אם אין מצומצמים במיוחד במקום רצוי להימנע מקיצורים ולכתוב את המילים במלואן. למשל אח"כ – אחר כך, ע"פ – על פי, על פני, בד"כ – בדרך כלל, בי"ס – בית ספר, ביה"ס – בית הספר, בימה"ב – בימי הביניים וכדומה. לפעמים ראשי תיבות מקשים על הקוראים לפענחם, למשל כת"צית (כתבת צעירה? כתבת צבאית?), מד"ב (מדע בדיוני), הקב"ה (הקדוש ברוך הוא? הקיבוץ הארצי?), שא"צ (שירות אוטובוסים ציבורי? שאין צריך?) ועוד כהנה וכהנה. יש סטודנטים ומרצים שכותבים ע"מ (מה זה – עבודה מעשית? על מנת?...).