הנני שלחני - חסידי אומות העולם

דפי מאורות (5771-30)

"אם יש טעם להבין מדוע ניצלתי דווקא אני, מתוך אלפי בני אדם אחרים – אני סבור שבראש ובראשונה בזכות לורנצו היה הדבר. ולאו דווקא בגלל עזרתו החומרית. הרבה יותר משום שביחסו אלי ובמעשיו, בהתנהגותו הפשוטה ובטוב לבו הזכיר לי מדי יום שעדיין קיים עולם אנושי וצודק מעברה השני של גדר התיל [...] שלא הכל מושחת ואכזרי [...] אמנם כל אלה מעורפלים ברגע זה, רחוקים ולא מובנים, אבל כדאי להתאמץ לשרוד כדי לשוב לחיקם". כך מתאר הסופר האיטלקי פרימו לוי את מצילו, לורנצו פרונה, חסיד אומות העולם.

 
 
 
חסידי אומות העולם מושג שבמקורו מציין נכרי המקיים שבע מצוות בני נח מתוך הכרת הבורא, משמש כיום למי שזכו לתואר רשמי המוענק על ידי יד ושם בשם מדינת ישראל והעם היהודי ללא-יהודים אשר סיכנו את נפשם להצלת יהודים בשואה. התואר מוענק מאז 1963 על ידי ועדה מיוחדת בראשות שופט בית המשפט העליון, המחליטה על הענקת התואר על פי מערכת של קריטריונים וכללים מוגדרים.
 
יחסם של רוב הלא-יהודים המקומיים לרדיפות היהודים בתקופת השואה התאפיין באדישות או בעוינות. מיעוט של אנשים אזר אומץ יוצא דופן והסתכן בהסתרה ובמילוט של יהודים על כל הכרוך בכך. הצלת יהודים לא הייתה בלתי אפשרית, אך מחירה, שהיה שונה ממקום למקום, עלול היה להיות גבוה מאוד וההחלטה לשלמו אינה מובנת מאליה ודרשה תעצומות נפש גדולות. על איסור הצלת יהודים בימי מבצע ההשמדה הודיעו הגרמנים ושותפיהם לאוכלוסייה בהודעות בכתב או בעל פה. במקומות שונים הגרמנים הוציאו להורג לא רק את מי שהסתירו יהודים, אלא גם את בני משפחותיהם, ובמקומות אחרים מסתירים שנתפסו נשלחו למחנות ריכוז. הסתרת יהודים, בכללם ילדים רבים, הביאה עמה לא רק סיכון כי אם גם צורך יום-יומי לקיים אורח חיים מחתרתי, פעמים רבות בניגוד לנורמות המקובלות של החברה שבה חיו, ובשל כך לחיות תחת פחד ואימה מפני הלשנה והסגרה.
עד סוף 2010 יד ושם הכיר ב-23,788 חסידי אומות עולם מ-45 מדינות. מדובר בקבוצה מגוונת שיש בה נוצרים, מוסלמים, ואנשים חילוניים; גברים ונשים מכל הגילאים; מכל השכבות החברתיות – משכילים ואיכרים חסרי השכלה, אנשי ציבור לצד אנשים משולי החברה, עירוניים ואיכרים, מכל קצות אירופה, מכל המקצועות, ומגוונים פוליטיים רבים; מרצים באוניברסיטאות, מורים, רופאים, אנשי כמורה, נזירות, דיפלומטים, פועלים קשי-יום, משרתים, לוחמי מחתרת, אנשי משטרה, איכרים, דייגים, מנהל גן חיות, בעל קרקס ורבים אחרים. הם היו אנשים רגילים, והאנושיות המובנת מאליה שלהם ראויה לשמש דוגמה לנו ולאחרים.
לעיון נוסף:
·         נסים גבריאל, משה בייסקי וחסידי אומות העולם, שוקן, תשס"ז.
·         אתר יד ושםhttp://www1.yadvashem.org/yv/he/righteous/righteous.asp

 

 
 
 

 

 

 

מחבר:
מכמן, ברוריה