הנני שלחני-אומנה

​ריאיון עם תמי מוזס שמשפחתה קלטה תינוק בן ארבעה חדשים עם צרכים מיוחדים:
 1. מה גרם למשפחה לרצות להיות משפחה אומנת? 
     הרצון לתרום לחברה. הרצון להרגיש שאנו תורמים לעולם.

 2. מהו הייחוד להיות משפחה אומנת לילד עם צרכים מיוחדים? 
    הבחירה בילד עם צרכים מיוחדים הייתה רגשית. פשוט התאים לנו יותר. ההחלטה הייתה תוצאה של מחשבה שהייתה קיימת אצלנו שנים.

 3. כיצד הילדים בבית מקבלים ילד אומנה? 
    שוחחנו עם כל ילד בנפרד (כדי לקבל מכל אחד את הרגשתו האישית, ללא ההשפעה של אחיו), וקיבלנו את הסכמתו. כל אחד מן הילדים ראה את התינוק לפני שהביע את הסכמתו הסופית 

 4. האם מקבלים סיוע פסיכולוגי/טיפולי מן המדינה? 
    פרויקט האומנה מתבצע דרך עמותות המוכרות על ידי משרד הרווחה. העמותות מקיימות מעקב שוטף אחרי המשפחות האומנות, ומספקות ליווי ותמיכה של עובדים סוציאליים.   

 5. האם מקבלים סיוע כלכלי מן המדינה? 
     על הוצאות מיוחדות נוסף על תשלום חודשי לצורך כיסוי ההוצאות השוטפות הכרוכות בגידול הילד.

 6. כיצד מתייחסת הסביבה לילד האומנה? 
    אחרי ההלם הראשוני המשפחה המורחבת מתייחסת לילד כחלק אינטגרלי מן המשפחה. הקהילה ביישוב מקבלת את הילד באהבה. הגברים בבית הכנסת ניגשים ללחוץ לו את היד ולומר שבת שלום, ואם הוא נעדר מן התפילה, מבררים מה קרה...     ביישובים קהילתיים קל יותר לקלוט ילדי אומנה בגלל החיבוק של הקהילה. באלקנה יש כבר שש משפחות אומנות. המון ילדים מחכים למשפחות אומנות, ויש מעט מדי משפחות שלוקחות על עצמן להיות משפחה אומנת. ילד שלא מוצא משפחה נמצא במוסד של משרד הרווחה ומפסיד את החום ואת האהבה של בית ומשפחה.

תמי מסכמת את השיחה במשפט הבא: "הפרויקט הוא לא קל, אך אתה מקבל הרבה יותר ממה שאתה נותן".
למידע נוסף:
http://www.matavomna.org.il/
http://www.summit.org.il/page.php?actions=show&id=4&top_cat=3