איש השנה העולמי הוא...

בעין חינוכית (86)
בימים אלו בחר השבועון טיים את "איש השנה העולמי" שלדעת צוות של מומחים השפיע השנה בצורה המשמעותית ביותר על האנושות ועל עתידה. לאיש השנה נבחר מרק צוקרברג, ממציא הפייסבוק, תוכנה שלדעתם משפיעה בצורה מכרעת על המין האנושי כולו.
 
 
 

הרב יונה גודמן, ראש תחום חינוך אמוני
 
איש השנה הנוכחי: כאמור, לפני כמה ימים נבחר איש השנה הנוכחי – מרק צוקרברג, עקב פיתוח הפייסבוק. לדעת צוות המומחים אין מדובר בעוד אתר מוצלח, אלא במשהו המשנה את פני האנושות ואת אופייה. בנימוקיהם נאמר כי צוקרברג נבחר עקב פיתוח הפייסבוק שאליו התחברו (בינתיים) חצי מיליארד אנשים, כלומר כעשירית מהאנושות. בנימוקי הבחירה נאמר שצוקרברג "יצר מפה של היחסים החברתיים המתרחשים בין מיליוני אנשים, יצר שיטה חדשה באשר לאופן שבו אנו מחליפים מידע עם אחרים ושינה את האופן שבו אנו חיים את חיינו". כן צוין כי כל יום מצטרפים לאתר 700,000 איש חדשים וכי הפייסבוק הוא "ישות חברתית" הכפולה מגודלה של אוכלוסיית ארה"ב. לדבריהם, אנו חיים כעת בעידן חדש, "עידן הפייסבוק", והוא משפיע על עצם תפיסות החיים שלנו.
 
הערות אישיות בשולי העניין: לפני שנתייחס לעצם הבחירה ראוי להקדים שתי הערות. ראשית, השנה שלנו אינה פועמת לפי הלוח הלועזי ואין אצלנו משמעות למה שהם קוראים "ראש השנה" או סילבסטר. אך עדיין יש משמעות לדברים חדשים שמשפיעים מאוד על העולם ועלינו, ללא קשר לעיתוי המסוים שבו דנים בהם.
שנית, בעולמנו היהודי האדם המשפיע ביותר בעולם אינו בהכרח מפורסם. ייתכן שזה אחד מל"ו צדיקים אשר פועלו הנסתר משַנה מציאות ומקרב אותנו ואת העולם אל עבר הגאולה. אך גם צוות המומחים יסכימו שיש דברים המתרחשים באופן שאיש אינו יודע עליהם, ואין הם מתיימרים אלא לבדוק תהליכים הניכרים לעין והמובנים לשכל אנוש, בדיקה שיש בה מן החשיבות גם עבורנו.
 
לעצם העניין: ייתכן שמי מהקוראים חושב לעצמו כי הכול שטויות. אין לו פייסבוק והמחשבה שתוכנת מחשב משנה את העולם נראית לו מגוחכת. אך עבור חצי מיליארד אנשים אין זה כלל שטויות. הניסיון מלמד כי תהליכי עומק משמעותיים המתרחשים ברחבי העולם סופם לחלחל גם לכיווננו. השפעתם הכוללת מתייצבת על דלתותינו ומציבה בפנינו אתגר חינוכי ורוחני. מכאן לשאלה: האם אנו היינו בוחרים בממציא הפייסבוק כאיש השנה? האם הפייסבוק הוא המצאה גאונית שצריכים לרוץ ולהיטמע בתוכה או שמא זה המקום בו נבחנת יכולתנו לגלות עמוד שדרה ועצמאות? להבין ש"להיות שם" זה לא בהכרח באמת להיות ולחיות.
ניתן לכתוב הרבה על פייסבוק, אך נסתפק כעת רק בשלוש נקודות למחשבה:
ראשית, לדברי צוקרברג, באינטרנט "הישן" אנשים חששו לחשוף את זהותם בעת שבחיים האמתיים הם נותנים אמון זה בזה. הוא המציא את הפייסבוק כדי לאפשר להם לחיות באינטרנט את חייהם האמתיים, של אמון ומפגשי חברים גלויים.
ברם, האם הפייסבוק משקף באמת את החיים האמתיים? הרי הוא מאפשר לך בעיקר להעלות תמונות, לעדכן סטטוס וכו'. אתה אוסף "חברים" בקצב סיטונאי, כשעִם רובם אין לך היכרות משמעותית. דרכו אתה רואה את פרצופו של ה"חבר" במקום את אישיותו ואת מידותיו. במקום שנחנך את עצמנו להבין שהעיקר זה יראת השמים ועבודת השם שלנו, אנו משתעבדים למשאבת זמן שבה צופים עד בלי די בתמונות של אחרים ומתעדכנים מי ברוגז עם מי ומי התחבר למי. בינינו, האם התוכנה מעודדת אותנו לחשוב? להעמיק? ליצור?   
שנית, חז"ל הורו לנו "קנה לך חבר". אין דבר רחוק יותר מהמושג חברות מאשר הנעשה ברשת החברתית. אין בה נתינה או שותפות בחיים האמתיים. הרי חבר זה גם מלשון "חיבור". איזה חיבור משמעותי יכול להיות בו-זמנית עם אוסף של מאות אנשים המכונים "חבר"? חברוּת אמת מצריכה היכרות מעמיקה עם מעטים ולא צ'יטוט שטוח עם עשרה במקביל או כתיבת עדכוני סטטוס אישיים המגיעים בו-זמנית למאות חברים. ובמבט מעמיק יותר: האתר מציע מענה לבדידותו של האדם המודרני (ומכאן להצלחתו); מענה שאינו אלא אשליה וירטואלית. האם לא עדיף, במקום להקדיש שעות לצבירת "חברים" וירטואליים – לבנות קשרים אמתיים עם חברים אמתיים? הרי הפייסבוק מאפשר ל"חברים" להחליף ביניהם ידע בלבד, אך מערכות יחסים אמתיות אינן בנויות רק על ידע ולא ניתן לבטאן בהצבעת לייק של "אהבתי". מה רב המרחק בין חברוּת אמתית ובין המכונה "רשת חברתית" הלוכדת אותך ברשת מבלי להציע חברות ממשית.
שלישית, אנו מצווים על צניעות גם בהליכות. הפייסבוק "מחנך" אותך לתלות את תמונותיך האישיות בפרהסיה ולכתוב על וול (wall) ציבורי את מחשבותיך הפנימיות. הוא מערטל את העולם האינטימי שלך, עת בלי משים אתה פורס רבות מהרגשותיך לעין כול. הידיעה שמחשבותיך נקראות על ידי מאות אחרים משפיעה אף חזרה על העולם הפנימי שלך עצמו ומעצבת אותו. תרבות הפייסבוק מקדמת מוּחצנות במקום התבוננות שקטה; הבטה בתמונות של אחרים במקום עבודת מידות פנימית עדינה.
סוף דבר, השופטים ציינו כי נוכח כמות חברי הפייסבוק עולה שצוקרברג ייסד את "המדינה" השלישית בגודלה בעולם, כשרק סין והודו גדולים (בינתיים) ממנה. רבים מאתנו נהיו במידה רבה אזרחי אותה מדינה, מבלי שהחלטנו במודע להגר מכאן. והרי מאמינים אנו כי תפקידנו אינו לחיות במדינות זרות אלא במדינה יהודית, עם אומר חיים ייחודי.
זה ידרוש המון כוחות נפש, אך הגיע הזמן לעלות חזרה לארץ:
להצטרף לבונים ולא ל"מתייגים";
למעמיקים ולא ל"מנדנדים".
להפסיק לבנות את "עַם הפרצופים"
ולסייע בבניית "עַם הספר" והספרים.
 
הרהורים חינוכיים:
א.       בתקופה שבה תלמידים רבים כה שקועים בעולם הפייסבוק, כיצד ראוי להתמודד איתו חינוכית? מחד גיסא, אם רק נמתח        ביקורת,האם דברינו יישמעו? מאידך גיסא, הניתן להתעלם או להתייחס באופן ניטרלי?
ב.       תלמידיך הציעו לפתוח פייסבוק כיתתי. מה הם השיקולים שלך בעד ונגד וכיצד תכריעי בסוף?
ג.        ילדייך מבקשים רשות לפתוח פייסבוק אישי בבית. מה עמדתך ומדוע?
 
 
 
 



 

 

מחבר:
הרב יונה גודמן
דוא"ל:
yyg8@zahav.net.il