דף הבית > דפי עזר ללימוד עצמי של משניות פרק ג במסכת ראש השנה

דפי עזר ללימוד עצמי של משניות פרק ג במסכת ראש השנה

176-8
פרק שלישי במסכת ראש השנה, הוא פרק הנלמד בתוכניות שונות  של תושב"ע בבתי הספר העל יסודיים ובאולפנות ובחרנו להתמקד בו במסגרת זו.
העבודה המוגשת כאן נועדה בעיקרה לשמש ככלי עזר לתלמיד להתמודד לבדו עם המשנה. התלמיד ינסה לענות על השאלות ולעמוד על הקשיים בבית, ואלו ילובנו אח"כ בכתה. אפשרות נוספת: העבודה תיעשה בכתה בהדרכת המורה.  
ברור שאפשר להשתמש בחלק מהשאלות  כשאלות חזרה על מה שכבר נלמד. מתוך הנסיון אנו למדים, כי בעקבות עבודה זו, התלמיד מגיע לכתה מוכן יותר. הוא כבר מודע לקשיים ולשאלות איתן צריך להתמודד, והדבר חוסך זמן יקר שאיננו משופעים בו. העבודה מלמדת את התלמיד לחשוב ולהפעיל את מוחו (דבר שהולך ונעלם במחוזותינו), להבין יותר טוב את הנושא ולעתים אף ליהנות, כן ליהנות.
חשוב מאד שהתלמיד יתרגל לקרוא את המשנה כפשוטה וינסה להבינה לבד במבט ראשון, ורק אח"כ יפנה לעיין במפרשים הנמצאים לפניו. פעולה זו תקל עליו להבין טוב יותר את המשנה עצמה ואת דברי הרע"ב בשלב הבא. לא כל השאלות ברמה דומה, ועל כן על המורה המכיר את הכתה ואת התלמידים לכוונם לשאלות שהם מסוגלים לענות עליהן. עלינו לדעת שגם אם התלמיד לא הגיע לתשובה הנכונה עצם הנסיון והמאמץ מבורכים, ועלינו לעודד אותו להתמיד בהם.
העבודה כאן אינה כוללת את המשנה הראשונה של הפרק, משום שבפשטות היא אינה שייכת לנושאי הפרק  (עיין במבוא של בעל ה"תפארת ישראל" לפרק זה).
 
 
 
​
משנה  ב
 
קרא את המשנה וענה על השאלות הבאות:
 
כָּל הַשּׁוֹפָרוֹת כְּשֵׁרִין חוּץ מִשֶּׁל פָּרָה, מִפְנֵי שֶׁהוּא קֶרֶן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַהֲלֹא כָל הַשּׁוֹפָרוֹת נִקְרְאוּ קֶרֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ו) "בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל":
 
  1. מהו לדעתך נושא המשנה? נסח בקצרה !
  2. א. במה חולקים חכמים ור' יוסי?
ב. מה סובר כל אחד מהם? נסה לנמק את דעותיהם !
       3. במה לדעתך מסכימים חכמים ור' יוסי?
 
פירוש רע"ב
 
שהוא קרן - ואינו קרוי שופר דכתיב (= שכתוב) (דברים לג) "בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו". וגבי ראש השנה שופר כתיב (= כתוב) (ויקרא כה) "והעברת שופר תרועה", וגמרינן (= ולומדים אנו) ראש השנה מיובל:
 
4.לאור דברי הרע"ב, נסה לנמק את דעת חכמים הפוסלים את קרן הפרה.
5.א. עיין בספר ויקרא פרק כ"ה וציין באיזה נושא כתוב הפסוק "והעברת שופר תרועה"!
             ב. מה הקשר של פסוק זה לנושא משנתנו?
             ג. מניין יודעים שצריך לתקוע בשופר בראש השנה?
 
 
המשך פירוש הרע"ב
 
 בקרן היובל - ויובל דכרא (= הזכר, האיל) הוא, דאמר (= שאמר) רבי עקיבא כשהלכתי לגליא (= שם של מקום) היו קורין (= קוראים) לדכרא (= לזכר, לאיל) יובלא (= יובל), אלמא (= רואים ש)אפילו שופר של איל נקרא קרן. ורבנן אמרי (= אומרים), כל השופרות אקרו (= נקראו) קרן ואקרו (= ונקראו) שופר – דפרה (= של הפרה), קרן אקרי (= נקרא), שופר לא אקרי (= לא נקרא). והלכה כחכמים:
 
6. ר' יוסי מביא את הפסוק מספר יהושע כדי להוכיח משהו. מה הוא רוצה להוכיח וכיצד הוא עושה זאת?
7. כיצד דוחים חכמים את ההוכחה של ר' יוסי?
8. נסה עתה, לאור דברי הרע"ב,  לנמק את דעותיהם של חכמים ור' יוסי !
 
פסוקים השייכים למשניות הבאות 
ויקרא פרק כג  (כד)
 
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן 
תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ:
 
במדבר פרק כט (א)
 
וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם 
תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם:
 
במדבר פרק י
 
(ט) וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי  ה' אֱלֹקיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם:
(י) וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל
    זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹקיכֶם אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם:
 
 
משנה  ג
 
שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל יָעֵל, פָּשׁוּט, וּפִיו מְצֻפֶּה זָהָב, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת מִן הַצְּדָדִין. שׁוֹפָר מַאֲרִיךְ וַחֲצוֹצְרוֹת מְקַצְּרוֹת, שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בַּשּׁוֹפָר:
 
פירוש הרע"ב
(ג) של יעל פשוט - דלתפלה (=משום שלתפילה) בעינן (= צריכים) פשוטות:
 ופיו מצופה זהב - בשל מקדש קאמר:
 שופר מאריך - לאחר שחצוצרות פוסקים תקיעתם, נשמע קול השופר:
 
קרא את המשנה עם פירוש הרע"ב והשיב על השאלות הבאות (העזר גם בפסוקים הנ"ל במידת הצורך):
1. מהו לדעתך נושא המשנה? נמקי !
2. א.  הסבר את המלה "פשוט" !
    ב. מדוע באמת צריך השופר להיות פשוט?
3. "ופיו מצופה זהב"
   א. איזה צד מצופה זהב ? הצד הצר (הנמצא בפה התוקע) או הצד הרחב (שממנו יוצא הקול) ?
   ב. האם ראית פעם שופר מצופה זהב? ודאי שלא. אם כן, מדוע אומרת המשנה שפי השופר
        מצופה זהב?
4. "ושתי חצוצרו ת מן הצדדין" – מן הצדדים של מה?
5. באר במלים שלך את המשפט:" שופר מאריך וחצוצרות מקצרות" !
6. "שמצות היום בשופר" – מניין למשנה דבר זה?
7.א. האם יש גם מצוה לתקוע בחצוצרות? הוכח את דבריך!
   ב. אם יש מצוה, מדוע אנו איננו מקיימים אותה?
 
 
משנה  ד
 
בַּתַּעֲנִיּוֹת, בְּשֶׁל זְכָרִים כְּפוּפִין, וּפִיהֶן מְצֻפֶּה כֶסֶף, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת בָּאֶמְצַע. שׁוֹפָר מְקַצֵּר וַחֲצוֹצְרוֹת מַאֲרִיכוֹת, שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בַּחֲצוֹצְרוֹת:
 
פירוש הרע"ב
(ד) בשל זכרים - אילים:
 ושתי חצוצרות באמצע - שני שופרות היו להם אחד מכאן ואחד מכאן, וחצוצרות באמצע:
 שמצות היום בחצוצרות - דסתם ( = שסתם) תענית על צרת צבור, וכתיב ( = וכתוב)  (במדבר י) "על הצר הצורר אתכם והריעותם בחצוצרות". ודוקא במקדש עושין כן, אבל בגבולים (= בשאר חלקי המדינה) בזמן שיש שופר אין חצוצרות ובזמן שיש חצוצרות אין שופר, דכתיב ( = שכתוב) (תהלים צח) "בחצוצרות וקל שופר הריעו לפני המלך ה'" אִין (= כן) , שלא לפני המלך ה' לא:
 
קרא את המשנה עם פירוש הרע"ב והשב על השאלות הבאות (העזר גם בפסוקים הנ"ל במידת הצורך):
1. מהו לדעתך נושא המשנה? נמקי!
2. א. "תעניות" -  מהן?
    ב. תן שתי דוגמאות של תעניות שאתה מכיר!
    ג. קרא את הרע"ב בד"ה שמצות עד המלים "והרעותם בחצוצרות" -  האם הוא מסכים עם           
        הדוגמאות שנתת לעיל? נמק את דבריך!
3. א. "זכרים " – מהם?
    ב. לזכר יש שם נוסף – מהו? היכן למדת שם זה?
4.א. "ושתי חצוצרות באמצע" – באמצע של מה?
    ב. כמה שופרות וכמה חצוצרות יש בתעניות? הוכח את דבריך!
5. "שמצות היום בחצוצרות" – מנין למשנה דבר זה?
6. האם יש גם מצוה לתקוע בשופר? הוכח את דבריך (קרא את הרע"ב בד"ה שמצות מהמלה 
   "ודוקא" עד הסוף)
 
 
7. השלים את הטבלה הבאה:
 
 
בעל החיים
צורה
ציפוי הפה
מס' שופרות
מס' חצוצרות
מאריך
מקצר
ר"ה
 
 
 
 
 
 
 
תעניות
 
 
 
 
 
 
 
 
8. עתה, כשהמשניות ברורות לך, נסה לכתוב מהו הנושא בכל משנה !
 
 
 
משנה ה
 
קרא את המשנה כפשוטה (ללא הפירוש)!
 שָׁוֶה הַיּוֹבֵל לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לַתְּקִיעָה וְלַבְּרָכוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה תּוֹקְעִין בְּשֶׁל זְכָרִים, וּבַיּוֹבֵל בְּשֶׁל יְעֵלִים:
 
1. מהו לדעתך נושא המשנה?
 
2. באר את המלים "יובל" ו"זכרים"!
 
קרא את פירוש הרע"ב:
 
שוה היובל לראש השנה לתקיעה - בפשוטים. ואע"ג דתקיעה ביובל לא לתפילה ולא לזכרון אלא לסימן שילוח עבדים וחזרת שדות לבעליהן, אפילו הכי (=בכל זאת) כעין (= כמו) ראש השנה בעי (= צריך) , דגמרינן (- שלומדים אנו)  בגזירה שוה משביעי שביעי, שיהו כל תקיעות שבחודש השביעי שוות זו כזו. פירוש אחר, לתקיעה, למנין תקיעות.
 ולברכות, למנין הברכות. דבעי למימר (= שצריך לומר) מלכיות זכרונות ושופרות ביום הכפורים של יובל כמו בראש השנה:
 ר' יהודה אומר כו' - ואין הלכה כר' יהודה ולא כתנא קמא. אלא הלכה בין ראש השנה בין יום הכפורים של יובל שניהם בשל זכרים כפופים:
 
3. עתה, לאחר קריאת הרע"ב האם יש לך תשובה לשאלה מס'  2 ? מהי?
 
4. קרא שוב את הרע"ב  בד"ה שוה היובל.
    א. מה הפירוש "בפשוטים" ?
    ב. "מניין התקיעות" – מהו ?
    ג. כיצד מבאר הרע"ב את המלה "לתקיעה"  שבמשנה?
    ד. קרא שוב ברע"ב את הקטע: "ואע"ג דתקיעה – זו כזו". לרע"ב יש קושיה. מהי הקושיה ומה 
       תשובתו עליה? 
 
5. קרא את הרע"ב בד"ה ולברכות.
    א. כיצד מבאר הרע"ב את המלה "ברכות" ?
    ב. "מניין הברכות" – מהו?
 
 
 
 
 
 
 
6. השלים את הטבלה הבאה:
 
 
 
ראש השנה
יובל
 
לתקיעה   1.סוג השופר וצורתו
                
                2. מספר התקיעות
 
 
 
לברכות
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
7.      קרא גם את הרע"ב בד"ה ר' יהודה והשלים את הטבלה הבאה:
 
 
 
ראש השנה
יובל
תנא קמא
 
 
 
ר' יהודה
 
 
 
הלכה
 
 
 
 
 
 
 
משנה ו
 
שׁוֹפָר שֶׁנִּסְדַּק וְדִבְּקוֹ, פָּסוּל. דִּבֵּק שִׁבְרֵי שׁוֹפָרוֹת, פָּסוּל. נִקַּב וּסְתָמוֹ, אִם מְעַכֵּב אֶת הַתְּקִיעָה, פָּסוּל. וְאִם לָאו, כָּשֵׁר:
 
1. מהו לדעתך נושא המשנה?
 
2. א. כמה דוגמאות יש במשנה?
    ב. כתוב בשפתך מה קרה בכל דוגמה!
 
פירוש הרע"ב
 
שופר שנסדק ודבקו - בדבק:
 פסול - דהוי ליה (= והרי הוא) כשני שופרות - והני מילי (= במה דברים אמורים), נסדק לארכו. אבל נסדק לרחבו, אם נשתייר ממקום הנחת פה עד מקום הסדק כדי שיעור תקיעה, כשר. ואם לאו, פסול. וכמה שיעור תקיעה, כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן:
 ניקב וסתמו - דוקא שסתמו במינו ונשתייר רובו שלם ולא עכבו הנקבים שנסתמו את התקיעה, כשר. ואם חסר אחד מן התנאים הללו, פסול:
 
3. מהי סיבת הפסול בשופר שנסדק?
 
4. מתי סדק רוחב כשר לדעת הרע"ב?
 
5. הסבר את המלים "שיעור תקיעה"!
 
6. א. שופר שניקב – מהם התנאים שצריכים להתקיים כדי שיהיה כשר? כתוב את התנאים
         בשפתך!
 
    ב. האם דברי הרע"ב תואמים את הנאמר במשנה? אם לא, במה הם שונים?
 
 
 
משנה ז
 
הַתּוֹקֵעַ לְתוֹךְ הַבּוֹר אוֹ לְתוֹךְ הַדּוּת אוֹ לְתוֹךְ הַפִּטָּס, אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע, יָצָא. וְאִם קוֹל הֲבָרָה שָׁמַע, לֹא יָצָא. וְכֵן מִי שֶׁהָיָה עוֹבֵר אֲחוֹרֵי בֵית הַכְּנֶסֶת, אוֹ שֶׁהָיָה בֵיתוֹ סָמוּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְשָׁמַע קוֹל שׁוֹפָר אוֹ קוֹל מְגִלָּה, אִם כִּוֵּן לִבּוֹ, יָצָא. וְאִם לָאו, לֹא יָצָא. אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה שָׁמַע וְזֶה שָׁמַע, זֶה כִּוֵּן לִבּוֹ וְזֶה לֹא כִוֵּן לִבּוֹ:
 
1. קרא את המשנה (ללא הפירוש) ונסה לקבוע כמה נושאים יש במשנה. ציין באיזו מילה מתחיל 
    ובאיזו מילה מסתיים כל נושא.
 
פירוש הרע"ב
 
בור - חפירה בקרקע:
 דות - מקום מוקף מחיצות על הארץ:
 פיטס - כלי גדול של חרס:
 אם קול שופר שמע - העומד חוץ לבור. ושמע קול תקיעת התוקע בבור. דאילו אותן שבבור לעולם יצאו, שהן שומעין קול שופר לעולם:
 אם כוון לבו לצאת יצא - ואע"פ שלא נתכוין התוקע להוציאו, הכא מיירי (= כאן מדובר) בחזן הכנסת שתוקע שהוא מתכוין להוציא כל השומעים קול תקיעתו, הלכך אע"ג דלא נתכוין להוציא זה העובר אחורי בית הכנסת ולא ידע ליה (= ואינו מכירו), יצא. אבל התוקע להוציא יחיד ידי חובתו, בעינן (= צריך)  שיתכוין שומע ומשמיע:
 
2. עיין ברע"ב בד"ה בור, דות ופיטס!
    א. מה ההבדל בין בור ודות?
    ב. מה המשותף לבור, דות ופיטס?
 
3. עיין ברע"ב ד"ה אם קול שופר שמע!
    א. לאור דבריו הסבר את דברי המשנה  " אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע" –מי שמע?
    ב. כיצד יתכן שהשומע מהתוקע לתוך הדות יצא? ציין שתי אפשרויות!
 
4. עיין ברע"ב ד"ה אם כוון לבו לצאת יצא !
    א. מה החידוש בקטע זה?
    ב. מה ההבדל בין "חזן הכנסת" ובין "התוקע להוציא יחיד"?
 
5. במשנה נאמר: " מִי שֶׁהָיָה עוֹבֵר אֲחוֹרֵי בֵית הַכְּנֶסֶת... וְשָׁמַע... אוֹ קוֹל מְגִלָּה"
    לאיזו מגילה מתכוונת המשנה? נמקי !
 
6. כתב התוס' יו"ט:
   "וכן מי שהיה עובר כו' - השוה אותם מזה הצד שבשניהם המשמיע והשומע אינן במקום אחד"  
   מה הקושי שלו וכיצד הוא מיישבו? (שים לב לאיזו מילה במשנה הוא מתייחס!)
 
משנה ח
 
וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וגו', (שמות יז) וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה. אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְגַּבְּרִים. וְאִם לָאו, הָיוּ נוֹפְלִין. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר, (במדבר כא) עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס, וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי. וְכִי נָחָשׁ מֵמִית, אוֹ נָחָשׁ מְחַיֶּה. אֶלָּא, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הָיוּ מִתְרַפְּאִים, וְאִם לָאו, הָיוּ נִמּוֹקִים. חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן, אֵין מוֹצִיאִין אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁאֵינוֹ מְחֻיָּב בַּדָּבָר, אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן:
 
1. עיין בתורה  (במקורות המצויינים במשנה). כתוב בקצרה לאיזה ארועים מתייחסת המשנה.
2. א. משנה זו עוסקת בשני נושאים  - מהם?
    ב. מה לדעתך הקשר של הנושא הראשון למסכת ראש השנה העוסקת בדיני ר"ה?
 
פירוש הרע"ב
והיה כאשר ירים משה ידו וכו'. משום דאיירי ( = שמדובר) לעיל בכוונת הלב, תנא ( = שנה התנא של משנתנו) נמי ( =גם) להך ( = לזו, למשנה הזו) דאית בה ( = שיש בה) בשעה שמכוונים לבן לאביהם שבשמים הם מתגברים:
 
3. מה הקושי של הרע"ב וכיצד הוא מיישבו?
4. "חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן, אֵין מוֹצִיאִין אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן".
    א. על איזו חובה מדובר כאן? נמק!
    ב. מדוע לדעתך, אין החרש השוטה והקטן  מוציאין את הרבים ידי חובתן?
 
 
 
 



 

 

קבצים להורדה:
דפי עזר ללימוד עצמי
מחבר:
זיכל, מאיר הרב