתית של קורסי רגב עצמם. בכל קורס בתוכנית נחפש כיצד תַפְנֶה הלמידה בקורס אותך אל עצמך, אל אישיותך, ותעורר בך חוויה משמעותית; כיצד תרכשי מיומנות וכישורים לעשיה החינוכית; וכיצד תִפְתַח לך הלמידה צוהר אל עולם שלא היכרת, תקנה לך אפשרויות להתפתחות בעתיד החינוכי המקצועי, ותחזק אצלך את המחוייבות אל הכלל.

קורסי רגב הינם ייחודיים, הן בתוכנם והן בדרך בה הם נלמדים. הקורסים, מלבד היותם מתייחסים לתכנים של הכשרה מקצועית מיטבית, מהווים בעצמם דיגום (modeling) ללמידה חדשנית, חווייתית, מגוונת ומפעילה, הבונה את יכולותיהם של הלומדים, ויוצרת אצלם תחושת מסוגלות.

בין הקורסים ישנם קורסי בחירה – שני קורסים מקבילים באותן משבצות זמן, אשר תוכלי לבחור באיזה מהם שתרצי, על פי נטיית לבך.

יומן מסע

במטרה להטמיע את מודל המעגלים בתוך שגרות החשיבה של הסטודנטיות, ומתוך רצון ליצור מסגרת הוליסטית לתוכנית, אנו בונים מסגרת של מישוב רפלקטיבי אשר תלווה כל אחת מפעילויות רגב – קורס או התנסות, ותזמן לך את ההתבוננות במה שחווית וקיבלת מן הפעילות – במעגל ההתפתחות האישית, במעגל ההתפתחות החינוכית המקצועית ובמעגל של המבט החוצה והשאיפה להתרחבות. המשובים הרפלקטיביים שתמלאי ותאספי לאורך הדרך, יבנו בהדרגה מעין יומן מסע של ההכשרה שאת עוברת ברגב, ויאפשרו לך מבט רחב על המסלול שלך – תוך כדי הצעידה בו, ועם הגיעך לסיומה של התוכנית וכניסתך לעולם החינוך בפועל.

 

תמציות הקורסים:

 

שנתון א'

אני ואנחנו – פתיחת יום – ד"ר יהודית כהן (רכזת שנתון א')

(חובה. יום ה', שנתי, 8:30-9:30)

בתוכנית רגב יש סטודנטיות, שמביאות איתן עולמות שלמים – כשרונות, חלומות, ערכים וסיפורים. בתוכנית רגב אין רק סטודנטיות, אלא גם קבוצה-קהילה, שיש לה חיים ודינמיקה משלה.

ימי הפעילות ברגב ייפתחו בכל שבוע בדבר מה שתביא עמה אחת הסטודנטיות (או שתים) – סיפור, שיתוף, הפעלה, דיון, או יצירה – מתוך עולמה. באופן זה תוכל כל סטודנטית להתבונן על עצמה, יוכלו הסטודנטיותל להכיר לעומק אלו את אלו, ותוכל להיבנות קבוצה וקהילה שתעצים את המשתתפות בה לאורך שנות ההכשרה ובהמשך הדרך החינוכית.

שורשים –  ד"ר חיים אלבוים ורות שדמי – סדנא והתנסות ייחודית

(חובה. סדנה – יום ה', סמסטר א', 9:30-12:30, 6 מפגשים; התנסות – יום ה' סמסטר ב', 8:30-12:30, 6 מפגשים)

עם ההתחדשות בלמידת תחומי המח"ר התעורר צורך של המורים ברכישת מיומנויות חקר במקצועות עלו. במקביל, אחת המגמות החדשניות בתחום הפדגוגיה כיום עוסקת בפרסונליזציה של הלמידה. וההתנסות הייחודית בשנה א והסדנא המלווה אותה נותנים מענה לשני נושאים אלו.

במסגרת הסדנא יתנסו הסטודנטיות בפעילויות חקר המערבות את עולמן שלהן, המתבססות על ליקוט מידע ומקורות מן הבית והמשפחה, ועל תהליכי חקר אותנטיים – גיאוגרפיים, היסטוריים, לשוניים ועוד, בעזרת מאגרי מידע זמינים ברשת, אשר ייצרו תוצרי רשת מתקדמים ובעלי משמעות. ההתנסות תעורר סקרנות, תפתח מיומנויות חקר, כתיבה ושליטה בכלי רשת רלוונטיים (מאגרי מידע, כלי חיפוש ופלטפורמות להצגת מידע), ותמשיג את ההתרחשויות הפדגוגיות אותן חוו, כך שיוכלו ליישמן בצורה מיטיבית בהנחיית התלמידות, ובשדה החינוך בכלל בהמשך דרכן.

בהתנסות, שתיערך באולפנת אלקנה, ינחו הסטודנטיות את תלמידות כיתות ז בחקר שורשים במסגרת פרוייקט חקר שנתי במהלך סמסטר ב, תוך שימוש בכלים ובעקרונות הפדגוגיים אותן רכשו בסדנא.

קוראות חינוך – ד"ר נעמה בינדיגר

(חובה. יום ה', סמסטר א', 13:00-16:00, 6 מפגשים)

מה אנו יודעות על חינוך? מה אנו חושבות על חינוך?

במסגרת 'קוראות חינוך' סטודנטיות שנה א יעמיקו את היכרותן עם סוגיות תיאורטיות ומעשיות בעולם החינוך. כל זוג סטודנטיות יבחר מתוך עניין וסקרנות ספר הגות אחד העוסק בחינוך (מתוך רשימה מוצעת, או ע"י חיפוש עצמאי) וכהמשך לקריאה מעמיקה בספר, ינהל דיון (וישתתף בדיונים של זוגות אחרים) בנושאים עיקריים מתוך הספרות שנקראה.

באופן זה יתנסו הסטודנטיות ויחלו לפתח את הזהות המקצועית-חינוכית שלהן, את תפיסותיהם בנושאים חינוכיים שונים ואת מערכת הערכים החינוכית שלהן, וכן ירכשו מיומנויות של ניהול דיון והנחיית קבוצות (בעזרת דגמי הנחיה שיוצגו ויתורגלו בקורס).

החלק האחרון של הקורס יוקדש לתוצר יצירתי של כל זוג, שיציג ויזואלית קונפליקט או דיון משמעותי ומעורר השראה מתוך ספר ההגות החינוכית אותו הן קראו ועליו הן ניהלו את הדיון. בשנים קודמות יצרו הסטודנטיות בעקבות הקורס סדרת כרזות, סדרת סרטונים וערכת קלפי שיח חינוכיים

השלבים כולם יחשפו את הסטודנטיות ללמידה מבוססת פרויקטים (PBL), כולל שיקוף שלבי הלמידה ויתרונותיה. 

בונים זהות ציונית דתית – הרב ד"ר יונה גודמן

(חובה. יום ה', סמסטר א'-ב', 13:00-16:00, 6 מפגשים)

החכם מכל אדם אומר "באין חזון ייפרע עם" (משלי כט). מכאן עולה גם ההפך: בעזרת חזון – ייבנה עם. וגם כיתה. וגם תלמיד או תלמידה. הרבה לפני כללי הכיתה או המשמעת, צריך לטפח אצל תלמידינו חזון. חזון ציוני-דתי, חזון של החמ"ד. כדי לחנך היום צריך משמעות ולא רק משמעת.

אך מהו החזון? איך נטפח משהו שאצלנו לא מבורר?

בשאלות אלו נעסוק בקורס, אשר יחולק לשני חלקים. בחלק הראשון, נלמד מן המקור, בעזרת עיונים ודיונים, על דרכנו הציונית דתית, שורשיה ומאפייניה. בחלק השני נעסוק בסוגיות בוערות הניצבות על סדר יומה של הציונות הדתית, ונבחן יחדיו את השאלה – כיצד בונים זהות? זהות שיש לה שורשים יציבים, אך גם פתוחה לשאלות ולתהיות...

מה תפקיד המחנכת, ומה מצופה מהתלמידה, בבואה להעמיק במשנת דורנו...?

הקורס ייבנה בגישה סדנאית, ותלווה דיונים בתצורות מגוונות שאף מהם נוכל ללמוד. זאת במקביל להיכרות עם "תוכנית הבגרות הגמישה" החדשה שהושקה בתחילת שנה זו; היכרות שתשולב בצורה אינטגרלית בעת הלמידה.

בין הנוער לבינינו – קורס סיורים – הרב ד" ר יונה גודמן

(חובה. יום ה', סמסטר א'-ב', 3 ימי סיור)

הקורס יורכב משלושה ימי סיור מלאים ומרוכזים, כל אחד בשלב אחר בשנה. שני הסיורים הראשונים יפגישו אותנו עם תופעות קצה:

ביום הסיור הראשון, נסייר ונפגוש את 'נוער הגבעות', עם דגש על מפגש עם הנערות. ננסה להקשיב לאידיאולוגיה שלהם ולתפיסותיהם בדבר פועלם ותפקידם, ולהתבונן מזוויות שונות על התופעה ועל הנערים והנערות.

ביום הסיור השני, נצא בשעות הערב לכיכר ציון ולכיכר החתולות בירושלים, נרד ל"זולה של חצרוני", וננסה להבין כיצד נוער מרקעים שונים מגיע לרחוב ומה מקומה של מערכת החינוך בתופה זו.

בסיור השלישי והאחרון, נסייר בשני בתי ספר 'רגילים' מן החינוך הממלכתי-דתי, שכל אחד מהם דומה לעשרות או מאות בתי ספר אחרים - בית ספר תיכון ממיין והומוגני ובית ספר מקיף, הטרוגני,המקבל את כל המעוניינים ללמוד בו. נשוחח עם המנהלים, ניפגש עם תלמידים ותלמידות, וננסה להבין את התפיסה החינוכית שמניעה כל אחד משני המוסדות.

כל זאת, כרכיב נוסף בבניין ה'אני מאמין' החינוכי שלנו, הן ביחס לתכנים שעלינו לצקת והן ביחס להרכב ראוי של כיתה ומוסד. והכל, כחלק ממסע שהוא לא רק אל ה'נוער', אלא גם לתוכנו פנימה...

כיצד אני לומדת? – סדנא באסטרטגיות למידה – גב' הודיה הורביץ

(חובה. יום ה', סמסטר ב', 13:00-16:00, 6 מפגשים)

בשנים האחרונות, בעקבות השינוי בחוק החינוך המיוחד, מתרחבת המגמה של שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות החינוך הרגילות. עובדה זו מחייבת שינויים בדרכי הכשרתם ותפישתם החינוכית של אנשי חינוך, ובהיכרות שלהם אם אסטרטגיות למידה שונות ויישומם בכיתה.

בקורס זה יפגשו הסטודנטיות את האסטרטגיות השונות ללמידה – קודם כל מתוך האופן שבו הן עצמן לומדות. כל סטודנטית תתנסה ותחווה בצורות שונות, תדע להמשיג אותן, ולהבין מהן אסטרטגיות הלמידה המועדפות עליה, ומהן הסיבות לכך. זאת – כמבוא להבנה של ההטרוגניות של הלמידה בין תלמידי הכיתה, ואת הצורך בשימוש באסטרטגיות שונות ומותאמות לתלמידים השונים.

קורס זה נועד להגדיל את ארגז הכלים במיומנויות ואסטרטגיות למידה בכיתה ההטרוגנית - כל המפגשים כוללים הקניה של ידע לצד ומתוך התנסות חוויתית ועבודה סדנאית בשילוב סרטונים ותרגילים. כל אחד מהמפגשים כולל היבטים תיאורטיים והיבטים יישומיים. כחלק מהלמידה היישומית – ילמדו בכל מפגש כלים פרקטיים לעבודת המורה.

בין המפגשים יופנו הסטודנטיות להתנסות בעצמן בכלים שנלמדו במהלך הקורס ולדווח על ההתנסות לאורך הלמידה. המטלה המסכמת של הקורס תורכב מהתנסויות אלו. בפתיחת כל מפגש יוקדש זמן לעיבוד ההתנסות בכלי במסגרת של למידת עמיתים.

בין המילים לבין עצמי: כתיבה מתוך התבוננות עצמית - ד"ר סמדר פלק פרץ

(בחירה. יום ה', סמסטר ב', 9:30-12:30, 6 מפגשים)

בקורס "בין המילים: קריאה וכתיבה יוצרת" נתנסה בקריאה ובפרשנות של טקסטים ייחודיים ממסורת הספרות העברית ומסביב לעולם, כאשר מטרתנו המובילה היא התבוננות בקיום האנושי ובהווייתו באמצעות היצירה הספרותית. בנוסף, נתנסה בכתיבה פרשנית של טקסטים ספרותיים בעקבות מקורות יהודיים, מתוך הבנה והכרה כי יצירתיות בכתיבה מהווה חלק משמעותי מן הכישורים הנדרשים להוראה ולביטוי עצמי בעולם המודרני, בו מזמנת הטכנולוגיה העכשווית במות שונות ומאפשרות לכתיבה ולהבעה של רעיונות, מחשבות והגיגים.

במהלך הפרוייקט האישי בסיום הקורס, נכתוב סיפורי ילדים מקוריים בהשראת מקורות יהודיים: פתגמים, מדרשים וסיפורי חז"ל. לצורך כך נכיר תוכנה ייעודית, ואת איורי הסיפורים ניצור כגרפיקה ממוחשבת שהתקבלה באמצעות כתיבת שאילתות ממוקדות (Prompts) בתוכנות בינה מלאכותית (AI).

סדנת כתיבה יוצרת - הרב ליאור אנגלמן

(בחירה. יום ה', סמסטר ב', 9:30-12:30, 6 מפגשים)

הספרות פונה אל מקומות בנפש אשר הלמידה הרגילה מגיעה אליהם הרבה פחות. יכולת של כתיבה ספרותית עשויה לפתח אצל התלמידים עולם פנימי מפותח ורגיש, ולהוות מרכיב משמעותי ביותר בבניית אישיותם.

קורס זה מאפשר לסטודנטיות להתנסות בכתיבה יוצרת, ולרכוש כלים בסיסיים לכתיבה – עבור עצמן ולשימוש עם התלמידים בעבודתן החינוכית.

הקורס נערך במתכונת של סדנא. בתחילת כל מפגש נלמד באופן תאורטי עיקרון אחד הקשור ביצירת סיפור או שיר. לאחר מכן בעזרת תרגילי כתיבה, פשוטים בתחילת הקורס ומורכבים בהמשך, יכתבו הסטודנטיות יצירה משלהן. היצירות ייקראו במהלך הסדנא ומתוכן נלמד כיצד להתקדם ביצירה וכיצד לרתום תלמידים ליצירה משלהם.

 

שנתון ב'

סדנת למידה רגשית-חברתית (SEL) – ד"ר יעלה קסלר (רכזת שנתון ב')

(חובה. יום ב', סמסטר א', 15:20-16:40, שבועי סמסטריאלי)

מורה משמעותית מקנה לתלמידיה מיומנויות שונות שיתנו להם כלים להתמודדות ולהצלחה בחיים. קבוצת מיומנויות חשובה ומשמעותית נקראת 'למידה רגשית-חברתית (sel). מחקרים מראים קשר חזק בין יכולות אלו לבין הצלחה בלמידה, רווחה רגשית ושילוב מוצלח בעולם העבודה והחברה. בנוסף מיומנויות אלו מופיעות כחלק מדמות הבוגר שעוצבה על ידי משרד החינוך על מנת להכין את התלמידים כראוי להתמודדות עם עולם דינמי ומשתנה. בית הספר מהווה מעין חדר כושר חברתי בו המורה מלמדת ומאמנת את תלמידיה במיומנויות אלו, ובכך מקנה להם כלים להתמודדות חברתית, ניהול מערכות יחסים, מודעות עצמית וקבלת החלטות אחראיות.

בקורס זה הסטודנטיות יתנסו הסטודנטיות בלמידה רגשית חברתית בעצמן, וירכשו לעצמם בעזרת מודלינג את הידע על מיומנויות אלו, את הדרכים לבניית מערכים בתחום זה והוראתם בכיתה, ואת הדרכים לשלב מיומנויות אלו בתוך תוכניות הלימודים הקיימות.

סדנת אימון חינוכי - ד"ר טל הרשושנים

(חובה. יום ב', סמסטר ב', 15:20-16:40, שבועי סמסטריאלי)

הקורס יפגיש את הסטודנטיות עם כלים מעולם האימון האישי בהם הן יתנסו על עצמן ויתנסו בהתאמתם לעבודה עם תלמידים. בשנים האחרונות התפתחה התפיסה לפיה שימוש בכלי אימון אישי (קאוצ'ינג) בעשיה החינוכית עשוי לעזור למורים ביצירת אקלים חינוכי מיטבי ומקדם, הן על-ידי קבלת כלים אימוניים להעצמה אישית של המורים והן להעצמת וקידום התלמידים. הקורס ישען ברובו על מקורות יהודיים-תורניים אשר ישמשו מקורות השראה ויסייעו בחיבור הפנימי לנושאים השונים.

תכני הקורס אינם נלמדים במסגרת מסלולי הלימוד השונים ובכך מהווים תרומה ייחודית לסטודנטיות הלומדות במסלול הרג"ב. דרך הלימוד אף היא תבטא את ייחודיות המסלול ותהיה כולה סדנאית במגוון כלים תוך התבוננות פנימית ושיח רגיש ופתוח. תוך כדי ההתנסויות הסטודנטיות יחזקו את הערכתן העצמית ואת תחושת המסוגלות שלהן בעבודתן החינוכית.

התחדשות פדגוגית - ד"ר נעמה בינדיגר

(חובה. יום ה', סמסטר א', 12:30-16:00, 5 מפגשים)

קורס זה מבקש להכשיר את הסטודנטיות לעשייה הפדגוגית החשובה של עבודת ההוראה מתוך תפיסה של חדשנות פדגוגית בדגש למידה משמעותית-פעילה. הקורס יתקיים במודלינג של למידה פעילה והוראה דיאלוגית: התנסות חוויתית קונקרטית, רפלקציה, המשגה ויישום. בדרך זו יוטמעו הכלים והעקרונות העומדים מאחוריהם, והסטודנטיות ירכשו בטחון בהפעלתם ומוטיבציה לכך. 

הקורס בנוי מארבע ימי לימוד מרוכזים שיוקדשו לכלי למידה פעילה שונים. הלמידה כולה תלווה בשיח פתוח והתבוננות פנימית רפלקטיבית על תהליכי הלמידה. הסטודנטיות יבינו את אופייה של הלמידה הפעילה, חשיבותה ויכישת כלים ליישומה ביתר קלות ובשיטתיות.

חינוך אל מול אתגרי התקופה- הרב ד"ר יונה גודמן 

(חובה. יום ה', סמסטר א', 8:30-12:00, 5 מפגשים)

חינוך נוער דתי הוא משימה מורכבת ומאתגרת. עזבנו תפיסות חינוכיות של העבר, שנתפסו כמיושנות וכמסגרתיות מדי – אך מהן החדשות? כיצד מנהיגים את היחיד ואת הכיתה, בעידן פוסט-מודרני רווי אתגרים ותהליכי 'רצף' שונים?

הקורס יחולק לשני חלקים. בחלק הראשון נבחן יחדיו את השאלה כיצד מחנכים נוער בימינו? מהם תהליכי העומק התרבותיים המאפיינים נוער דתי לגווניו, ומהו תפקידנו החינוכי נוכחם. בחלק השני נבחן מספר תופעות עכשוויות ממוקדות ואת דרכי ההתמודדות איתן.

במסגרת הקורס נבחן יחדיו היכן מאפייני הדור מתגלים גם אצלנו, ואלו כוחות אנו מפתחים בעזרת דיאלוג משמעותי עם בני הנעורים. זאת בצד הבנה עמוקה של הצורך להכין את תלמידינו לחיות בעולם המתחדש, וממילא, את הצורך לבנות שיעורים ודרכי למידה מותאמות לשפת הדור.

למידה רב ממדית בסביבה חדשנית - הדר בן ארצי – סדנא והתנסות ייחודית

(חובה. יום ה', סמסטר ב', 8:30-14:00, 5 מפגשים)

בקורס יוכשרו הסטודנטיות תוך התנסויות שונות בהובלת תלמידים באופן המותאם למציאות של המאה ה-21. הסטודנטיות יחזקו את ההבנה שלהן אודות הצורך בהוראה מותאמת וכן יחזקו את הרצון שלהן להשתמש בשיטות הוראה אלה. הסטודנטיות יחשפו ויתנסו בשיטות הוראה חדשנים, הן יבנו תהליכי למידה חדשניים ויעבירו אותם לתלמידים בחט"ע. שיטות ההוראה יכללו הטמעת מיומנויות בתהליכי הלמידה וההערכה, הערכה מעצבת ופדגוגיה רב מימנית ורב תחומית. הסטודנטיות יהוו קהילה לומדות ויסייעו לעצמן וזו לזו ללמוד מתוך ההתנסויות שלהן.

הקורס מורכב מ-15 שעות סדנא מעשית, 15 שעות התנסות, ו-20 שעות סדנא מונחית מרחוק. המפגשים יתקיימו בתיכון ציטלין בת"א, בו יחשפו הסטודנטיות בין היתר, להוראה בסביבה הטרוגנית  ורב תרבותית הרואה בחינוך הפסיפס הישראלי יחד אידיאל.

מפקחים פותחים דלת - רחל וייסברד (הפיקוח על החמ"ד)

(בחירה. יום ה', סמסטר ב, שני ימי סיור, ושני מפגשים 14:00-17:00)

נקודת המעבר שבין עולם הלמידה לעולם העבודה עלולה להוות נקודת משבר עבור פרחי ההוראה ולפגוע בקליטה מיטבית והשתלבות במערכת החינוך. אנו מאמינים שמפגש של מפקחות ומפקחים עם פרחי הוראה כבר בשלב הלמידה עשוי לסייע בנקודת משבר זו. היכרות טובה יותר של מפקחות ומפקחים עם פרחי ההוראה – חששותיהם, ציפיותהם, שאיפותיהם תוכל לסייע בהתאמה טובה יותר של המערכת לפרחי ההוראה, ולהבנה טובה יותר של פרחי ההוראה את מאפייני המערכת והדרך בה היא פועלת. היכרות אישית של פרח הוראה עם מנהיגות בכירה (מפקח) יש בה בכדי לחזק את החוסן והמוטיבציה של פרח ההוראה להתמודדות עם משברי הכניסה לתפקיד (תחושת שייכות ומסוגלות, אכפתיות והכלה כמרכיבים מרכזיים של מוטיבציה וחוסן). אנו מציעים קורס סמסטריאלי בן 12 יחידות (שש מפגשים * 2 יחידות) שיעסוק בנושא של זהות אישית ומקצועית לקראת הכניסה לעולם העבודה.

בתי ספר ייחודיים - ד"ר ענת שנקמן

(בחירה. יום ה', סמסטר ב, 3 ימי סיור)

בקורס זה מסיירות הסטודנטיות במוסדות ייחודיים, ונחשפות לסביבות חדשות ומושגים חדשים בעולם החינוך.

יום סיור אחד מוקדש לחינוך המיוחד המשלב, ובמסגרתו מסיירים בבית ספר שחרט על דגלו את השילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים, וכן ביישוב שהוא למעשה קהילה המשלבת בעלי מוגבלויות.

יום סיור שני מתקיים בבית ספר ובפנימיה לנערות בסיכון, בו מופעלת שיטה חינוכית מרתקת המעצימה את הנערות, ומאפשרת להן להתנסות, לחוות ולהתקדם בהדרגה בקבלת החלטות ואחריות על חייהן ובחירותיהן, במהלך שנות הלימודים ולקראת יציאתן לעולם הבוגרים.

יום סיור שלישי עוסק בשיטות חינוך מתקדמות, ומתקיים בבית ספר דמוקרטי ובבית ספר סביבתי, אשר להם תפיסות חינוכיות שונות ומרתקות.         

מטרת הקורס לעורר בסטודנטיות השראה בכל הנוגע לעיסוק בחינוך, לפתח את החשיבה ולפתוח את הלב לקראת עשייה חינוכית משמעותית. הקורס מעודד לחשוב 'בגדול', ומציף מגוון אופני למידה והוראה אפשריים. בסיום כל סיור ישנה מטלה הדורשת מצד הסטודנטית חשיבה מעמיקה - מה נגע בה ומה גרם לה התנגדות או לא התאים לה, והאם ומה היא רוצה/יכולה להביא בזעיר אנפין מתוך החוויה שבסיור, אל בית הספר בו היא תהיה מורה.

אבני יסוד: עיון רב תחומי בהגות הרב קוק - הרב ארי שבט

(בחירה. יום ה', סמסטר ב, פרוייקט מונחה)

הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל הותיר לנו משנה רעיונית רחבה בהיקפה, עמוקה ומורכבת, אשר עיצבה וממשיכה לעצב את השקפת העולם הציונית דתית, ואת משנתה החינוכית המשתקפת בחינוך הממלכתי-דתי. קורס זה מזמן לסטודנטיות את האפשרות לעיין ולהעמיק במשנתו של הרב קוק בנושא אותו יבחרו, לאתר מקורות מרכזיים וללמדם, לקשרם אל פעילותו של הרב קוק, כפי שהדבר מתבטא באיגרותיו ובמקורות היסטוריים נוספים, ולהתבונן בהשתקפות הנושא בדורנו במשנתם של תלמידיו.

הסטודנטית תעמיק בלימוד בנושא הנבחר, תרכוש ניסיון ומיומנות בעיון מחקרי בכלים אקדמיים, שיסייעו לה בעתיד בלימוד, במחקר ובהוראה, ותחווה את ערכה של הלמידה הרב תחומית - וכל זאת תוך מפגש עם ערכי היסוד של הציונות הדתית ושל החמ"ד.

 

שנתון ג'

ההיסטוריה של החברה בישראל - ד"ר חיים אלבוים

(חובה. יום ב', סמסטר א', 13:50-15:10, שבועי סמסטריאלי)

קורס זה עורך היכרות מעמיקה של הסטודנטיות עם החברה במדינת ישראל, ומתמקד בציר המרכזי שלו, על שני היבטיו: העדתי (יוצאי אירופה – יוצאי ארצות האיסלאם) והחברתי (מרכז – פריפריה). הקורס מחבר בין סיפורי משפחה וקהילה המוכרים לסטונדטיות או כאלו שהן מגלות במהלך הקורס, ובין הידע המחקרי, ומתבסס על פעילויות חקר שוטפות ועל מפגש עם מקורות ראשוניים מגוונים. בין מטרות הקורס – היכרות עם החברה הישראלית ואתגריה, חיבור רגשי וערכי לעיסוק וללמידה בנושא, ויצירת תחושת שייכות ובניית זהות מתוך ההיכרות עם סיפורי המשפחות של הסטודנטיות וחיבורם לידע ההיסטורי המחקרי.

בעקבות החברה בישראל - קורס סיורים - ד"ר חיים אלבוים

(חובה. יום ה', סמסטר א-ב, יום מרוכז במכללה, 2 ימי סיור, יום סיור עצמאי)

בקורס זה נפגשות הסטודנטיות עם פנים שונות וגוונים שונים של עם ישראל במדינתו, בדגש על היבטים הקשורים בתחום החינוך. הקורס עוסק בסוגיות אקטואליות בחברה הישראלית ובשורשים ההיסטוריים שלהם, וזאת באמצעות סיורים, מפגשים, סדנאות התנסות ועיון במקורות. מטרת הקורס, מעבר להיכרות ולרכישת ידע – קבלת השראה מדמויות העוסקות באתגרים חברתיים וחינוכיים, והעלאת מוטיבציה לעיסוק עתידי באתגרים אלו.

במסגרת הקורס מתקיים יום עיון אודות מרכז ופריפריה במדינת ישראל כיום, ובעקבותיו סיור לירוחם, בו פוגשים את מוסדות חינוך, אנשי חינוך ותלמידים, ופוגשים פנים שונות ומרתקות של המתרחש היום בחינוך בפריפריה. יום סיור נוסף מתקיים בקריית גת, במרכז מבקרים שהוא למעשה חווה חקלאית המשמרת את מסורת יהודי ביתא ישראל, ובה מתקיים פרוייקט חברתי מרתק – תעסוקה לדור המבחוגר בחקלאות המסורתית שהביאו עמם מאתיופיה. ביום זה פוגשים פנים שונות של העדה – החיים באתיופיה, סיפורי עליה, אתגר הקליטה וההשתלבות, סוגיית מבנה המשפחה והתמורות שחלו בו, ואתגרי החינוך של הדור השני והשלישי לעליה. יום הסיור האחרון אל השכונות החרדיות בירושלים, מתקיים באופן עצמאי, עם מפגשי זום לפני ואחרי הסיור, וכולל דף הנחיה והתבוננות, הדורש כתיבה תוך כדי ובעקבות הסיור.

המורה שאני - ד"ר נעמה בינדיגר (יועצת השמה שנה ג')

(חובה. יום ה', סמסטר ב', 5 מפגשים – 8:30-14:00)

רגע לפני הכניסה להוראה – זהו הזמן להדגיש את העקרונות החשובים ביותר בחינוך וכן לחזק ולברר את ההיבטים בעבודת המורה שעוד זקוקים לליבון. קורס זה יתן מענה לשני היבטים אלה. הקורס יעסוק בכוח החינוך החזק ביותר שהוא הבניין האישי שלנו, כלומר הזהות המקצועית ומידות הנפש שלנו. הלמידה תתקיים בימים מרוכזים, בחברותא ובעבודה קבוצתית באופן סדנאי ותלווה בכתיבה רפלקטיבית של הסטודנטיות.

הלמידה תכלול שלושה צירי למידה שיבואו לידי ביטוי בכל אחת מיחידות הלימוד: מידות הנפש, הכנה מנטלית להוראה וליבון נושאים שהסטודנטיות ביקשו בשאלון האישי. בין הנושאים שילמדו יהיו: חיזוק תודעת שליחות; אמון, סבלנות, הקשבה עצמית ונתינה; אהבת התלמיד והתמודדות עם כשלונות.

בנוסף הקורס יאפשר לסטודנטית לפתח מודעות ולגבש דעה ביחס לנושאים השונים כך שהסטודנטית תוכל להכין את עצמה לעבודת ההוראה בהיבטים שהיא מרגישה שזקוקים לבירור וליבון. למידה זאת תעשה באמצעות שאלונים אישיים בהן יוכלו הסטודנטיות לבחור במה ירצו להעמיק וינתן לך מענה ביחידת הלימוד המתאימה.

במסגרת מפגשי הקורס יינתן מענה גם לתהליך הליווי הקבוצתי של הסטודנטיות לק (מעבר לתהליכי הליווי האישי, שיתקיימו בזמנים אחרים).

סדנת אימון חינוכי ב' (בחירה) – ד"ר טל הרשושנים

(בחירה. יום ב', סמסטר ב', 13:50-15:10, שבועי סמסטריאלי)

סדנה זו מהווה המשך לסדנת האימון החינוכי משנה ב'. במסגרתה יכירו הסטודנטיות – שיבחרו להעמיק ולהתפתח בתחום זה – כלי אימון נוספים, יתנסו בהם, יבינו את יישומם בעבודה עם תלמידים, ואף יוכלו להתנסות בהפעלתם במסגרת העבודה המעשית שלהם בשנה זו.

אישיותו של המאמין: סדנא בחינוך לאמונה (בחירה) - הרב יהושע וידר

(בחירה. יום ב', סמסטר ב', 13:50-15:10, שבועי סמסטריאלי)

על אף היותה של האמונה מצוה המתייחסת למכלול אישיותו של האדם, תופעה לא נדירה היא אנשים שלמרות היותם מקיימי מצוות - עולמם הרוחני והריגשי אינו ניזון מאמונתם. כמחנכות-לעתיד העתידות להיות שותפות ומובילות בעיצוב עולמן האמוני של תלמידותיהן מתבקש שהסטודנטיות להוראה עצמן תעבורנה תהליך של הכרת מופעי האמונה השונים בהכרה, ברגש, וברצון. בתהליך זה, הבנוי של שותפות פעילה שלהן, תיבנה אצלן ההכרה באמונה, ומתוכה בתורה ובמצוותיה כְּלִיבַּתם האותנטית של החיים ולא "תקנון קהילה" או אוסף מטלות החיצוניות לעצם אישיותו של האדם ולחוויות חייו. בדורנו בו ההחשפות לגישות לא-אמוניות שכיחה יותר מאי-פעם, ובגילאים צעירים מאשר בעבר, חיוני הוא שהמחנכות תוכלנה לסייע לתלמידים להכיר את משמעותה של האמונה בנפש.

בקורס נדוּן, בין השאר, בשאלות כמו: מהם הגורמים לפער בין בין האמונה המוצהרת ובין העולם הפנימי? מהן ההשלכות הרגשיות והמעשיות שלו? האם לגיטימי מבחינה דתית לבטא את הפער הזה? כיצד ניתָן להתמודד איתו? מהם מְאַפְיְנֵי נפשו של המאמין השלם?

הקורס יתנהל כסדנא, באמצעות למידה פעילה בקבוצות קטנות ובמליאה ושיתוף מתוך עולמן של הסטודנטיות.

התנסות ייחודית

אחת מן החובות במסגרת רג"ב היא 'התנסות ייחודית'. בשנים א-ב מתנסות הסטודנטיות בעשיה חינוכית בשדה, השונה מן העבודה המעשית שכל אחת מכן עושה במסגרת מסלול ההתמחות שלה. ההתנסות מתרחשת על פני סמסטר אחד בשנה א' וסמסטר אחד בשנה ב'. לקראת ההתנסות ובמהלכה מתקיימת סדנה אשר מכשירה את הסטודנטיות להתנסות ומלווה אותה.

בשנת תשפ"ד ינחו בנות שנה א' את תלמידות כיתות ז' באולפנת אלקנה בחקר וכתיבה של פרוייקט שורשים. ההתנסות תתפרש על פני 6 ימי חמישי – 4 שעות ב-4 כיתות בכל מפגש (כל סטודנטית תנחה 4 תלמידות – אחת מכל כיתה). במהלך הסדנה המלווה, ש יתנסו הסטודנטיות בכתיבה של פרוייקט שורשים אישי, ובכך ייחשפו לכלי החקר והיצירה הרלוונטיים ויתרגלו את השימוש בהם.

בנות שנה ב' יתנסו בתשפ"ד בהובלת תלמידים ב'למידה רב ממדית' בתיכון צייטלין בתל אביב. ההתנסות תתקיים במהלך 5 ימי חמישי, בהם יכירו הסטודנטיות כלים שונים בלמידה החדשנית שבבית הספר, ויתנסו בכלים אלו בהנחיית תלמידים, ובמקביל יכינו מערכי למידה ופעילויות שונות בהנחיה מרחוק.

מידע נוסף על תכני ההתנסות והסדנא ניתן לקרוא בתמציות הקורסים.

 

לו"ז שנתי

 

1. הלו"ז שבטבלאות הבאות כולל כולל את ימי רגב המרוכזים (ימי חמישי), בטבלה נפרדת לכל שנתון – חפשי את הלו"ז של השנתון שלך.
2. בטבלאות של שנתונים א ו-ב מופיעים כל ימי חמישי של שנת הלימודים, כולל החופשות (ברקע אפור). בטבלה של שנתון ג מופיעים רק ימי הפעילות.
3. כמו כן נכללים בלו"ז כנס רגב המכללתי (גם הוא ביום חמישי), וכנס רגב הארצי של השנתון (לאו דווקא ביום חמישי).
4. לא נכללים בלו"ז שבטבלאות הקורסים השבועיים בימי שני של שנתונים ב-ג, שהם מתקיימים על פי הלוח האקדמי של כלל המכללה. לא נכללים בו גם תאריכי הקורסים הבין מכללתיים (רלוונטי לשנתונים ב-ג – כל סטודנטית ע"פ הלו"ז המסויים של הקורס אליו היא רשומה).
5. ככלל – שעות הפעילות בימי חמישי הן 8:30-16:00, אלא אם כן קיבלת הודעה אחרת (לימי הסיור יהיה לו"ז שונה).
6. כל תכנית היא בסיס לשינויים – אנו מקווים שיהיו כמה שפחות שינויים, במידה ויהיו שינויים הם יעודכנו בטבלאות, ובנוסף תקבלי הודעות ועדכונים בערוצים המקובלים.
7. בימי הפעילות של  רגב יופעלו בדרך כלל הסעות ייעודיות עבור סטודנטיות רגב. פרטים בהודעות שוטפות.
8. המלצה חשובה: נהלו יומן משלכן (ליומן און-ליין –  google, outlook – יש יתרונות רבים) ושבצו בתוכו את ימי רגב. כך לא תופתעי, והרבה מאוד שאלות ובעיות יבואו על פתרונן עוד בטרם באו לעולם...

הערה זמנית: נכון לעכשיו שיבוצי הקורסים הספציפיים לשנתונים א-ב עדיין לא מפורטים. הדבר יעודכן בקרוב בטבלה, ואת תקבלי על כך הודעה.

שנתון א:

תאריך עברי	תאריך לועזי	פתיחת יום 8:30-9:30	בוקר 9:30-12:30	צהרים 13:00-16:00
ד מרחשון	19/10	רכזת	קורס	קורס
יא מרחשון	26/10	רכזת	קורס	קורס
יח מרחשון	2/11	יום סיור
כה מרחשון	9/11	יום נושאי
ג כסלו	16/11	רכזת	קורס	קורס
י כסלו	23/11	רכזת	קורס	קורס
יז כסלו	30/11	יום נושאי
כד כסלו	7/12	חופשת חנוכה
ב טבת	14/12
ט טבת	21/12	רכזת	קורס	קורס
טז טבת	28/12	יום סיור
כג טבת	4/1	רכזת	קורס	קורס
א שבט	11/1	רכזת	קורס	קורס
ח שבט	18/1	יום סיור
טו שבט	25/1	חופשת סמסטר - תקופת מבחנים
כב שבט	1/2
כט שבט	8/2
ו אדר א	15/2	כנס רגב מכללתי
יג אדר א	22/2	התנסות - אולפנת אלקנה		קורס
כ אדר א	29/2	התנסות - אולפנת אלקנה		קורס
כז אדר א	7/3	התנסות - אולפנת אלקנה		קורס
ד אדר ב	14/3	התנסות - אולפנת אלקנה		קורס
יא אדר ב	21/3	חופשה - תענית אסתר
יח אדר ב	28/3	התנסות - אולפנת אלקנה		קורס
כה אדר ב	4/4	התנסות - אולפנת אלקנה		קורס
ג ניסן	11/4	יום נושאי
י ניסן	18/4	חופשת פסח
יז ניסן	25/4
כד ניסן	2/5	רכזת	קורס	קורס
יום ד - ל ניסן	8/5	כנס רגב ארצי - שנתון א
א אייר	9/5	רכזת	קורס	קורס
ח אייר	16/5	רכזת	קורס	קורס
טו אייר	23/5	יום נושאי
כב אייר	30/5	רכזת	קורס	קורס
כט אייר	6/6	רכזת	קורס	קורס
ז סיון	13/6	רכזת	קורס	קורס

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שנתון ב:

תאריך עברי	תאריך לועזי	בוקר 8:30-12:00	צהרים 12:30-16:00
ד מרחשון	19/10	קורס	קורס
יא מרחשון	26/10
יח מרחשון	2/11	קורס	קורס
כה מרחשון	9/11
ג כסלו	16/11	קורס	קורס
י כסלו	23/11
יז כסלו	30/11	יום נושאי
כד כסלו	7/12	חופשת חנוכה
ב טבת	14/12
ט טבת	21/12	קורס	קורס
טז טבת	28/12
כג טבת	4/1	קורס	קורס
יום א - כו טבת	7.1	כנס רגב ארצי (אזורי) - שנתון ב
א שבט	11/1
ח שבט	18/1	יום סיור
טו שבט	25/1	חופשת סמסטר - תקופת מבחנים
כב שבט	1/2
כט שבט	8/2
ו אדר א	15/2	כנס רגב מכללתי
יג אדר א	22/2
כ אדר א	29/2	התנסות - תיכון צייטלין ת"א
כז אדר א	7/3
ד אדר ב	14/3	התנסות - תיכון צייטלין ת"א
יא אדר ב	21/3	תענית אסתר
יח אדר ב	28/3	יום סיור
כה אדר ב	4/4
ג ניסן	11/4	יום נושאי
י ניסן	18/4	חופשת פסח
יז ניסן	25/4
כד ניסן	2/5	התנסות - תיכון צייטלין ת"א
א אייר	9/5
ח אייר	16/5	התנסות - תיכון צייטלין ת"א
טו אייר	23/5
כב אייר	30/5	התנסות - תיכון צייטלין ת"א
כט אייר	6/6
ז סיון	13/6	יום סיור

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שנתון ג:

תאריך עברי	תאריך לועזי
יח מרחשון	2/11	החברה בישראל - סיורים - מפגש במכללה
כה מרחשון	9/11	החברה בישראל - יום סיור
טז טבת	28/12	החברה בישראל - יום סיור
ח שבט	18/1	מידות המורה וכניסה לעולם ההוראה
ו אדר א	15/2	כנס רגב מכללתי
כ אדר א	29/2	מידות המורה וכניסה לעולם ההוראה
יח אדר ב	28/3	מידות המורה וכניסה לעולם ההוראה
ג ניסן	11/4	החברה בישראל - סיור עצמאי במהלך השבוע
ח אייר	16/5	מידות המורה וכניסה לעולם ההוראה
יום ג - כז אייר	4/6	כנס רגב ארצי - שנתון ג
ז סיון	13/6	מידות המורה וכניסה לעולם ההוראה

מעורבות קהילתית

במסגרת חובות רגב - בכל אחת משלוש השנים עלייך לבצע 40 שעות התנדבות בקהילה. אתך זכאית לבצע זאת במסגרת 'מלגת מפעל הפיס', אליה את נרשמת לאחר תחילת שנת הלימודים (הנחיות לתשפ"ד יישלחו כאשר נקבל אותן ממפעל הפיס). התנדבות זו מזכה אותך בכל שנה במלגת קיום של 5000 ₪, שמהווה חלק מזכויותייך בתוכנית רגב.

מסגרת ההתנדבות פתוחה לבחירתך, והיא מתבצעת בזמן ובמקום הנוחים לך. ישנם שני מאפיינים נדרשים למסגרת ההתנדבות:

• עבודה עם אנשים (ילדים, קשישים, אנשים עם מוגבלות, משפחות שכולות וכד')
• עבודה במסגרת גוף רשמי כלשהו, שיוכל להוציא אישור רשמי וחתום על ביצוע שעות ההתנדבות בסוף השנה (עמותה, בית ספר, רשות מקומית וכד')

לדוגמא - ניתן ללוות תלמיד בית ספר מבחינה לימודית או רגשית, לסייע לקשישים או לבעלי מוגבלויות במסגרת עמותות, לעזור במועדונית ועוד. ניתן לפרוס את השעות במפגשים שבועיים, או לרכזם סביב אירועים (שבתות של עמותות דוגמת 'קו לחיים' וכד' – במקרים כאלו יש צורך לבחון את אופן ספירת השעות מול האחראית על המעורבות הקהילתית בתוכנית המכללתית).

הערות חשובות:

• המעורבות הקהילתית אמנם מזכה במלגה, אך היא חלק בלתי נפרד מתוכנית רגב. לא ניתן להחליט על אי השתתפות יחד עם ויתור על מלגת מפעל הפיס.
• מבחינת דרישות רגב את רשאית לבצע את ההתנדבות (לפחות 40 שעות) במסגרת של מלגה אחרת או באופן עצמאי, ללא  קשר למפעל הפיס, וללא קבלת מלגת הקיום.
• אם נרשמת למלגה אחרת המשתייכת לכותרת 'מלגת מפעל הפיס' (כדאי לברר בכל מלגה האם היא קשורה למפעל הפיס), לא תוכלי לקבל בנוסף את מלגת מפעל הפיס של רגב (אין כפל מלגות). את רשאית לבצע את חובת המעורבות הקהילתית של רגב (לפחות 40 שעות) במסגרת המלגה האחרת אליה נרשמה.
• מפעל הפיס הוא גוף חיצוני, וההתנהלות מולו היא של כל סטודנטית בנפרד. יש לנו יכולת מעקב ותקשורת מסויימת (ומוגבלת) עם המלגה דרך משרד החינוך, אך את אחראית לבצע את הרישום למלגה ואת הגשת הטפסים והאישורים בסוף השנה, על פי ההנחיות שיתפרסמו בחוזר שיישלח אליכן.

 

כנסים ארציים ומכללתיים:

• בכל שנה מתקיים כנס ארצי לכל שנתון בנושא חינוכי מעניין ואקטואלי. בכנס נפגשות קבוצות השנתון מכלל המכללות להוראה. הכנס מזמן חוויות, דיונים ויצירה משותפת.
• הנוכחות בכנסים חובה, וכך גם ההשתתפות הפעילה והרצינות.
• בשנה"ל תשפ"ד סטודנטיות שנתון א במכללת אורות ייקחו חלק בהנחיית יחידות בכנס שנתון א הארצי. ההכנה לכך תהיה בהנחיית רכז התוכנית ורכזת השנתון.
• כמו כן מתקיים בכל שנה כנס מכללתי של שלושת שנתוני תוכנית רג"ב. הכנס, שסטודנטיות שנה ב' שותפות בארגונו, מזמן היכרות ושיתוף פעולה של סטודנטיות מן השנתונים השונים.
• תאריכי הכנסים כתובים בלוחות הזמנים של כל שנתון.

קורסים בין מכללתיים:

• במהלך שנות התואר את תשתתפי בקורס בין מכללתי אחד לפחות – בשנה ב או ג. הקורסים מושקעים ומרתקים, חלקם מקנים תעודה בעלת משמעות לעבודה בבית הספר, ומעבר לכך מאפשרים מפגשים בין סטודנטים ממכללות שונות ומעשירים את העולם המקצועי באמצעות נקודות מבט חדשות ולא מוכרות.
• הקורסים מתקיימים במכון מופ"ת בתל אביב (משולבים בהם מפגשים מרחוק), ומשתתפים בהם סטודנטיות וסטודנטים מכלל המכללות להוראה. ישנם גם קורסים בהם יש ימי סיור.
• הרישום נעשה באופן עצמאי במהלך הקיץ, לאחר קבלת הודעה על פתיחת הרישום בקישור:  https://nmagid.wixsite.com/regevcourses, וההתנהלות היא מול האחראית הארצית על הקורסים הבין מכללתיים.
• לכל קורס לוח זמנים משלו, המתפרסם לפני ההרשמה לקורסים. עליך לרשום את התאריכים ביומן. ההשתתפות בכל מפגשי הקורסים היא חובה, והיעדרות אחת תתאפשר רק במצבים מיוחדים, ובאישור מרצה הקורס (אין להתייחס אליה כהיעדרות מותרת מראש).
• ברישום יש עדיפות לנרשמים בפעם הראשונה. אם הסטודנטית עשתה קורס בין מכללתי אחד עליה לקבל הסכמה/הנחיה מרכז התכנית להירשם לקורס נוסף.
• המינהל הארצי של רג"ב לא מאפשר רישום של קבוצות גדולות מאותה מכללה לקורס.
• נוכחות במפגש וירטואלי משמעותו, מצלמה פתוחה ומחשב ולא טלפון סלולרי. סטודנטים שישתתפו בקורס בזמן נסיעה או עם מצלמה סגורה, יוצאו מהמפגש.

קבלה לתוכנית

תנאי הסף לקבלה לתוכנית הינם שילוב של ממוצע בגרות, ציון פסיכומטרי (ישנו מסלול קבלה גם ללא פסיכומטרי), וציון במבחן מסיל"ה (אליו נשלחות מועמדות רלוונטיות). פירוט תנאי הסף - כאן. מועמדות אשר עומדות בתנאי הסף יוזמנו לראיון אצל מרכז התוכנית במכללה. האישור הסופי לקבלה לתוכנית יינתן על ידי רכזת התוכנית הארצית.

אם הינך מעוניינת בתוכנית ועומדת בתנאי הסף (או אם יש לך שאלות בעניין) – בררי עם משרד הרישום במכללה. במקרה הצורך ניתן לברר גם עם מרכז התוכנית.

קבלה לשנה ב': ישנה אפשרות לקבל עד 2 סטודנטיות נוספות בתחילת שנה ב' של הלימודים. פרטים אצל מרכז התוכנית.

 

 

הכר את המרצה (לפי סדר הא-ב)

 

ד"ר חיים צבי (חצי) אלבוים

• תושב ירוחם. נשוי ללאה ואב לששה.
• תואר שני ושלישי בלימודי ארץ ישראל מאוניברסיטת בר אילן. תואר ראשון ותעודת הוראה ממכללת הרצוג.
• מכשיר מורים במסגרות שונות למעלה מ-10 שנים. לשעבר ראשה החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת אורות. ריכז בעבר את פורום הרכזים הארצי של תוכנית רגב. מנחה מורים להתחדשות פדגוגית, ומלמד בישיבה התיכונית בירוחם.
• מאמין שהכשרת מורים ומורות היא תהליך אישיותי וחינוכי לא פחות מאשר מסגרת אקדמית. רואה את המורה כלומד/ת סקרן/ית תמידי/ת יחד עם התלמידים/ות

הרב ליאור אנגלמן

• בן 49, מתגורר בכפר-סבא, נשוי לעינת, אב לחמישה ילדים, ושלוש נכדות.
• בוגר ישיבת ההסדר קרית-שמונה ובית המדרש לדיינות בפסגות.
• זכה לכתוב את הספרים הבאים: "כיסופים" – התבוננות אמונית על עקירת יישובי גוש קטיף (הוצ' חוה), "נשמה יתרה" – התבוננות בסוד השבת (הוצ' ידיעות ספרים), כמה ספרי עיון על המסכתות הנלמדות בישיבות,  ספרי פרוזה: ""שקופים" (קובץ סיפורים, ספריית בית-אל), "לא מפסיקים אהבה באמצע" (רומן. זמורה ביתן), "קשורה בנפשו (רומן, זמורה ביתן).
• עומד בראש בית המדרש הקהילתי כפר סבא. סופר. מנחה סדנאות כתיבה.
• עוד משהו: אישתו (עינת) מנהלת מקלט לנשים מוכות בעמותת "בת-מלך". 

ד"ר נעמה בינדיגר

• תושבת נריה, נשואה ואמא לשישה.
• בעלת תארים בלימודי א"י ובמחשבת ישראל.
• מרצה במכללת אורות ובמקומות נוספים. מנחת מורים להתחדשות פדגוגית.
• מאמינה שאפשר לעשות בבית ספר חינוך עמוק ומתוק, שואפת ללמוד וללמד את הכלים לזה, יחד.

גב' הדר בן ארצי

• נשואה לנחשון ואמא לארבעה מתוקים.
• גדלה בירושלים, גרה כיום במרכז תל אביב.
• בוגרת תוכנית 'חותם' (D.E. ( B בתנ"ך, תושב"ע ומתמטיקה במכללת אפרתה.
• חלק מצוות הניהול של תיכון 'צייטלין', בו מילאה בשנים האחרונות מגוון תפקידים – מחנכת יא-יב, מורה מקצועית, רכזת פדגוגית חטיבה עליונה וחטיבה תחתונה, מובילת פרויקטים מיוחדים ועוד.
• מאמינה ש'אין אדם למד אלא במקום שליבו חפץ', ובמקום שבו הלב שלך מתעורר- זה המקום שלך להאיר...

הרב ד"ר יונה גודמן

• · תושב פדואל, נשוי ואב לשישה
• שנים רבות למד תורה בישיבת הגולן וב'כולל' במקום.
• בעל תואר שלישי בחינוך מביה"ס לחינוך של האוניברסיטה העברית.
• בעבר שימש כמזכ"ל תנועת הנוער בני-עקיבא, כחבר מועצת החמ"ד ועוד.
• משמש כמנהל חינוכי-פדגוגי של רשת ישיבות ואולפנות בני-עקיבא.
• תחומי התמחותו כוללים: ניתוח תהליכים במרחב הציבורי הדתי-לאומי; לימוד דרכים להעמקת הזהות הציונית-דתית; חינוך נוער לחיי אמונה בימינו, קידום הורות בריאה וחקר המפגש בין תורה וחינוך ובין טכנולוגיה (עם דגש על אינטרנט, רשתות חברתיות, כלי הוראה מקוונים ובינה מלאכותית).
• מרצה במגוון מסגרות בארץ ובחו"ל על חינוך לזהות יהודית; יחסינו למדינת ישראל ולחברה בישראל היום; תהליכים ותמורות בתרבות הנוער הדתי; תפקידם של מחנכים והורים בימינו; ועוד.
• מאמין שעיסוק בחינוך הוא זכות עצומה ושליחות חשובה. שליחות שעניינה חינוך בניו ובנותיו של הקב"ה ובניית הדור הבא של מדינת ישראל והעם היהודי. הקב"ה זיכה אותנו לפעול בזירה זו, ועלינו להודות על כך כל יום מחדש.

גב' הודיה הורביץ

• נשואה לדובי ואמא ל3 , מתגוררת בכרם רעים
• מומחית ללקויות למידה, הוראה מתקנת ואסטרטגיות למידה
• מדריכה פדגוגית בחוג לחינוך מיוחד ומרצה במכללה.
• יועצת חינוכית בתיכון אמי"ת במודיעין ומדריכת הכלה והשתלבות במשרד החינוך.
• מאמינה "שכל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמין בו. .." ועלינו לגלות בכל תלמיד ותלמיד את  הייחודיות שלו ולהאמין בו.

ד"ר טל הר שושנים

• נשואה לצפריר איש קבע ו-כן אשמח לעזור בהתמודדות גם בנושא הזה. 
• הורים לשבעה ילדים מקסימים ברוך ה' וגרים בברוכין.
• מלמדת במכללת אורות מזה עשר שנים קורסי חינוך ופסיכולוגיה: מלמדת את קורסי הפסיכולוגיה השונים (קוגניטיבית, חברתית והתפתחותית) וכן קורסים הנוגעים להתמודדות עם מצבי לחץ והפרעות נפשיות ורגשיות. בנוסף, מלמדת קורסי חינוך וסמנריון. מאמינה בכל ליבי בהוראה אקטיבית, יצירתית, מגוונת, יחס אישי ועין טובה בכל שיעור –בשנים האחרונות זכיתי להיות חלק מצוות היגוי רג"ב וללוות מקרוב אתכן – סטודנטיות רג"ב.
• מכירה את הכשרונות הייחודיים שלכן, את הרצון שלכן להצטיין ולהתקדם ונהנית מאוד מהקשר הקרוב אתכן. מעבירה גם סדנאות בכנסי רג"ב הארציים וכן לרכזי רג"ב.
• משהו נוסף: בנוסף להוראה במכללה אני מאמנת אישית (קאוצ'רית) מטפלת בקליניקה בביתי בבחורות ונשים במגוון נושאים לקראת השגת מטרות במציאות. נהנית מהטיפול כמו שנהנית מהוראת סטודנטיות!

הרב יהושע וידר

• תושב בירושלים, נשוי אב וסב.
• למד בישיבת "מרכז הרב". תואר ראשון בתנ"ך ותושב"ע. לימודי רבנות.
• מלמד בישיבות "נצר מטעי" באריאל ו"עוז ואמונה" בתל-אביב ובכמה מדרשות.
• מודה לד' על הזכות לעסוק בחינוך בכלל ובארץ בקודש בדור הגאולה בפרט. מאמין שהשפעת המחנך נובעת יותר ממי שהוא, מאשר ממה שהוא אומר. 

ד"ר יהודית כהן

• גרה בהר ברכה, נשואה + שמונה ילדים.
•  למדתי באוניברסיטה הפתוחה, (במהלך שנות לימודי בתיכון, עשיתי מס' קורסים במוסד זה). מכללת ליפשיץ, (תואר B.ed + תעודת הוראה בתנ"ך ומתמטיקה)
• אוניברסיטת אריאל (תואר שני ותואר שלישי במורשת ישראל). וכן בתוכנית הלכה לבנות בישיבת הר ברכה
• הדוקטורט שלי (אוניברסיטת אריאל) עוסק בהתפתחות החינוך בציבור הציוני דתי.
• רכזת פדגוגית באולפנה צביה הר-ברכה, ומרצה באוניברסיטה באריאל ובמכללת אורות.
• אני מאמינה ש"יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ" (אבות, ב, ב) לימוד תורה מתקן את העולם, ולכן הוא בהכרח מגיע יחד עם דרך ארץ.

ד"ר סמדר פלק-פרץ

• תושבת גבעת שמואל, במקור מעכו הצפונית, רעיה לנדב, אמא לארבעה.
• תואר ראשון באנגלית (התמחות בספרות אנגלית ואמריקאית), תעודת הוראה באנגלית, תואר שני בספרות השוואתית, תואר שלישי נערך במסגרת פרויקט מלגת נשיא, ומשלב את שני התחומים: ספרות אמריקאית וספרות עברית. כל התארים מטעם אוניברסיטת בר-אילן.
• מלמדת במכללת אורות ישראל ובמכללת דוד ילין בירושלים  13 שנים בחוגים לאנגלית, ספרות, חנ"מ.
• כותבת ומפרסמת שירה ופרוזה. ספר שירי הראשון יצא לאור בשנת 1992. מפרסמת שירים בבמות שונות (מוספי ספרות בעיתונות פופולארית ובכתבי עת ספרותיים).
• חוקרת בתחום ספרות וספרות ילדים, פרסמתי מאמרים שונים בתחומים אלה.
• חברת מערכת בשני כתבי עת מרכזיים בתחום חקר ספרות ילדים בארץ ומייעצת לועדות מקצועיות בתחום ספרות ילדים.
• לומדת, ומלמדת, משתתפת בכנסים, בהשתלמויות מקצועיות וסדנאות כתיבה.
• מאמינה בלמידה המתמשכת לאורך כל מסלול החיים, בהוראה בגובה העיניים , ובסקרנות, עקביות ויצירתיות כקו מנחה בהוראה ולמידה.

ד"ר יעלה קסלר

• תושבת הר ברכה, נשואה לאלעד ואמא לשישה ילדים.
• מחנכת באולפנת הר ברכה ורכזת תנך, בעלת נסיון גם בחינוך הבלתי פורמלי וגם בחינוך פורמלי.
• תואר ראשון בתנ"ך ובמתמטיקה מכללת אורות
• תואר שני ושלישי בהיסטוריה – אוניברסיטת אריאל
• אני מאמינה באמונה שלמה בדברי יאנוש קורצ'אק "תיקון העולם משמעו תיקון החינוך". אני מאמינה שבידיהם של אנשי החינוך כוח רב להשפיע על תיקון העולם ולכן עלינו להשקיע רבות על מנת להיות אנשי חינוך ראויים, שכל הזמן לומדים ומתקדמים גם בתחום הידע והפדגוגיה וגם בתחום החברתי והרגשי. כך שנוכל להעניק לתלמידינו מרחב בטוח ומקדם ונעזור להן לגדול בבריאות ולהגשים את ייעודם בצורה מיטבית.

הרב ארי שבט

• מתגורר ביישוב כוכב השחר עם אשתו צביה ורוב שבעת ילדיהם ונכדיהם.
• למד והוסמך לרבנות בישיבת ניר קרית ארבע. תואר ראשון שקיבל ממכללת הרצוג בתנ"ך ותשב"ע, ותואר שני ממכללת לנדר בתושב"ע והיסטוריה יהודית
• בעבר ראש המדרשה במכללת אורות וכן מלמד בישיבות ומדרשות שונות בנושאי מחשבת הציונות הדתית והרב קוק.
• ראש הארכיון לכתבי הרב קוק בבית הרב הקוק, ומוציא לאור את כתביו. השתתף בעריכת ספרים רבים.
• אני מאמין מאד, מעֵבר ללימוד הרגיל, בלימוד חווייתי הכולל 'תורה לשמה' ושימוש בשירה, בנוסף להנאה הרבה שמקבלים ממחקר עיוני ובין-תחומי בנושאים הקרובים ללב.
• עוד משהו: הוציא 2 דיסקים של לחנים מקוריים, כולל מנגינה לברכת על המחיה" שנלמד בבת"ס רבים בארץ ובחו"ל.
• ועוד משהו: עלה לארץ מארה"ב בגפו בגיל 17.

רות שדמי

• תושבת אלקנה, נשואה לדוד (סטודנט באריאל - הנדסת תעשייה וניהול) + תינוק מתוק בן שנה +.
• למדה בשלהבת, אולפנת כפר פינס, בוגרת תואר ראשון בלימודי ארץ ותנ"ך במכללת אורות. מחנכת כיתה ח' ורכזת חברתית באולפנת אלקנה.
• אני מאמינה בעבודה משותפת, כיוון שכל אחד בא לעשות טוב לתרום ולעזור.

ד"ר ענת שנקמן

• תושבת נווה דניאל, אמא לששה וסבתא לשניים (כ"י).
• תואר ראשון בא"י וביולוגיה, ותואר שני ושלישי בא"י וארכיאולוגיה. כל התארים בבר אילן.
• מלמדת במכללה למעלה מ-30 שנים, ומנהלת המעבדה לבוטניקה ארכיאולוגית באוניברסיטת בר-אילן.
• מאמינה בסקרנות אינטלקטואלית, אהבת הלימוד וההוראה, גדילה והשתפרות.