חדש על המדף

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספריית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על החץ בעמודה השמאלית יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספרית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על "קרא עוד" יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

איפוס
שם הספר שם המחברsort ascending קמפוס
הדרך לכ"ט בנובמבר בן דרור אלעד רחובות

הדרך לכ"ט בנובמבר

בקיץ 1947 נחתה בארץ ישראל משלחת שמנתה 11 בני לאומים שונים, חברי ועדת אונסקו"פ. הוועדה נשלחה מטעם האו"ם לחקור את שאלת ארץ ישראל ולהגיש המלצות באשר לעתידה הפוליטי. חברי המשלחת שהו בארץ ישראל פחות מארבעים יום, אולם עבודתם שינתה את מהלך ההיסטוריה של העם היהודי ושל תושבי הארץ היהודים והערבים מקצה לקצה. לאחר חקירה מאומצת החליטו רוב חברי הוועדה לאמץ כמעט במלואן את התביעות הציוניות שהוצגו להם, והמליצו על סיום שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל ועל הקמתן של שתי מדינות ריבוניות ועצמאיות: מדינה יהודית, שתשתרע על רוב השטח שבין נהר הירדן לים התיכון, ומדינה ערבית. שתי המדינות והעיר ירושלים, שיועדה בתכנית להיות בשליטת האו"ם, תחוברנה במנגנון שישמר את אחדותן הכלכלית. המלצות אלה היו הבסיס לדיון שהתקיים במושב העצרת השנייה של האו"ם ולאחר שינויים קלים הן אומצו על ידי העצרת הכללית ב-29 בנובמבר 1947, והביאו מבחינות רבות להקמתה של מדינת ישראל.

ספר זה מציג לראשונה תיאור מקיף של פרשת ועדת אונסקו"פ, על מכלול ההיבטים הקשורים בה. המחבר מבקש להעריך כיצד עיצבה אונסקו"פ את מסקנותיה ומה היו התהליכים והמניעים שהביאו להמלצותיה הסופיות. הספר מתבסס על תיעוד ארכיוני רב ומגוון, שחלקו נחשף כאן לראשונה, ומגיע למסקנות מרתקות ומפתיעות.

הענף הגדוע של הגרף פוטוצקי - רומן היסטורי על הגר אברהם בן אברהם בן ארצי סופי רחובות

הענף הגדוע של הגרף פוטוצקי - רומן היסטורי על הגר אברהם בן אברהם

"הענף הגדוע של הגרף פוטוצקי" הוא רומן היסטורי המספר את סיפורו של ולנטין פוטוצקי, הידוע בשם 'הגרף פוטוצקי', וגם בשם 'גר הצדק אברהם בן אברהם'. כבן למשפחת אצילים ידועה בפולין של המאה ה-18, הוא יוצא עם ידידו לפריז בשליחות סודית מטעם מלך פולין. כאשר השליחות מתארכת, היא מתבררת כמסע שהוא אל עצמו, זהותו ואמונתו. ולנטין יפה התואר, בעל עולם עשיר היה יוצא דופן על רקע תקופתו, נחשף אל העולם היהודי שפגש בדרך, ונקרע בין רצונו להישאר נאמן לדתו ומשפחתו לבין ליבו שדוחק בו למצוא את האמת. ברקע נמצאת אהבתו לנערה יהודייה שהוא כלל איננו מכיר, וסיפורה הקודר של יהדות פולין הסובלת מרדיפות ומפוגרומים בלתי פוסקים. זהו סיפור על חיפוש מתמיד, נאמנות ואהבה בלתי אפשרית שהופכת למציאות. ולנטין פוטוצקי הוא דמות היסטורית שפרטי חייה לוטים בערפל. אפרו טמון בקברו של הגאון מווילנה, וסיפור חייו שזור בסיפור חייהם של יהודי אירופה במאות ה-17 וה-18. הספר "הענף הגדוע של הגרף פוטוצקי" הוא ניסיון לשרטט את קווי חייו האפשריים, תוך שימוש בידע ובפרטים היסטוריים רבים, ובשזירת הדמיון ברווחים שביניהם.

הדור האבוד של האספרגר - על בעיית תת-האבחון, על המאפיינים ועל הטיפול במבוגרים עם אוטיזם בתפקוד גבוה בלומרוזן-סלע שגית אלקנה, רחובות

הדור האבוד של האספרגר - על בעיית תת-האבחון, על המאפיינים ועל הטיפול במבוגרים עם אוטיזם בתפקוד גבוה

איום מבית: דימוי יהודי באנטישמיות בפולין - קריאה חדשה ביאטה מיכליץ יואנה רחובות

איום מבית: דימוי יהודי באנטישמיות בפולין - קריאה חדשה

היהודי הנחשל, הלובש קפוטה מלוכלכת, המנצל את האיכרים ומרעילם בוודקה — אותו אנו מכנים נבל ובזים לו. היהודי שהתנתק מההמון, השיל את הקפוטה המלוכלכת, החליף את התלמוד והזוהר בהשכלה אירופית ורוצה לעבוד עבודה יצרנית — אותו אנו מכנים פולש ובזים לו, ולבסוף היהודי שחדל להיות יהודי, שניתק את כל הקשרים המחברים אותו לאותו השבט, קיבל עליו את עול הנצרות ונכנס אל החברה שלנו — אותו אנו מכנים “מכס“ [meches] — מומר ובזים אף לו. [קלמנס יונושה־שנייבסקי]. המיתוס המודרני של היהודי כזר המאיים על הקיום הפולני נוצר בפולין אחרי 1864 (המרד נגד הכובש הרוסי). בשלהי המאה התשע־עשרה, כאשר החל החלום על עצמאות פולין לקרום עור וגידים, התגברה האמונה שהיהודים הם האויב הפנימי העיקרי. תקופה זו הייתה נקודת מפנה בתהליך ההתפתחות של דימוי היהודי כאיום ובהשפעתו על התרבות הפוליטית, על החברה הפולנית ועל יחסי פולנים־יהודים. הספר איום מבית: דימוי היהודי באנטישמיות בפולין — קריאה חדשה דן בקיומם המתמשך ובחשיבותם של תכנים אנטי־יהודיים בחברה, בתרבות ובפוליטיקה בפולין, ומתמקד בתפקיד שמילאו בהבניית התודעה הלאומית הפולנית. 

אלה תולדות ברניס - מסע ניצחון של אישה יהודייה מן הברונקס באומל -שוורץ יהודית תידור רחובות

אלה תולדות ברניס - מסע ניצחון של אישה יהודייה מן הברונקס

ספר זה מגולל את סיפורה של יהדות ארצות-הברית של אמצע המאה ה-20 דרך עיניה של ברניס כהן שוורץ שנולדה בניו יורק בשנת 1923. בשונה מרבות מבנות גילה בניו יורק שגדלו במשפחות יהודיות ממוצא מזרח אירופאי, לברניס הייתה אם ילידת ארצות-הברית ואב שהגיע לניו יורק כילד קטן. אולם בדברים אחרים סיפורה משקף את סיפור חייהם של דור שלם של יהודים עירוניים צעירים בארצות-הברית שהוריהם הגרו ממזרח אירופה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה.

סיפור חייה משקף חלק ניכר מהתפתחותה של יהדות ארצות-הברית באמצע המאה ה-20: השפל הגדול, מלחמת העולם השנייה, התפתחות התנועה הציונות, התגובות להקמת מדינת ישראל החדשה והנהירה היהודית לפרברים. הספר עוקב אחר סיפורה של ברניס הצעירה בתקופת השפל, הקשר שלה עם המתנ"ס היהודי בברונקס, לימודיה במכללה, תקופת התנדבותה במבצע חקלאי בזמן המלחמה, מסע לימודים לישראל בשנת 1949 ונישואיה עם ארתור שוורץ, יוצא צבא צעיר וסטודנט לעבודה סוציאלית מניו יורק.

לאחר שבני הזוג התגוררו ועבדו במספר קהילות יהודיות לאורך החוף המזרחי במהלך שנות ה-50 הם התיישבו עם שלושת בניהם הצעירים בטינק, ניו ג'רזי. אנו רואים כיצד הגיבה ברניס הציונית לכך שבנה הבכור החליט לעלות לארץ, ואיך לאחר היציאה לגמלאות החליטו בני הזוג שוורץ לנטוש את הפרברים ולעבור לגור בריברדייל, ניו יורק, שם המשיכו בחייהם אל תוך המאה ה-21.

מרחבים בניהול עצמי אשרי תומר רחובות

מרחבים בניהול עצמי

סוד לשון הקודש אשכנזי ליאון (מניטו) רחובות

סוד לשון הקודש

הספר 'סוד לשון הקודש' מאת הרב יהודא ליאון הכנזי ה'מניטו', עוסד ביסודות הקבלה ע"פ הספר המפורסם 'שערי אורה' לר' יוסף ג'יקטיליה. תוכנו של הספר מקורו בשיעורים שנתן הרב מניטו במשך שנות ה90 בשכונת קרית משה בירושלים.

הזיות הסיפוח - עוברים כל גבול במזרח התיכון ארליך חגי רחובות

הזיות הסיפוח - עוברים כל גבול במזרח התיכון

ההיסטוריה, כותב פרופ' חגי ארליך, היא תוצאת פועלם של מי שהבינו את גבולות האפשרי. הכל עומד ויעמוד במבחן היכולת. האפשרי - רצוי, הבלתי אפשרי - הרה אסון, ומי ששאפו לעבור את גבול האפשרי, הובילו להרס עצמי. בספרו שואל פרופ' ארליך היכן - בכל המובנים - עובר הגבול? עד איזה קו במפה ניתן לממש את העצמי הלאומי?

הספר פורש כמה מ"הזיות הסיפוח" הגדולות במזרח-התיכון במחצית הראשונה של המאה ה-20, ממצרים הפרלמנטרית וחלומה על סיפוח סודאן, דרך הנוצרים בלבנון שהזו את "לבנון הגדולה", עובר בסיפוח הגדה המערבית על-ידי עבדאללה מלך ירדן, חזון המעצמה הכל-ערבית של גמאל עבד אל-נאצר, הזיית "הכל או לא כלום" של הפלסטינים, וכן, גם "מלכות ישראל השלישית" של התנועה הציונית - מניפת אשליותיהם, ובעיקר אסונותיהם, של מי שעברו כל גבול.

תנ"ך שרואים מכאן - האם העברית שלנו מבינה את התנ"ך? אקשטיין משה רחובות

תנ"ך שרואים מכאן - האם העברית שלנו מבינה את התנ"ך?

כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה; ובדור הזה – כולנו (כמעט) דוברי עברית, ומי מאתנו שמעיין בפרשת השבוע נוטה לרוב להתייחס לעברית שבה כאל שפתו שלו.

כשהוא נתקל במילה קשה או בביטוי מוזר, הוא עשוי להעיף מבט בפירוש זה או אחר, אבל בדרך כלל אין לו צורך בכך, שהרי השפה מוכרת לו מינקותו.

וכאן רבים וטובים נופלים בפח. הם "מלבישים" על המקורות העתיקים את עולם הידע והמושגים של היום – את המילון של היום, את הריאליה, את המנהגים, את הנורמות. לפעמים יקלעו לאמת, לפעמים יחטיאו אותה במעט, ולפעמים יגיעו למחוזות שגויים, שונים לגמרי מן המשמעות המקורית של הכתוב, דווקא משום שהשפה נראית להם ברורה מאליה. לתופעה זו – העברית שלנו כמכשול בהבנת התנ"ך – מוקדש הספר (הרחבה במבוא לספר).

הספר תנ"ך שרואים מכאן בנוי ממאמרים קצרים – אחד לכל פרשת שבוע. לכל מאמר יש ערך ועניין משלו, לעיון שבועי קצר. כל מאמר מאיר מילה אחת או ביטוי אחד מן הפרשה (או מהפטרתה), מראה כיצד נוטים להיכשל בהבנתם ומנסה למצוא ולהוכיח את משמעותם המקורית, מתוך שימוש בתנ"ך עצמו ובמפרשיו מכל הדורות – מחז"ל ועד ימינו. ריכוז המאמרים יחד בספר – ממחיש את התופעה ומעודד את הקורא להתגבר עליה.

הספר שומר אמונים הן למסורת ישראל והן לחשיבה המדעית. מצד אחד הוא קפדן ומדייק ככל שניתן, ומצד שני הוא משתדל להישאר עממי, קרוב לקוראיו באמת.

הספר מיועד לחובבי תנ"ך, לחובבי לשון, לתלמידי חכמים ולציבור הרחב.

אידיאולוגיה ומציאות - יהודי ארצות הברית והיישוב בשלהי התקופה העות'מאנית אפרתי נתן רחובות

אידיאולוגיה ומציאות - יהודי ארצות הברית והיישוב בשלהי התקופה העות'מאנית

אידיאולוגיה ומציאות: יהודי ארצות הברית והיישוב בשלהי התקופה העות'מאנית מאיר באור חדש את היחסים בין שתי הקהילות היהודיות הללו בעשורים הראשונים של הציונות.

ההגירה המואצת של יהודים לארצות הברית מאמצע המאה התשע עשרה סימנה חלופה ממשית לארץ ישראל כארץ המובטחת. בעבור רבים הייתה דווקא אמריקה משאת נפש אידיאולוגית ומעשית. השינוי באופי הפעילות היהודית האמריקנית בענייני ארץ ישראל חל עם ראשית ההתארגנות הציונית בארצות הברית.

יהודי ארצות הברית נרתמו להעמדת תשתיות מדעיות בתחומי החקלאות והבריאות, היו מעורבים בהכרעה לטובת בכורת הלשון העברית ב"מלחמת הלשונות", וביקשו להמיר את בסיס הסיוע לארץ ישראל מתפיסת "החלוקה" של "שנוררות" לנדבנות יצרנית. גולת הכותרת של מעורבות יהודי ארצות הברית בארץ ישראל התבטאה בסיועם להישרדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה ובמהלכים שקדמו להצהרת בלפור.

המחבר מסביר את הסיבות לתמורה ביחסם של יהודי ארצות הברית ליישוב בארץ ישראל ואת התוצאות המעשיות של תמורה זו. זהו מחקר ראשון מקיף על הקשרים בין יהודי אמריקה וארץ ישראל בשנות הדור הראשון של המפעל הציוני ההתיישבותי בארץ ישראל.

Pages

חדש על המדף

איפוס

מטכניקה לתודעה - התגבשות הכתיבה הרב מימדית מר שלמה אבן גבירול ועד לרמב"ם

שם המחבר:
שוורץ דב
קמפוס:
רחובות

כיצד יכול הוגה להביע דעות קיצוניות כשהוא בסביבה דתית?האם ניתן לנסח חוויה דתית במילים? האם יכול הוגה לפנות בדבריו לקהילות שונות? התשובה לשאלות אלה היא הכתיבה הרב ממדית. לא בכל התקופות היה ההוגה הדתי מודע ליכולת שבכתיבה, לעוצמה שברב ממדיות. ספר זה עוסק בהגות היהודית במאה השתים עשרה. הספר עוקב אחר התהליך של התגבשות הכתיבה הרב ממדית החל מהשימוש בטכניקות של הצנעה בכתביהם של ר' שלמה אבן גבירול ור' יהודה הלוי וכלה בתודעה של כתיבה. השלב הבשל של תודעת הכתיבה החל להופיע בפרשנותו של ר' אברהם אבן עזרא לספרי המקרא והגיע לשלמות בהגותו של הרמב"ם. ספר זה מציג תחנות בתהליך הכתיבה, ומעמיד את הקורא בפני הדרמה המתחוללת בדעתו של הגאון והמנהיג כשהוא מחבר את יצירותיו הפילוסופיות והתאולוגיות.

שיטתו פרשנית של רבי יחיא אלצ'אהרי - על פי פירושו "צידה לדרך"

שם המחבר:
עותניאל מנצור
קמפוס:
רחובות

רבי יחיא אלצ'אהרי היה מגדולי חכמי תימן ומשורריה. אלצ'אהרי חי במאה ה-ט"ז. נולד בעיר צ'אהרה ככל הנראה בשנת רס''ה (1505), נלקח לחיי עולמו על פי ההשערה הרווחת בשנת שמ''ג (1583). אלצ'אהרי חי בתפר שבין מסורת תימן הקדומה שעסקה רבות בלימוד מדעים, מדרשים ופילוסופיה במקביל ללימוד ההלכה, לבין הגעת ספרי הדפוס וחדירת הקבלה ומנהגים נוספים וחדשים לתימן.

אלצ'אהרי חיבר בין עולם הפילוסופיה, ההלכה וההשכלה לבין עולם הקבלה, הסוד והרוח. כמו כן הוא שילב בין מדעי הרוח וההשכלה ללימוד ההלכה. אלצ'אהרי היה גדול המשוררים בתקופתו ובין גדולי משוררי תימן בכלל. הוא כתב ספר על מסעותיו ובנוסף כתב תשובות הלכתיות לשאלות שנשאל על ידי חכמי תימן.

אלצ'אהרי היה סופר פורה ביותר. כתביו וחיבוריו עוסקים במקרא, משנה, אגדה, הלכה, פילוסופיה, שירה וקבלה. מהם ניכרת גדולתו והיקף ידיעותיו הרחבות. אלצ'אהרי היה חכם תימני, שהיה פתוח לעולם ספרותי חילוני ואף שאב ממנו את הדברים שהיו בעיניו נצרכים וחשובים. מתוך כתביו ניכרת השכלתו הרחבה, בעיקר בספרות הקבלה והשליטה בכל מכמני הספרות העברית והערבית של ימי הביניים וכן ההשכלה החילונית. הספר עוסק בשיטתו הפרשנית תוך הבאת דוגמאות וביסוס פירושיו לבראשית.

עמק במערכה: המערכה לבלימת הפליש המערבית בעמק הירדן- מאי 1948

שם המחבר:
אסף אגין
קמפוס:
אלקנה

ב-15 במאי, מיד לאחר שדוד בן-גוריון הכריז במוזיאון תל אביב על הקמת המדינה, שעטו אל עמק הירדן אלפי חיילים סוריים ועיראקיים, עם עשרות טנקים ומשוריינים. הם גובו בארטילריה ובמטוסים, והיו חוד החנית בקואליציה של צבאות סדירים. משימתם היתה להבקיע את עמק הירדן, לפרוץ מערבה ולבתר את מדינת ישראל. מולם ניצבו אנשי ההתיישבות העובדת בעמק הירדן, ועימם ילדים ו"בלתי לוחמים", וכן כמה מאות חיילי חטיבת גולני שהיתה עדיין בהקמה. הם היו חמושים בעיקר בנשק קל, שנרכש לאורך שנים כדי להגן על היישובים, ובמספר קטן של תותחים ומרגמות - אבל הם הגנו על בתיהם, על משפחותיהם ועל יצירת חייהם, והצליחו לבלום ולהדוף את הפלישה – בעין גב, בשערי הדגניות ובגשר. המחיר בנפש היה כבד, אולם הניסיון לקרוע את המדינה סוכל.   אסף אגין, בן דגניה ב', התגייס למאבק בגיל 17 והשתתף בקרבות. לאחר מכן היה חבר הקיבוץ במשך 50 שנה, מילא קשת של תפקידים ועסק בפעילות ציבורית ענפה, אך השאיפה להנחלת ההיסטוריה (והאמת ההיסטורית) ליוותה אותו תמיד. בעשרים שנות חייו האחרונות אסף התמסר לחקר המערכה על עמק הירדן, וחיבר שתי עבודות מחקר בנושא. לאחר מותו לקחו על עצמם שלושה חברים מעמק הירדן להפוך את העבודות לספר, והתוצאה היא הספר הזה. "עמק במערכה" סוקר את ראשית ההגנה העצמית של יישובי העמק, מתאר את קרבות המלחמה, דן בגלגוליו של "צו תל חי", שעל פיו אין לנטוש יישובים בשום תנאי – ומוכיח כי הניצחון במערכה על עמק הירדן במלחמת העצמאות אכן היה ניצחון המעטים על הרבים. אל מול האופנה של ניתוץ מיתוסים, ראוי לעיתים לחזור אל העובדות.

ותעצר המגפה - שו"ת קורונה - סוגיות באורח חיים

שם המחבר:
ווסר אהרן
קמפוס:
רחובות

תקופת מגפה באופן כללי, ותקופת הקורונה בפרט, מביאה עמה שאלות הלכתיות ייחודיות רבות ומגוונות. חלק ניכר מהשאלות עולות בעקבות השינוי המשמעותי באורח החיים של האדם בתקופת מגפה והשפעתו על ההלכות הבסיסיות ביותר בחייו של היהודי.

חובת ההסתגרות בתוך הבתים והאיסור להתקהל ברבים עוקרים את החיים הקהילתיים שכה חשובים בעולם ההלכה.

התשובות שנכתבו בספר מציגות את מקורות ההלכה בבהירות ובתמצות מתוך ניסיון לחתור להכרעה מעשית ברורה.

מי היה משער שנצטרך לפסוק הלכה למעשה בתחומים אלו בימינו אנו. תפילתי שהן תחזורנה להיות בבחינת 'דרוש וקבל שכר'.

הביאני חדריו - הלכות מגיפת הקורונה

שם המחבר:
פלדמן נתן
קמפוס:
רחובות

האם מותר לשמוע ברכות וקריאות בשידור חי? חולה קורונה שלא מרגיש טעם באוכל, האם מברך ברכת הנהנין? איך עולים לתורה וומרים על מרחק? על כ ל אלו ועוד בספר שהעולם התורני כולו המתין לו בכליון עיניים ועוסק בעינייני דיומא ובשאלות התקופה – הלכות ופסקי מגיפת קורונה, מאת מרן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, על כל חלקי השו"ע.יצירה תורנית מפוארת המספקת מענה בסוגיות הרלוונטיות לכל יהודי בעולם בימים אילו.

תולדות הרעיונות - העת החדשה המוקדמת

שם המחבר:
מאלי יוסי
קמפוס:
רחובות

'גילוי העולם וגילוי האדם' – במילים אלו הגדיר ההיסטוריון הצרפתי ז'יל מישלֵה את התחייה התרבותית שהתחוללה באירופה בעת החדשה המוקדמת, ויש בהן כדי למצות את התכנים והנושאים העיקריים של כרך זה. שכן, בתקופה זו שבין 1450 ל-1650 התפתחה כנגד השקפת העולם הביניימית-קתולית, שעמדה בתוקפה במשך אלף שנות הציביליזציה הנוצרית, תפיסת מציאות חדשה, חילונית במהותה, שהתמקדה באדם, בחייו הארציים ובעולם הממשי.

 

המאמרים המקובצים בכרך דנים בהוגים ובתנועות האינטלקטואליות שחוללו את המהפכה הרעיונית הזאת: ההומניסטים, שגילו מחדש את ערכיה של התרבות הקלסית; מונטיין, שקספיר ודקארט, שהגדירו מחדש את ה'אני'; התגליות הגאוגרפיות והאתנוגרפיות שזימן העולם החדש, ששינו את ההתייחסות ל'אחר'; לותר, קלווין ורדיקלים אחרים, שביססו את הרפורמציה הפרוטסטנטית על האמונה הדתית הפרטית והחווייתית; וכנגדם הישועים והמסדרים הקתוליים האחרים, שהגנו על מסורות האמונה הישנות במושגים ובאמצעים חדשים; מקיאוולי, הובס ושפינוזה, ותגובותיהם לתופעה החדשה במציאות הפוליטית של התקופה – ה'מדינה';  תרבות הבארוק – ראקציה דתית ואמנותית לסגנון הקלסי של הרנסנס או מהפכה מודרניסטית?; והתמודדותה של ההגות היהודית עם כל אותן תמורות ומהפכות תרבותיות שהתרחשו סביבה ובתוכה. נושאים אלו ואחרים זוכים בכרך זה לעיון מפורט, בהיר ומרחיב אופקים.

הדרך לכ"ט בנובמבר

שם המחבר:
בן דרור אלעד
קמפוס:
רחובות

בקיץ 1947 נחתה בארץ ישראל משלחת שמנתה 11 בני לאומים שונים, חברי ועדת אונסקו"פ. הוועדה נשלחה מטעם האו"ם לחקור את שאלת ארץ ישראל ולהגיש המלצות באשר לעתידה הפוליטי. חברי המשלחת שהו בארץ ישראל פחות מארבעים יום, אולם עבודתם שינתה את מהלך ההיסטוריה של העם היהודי ושל תושבי הארץ היהודים והערבים מקצה לקצה. לאחר חקירה מאומצת החליטו רוב חברי הוועדה לאמץ כמעט במלואן את התביעות הציוניות שהוצגו להם, והמליצו על סיום שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל ועל הקמתן של שתי מדינות ריבוניות ועצמאיות: מדינה יהודית, שתשתרע על רוב השטח שבין נהר הירדן לים התיכון, ומדינה ערבית. שתי המדינות והעיר ירושלים, שיועדה בתכנית להיות בשליטת האו"ם, תחוברנה במנגנון שישמר את אחדותן הכלכלית. המלצות אלה היו הבסיס לדיון שהתקיים במושב העצרת השנייה של האו"ם ולאחר שינויים קלים הן אומצו על ידי העצרת הכללית ב-29 בנובמבר 1947, והביאו מבחינות רבות להקמתה של מדינת ישראל.

ספר זה מציג לראשונה תיאור מקיף של פרשת ועדת אונסקו"פ, על מכלול ההיבטים הקשורים בה. המחבר מבקש להעריך כיצד עיצבה אונסקו"פ את מסקנותיה ומה היו התהליכים והמניעים שהביאו להמלצותיה הסופיות. הספר מתבסס על תיעוד ארכיוני רב ומגוון, שחלקו נחשף כאן לראשונה, ומגיע למסקנות מרתקות ומפתיעות.

החד לשוניות של האחר

שם המחבר:
דרידה ז'אק
קמפוס:
רחובות

ז'אק דרידה אהב לצטט את אמירתו של היידגר שלפיה על קורות חייו של הפילוסוף להסתכם במשפט "נולד, חשב, מת". אבל בחיבור המוגש כאן לקוראי העברית הוא בחר להציג את סיפור חייו האישי כמקרה מבחן קיצוני אך מובהק לסוגיית היחס בין הסובייקט לשפה.

נקודת המוצא לטיעון הסבוך והמורכב שהוא מבקש לפתח היא הצהרתו האפורטית סמוך לפתיחה: "יש לי רק שפה אחת, והיא אינה שלי".  השפה הזאת היא הצרפתית, אבל ז'אק דרידה, אזרח צרפת כמעט כל חייו, אינו "פשוט" צרפתי. הוא יהודי במוצאו ובשייכותו האתנית (בן למשפחה ששורשיה בין השאר ספרדיים); הוא מוגרבי, כלומר צפון-אפריקאי, שנולד וגדל באלג'יריה; והוא צרפתי מכוח צו כרמייה משנת 1870 ומכוח תושבותו, השכלתו, דיבורו וכתיבתו בשפה הצרפתית.

יש מן הסתם אנשים שטוענים להיותם בעלי זהות טהורה, מקורית ואחידה, שמתיימרים לדעת בוודאות מה ומי שייך, ומי ומה זר – סובייקטים חד-לשוניים מכול וכול שתובעים בעלות מוחלטת על שפתם. דרידה, בכל פרקטיקת הדקונסטרוקציה שנקשרה בשמו, תמיד חלק על תפיסות כאלה ועמל לחשוף את סתירותיהן הפנימיות. מבחינתו החד-לשוניות תמיד תהיה "של האחר" – לו עצמו לא יוכלו להיות חלק ונחלה בה, ביחס אליה העצמי שלו תמיד יהיה אחר.

פשיטה לילית - פעולות התגמול מהגנה ליוזמה

שם המחבר:
עילם עוזי
קמפוס:
רחובות

פשיטה לילית הוא סיפורם המרתק והמופלא של הלוחמים והמפקדים ביחידה 101, בגדוד 890 ובחטיבה 202 של הצנחנים, שבזכות פעולות התגמול ההרואיות שערכו מעבר לגבול בשנים 1956-1953, שב צה"ל והיה לצבא יוזם ולוחם. הקצב המסחרר של הפעולות והמבצעים המתוארים בספר נותן תחושה של קריאה במותחן בדיוני שקשה להניחו מהיד. בתוך כך הוא ממחיש לקורא את טקטיקות הפעולה המיוחדות של המפקדים שהיו לאגדות עוד בחייהם – מג"ד 890 אריאל שרון וסגנו אהרון דוידי, ושל הסייר והלוחם המהולל מאיר הר-ציון.

 

עוזי עילם (טרכטנברג) נולד בקיבוץ תל יוסף ב-1934. עילם היה מראשוני הצנחנים וכיהן כסגנו של מאיר הר-ציון בהקמת הסיירת של חטיבה 202. הוא למד הנדסת מכונות בטכניון, התמחה בחקר ביצועים, למד מנהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה ושב לשרת בצה"ל כראש ענף אמל"ח במטה הכללי. היה מפקד פלוגה במלחמת סיני ומפקד גדוד 71 בחטיבת הצנחנים שלחמה בירושלים ב-1967. בראשית שנות ה-70 היה מפקד חטיבת הבקעה וב-1973 מונה לראש היחידה למו"פ בצה"ל. ב-1976 מינה אותו ראש הממשלה יצחק רבין למנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית ובשנים 1997-1986 כיהן כראש מפא"ת וכמדען ראשי של מערכת הביטחון.

לשון ומסורה - אסופת מאמרים

שם המחבר:
פרץ יוסף
קמפוס:
רחובות

בספר זה - לשון ומסורה - מכונסים עשרים ממחקריו שפורסמו בבימות שונות בעשרים וחמש השנים האחרונות, והם עוסקים בעיקר בתחום הלשון העברית (לשון המקרא והלשון החדשה), ובתחום המסורה (תולדות המסירה של הנוסח, כתר ארם צובה, אפיונם של כתבי יד אשכנזיים מקראיים מימי הביניים, ספרי תורה עתיקים ועוד)

Pages