אנחנו לא העונש שלכם

בעין חינוכית (20)
רקע
בגיליון 'שבת בשבתו' של פרשת לך-לך, כתב הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומ"ת ותושב אלון-שבות, מאמר חשוב על הצורך להילחם במגפת תאונות הדרכים בצורות מקוריות. דבריו מובאים בפניכן, לא רק בגלל חשיבותם, אלא (גם) בגלל תגובה חשובה של אלישיב רייכנר (חבר הגרעין בירוחם), אשר הסכים להתארח כאן ולפרסמה.  (מקומות שקיצרנו את הכתוב סומנו בעזרת [...]  י"ג)

 
 
דברי הרב רוזן
הנה מקבץ ידיעות מעיתונות של אתמול, עש"ק לסדר "את דמכם לנפשותיכם אדרוש":
"5 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים במהלך היממה שחלפה. בין צומת יודפת לצומת מורשת נפגעה הולכת רגל בעת ניסיון לחצות את הכביש ונהרגה במקום. סמוך לשעה חמש וחצי נהרג נהג רכב פרטי בתאונת דרכים שאירעה בכביש מספר 3, ליד רבדים. הרכב בו נהג סטה מנתיב נסיעתו והתנגש חזיתית באוטובוס...  לפנות בוקר מת מפצעיו נער בן 14 שנפצע אתמול בערב אנושות בתאונת דרכים בעומר. אתמול לפנות ערב נהרגה אשה בת 32 בתאונה שאירעה בצומת ירכא...".
ומנגד; "עורך דין בכיר, שייצג בין השאר את אריאל שרון בפרשת האי-היווני, נידון הבוקר ל-15 חודשי מאסר בפועל לאחר שהורשע בגרימת מותם ברשלנות של צעירה בת 23 ובנה בן ה-5 בתאונת דרכים קשה. בנוסף, רישיון הנהיגה שלו נפסל ל-10 שנים והוטל עליו קנס כספי בסך 10,000 ש"ח. עורך הדין המוערך נהג במהירות גבוהה ובלתי סבירה, ללא כל ניסיון בלימה או האטה. לנאשם היו 23 הרשעות בתחום התעבורה".
אינני יודע מה יהא דינו של "עורך דין צמרת" [...] אחת ידעתי, אדם יוצא מביתו בידיעה כי שובו בשלום מוטל בספק, אך זו לכל היותר ידיעה חיצונית מודחקת, לא הפנמה ולא תחושה! ידיעה בעלמא, שיגרה נוראית, פחות משמעותית מתנודות בערך הדולר.
ב 'מלחמת תשעה באב' ספגנו כ-150 הרוגים. בכינו אותם והוצפנו ברגשות-חיבוק כלפי משפחותיהם. אך כבישי הארץ סופגים מדי שנה יותר מפי 3 (475 הרוגים!!! ב-2005, ואלפי פצועים, רח"ל). דמי אחינו זועקים אלינו מן האדמה! אנו עוברים לסדר היום אך הקב"ה "דורש דמים אותם זכר". על הצו האלוקי אחרי המבול (ט,ה) "אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש, מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם, מיד איש אחיו אדרוש את נפש האדם", מאיר רש"י: "מיד איש אחיו – מיד שהוא אוהב לו כאח והרגו שוגג, אני אדרוש, אם לא יגְלה ויבקש על עוונו לימחל, שאף השוגג צריך כפרה. ואם אין עדים לחייבו גלות והוא אינו נכנע, הקב"ה דורש ממנו." [...]
הצעה מהפכנית
פיקוח נפש דוחה הכל! [...] אני מציע בהכרה מלאה: עונש גלות דמוי דאורייתא. זה מרתיע וזה מידתי! חמש שנות עקירת מגורים למצפה-רמון או לקריית-שמונה עדיפות עשרת מונים, מכל בחינה שהיא, על 15 חדשי מאסר לעו"ד מרמת אביב, מרמת השרון או מכפר רמה בגליל. חובת התייצבות יומיומית במשטרת עיר-המקלט תפגע בהכרח גם בפרנסה כספח הרתעתי נוסף. מערכת המשפט הנאורה תעכל חידוש כזה תחת הכותרת `שִיקוּם`, אשר מוכרת מכבר בין כתלי בית המשפט. [...]
ועצה נוספת לנו, הנהגים: וותרו! תנו זכות קדימה לזולת! לקיים מה שנאמר בפרשתנו: "אם השמאל ואימינה, ואם הימין ואשמאילה".
תגובת אלישיב רייכנר, ירוחם
אנחנו לא העונש שלכם
לפני מספר ימים פרסם בנק ישראל מחקר חדש ומדאיג על נתוני ההגירה השלילית מעיירות הפיתוח בפריפריה [...]. שמונה אחוזים מהמשפחות המתגוררות בעיירות הפיתוח בצפון ובדרום עזבו אותן במהלך שנות התשעים [...]. והנה [...] מציע הרב ישראל רוזן הצעה יצירתית לחיזוק עיירות הפיתוח [...]. הרב רוזן (מציע) להפוך את ערי הפיתוח לערי מקלט לעברייני התנועה [...].
כתושב עיירת פיתוח, עיר מקלט בפוטנציה על פי חזונו של הרב רוזן, אני מוכרח להבהיר לכבוד הרב: אנחנו לא העונש שלכם. אמנם מדינת ישראל מתייחסת במשך שנים לפריפריה שלה כמו אל חצר אחורית ומשליכה בה את הזבל הציבורי (בתי סוהר, מפעלים מזהמים ואתרי פסולת), ובכל זאת, יש גבול. למרות שלא מוניתי כדובר עיירות הפיתוח אני מרשה לעצמי להעריך שמצפה רמון, קריית שמונה וירוחם לא מעוניינות בקליטת עברייני תנועה לתקופה זמנית, גם אם מדובר בעורכי דין מבוססים מהמרכז. הדימוי של עיירות הפיתוח נפגע מספיק בעקבות ההגירה השלילית מהן במשך השנים. אין להן צורך בעוד כינויים שליליים כמו 'עיר מקלט' או עיר גלות.
בכלל לא ברור לי איך עלה על דעתו של הרב להפוך מקום מגורים של אנשים, לעונשם של אנשים אחרים. איך היה הרב רוזן מגיב לוּ אלון שבות, היישוב בו הוא מתגורר, היה הופך לסוג של עיר מקלט, מעין כלא פתוח, שהמגורים בו היו נחשבים כעונש עבור חלק מתושביו?
אזרחי ישראל צריכים להתיישב בעיירות הפיתוח מבחירה, לא כעונש על עבירות שביצעו, ולא משום מניע אחֵר – זולת אהבה אמיתית למקום.
בברכה,   אלישיב רייכנר, ירוחם
לרב ישראל שלום, אנו עומדים לפרסם ב 'בעין חינוכית' את דבריך ואת תגובתו של אלישיב רייכנר המצ"ב.
האם תרצה להגיב בקצרה?
כל טוב ותודה, יונה
תגובת הרב רוזן:     
ליונה שלום,
 בשבוע שעבר הצעתי להגלות עברייני תנועה, כעונש מרתיע ומידתי. הזכרתי כדוגמא "למצפה רמון או לקריית שמונה" וקוממתי עליי את שוחרי עיירות הפיתוח, אשר אני תומך בהן בכל פה. ברור כי כוונתי הייתה למקום מרוחק פיזית, ולא לאפיין את 'עיר המקלט'. מקובלת עליי הצעה חלופית: הגליית 100 ק"מ, כולל ורצוי ליישובי יש"ע. כמו כן, ברור כי כוונתי הייתה לעברייני תנועה שוגגים בלבד, ולא למושג הקלאסי של 'אי השדים' או 'ארץ גזירה' המיועד להרחיק טיפוסים שליליים מנגד עיניהם של  'האזרחים המהוגנים'. 
 חזק ואמץ, ישראל רוזן   
שאלות למחשבה המופנות אלינו:
 א. האם ניתן לעשות שימוש חינוכי בדף? מה יהיה נושא הדיון?
 ב. איזה לקח אישי אני יכולה או צריכה לקחת מהדברים?
 
 
 



 

 

מחבר:
אלישיב רייכנר