דפי מאורות (5773-48)

הרצי"ה נהג לכתוב צביהודה, ביו"ד אחת, ולא בשני יו"דים אחת ליד השניה, כיון שצורה זו משמשת לשם השם. לימים נהנה הרצי"ה להיווכח שגם ראש ישיבת וולוז'ין, הרב נפתלי צבי יהודה ברלין – הנצי"ב, היה נוהג כך.

 

 

כשהגישו לו לחם שעל עטיפתו כתובת באנגלית, הפך את הלחם באופן שיראה רק את הצד בו מודפס הכתב העברי.

הרב צבי יהודה הדגיש את חשיבות השימוש בתאריך עברי, והיה מזכיר את תשובתו של המהר"ם שיק, מתלמידי החת"ם סופר, שהחמיר מאד בנושא זה. הוא התקומם מאד נגד אלו המכנים את הלוח הנוצרי "הלוח האזרחי". אכן כשעמנו היה בגלות, מיעוט בארץ נוצרית, היה זה הלוח של הרוב הנוצרי. אולם במדינת ישראל – בני העם היהודי הם רוב אזרחי המדינה, כך שהלוח שלנו, הלוח העברי, הוא לאמיתו של דבר הלוח האזרחי! כשהיו מביאים לו הזמנה לאירוע או שמחה, ונקוב בה תאריך נוצרי – לא היה משתתף באירוע! [...]

סיפר הרב מנחם הכהן: במשך שנים רבות שימשתי כעורכו של כתב העת לחיילי צה"ל "מחניים". פעמים רבות ביקשתי מהרב צבי יהודה שיכתוב מאמרים לעתון, והוא נעתר לבקשתי. [...] הרצי"ה גם קרא את העיתון מילה במילה. בעיתון היו משובצות תמונות של ציירים, ומתחתם כיתוב ובו הסבר על הציור, וכן ציון המאה בה צוירה התמונה – המאה ה-18, ה-19, ה-20 וכד'. דבר זה היה למורת רוחו של הרצי"ה שכן אין להשתמש בתאריך המונה לחיי "אותו האיש". הסברתי שאם אכתוב שנה עברית, רוב הקוראים לא יבינו לְמה הכוונה. לכן ביקש הרצי"ה שלפחות אוסיף "למניינם".

על בולי הדואר במדינת ישראל נקוב תאריך עברי, הכולל את השנה לבריאת העולם. אמר הרב, שזה קידוש השם שדואר ישראל מכריז במשלוח כל מכתב ומכתב: "בראשית ברא א-לקים את השמים ואת הארץ!"

 מתוך: הילה וולברשטיין (עורכת), משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 454–456

 

 

 

 

 

מחבר:

מכמן, ברוריה