סטף ורטהיימר נולד בגרמניה בשנת 1926. בשנת 1937 עלה עם משפחתו לארץ ישראל, וב-1943 התגייס לצבא הבריטי. ב-1945 התגייס לפלמ"ח, ובמלחמת השחרור שימש קצין טכני בחטיבת יפתח. בצריף בחצר ביתו הקים את מפעל "ישקר", כיום אחת החברות המובילות בעולם לייצור כלי חיתוך ממתכת קשה המיועדים לייצור מוצרי מתכת מתקדמים, המעסיקה אלפי עובדים בארץ ובעולם.
בשנת 1964 היה שותף בהקמתו של בית הספר התעשייתי "צור" בנהריה, שסיפק הכשרה מקצועית לבני נוער שנפלטו ממערכת החינוך. בשנים 1974–1975 כיהן במועצת עיריית נהריה כראש מחלקת החינוך. כמו כן כיהן בשנים 1976–1986 כחבר ויו"ר הוועד המנהל של בית הספר "בסמת" שליד הטכניון. היה חבר כנסת בכנסת התשיעית מטעם "שינוי". ב-1982 יזם את הקמת גוש תפן ואזור התעשייה "תפן" בגליל המערבי, ובמרכזו כפר ורדים. באזור התעשייה הוקם גן תעשיה שגדל והתפתח והיום קיימים בו מפעלים רבים. על סמך מודל זה המשיך ורטהיימר בהקמת גני תעשייה בתל חי ב-1990 ובעומר ב-1995. סטף ורטהיימר ראה בחזונו מדינת ישראל עצמאית מבחינה כלכלית. הוא האמין שכדי להגיע לכך יש לפתח את התעשייה ואת הייצור. מסיבה זו הקים את גני התעשייה, והקים אף בית ספר מקצועי. בריאיון עמו אמר: "פתחתי בית ספר מקצועי. לא טכנולוגי, לא מדעי – מקצועי! המלה 'מקצוע' מכובדת מאין כמוה בעיניי. לא יותר ממאה תלמידים לומדים בבית הספר, הילדים נפלטו מכל מוסדות החינוך שבהם למדו בעבר. משרד החינוך אמר להם: אצלנו עושים תעודות בגרות, מסיבות שונות אתם לא מסוגלים להשיגן, לכן מבחינתנו אתם לא קיימים. בית הספר שלי מיועד לילדים שיש להם ברק בעיניים כאשר הם מייצרים משהו מוצלח במו ידיהם [...] מי שיכולים ורוצים – יוציאו תעודות בגרות [...] אני רואה את ההתקדמות המדהימה של הילדים. אני יודע שהם יוכלו להיות בעלי מקצוע נהדרים [...] כל אחד מהם יוכל לעשות מה שירצה כשיגדל. אני נותן להם אופציה של קיום בכבוד, אופק שיוכלו להביט אליו". בשנת תשנ"א זכה סטף ורטהיימר בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה וביום העצמאות ה-58 של מדינת ישראל נבחר להדליק את אחת משתים עשרה המשׂואות בהר הרצל, עבור תרומתו לפיתוח יוזמות בגליל. לעיון נוסף: בן-נר, יצחק, להפוך את ישראל למדינה חופשית, 100 אנשי מופת וגבורה/ בעריכת מיכאל בר-זוהר, תל-אביב תשס"ז, עמ' 200–201. אתר מט"ח: http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=21171&rel=1t,r