הנני שלחני- אריה קרול

דפי מאורות (5771-12)
אריה קרול זכה בפרס ישראל על "תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה"
אריה קרול תרפ"ד–תשס"ח (1923–2008)
 
 
אריה נולד ברוסיה ובגיל שתים עשרה עלה ארצה עם אמו, אשר קיבלה היתר מהרוסים לנסוע לארץ רק עם בנה הצעיר. ילדיה הגדולים נשארו זמנית מאחור ונאסר עליהם לצאת את המדינה. אחיו הגדול נספה בקרב לנינגרד ושתי אחיותיו השתלבו בחברה הרוסית והקשר אתן כמעט שנותק במשך כעשרים שנה.
הוא היה ציוני-דתי בהכרה ובמעשה: היה פעיל בהגנה, קומונר של בני עקיבא בסניף ירושלים וממייסדי הגרעין התורני שהקים את ישיבת כפר הרוא"ה. כפעיל בני עקיבא הוא הוביל את העליות לביריה בעת המאבק עם הבריטים. במפגש בין בן-גוריון ובכירי תנועות הנוער בתקופת המחתרות קרא להם בן-גוריון לסייע בהסגרת חברי אצ"ל ולח"י. קרול הצעיר חלק עליו פומבית בחריפות. לאחר המפגש קרא לו בן-גוריון ואמר שהוא התרשם מאישיותו וכי דלתו פתוחה בפניו תמיד. קרול היה ממקימי הקיבוץ הדתי סעד וממנהיגי ההתיישבות היהודית בנגב בשנות החמישים.
בשנת 1965 נסע עם משלחת תיירים לרוסיה כדי לפגוש את אחיותיו. לתדהמתו, בעת ביקורו באו אליו אנשים שונים בסתר והעידו על יהדותם. נסיעה זו שינתה את חייו ואת פני יהדות רוסיה. הוא חזר ארצה, הלך לבן-גוריון ואמר לו כי מתחת למעטפת הקומוניזם יש יהדות ברוסיה וכי חובת המדינה לטפחה. בן-גוריון אמר לו שהוא חולם באספמיא, אך כעבור כמה שבועות הטיל עליו את המשימה. במשך עשרים שנה ריכז קרול את פועלה החשאי של מדינת ישראל מאחורי מסך הברזל: שלח מאות שליחים חשאיים בדרכים לא דרכים, ובעזרתם טיפח מערכת חשאית של מאות תאי מחתרת שלמדו בהם עברית וטיפחו את הזהות היהודית.
אריה נעדר מביתו כמאה ועשרים יום בשנה, הוביל מגוון פעילויות חשאיות, כנציג ציוני-דתי כמעט יחיד באותה תקופה בקהיליית המודיעין. לאחר פתיחת שערי ברית המועצות מונה למזכ"ל הקיבוץ הדתי והמשיך לעשות רבות לקליטת יהודי רוסיה בארץ. בשנת 2000 זכה בפרס ישראל על "תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה". הוא נפטר בתשס"ח ולהלווייתו הגיעו דתיים וחילוניים, חקלאים ואנשי עסקים, ראשי המדינה ועולים. הרב דרוקמן הספידו בבכי קורע לב וציין את תרומתו הייחודית למען עם ישראל וחזרתו לארצו.
ובנימה אישית: אריה היה ציוני-דתי גאה, כולו אש וכריזמה, תעוזה ועשייה סביב השעון במשך עשרות שנים מתוך מוּדעות לגודל הדור והשעה. יזמה רדפה יזמה וכולו חשיבה ומסירות למען עם ישראל וארצו. מסכת חייו הם סיפור מופת של מי שאומר "הנני".
מקורות:
א.  אתר פרס ישראל:
ב. ריאיון טלפוני עם בתו, מיכל אחיטוב, יום חמישי ד' בכסלו תשע"א.
 


 
 
 

 

 

 

מחבר:
הרב יונה גודמן