הנני שלחני - שייקה דן

דפי מאורות (5771-38)
תרס"ח–תשנ"ד (1909–1994)
 
 
​שייקה דן היה מצנחני היישוב שנשלחו לארצות אירופה, שהיו חלקן כבושות בידי הנאצים וחלקן בנות ברית של גרמניה הנאצית, ומהפעילים המרכזיים של העלייה הבלתי לגאלית לארץ לפני קום המדינה.
שייקה דן נולד כישעיהו טרכטנברג בבסרביה, למשפחה מסורתית דלת אמצעים. בגיל צעיר הצטרף לתנועת מכבי, יצא להכשרה חקלאית וריכז את קיבוצי ההכשרה בבסרביה. בשנת 1935 עלה לארץ והצטרף לקיבוץ ניר-עם שהיה אז בתהליכי הכשרה וארגון לקראת עלייה על הקרקע בנגב (בשנת 1943). 
בשנת 1944 הוצנח שייקה דן יחד עם יצחק בן-אפרים לשטחי האויב ברומניה. תפקידם היה לסייע בחילוץ טייסים בריטים/אמריקאים שנאלצו לצנוח ברומניה, להציל יהודים ולארגנם לעלייה ארצה. לאחר סיום המלחמה המשיכו השניים ועסקו בשיקום התנועה הציונית ברומניה. לאחר הקמת המדינה נשלח ליוגוסלביה על מנת לפעול להעלאת היהודים לארץ.
נתגלה בו כישרון נדיר ליצירת קשרים עם פקידים ועם ראשי שלטון, ויכולת פעולה מאחורי הקלעים של השלטונות. במהלך פעילותו נתפס על ידי המשטרה החשאית והובא לשיחה עם מפקדה הראשי. כשנשאל למעשיו אמר: "אינני אויב לכם, באתי להשיב את היהודים למדינתם". באופן מפתיע התייחס אליו ראש המשטרה החשאית בכבוד והציע לו את עזרתו ככל הנדרש. בהמשך אכן נעזרה בו מדינת ישראל להעברת כלי נשק מצ'כיה דרך יוגוסלביה לארץ.
קשרים דומים הצליח לקשור שייקה דן בפולין, בצ'כיה ובבולגריה. בכולם פעל בראש ובראשונה להוציא את היהודים ולהביאם למדינת ישראל. הוא גם ייצג את ישראל בעסקאות נשק ובפעולות מדיניות שהשגרירויות הרשמיות לא יכלו לקחת בהן חלק. הקיבוצניק מניר-עם פעל בקרב פקידים מושחתים, סרסורים, סוחרי נשק ואנשי בולשת במדינות מזרח אירופה תוך הקפדה על התרחקות מכל רבב מוסרי.
כאשר הוקמה "לשכת הקשר נתיב" (גוף שפעל כיחידה במשרד ראש הממשלה), בשנת 1952, נתמנה לסגן המפקד ולנציגה הבכיר במזרח אירופה. בתפקיד זה פעל בברית המועצות. מארץ זו לא התאפשרה כל עלייה ואף כל גילוי של זיק יהודי היה בעייתי. אנשי "נתיב" שמרו על הגחלת עד שהתעוררה התודעה היהודית והחל המאבק של יהודי ברית המועצות לאחר מלחמת ששת הימים. 
לעיון נוסף:
• אטינגר ע', צניחה עיוורת, זמורה ביתן, תל אביב תשמ"ו. 
• בר זהר מ' (עורך), 100 אנשי מופת וגבורה, משרד הביטחון, תל אביב תשס"ז. 
 
 

 

 

 

מחבר:
פולצ'ק, בועז