במעגלי העם היהודי - מכינות קדם-צבאיות

 

המטרה הייתה לעודד התנדבות ליחידות קרביות, ליחידות מובחרות ולמסלולי פיקוד וקצונה, להעניק להם הכנה נאותה וחוסן רוחני ופיזי לקראת המפגש עם חיי הצבא, לטפח מנהיגות צעירה, להעשיר את עולמם הרוחני-ציוני ולהכשיר בני נוער הנוטלים על עצמם אחריות, חדורי תחושת שליחות ונכונים לשאת במשימות ובאתגרים הלאומיים בתחומי הביטחון, החברה, החינוך ועוד.

המכינות מיועדות לבנים ולבנות בני 17–21, בוגרי מערכת החינוך הישראלית, וכן לצעירים עולים. הלומדים במכינות מתחייבים להתגייס בתום תקופת הלימודים לשירות צבאי מלא ומשמעותי. בקיץ תשס"ח חוקקה הכנסת את "חוק המכינות הקדם-צבאיות" המסדיר את מעמדן ואת תקציבן במסגרת חוקית.

המכינות הקדם-צבאיות פרושות בכל חבלי הארץ ובכל מגזרי החברה היהודית-ציונית בישראל: ממעיין ברוך והגולן בצפון עד מדרשת שדה בוקר וחצבה בדרום. בקיבוצים, בעיירות ובערים, ביישובים ובשכונות, לחוף הים, בשפלה ובבקעה, בהר ובמדבר. יש מכינות "כלליות", יש מעורבות – המשותפות לבנים ולבנות, ל"דתיים ול"חילוניים", ויש נפרדות. כולם שותפים ליעדים המרכזיים ולמסכת פעילות חינוכית-ערכית-יהודית-ציונית משותפת.

יש כעשרים ושתיים מכינות קדם-צבאיות דתיות. לומדים בהן שנה עם אופציה להארכה בחצי שנה או בשנה נוספת. לאחר מכן החניך מתחייב להתגייס לשירות צבאי של שלוש שנים. "צהלי" היא המכינה הקדם-צבאית היחידה המיועדת רק לבנות דתיות. הלימודים בה מאפשרים לבנות דתיות לפני גיוסן לצבא לגבש השקפת עולם אמונית-דתית, להתנסות באתגרים קבוצתיים, הדורשים אחריות, עצמאות ומנהיגות, ולהכיר את החברה הישראלית.

בוגרי המכינות הקדם-צבאיות זוכים להערכה הן בצה"ל הן במסגרות אזרחיות. יחד עם זה, בקרב הציבור הדתי יש המבקרים את העובדה שזמן הלימוד התורני לפני השירות הצבאי מצטמצם לשנה או לכל היותר לשנתיים, שלאחריהם שלוש שנות שירות צבאי. ניתן כמובן לשוב ללימוד תורה לאחר הצבא אולם יש הטוענים כי קטיעת ההתפתחות התורנית בשלב כה מוקדם הוא חיסרון הקשה להשלמה.