אורשת - כללי התקנה

הנחיות להתקנת מאמרים לפרסום

כתב העת אורשת הוא כתב עת מדעי שפיט היוצא לאור על ידי מכללת אורות ישראל.

מערכת כתב העת אורשת מקבלת מאמרים מחוקרים ומכותבים בתחומי היהדות והחינוך.

המערכת מקבלת גם מאמרים מתורגמים לעברית שפורסמו בכתבי עת בחוץ לארץ וטרם קיבלו חשיפה בארץ (כפוף לתנאים המובאים בנספח בסוף קובץ זה). מובן מאליו שמאמר שהוגש לכתב העת אורשת לא נשלח ולא פורסם בשום כתב עת אחר בארץ.

המאמרים המוגשים למערכת עוברים תהליך של הערכה ושיפוט אנונימיים על ידי סוקרים מומחים. 

1. הגשת המאמר

  • יש להגיש את המאמר למערכת בדוא"ל:  dekan@orot.ac.il
  • אורך המאמר יהיה עד 7,000 מילים (כולל הערות שוליים).
  • יש להגיש עם המאמר, בדף נפרד, תקציר של המאמר בעברית, בהיקף של עד 200 מילים.

2. עיצוב המסמך

את המאמר יש להגיש בפורמט Word גופן david, 12; לועזית בגופן Times New Roman, 11.

מרווחים

רווח כפול בין השורות, הן בגוף המאמר הן בהערות השוליים.

גוף המאמר

  • יישור דו-צידי.
  • כניסה ראשונה: 0.5 ס"מ (עיצוב – פיסקה – שורה ראשונה – 0.5 ס"מ).

הערות השוליים

  • יישור דו-צידי.
  • תלויה: 0.5 ס"מ (עיצוב – פיסקה – תלויה – 0.5 ס"מ).
  • מספר הרומז למראה מקום של מובאה יבוא בסופה.
  • יש להשתמש בצורת ריבוי עבור הפניות הקוראים, כגון: ראו, עיינו.

3. כתיב

הכתיב מושתת על "כללי הכתיב חסר הניקוד" של האקדמיה ללשון העברית (נתפרסמו בלשוננו לעם תשנ"ד). הכללים אינם חלים על מובאות, שאותן יש להביא ככתבן במקור, ולא על שמות של פרסומים ושל מחבריהם (הנזכרים בגוף המאמר או בהערות), שאותם יש להביא ככתבם בשער הפרסום.

 4. כללי כתיבה

הדגשות

  • ככלל, יש להימנע מהדגשות של מילים בגוף המאמר. במקרה חיוני ההדגשות ייכתבו בהדגשה (B).
  • ככלל, יש להימנע מכתיבת ראשי תיבות במאמר, אלא במקרה של ציטוט מקור הכתוב בראשי תיבות.

 

מובאות

  • מובאות קצרות משלוש שורות ומונחים הנזכרים בתוך הטקסט יבואו בין גרשיים כפולים. גרשיים יחידים ישמשו רק למובאה בתוך מובאה.
  • מובאות בנות שלוש שורות ומעלה יוזחו פנימה מימין – 1 ס"מ – ויבואו ללא גרשיים.
  • פסיחות יצוינו בשלוש נקודות הממוסגרות בסוגריים מרובעים – [...].

 

מראי מקומות

תנ"ך

  • שמות ספרי התנ"ך ייכתבו במלואם.
  • מספר הפרק ומספר הפסוק יצוינו באותיות.
  • בין שם הספר ומספר הפרק לא יבוא סימן פיסוק. בין מספר הפרק ומספר הפסוק יבוא סימן פיסוק ואחריו רווח (שמות יא, ט).
  • בשורת מראי המקום יבואו פסיקים בין הפסוקים ונקודה-פסיק בין הפרקים והספרים (בראשית כג, ה, ט; שמואל א ט, ד; ירמיה יז, ו, כה).

ספרות חז"ל – דוגמאות

  • משנה, סוכה א, ב.
  • בבלי, סוכה ב ע"א.
  • ירושלמי, ראש השנה ב, ג (נח ע"א).
  • תוספתא, ראש השנה ב, א.
  • בראשית רבה כו, ה.

הערות שוליים

  • הערות השוליים יופיעו בשולי כל עמוד.
  • בגוף המאמר יצוינו ההערות במספרים עיליים (CTRL-ALT-F) אחרי סימן הפיסוק.

5. הפניות ביבליוגרפיות

א. מדעי הרוח

את כל המקורות והמחקרים שהמאמר מתייחס אליהם יש לכלול בהערות השוליים. באזכור הראשון של מקור או מחקר כלשהו יש לציין את פרטיו הביבליוגרפיים במלואם, ובהפניות לחיבור שכבר הובא בהערות קודמות יש לציינו בקיצור, בדרך כלל באמצעות שם המחבר, ובסוגריים את ההערה שבה הוזכר החיבור לראשונה (לעיל הערה X).

למשל: א' טויטו, "שיטתו הפרשנית של רשב"ם על רקע המציאות ההיסטורית של זמנו", י"ד גילת ואחרים (עורכים), עיונים בספרות חז"ל במקרא ובתולדות ישראל, מוקדש לפרופסור ע"צ מלמד, ירושלים  תשמ"ב, עמ' 52–53. הפניה חוזרת (לטויטו) בהערה הבאה אחרי האזכור הראשון: מ"א שולוואס, חיי היהודים באטליה בתקופת הריניסאנס, ניו יורק תשט"ו, עמ' 192; טויטו (שם), עמ' 68. הפניה חוזרת (לטויטו) בהערה מרוחקת ממקום האזכור הראשון: טויטו (לעיל הערה 3), עמ' 69–72.

רישום מראי מקום

ספרים                

סדר הפרטים: שם המחבר, כותרת הספר: כותרת משנה, מספר הכרך: כותרת הכרך, שם העורך/המהדיר ו/או המתרגם (הסדרה, מספר הכרך בסדרה), מקום ההוצאה ושנת ההוצאה, מספרי העמודים או הטורים שאליהם מכוונת ההפניה, למשל: ש' ורסס, מלשון אל לשון: יצירות וגלגוליהן בספרותנו, ירושלים תשנ"ו.

מאמרים בכתבי עת

סדר הפרטים: שם המחבר, כותרת המאמר במירכאות, שם כתב העת, מספר הכרך, מספר החוברת (שנת הפרסום), מספרי העמודים שאליהם מכוונת ההפניה. למשל: י"י יובל, "הפוסחים על שתי הסעיפים: ההגדה של פסח והפסחא הנוצרית", תרביץ סה (תשנ"ו), עמ' 5–28.

מאמרים בקבצים

סדר הפרטים: שם המחבר, כותרת המאמר במירכאות, שם העורך ולאחריו הציון (עורך) [או (ed.)] בסוגריים עגולים, כותרת הקובץ, מקום ההוצאה ושנת ההוצאה, מספרי העמודים שאליהם מכוונת ההפניה. למשל: ע' טוב, "גלוסות, תחיבות וסוגים אחרים של הוספות מעתיקים בנוסח המקרא", ש' יפת (עורכת), המקרא בראי מפרשיו: ספר זיכרון לשרה קמין, ירושלים תשנ"ד, עמ' 38–57.

ערכים במילונים ובאנציקלופדיות

סדר הפרטים: שם המחבר (אם ידוע), כותרת הערך במירכאות, שם המילון או האנציקלופדיה, מספר הכרך, מספרי העמודים או הטורים שאליהם מכוונת ההפניה. למשל: "שלום", מילון בן יהודה, יד, עמ' 1327;

 L. Gardet , “Fitna”, Encyclopedia of Islam, II, pp.930-931.

עבודות דוקטור ועבודות מוסמך

סדר הפרטים: שם המחבר, כותרת העבודה במירכאות, עבודת דוקטור (בלועזית: Ph. D. dissertation) (או: עבודת מוסמך [בלועזית: M. A. thesis]), שם האוניברסיטה, שנת ההגשה, מספרי העמודים שאליהם מכוונת ההפניה. למשל: מ' הוס, " 'מנחת יהודה', 'עזרת הנשים' ו'עין המשפט': מהדורות מדעיות בלוויית מבוא, חילופי גרסאות, מקורות ופירושים", עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשנ"ב, עמ' 290.

ב. מדעי החברה  (מקור: אתר מכון הנרייטה סולד  www.HenriettaSzold.co.il )

יש להקפיד במיוחד על רישום נכון של ההפניות בגוף הטקסט ושל רשימת המקורות, ועל רישום סמלים סטטיסטיים. בין השאר, נא לשים לב לכללים האלה:

א.     הפניות בטקסט

1.     שמות מחברים לועזיים הנזכרים מחוץ לסוגריים ייכתבו בתעתיק עברי, מלוּוים בהפניות בתוך סוגריים שייכתבו בלועזית, עם שנת פרסום, לפי סדר ABC. כשמוזכרים יחדיו בתוך סוגריים שמות מחברים בעברית ובלועזית יבואו קודם העבריים, בסדר א"ב.

2.    הפרדה בין הפניות למקורות של מחברים שונים הנזכרים יחד תיעשה בנקודה-פסיק, לצורך הפרדה בין הפניות למקורות של אותו מחבר יוטל פסיק בין שנות הפרסום (לדוגמה: אברהמי, 1983, 1986; ירושלמי, 1993; מזור, 1997).

3.     בהפניה לעמודים ספציפיים במקור לועזי, יש להשתמש ב-p. לעמוד בודד וב-pp. לשני עמודים או יותר (לדוגמה: Jones, 1986, p. 234; Smith, 1979, pp. 36–34); אין להפריד את השנה ממספרי העמודים בנקודתיים. בהפניה למקור עברי, רישום מספרי העמודים זהה בשני המקרים (לדוגמה: תדהר, 1996, עמ' 17; תירוש, 1994, עמ' 21–23).

4.     אם להפניה אחת המופיעה בסוגריים יש כמה מחברים, יש להשתמש בסימן & לפני השם האחרון, ולא במילה and.

5.     פסיק יוטל לפני שם אחרון בלועזית, אך לא בעברית (ראו דוגמאות להלן).

6.     אם יש שני מחברים שונים, בעלי אותו שם משפחה, יש לרשום בטקסט גם את האות הראשונה של שמם הפרטים, לפני שם המשפחה, אף אם פרסומיהם אינם מאותה שנה.

7.     אם יש שני מחברים לפריט, יש להזכיר את שניהם בכל הפניה; אם יש שלושה, ארבעה או חמישה, יש להזכיר את כולם בהפניה הראשונה, ומן ההפניה השנייה ואילך יש לכתוב את שם המחבר הראשון בתוספת "et al.".

8.     אם יש שני פרסומים או יותר של אותו מחבר מאותה שנה, יש להוסיף א (בעברית) או a (באנגלית) לפרסום הראשון, ב או b לפרסום השני, וכך הלאה (בנימיני, 1995א, 1995ב; Jones, 1997a, 1997b), בהתאם לרישום ברשימת המקורות. אם יש שני פרסומים של אותו מחבר מאותה שנה אך אחד בעברית ואחד בלועזית, אין להוסיף להם אותיות.

9.     תקשורת אישית (personal communication) תצוין בטקסט, עם תאריך מדויק ככל האפשר, ולא ברשימת המקורות, כיוון שזהו מקור שאיננו ניתן לשחזור. לעומת זאת, ציטוט מתקשורת אלקטרונית (e-mail) או ממאגרי מידע ממוחשבים (למשל ב-internet) מחייב אזכור ברשימת המקורות.

 

 ב.    ברשימת המקורות

1.     נהוג sentence style בלועזית (Capital רק בתחילת כותרת מאמר או ספר ולאחר נקודתיים, ולא בראש כל מילה עיקרית).

2.     דרוש רישום מלא של פרטי המקורות (בספר: שם ההוצאה ומקומה; במאמר או פרק בקובץ ערוך: מספרי עמודים).

3.     יש לרשום עבור כל המחברים, לאחר כל שם משפחה, את ראשי התיבות של השם הפרטי, ואחר-כך, בסוגריים, את שנת הפרסום. אם הפריט הוא ספר ערוך יש להוסיף "(עורך)". או ".(Ed.)" (ללא מרכאות) לפני שנת הפרסום. אם הפריט הוא ערוך, יש לרשום את ראשי התיבות של שמות העורכים לפני שנת הפרסום. עבור עורכים, יש לרשום את ראשי התיבות של שמותיהם לפני שם המשפחה (ראשי תיבות בעברית נכתבים עם גרש או גרשיים, ולא עם נקודה; למשל – כספי, מ' – ולא כספי, מ.; עגנון, ש"י – ולא עגנון, ש.י.).

4.     יש להדגיש באות שמנה (bold) בעברית וב-italic באנגלית את כל שמות הפרסומים: כתב עת (כולל מספר כרך), ספרים, הרצאות שניתנו בכנסים, כותרת של עבודות גמר ודוקטורט, כתבי יד שלא פורסמו, שמות סרטים, הקלטות ותוכנות מחשב.

5.     לגבי הרצאות ומאמרים שהוגשו בכנסים, יש לרשום לאחר השנה את החודש שבו התקיים הכנס.

6.     לגבי כתב עת, אין לכתוב מספר חוברת בתוך כרך (אלא אם מספור העמודים מתחיל מ-1 בכל חוברת בנפרד), ואין לרשום pp. לפני ציון מספרי העמודים של המאמר.

7.     לפני שם מחבר (או עורך) אחרון יופיע הסימן &, ולא המילה and.

8.     אין להשתמש במרכאות בצִדי כותרות ספרים, פרקים או מאמרים.

 

ג.      יש להקפיד הקפדה יתרה על הדברים הבאים:

1.     הופעת המקורות: יש לוודא שכל הפניה הנזכרת בטקסט מצויה ברשימת המקורות, ולהפך. פריטים שאינם מופיעים הן בטקסט והן ברשימת המקורות, יימחקו.

 

ד.     להלן דוגמאות לאופן הרישום של סוגי המקורות הנפוצים:

1.     בטקסט: "שפיר, אלדר וגלעדי (1992) וכן ג'ונסון, לוין ובארנבי (Johanson, Levine, & Barnaby, 1987) מצאו..."

שימו לב: כשיש כמה הפניות בלועזית, סדר ABC יהיה משמאל לימין. כלומר, לאחר פתיחת סוגריים (סוגר ימני בכתב עברי) יש לעבור לכתיבה משמאל לימין, לרשום את כל ההפניות בלועזית, לחזור לכתיבה מימין לשמאל, ולסיים בסוגר שמאלי בכתב עברי.

 

2.     ברשימת המקורות (יש להשתמש בפסקה תלויה, דהיינו שורה ראשונה מתחילת השורה ושאר השורות באותו פריט מוזחות פנימה. יש לעשות זאת על-ידי תכונת עיצוב פסקה (אין לעבור שורה בתוך פריט על ידי הקשת ENTER ואין להזיח באמצעות מקש הרווח):

מאמר בכתב עת

שפיר, ג"מ, אלדר, ע' וגלעדי, ח' (1992). הקשר בין חשיפה לעישון לתפקוד במבחני משכל. מגמות, מז,195–213.

Johanson, M. R., Levine, J., & Barnaby, J. (1987). Effects of long-term exposure to cigarette smoke on cognitive functioning. International Journal Cognition, 35, 126–143.

ספר

שפיר, ג"מ, אלדר, ע' וגלעדי, ח' (1992). עישון ותפקוד קוגניטיבי (מהדורה שנייה). תל-אביב: עם עובד.

Johanson, M. R., Levine, J., & Barnaby, J. (1987). Cognitive functioning: Nature or nurture? (2nd ed.). Englewood Cliffs, NJ: Prentice Hall.

ספר ערוך

שפיר, ג"מ, אלדר, ע' וגלעדי, ח' (עורכים). (2000). בינה מלאכותית בשנות האלפיים (כרכים 12). ירושלים: מאגנס.

Johanson, M. R., Levine, J., & Barnaby, J. (Eds.). (1987). Cognitive functioning: (Vol. 103). Englewood Cliffs, NJ: Prentice Hall.

פרק בתוך ספר ערוך

שפיר, ג"מ, אלדר, ע' וגלעדי, ח' (1992). "העישון מסוכן לבריאות": האם הדבר נכון גם בתפקוד קוגניטיבי? בתוך י' גלבר וא' אברהמי (עורכים), מחקרים בבריאות הציבור (עמ' 34–77). ירושלים: אקדמון.

Johanson, M. R., Levine, J., & Barnaby, J. (1987). Cognitive development in China and the USA: A cross-cultural comparison. In B. Boling & K. L. Rasmussen (Eds.), Cross-cultural perspectives in psychological research: Vol. 2. Cognition (pp. 344-369). Englewood Cliffs, NJ: Prentice Hall.

 

ערך מאנציקלופדיה בציון שם המחבר

Peters, J. Anorexia Nervosa. International Encyclopedia of Psychiatry, vol. 5, 1978 ed.

מייזלר, ד. סטטיסטיקה. האנציקלופדיה העברית, כרך ח', מהד' 1966

סרט או קלטת וידאו

Mas, J. B. (Director) (1985). Piaget in Practice (film). New York: Prentice-Hall.

לוי, ב. (1990). ילדי שכונות במצוקה (קלטת וידאו). תל-אביב: גלובוס.

חומר מתוך האינטרנט

שם החומר (מאמר או רשימה) + הכתובת המלאה באינטרנט + תאריך אחזור

ה.    עניינים נוספים, טכניים ותוכניים

  • השערות המחקר – ברמה תיאורטית ותצפיתית – תוצגנה בצורה ברורה בסוף פרק המבוא, ולא בפרק השיטה.
  • בפרק השיטה יש לפרט את דרך הדגימה ואת מהלך המחקר על מנת לאפשר רפליקציה; כלי מחקר שאינם סטנדרטיים ומוכרים יתוארו בפירוט, כולל נתונים על מהימנותם ותוקפם, או תינתן הפניה ביבליוגרפית לשם כך.
  • פירוט שיטת ניתוח הנתונים ייעשה בתחילת פרק הממצאים, כי הדבר נוגע לאופן הטיפול בנתונים ולא לשיטת החקירה.
  • ככלל, הסברים ופירושים של הנתונים יובאו בפרק הדיון, ולא בפרק הממצאים.

נספח: פרסום מאמר מתורגם שמקורו פורסם בכתב עת לועזי

מאמר שפורסם בכתב עת לועזי ויש בתרגומו תרומה משמעותית ופורצת דרך לקורא, יוכל להתפרסם  באורשת, בתנאים הבאים:

1.    הכותב ימציא אישור בכתב ממערכת כתב העת הלועזי, המתיר לו לפרסם תרגום המאמר בכתב העת אורשת. 

2.    רמת שפיטותו של כתב העת בלועזית היא A  ומעלה.

3.      מאמר זה יעבור תהליך שיפוט רגיל כמו כל מאמר אחר.

4.      כמקובל, תצוין בהערת השוליים הראשונה עובדת התרגום והמקור.

 

 

חזרה לאורשת