הנני שלחני - קרל נטר

​הוא הבין כי רבים מאלו המתפרנסים מתרומות ה"חלוקה" מאסו בחיי הבטלה והיו מעוניינים לפתח את עבודת האדמה בארץ. כמו כן עמד נטר על  אי-השוויון בחלוקת התרומות המגיעות לארץ. נטר האמין שעל ידי חקלאות מקצועית ניתן יהיה לשפר את מצבם של היהודים בארץ ישראל ולעודד עלייה לארץ.
נטר הגיש דו"ח מפורט על מצב יהודי ארץ ישראל לאספה הכללית של כי"ח. בדו"ח זה העלה את הרעיון להכשיר את יהודי הארץ לעבודה חקלאית, וציין הצעות לשיפור בענייני חינוך והמלצה לפתוח את החינוך החקלאי גם לבנות. בין היתר כתב נטר בדו"ח הנרגש:
אני מציע לכם היום תכנית של מוסד חדש, אשר בו יתחנך הדור [...] לעבודת האדמה [...] [בקבלכם את תכניתי זו] תתנו לחם וחיים למשפחות רבות של יהודים ותכינו מקום מקלט לאלפים מאחינו אשר יצטרכו לברוח מפני שנאת הגויים [...] מה שנראה היום כחלום – יהיה מחר מציאות. 
באותה אספה אושרו הדו"ח של קרל נטר ותכניתו להקמת המוסד החקלאי. מאותו זמן הקדיש נטר את כל כוחו ומרצו למשימה. הממשלה הטורקית נתנה לנטר רישיון לייסוד בית ספר חקלאי, והעניקה לו שטח של 2,600 דונם בחכירה עולמית בתשלום שנתי קטן "מתוך הכרה בערך המוסד הזה בחיי היהודים". בית הספר הוקם על ידי נטר בי"ד באדר א' תר"ל (15 בפברואר 1870), ממזרח ליפו. היישוב הישן קיבל בברכה את הקמת בית הספר החקלאי. חנוכת בית הספר הייתה בשבוע של פרשת השבוע "בחוקותי" והוא נקרא לפי דברי ההפטרה מספר ירמיהו "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ד', מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה, לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן." (ירמיהו יד, ח). מטרת המוסד הייתה להכשיר את הדור הצעיר להתיישבות חקלאית.
בי"ט בתשרי תרמ"ג נפטר ונקבר באחוזת הקבר שרכש לעצמו בגבול הדרומי של "מקווה ישראל" – המוסד המהווה עדות חיה ומתפתחת לחזונו הגדול.
לעיון נוסף:
• כהן, מושיק, מקווה ישראל: עבר הווה עתיד, מקווה ישראל, תשנ"ט.
• כץ, גדעון, הסוחר מצרפת אבי החקלאים, עת-מול, ג (6), תשל"ח, עמ' 14–15.
• http://www.mikveisrael.org.il/P301/