במעגלי העם היהודי - הנח"ל – נוער חלוצי לוחם

 

מלחמת השחרור שיבשה הסדר זה. הבנים הופרדו מהבנות ויצאו לשירות ממושך. נוסף על כך החלו להירקם תכניות לגיוס בוגרי כיתות יא–יב. אנשי תנועות הנוער חששו מאבדן תחושת השייכות החלוצית בקרב בוגרי התנועות במהלך שירותם הצבאי והם פנו לבן גוריון בבקשת עזרה. בן גוריון שאף להקים צבא חלוצי שיספוג את ערכי ההתיישבות העובדת ולכן לחץ למציאת הסדר בין משרד הביטחון לתנועות הנוער.

הסדר זה היה בנוי ממספר עקרונות: מבחינה מבצעית החיילים כפופים לצורכי הצבא ולפיקודו במסגרת גדוד היאחזויות. ההיאחזות היא נקודת יישוב המוחזקת תקופה מסוימת בידי גרעיני ההתיישבות. הראשונה שבהן נוסדה בתשי"ג – קיבוץ נח"ל עוז שמול עזה.

החיילים עסקו בהיאחזות בעבודה חקלאית ולפי הצורך גם בפעילות ביטחונית, כאשר הציפייה הייתה שלאחר מספר שנים היישוב יהיה בשל מבחינה חברתית וכלכלית להתאזרחות על ידי הגרעינים. במשך השנים הוקמו 118 יישובים, מרביתם בערבה, בגולן, בגליל וביו"ש. מבחינה משקית-כלכלית החיילים לא קיבלו משכורת, אלא כלכלה ושיכון בלבד במסגרת הקיבוץ.

מסגרת הנח"ל משכה אליה מאז ומתמיד אחוז ניכר של דתיים. בשנים הראשונות נוצרה האפשרות, במסגרת הגרעינים של תנועות בני עקיבא או עזרא, לשירות הומוגני יחסית מבחינה דתית. לאחר מכן שימש הנח"ל מסגרת להקמת ישיבות ההסדר.

בשנת 1982, תוך כדי מלחמת לבנון, הוקמה חטיבת הנח"ל הראשונה. חטיבת הנח"ל היא חטיבת חיל רגלים מובילה ואיכותית הפועלת בכל חזיתות הלחימה המרכזיות של צה"ל: גבול לבנון, יהודה ושומרון ומרחב רצועת עזה.

 

במסגרת פיקוד הנח"ל פועלות כמה יחידות:

·         דוד קורן,  הנח"ל – צבא עם ערך מוסף. ירושלים: יד יצחק בן צבי ויד טבנקין, 1997.

·         אתר הנח"ל: http://www.gal-ed.co.il/nachal/show_item.asp?levelId=45107