יש החושבים שהדרך לדאוג לחינוך תורני לילדיהם הוא על ידי רישומם לבית ספר בו לומדים רק ילדים תורניים אחרים; בית ספר בו לא ייפגשו או ייחשפו להתנהגויות אחרות. הגדילו לעשות מספר בתי ספר אשר מתנים את קבלת התלמיד בבדיקת התנהגות הוריו (יש כיסוי ראש לאימא? האבא קובע עתים לתורה? אין טלוויזיה?...).
והנה, לפני ימים מספר התייחס מר"ן הרב אברהם שפירא – ראש ישיבת מרכז הרב – לנושא, ודבריו סוקרו בכתבה עיתונאית. לעיונכם.
ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיגהציבור הדתי-לאומי יצא נגד תופעת בתי ספר המקבלים רק תלמידים הבאים ממשפחות תורניותומיוחסות.
"זהאנטי חינוכי! במסורת ישראל לא היה כך. חייבים לחנך בן של יהודי ויהודייה"
נושא בתי הספר המיועדים לתלמידים הבאים מבתיםתורניים ברמה גבוהה עמד במוקד שיעור שמסר לאחרונה הרב אברהם שפירא. ראש ישיבת מרכז הרבנדרש לחששן של חלק מנשות האברכים, שבפניהן דיבר, מהשפעה שלילית שעלולים לגרוםתלמידים הבאים מבתים ברמה תורנית פחותה. השיחה התקיימה בי"ד בכסלו תשס"ז.
הרב שפירא דחה על הסף את ההבחנהשעושים בין התלמידים, והסביר כי המסורת החינוכית מקדמת דנא הייתה, כי לכל בית ספרעירוני התקבלו ילדים שגרים בעיר מבלי לבדוק בציציותיהם ובציציות הרמה הדתית שלהוריהם. לדבריו, המצווה היא לחנך. "מצווה לחנך ילדים שהם יהודים, ואין מצווה לחנך יחסניים. האם כך אתן מקפידות שיבואו לכיתות שלכן רק תלמידות יחסניות?! כל אחד צריךלהביא תעודה מאבא שלו ומאימא שלו? יכול להיות שהאבא יחסן גדול והאימא היא לאיחסנית כל כך גדולה?! דנים על אופי של דת, שומרי דת או לא, אבל בית ספר לצדקניותולצדיקים שמעתם על זה?? בית ספר מיוחד לצדיקים ולצדקניות! ומי שבא, ואבא שלו לא צדיק– לא יקבלו?!", הביע הרב פליאה בפני השואלות.
הרב, המוּכר כאחד מגדולי התורההבכירים של הציבור הדתי-לאומי, נדרש לשאלת הקונפליקט שעלול להיווצר בין החינוך בביתלזה של בית הספר. הוא הודה שהנושא אכן מהווה בעיה, אך "בית ספר, תפקידו לחנך כמושצריך".
אשת אחד האברכים ירדה לפסים מעשיים ושאלה, כיצד עליה כהורה לבחורמוסד לימודים לבִתה, כאשר עומדות בפניה שתי ברירות: בית ספר של צדקניות ובית ספרמעורב. הרב שפירא חזר על העיקרון המנחה המתנגד לאליטיסטיות, ואמר: "מצווה לחנך בניםובנות; לא רק של רבנים ולא רק של עשירים – בנים ובנות של ישראל. יש מצווה לחנך. יכוללהיות שיש בתי ספר שמחפשים שתלמידות יהיו עילוּייות (מלשון עילוי).הם מחפשים כישרונות; יש בתי ספר כאלו... עילוּיות זה פגם גדול! המחנך צריך לחנך שיהיו יהודיות!
חתך התלמידים שיש לקבל לבית ספר אף הורחבעל ידי הרב שפירא, וקיבל תיחום רק כאשר הגיע הדבר לתלמידים המגיעים מבתיםאנטידתיים: " [...] אם יש בית שהוא אנטי דתי אז ודאי לא ייקחו תלמיד זה. אבל אם יקבלו לביתהספר בנים של רבני עיר, אבל בנים של רבני שכונה לא, איך זה ייראה?".
אחתהנשים שאלה מה לעשות כאשר יש במציאות בית ספר טוב ומולו בית ספר פחות טוב. הרבשפירא השיב בתגובה, כי הגדרת המילה 'טוב' נקבעת למעשה על-פי 'טיב' ההורים והדרישהלתלמידים 'יחסנים'. "זה אנטי חינוכי! במסורת ישראל לא היה כך. חייבים לחנך בן שליהודי ויהודייה", אמר, כשהוא שולל את ההגדרה באופן גורף.
הרב בן ה–96הוסיף גם נופך אישי לדבריו, וסיפר כי "בזמני לא היה דבר כזה. אני למדתי עוד לפנישהיה בית ספר ציבורי, אני למדתי אצל מלמד פרטי – ר' אליהו סולומון. הוא לא הקפיד[...] נכון, אשתו הייתה מקפידה שישלמו שכר לימוד [...] אבל לא היו מקפידים על יחסנים. כלהדיבור הזה לדעתי מאוד מיותר, מה שאדם צריך להוכיח, שזה בית יהודי נורמלי. זההכול".
א.מדוע רבים חושבים שהמפתח העיקרי לחינוך תורני של ילדיהם עובר דרך רמת החברים? מאידך גיסא, האם אין שום משמעות לרמה של החֵברה ושל החברים?
ב.האם ניתן או רצוי ליצור 'סרגל' מדידה של תורניוּת הילדים (המיועדים לכיתה א'!)? מה כן כדאי לעשות?
------------------------------
המלצה: הרוצה להעמיק בבירור הלכתי שיטתי של הסוגיה, מומלץ שיעיין במאמרו היסודי של ראש המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, אותו העלינו לאתר המכללה. המאמר נקרא: "הילכת 'הגינות התלמיד' באספקלריית הדורות ובמבחן הפסיקה", וניתן למוצאו ב: