הנני שלחני- בית הערבה

​כאשר החלה הפעלתו של מפעל האשלג בים המלח (1934) עלתה שאלת העבודה העברית במפעל. תנועת הקיבוץ המאוחד לקחה על עצמה את האתגר ושלחה קבוצה בת למעלה ממאה חברים כקבוצה קבלנית למפעל. שעות העבודה היו קשות, אולם קשה מכך הייתה הבדידות שבמקום הנידח, הרחק מכל מרכז עברי, והניתוק הממושך מהמשפחות שנשארו בצפון. 
יום אחד הבחין אחד ממהנדסי המפעל כי במקום שבו דלפו מים מתוקים מהצינור שהוביל מי שתייה למפעל החלו לגדול צמחים. בעקבות כך, החל אחד מחברי הקבוצה בשטיפת האדמה מצפון למפעל וזרע אספסת וירקות. כנגד כל הסיכויים החלקה הקטנה הוריקה. ניסיון זה הוביל להקמת הקיבוץ "בית הערבה" בסוף קיץ 1939. מרבית החברים עבדו במפעל האשלג  ובמשך מספר שנים הוגדר הקיבוץ כשכונה לאספקת תוצרת חקלאית למפעל. את הילדים הראשונים היה צורך לשלוח בחודשי הקיץ החמים לירושלים. לאט לאט נשטפו חלקות וירושלים זכתה לקבל עגבניות טריות באמצע החורף המושלג. לצורך שטיפת החלקות נדרשו 4,000 מ"ק מים לדונם (כמות שמספיקה היום לעשרים משפחות לחודש), מים שהובאו בצינורות מהירדן. החלקות המוצפות שימשו גם כברכות דגים. 
בשנת 1947 דווח: 
יש במקום 206 נפש: 120 חברים, 46 ילדים, 40 אנשי פלמ"ח 250 דונם אדמה מעובדת ושטופה... ו-500 דונם בריכות דגים, גן ירק, משתלת ורדים, בננות, תמרים, עגבניות, רפת, לול, מסגרייה, נגרייה, ייצור רעפים ובלוקים...
בתחילת מלחמת העצמאות נעשו ניסיונות להסדיר את מעמדה של בית הערבה תחת חסות הירדנים, אולם לבסוף, במהלך השנוי במחלוקת עד היום, התקבלה הפקודה לפנות את בית הערבה. מפוני בית הערבה הקימו את הקיבוצים כברי וגשר הזיו. 
בשנת 1980 הוקמה בית הערבה מחדש בצפון ים המלח. היישוב כולל קיבוץ ושכונה קהילתית ומונה כמאה נפשות. 
לעיון נוסף: 
• צביקה דרור, שותפות במעשה הבריאה, בני ברק, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1994.
• מרדכי נאור (עורך), ים המלח ומדבר יהודה 1900–1967: מקורות סיכומים פרשיות נרחבות וחומר עזר, ירושלים, יד בן צבי 1990.
• אתר בית הערבה: www.beithaarava.co.il