You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
מתעניינים בלימודים? השאירו פרטים
אורשת בעין חינוכית דעת-ילד דפי מאורות נבחר כעת מאורות - לדף השבועי פרשת שבוע עיונים בסידור התפילה שמיטה הנני שלחני מחנכים באמונה הציונות הדתית בעקבי רבנו הרצי"ה זצ"ל במעגלי העם היהודי טללי אורות יהדות אתיופיה מאגר שיעורים מוקלטים מאמרים בחינוך מבזק אורות
דפי מאורות (5773-47)
סח הרב אריה שטרן: בזמן שהישיבה היתה ב"בית הרב" אירע מקרה מסוים, שהסעיר את הרוחות בישיבה.
או אז החלו להישמע ביו אברכים ותלמידים דיבורים שאינם ראויים. הדברים הגיעו לאוזני הרצי"ה, וחרף העובדה שבישיבה אין לימודים מסודרים, הנהיג הרצי"ה שמדי יום ביומו בצהרי היום, ילמדו כל תלמידי הישיבה את ספרו של הרב ישראל מאיר מראדין "שמירת הלשון".
הרב עמד פעמים רבות על הערך הגדול בלימוד ספר "שמירת הלשון" של מרן בעל החפץ חיים בקביעות. הוא חזר ואמר שאינו מחייב ללמוד בישיבה מסכת מסוימת, כי אין אדם לומד אלא ממקום שליבו חפץ, אולם נושא זה הוא כן מחייב ללמוד כל יום, לפני תפילת מנחה. עד היום תלוי בישיבה הפתק, ובו הוראתו של הרצי"ה ללמוד שמירת הלשון.
סיפר הרב אלי סדן: לאחר מספר פעמים שחזרנו על ספר "שמירת הלשון" בשעת הצהריים, ניגשנו לרב ושאלנוהו אם אפשר ללמוד ספר אחר, שכן למדנו וחזרנו ולמדנו את "שמירת הלשון". ענה הרב בשאלה: "האם כבר אין לכם מה לתקן בשמירת הלשון?!" [...] כשהבחין שהלימוד ב"שמירת הלשון" התרופף, הסיר את הפתק הישן שכתב, וכתב במקומו פתק חדש עם תאריך חדש [...] על מנת לדרבן את התלמידים להמשיך וללמוד שמירת הלשון.
סיפר הרב אברהם רמר: פעם אחת עלה בדעתו של ראש ישיבה אחד להעביר שיעור בישיבת "מרכז הרב", וביקש את אחד מתלמידיו לבקש את הסכמת הרצי"ה. ענה הרב: "איני יודע". וכששאל התלמיד מה לענות לאותו רב, שהרי אינו יכול להשיב תשובה כזו, ענה הרב: "אין דרכי לענות בשלילה, לכן אני אומר: 'איני יודע' ".
סח הרב מנחם פרומן: הרב הקפיד מאד בשמירת הלשון, אך היה מקרה בו למדנו, שלעיתים יש "לקרוא לנער בשמו". היה בישיבה אברך תלמיד חכם, שסבל מבעיה נפשית חמורה. זכורני שפעם דיברנו עליו בנוכחות הרב, אך התבטאנו בעדינות, תוך שימוש בכינוי "רב", שכן נזהרנו מאד לבל נוציא עליו לשון הרע, איסור שהרב כל כך הקפיד בו. כששמע הרב את השיחה, ועד כמה אני נזהרים בלשוננו העיר, שלפי דברנו הרי הוא חולה נפש! על אף שכל כך נזהר בלשון הרע, הוא לימדנו כאן שלעיתים אין להיות עדינים, אלא לקרוא לבעיה בשמה, ולהגדירה בצורה חותכת. וכשהדברים ברורים – קל יותר להתייחס ולטפל בהם.
מתוך: הילה וולברשטיין (עורכת), משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 450–453
קבצים להורדה:
