הנני שלחני - הנרייטה סאלד

הנרייטה סאלד  
תרכ"א–תש"ה (1860–1945)
אם "עליית הנוער"
 
נולדה בבולטימור שבארה"ב. כבר כנערה פעלה בקרב המהגרים היהודיים באמריקה, בייחוד בתחום החינוך והטיפול בילדים. מאוחר יותר ייסדה בית ספר שסייע לילדי המהגרים ממזרח אירופה להשתלב בחברה האמריקאית. היא הייתה פעילה בתנועה הציונית.


​בעקבות ביקוריה בארץ ישראל בשנים 1909 ו-1912 שבהם ראתה מקרוב את העוני ואת המחלות ששררו בארץ ישראל, יזמה את הקמת ארגון "הדסה" במטרה להביא לארץ שירותי רפואה ורווחה. בשנת 1920, בהיותה בת שישים עלתה לארץ ישראל.
בשנת 1931 נבחרה להנהלת הוועד הלאומי לכנסת ישראל, ייסדה וארגנה את המחלקה לעבודה סוציאלית ועמדה בראשה. בעקבות הקשיים המצטברים של נוער יהודי גרמניה כתוצאה מהאנטישמיות שעלתה וגאתה ערב עליית הנאצים לשלטון הגתה רֶחָה פראייר את רעיון "עליית הנוער". בשנת 1933 התמנתה הנרייטה סאלד לעמוד בראש מפעל זה ושימשה בתפקיד עד יום מותה. מתוקף תפקידה זה הייתה אחראית על עלייתם, קליטתם והכוונתם למסגרות שונות של ילדים יהודים שהוצאו מאירופה. היא התמסרה לתפקיד בכל כוחותיה ואף זכתה לכינוי "אם עליית הנוער". על כן נקבע יום הולדתה שחל בל' בשבט כ"יום האם".
להלן קטע מנאומה של הנרייטה סאלד ביום הולדתה השמונים. דבריה מבטאים את עשייתה ואת דעותיה בעניין פעילותם של נשים וגברים בכלל ובעם היהודי בפרט:
"כלפנים, כן היום, אנשים נדיבים ונשים נדיבות עוסקים במעשים טובים; כלפנים, כן היום, אנשים משכילים ונשים משכילות הוגים מחשבות גדולות; כלפנים, כן היום, אנשים פעילים ונשים פעילות עובדים ויוצרים; גם היום כמלפנים אנו, בני העם היהודי, מטפחים את הרוח ואת השאיפות שהיו לנו יסודות חיים מאז היינו לעם [...] לחיות חיים, שיש בהם רוחב לב ודעת ופעילות להתחייב כיהודים, צעירים וזקנים יחדיו, לטפח את האידיאלים שלנו ולחתור להגשמתם".
הנרייטה סאלד הייתה חלוצה בכל דרכיה ומעשיה. בא' באדר תש"ה נפטרה בבית החולים "הדסה" שעל הר הצופים.
לעיון נוסף:
• אריה, ליפשיץ, "הנרייטה סאלד – כדמות מופת למהפכה אישית (עם יובל שנים לקיום התנועה לעליית הנוער)"?, האומה , כ"א (72): 233–236, 1983.
• אסתר, זיו ענבר לעולם תהיה עצמך: סיפורה של הנרייטה סאלד, ירושלים: יד יצחק בן צבי, עם עובד, 1996.
•  http://cms.education.gov.il/educationcms/units/staj/thanimlimudim/mikzoo...