החופש הגדול – אמצעי או מטרה?

"אמא משעמם לי!"

"קח את חוברת החופש שהמורה ביקשה שתעשה, ותעבוד".

"אבל אמא, זה חופש, וכולם נוסעים לטיולים, אין לי כח ללמוד!"

כולנו מכירים את המתח הזה בחופש הגדול בין הרצון לחופש ולהחלפת כוחות, לבין השאיפה לניצול זמן מיטבי גם בחופש. איך מגשרים על הפער?

משיח עם הורים, עולה כי במהלך הימים הראשונים של החופש מצליחים לשמור על מתח לימודי מסוים, אך מתח זה יורד מהר מאוד. בימים האחרונים של החופש נזכרים ההורים שלא הצליחו לעמוד במטרות הלימודיות וחומרי הלמידה נזנחו. גם הילד שפותח את חוברת התרגול בחשבון בסוף החופשה, ימים ספורים לפני שצריך להגיש אותה למורה, ונזכר שעשה רק את העמוד הראשון, מתמלא בתחושת החמצה.

תחושת החמצה מתלווה גם לתוכניות נוספות שלנו ושל ילדינו המתוכננות לחופשה ולא יוצאות אל הפועל: טיול משפחתי, תיקונים שונים בבית, לימוד נגינה, כל אותן תוכניות שמצטמצמות למינימום ההכרחי, ומשימות רבות נדחות לחופש הגדול הבא (אם בכלל..).

אז מה ניתן לעשות כדי לנצל את חלון הזמן של החופש הגדול באופן מיטבי?

בשורות הבאות אציע לשנות את המיקוד בחופש, מהספק חומר לימודי או פעילויות שונות, לחוויות ותרגול הצבת מטרות ועמידה בהן.

ראשית, כדאי ליצור יחד עם הילדים לוח חופש ולסמן עליו תאריכים מיוחדים לדברים שנקבעו מראש כטיול משפחתי, שמחות, אירועים קהילתיים ועוד. לאחר מכן, ניצור שיח עם הילד ובו נתכנן את המטרות המתאימות לו לקראת תקופה זו. כדאי שהילד יהיה כמה שיותר שותף בבחירת המטרות. יש ילדים שנצטרך להניע אותם בבחירת המטרות, יש ילדים שיודעים היטב במה הם צריכים להתקדם אך יתקשו לומר זאת, ויש ילדים שיפתיעו אותנו ויציעו מטרות שחשובות להם ואנו כלל לא ידענו. אנו צריכים שיתוף פעולה של הילד בעשייה, לכן הוא צריך לבחור במטרות וכדאי לנו, ההורים, להניח למטרות שאנחנו חושבים שכדאי לו להתקדם בהן, ולשמוע מה הילד רוצה. בהמשך נוכל להציע לו רעיונות וגם לכוון אותו למטרות מסוימות.

מטרה יכולה להיות לימודית, חברתית, קשורה לתחום עניין כלשהו של הילד כמוזיקה, לימוד תורה, אמנות, נגרות, גינון, ספורט או כל דבר אחר, כמו דיאטה או אכילת אוכל בריא. חשוב לבחור מטרה או שתיים ברורות וממוקדות, המותאמות ליכולותיו של הילד והגיוניות לפרק הזמן שיש לנו. אתגר גדול מדי יתיש את הילד ונפספס את כל העניין.

כדי לתת מוטיבציה לילד, מלבד המטרה הגדולה, עלינו ליצור "נקודות עגינה" כלומר, תחנות בדרך  לתגמול ועידוד. נקודות העגינה יכולות להיות תחנות זמן, כמו בסוף כל שבוע, או תחנות הספק, למשל, בסיום פרק בחוברת עבודה.

מומלץ לחשוב יחד עם הילד על תגמולים שונים שיתנו לו כח לעמוד במשימה. תמיד כדאי לשמוע קודם את רעיונותיו של הילד לפני שאנחנו מציעים את שלנו (אם בכלל). תגמול יכול להיות משותף כזמן איכות עם אחד ההורים המנוצל לטיול קצר, משחק, אפיה ועוד, או של הילד לבד, כעבודת יצירה או זמן מחשב ועוד. התגמול לא מחייב הוצאה כספית! שמעו מה רצונו הילד והיו יצירתיים.

העיקר: מטרתנו היא שהילד יחווה את יכולתו להציב לעצמו מטרה ולעמוד בה. הדגש צריך להיות לא על חוברת הקיץ בחשבון או האנסין באנגלית שקרא, אלא על תחושת המסוגלות של הילד. הילד הוכיח לעצמו: החלטתי – התאמצתי – הצלחתי. בעוד אנחנו ההורים, רק עמדנו שם להנעה והכוונה, הילד יצא מהחופש הגדול עם תחושת סיפוק וחווית הצלחה. אם ייקח את תחושת המסוגלות הזו לתוך שנת הלימודים הבאה, כבר יהיו לו יותר כלים לעמוד מול אתגרים נוספים. חופשה נעימה!