חדש על המדף

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספריית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על החץ בעמודה השמאלית יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספרית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על "קרא עוד" יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

איפוס
שם הספר שם המחברsort descending קמפוס
1947 - סיפורה של השנה ששינתה את ההיסטוריה אוסברינק אליזבת רחובות

1947 - סיפורה של השנה ששינתה את ההיסטוריה

על קצה הלשון - מסע אל הלב החבוי של מקורות השפה העברית ואחיותיה אוסי משה רחובות

על קצה הלשון - מסע אל הלב החבוי של מקורות השפה העברית ואחיותיה

הידעתם?

הביטוי 'עורך דין' נולד מהמילה היוונית archi?

את המילים: קנס, טירון, טבלה, וילון ואסלה – שאלנו מן הלטינית?

את המילים: מרכז, קוטב, גרביים, חלווה, אדיב, ממחטה ואלגברה, וכן מושגי לשון בסיסיים שילדינו מתקשים בהם, שאלנו מן הערבית?

מה המשותף למילים: אבזר, הרפתקה, רז, לילך, לימון, פיג'מה, דוכן ואשפוז? – כולן מילים פרסיות!

הקורא ימצא עיון ודיון בכ- 4,000 מילים ומושגים בעברית, השגורים בפינו, בשילוב מגוון של הבנות על אותיות והגיים, משפחות מילים והקשרים בין העברית לשפות האחיות הארמית והערבית, וכן מידע בסיסי בלשון המובנת לכל, אודות אמונות, דתות ודעות במרחב השמי.

הספר מתאים גם לנוער משכיל, לאנשים אוהבי ארץ ישראל, שפתה ותרבותה.

על השלטון אופיר עדי רחובות

על השלטון

שלושה מושגי יסוד של המחשבה הפוליטית – מדינה, שלטון ופוליטי – מוצגים בספר שלפניכם בשלושה מִקְצבים שונים. הצגתם היא ביצוע בכתב של מחשבה שבה הכותב עונה לשאלות כמו "מהי בעצם מדינה", "מהו שלטון" (בהנחה שלא כל שלטון הוא מדינה), ו"מה עושה עניין לפוליטי" (בהנחה שבכל זאת לא "הכול פוליטי"). שלושת המושגים נחשבים מתוך מסורת ארוכה של תיאוריה פוליטית אירופית, אבל מוצגים כמסות שנועדו ללקסיקון למחשבה פוליטית. בלקסיקון הזה המאמץ להגדיר אינו גדוּר ואינו חתוּם אלא הוא חלק משיחה; הטקטסים המגדירים הם הזמנה למחשבה, וההגדרות המוצעות הן כלי עבודה שהקורא.ת מוזמנ.ת להמשיך לשכלל. ההגדרות מופשטות אבל מעוגנות בשלל דוגמאות קונקרטיות, מתוך מוּדעוּת להיסטוֹרִיוּת של מושגים בכלל ושל אלה הנדונים כאן בפרט, כמו גם לתלותם בשפה ובתרבות שבה הם נחשבים.

גם המחשבה המופשטת נטועה בלשונה, בזמנה ובמקומה. זו הנפרשֹת כאן נטועה בעברית ובתנאי הקיום של יהודים משכילים בישראל‑פלסטין. תנאים אלה אינם מושא הדיון, אבל עקבותיהם אינם נמחקים בכתיבה – הם תורמים לה דוגמאות, קרעי דמיון פוליטי, אופק מוגבל שהמחשבה צריכה לפרוץ וכתמים עיוורים שעליה לסלק. מעל לכול תנאים אלה מחייבים לכתוב בשפה שאינה שפתם של המדינה, או של השלטון שאומר "המדינה זה אני", ובלי לדעת מראש אם הכתיבה תהיה מעשה פוליטי. אופיר טוען שהפוליטיות של הכתיבה תלויה בקוראים, לא רק בכותב, שהשפה של המדינה היא המדיום שבו המדינה מתקיימת כפרויקט של דמיון מודרך, ששום דבר בפרוייקט הזה אינו הכרחי או סופי, שהשלטון יכול לכאורה לקבוע גבולות בפרוייקט הזה ולשים בו – ואף לשים לו – סוף. אבל השלטון עצמו תלוי בציות הנשלטים, וזה לעולם אינו מובטח.

מיינדפולנס והמהפכה השקטה בחינוך אורן ארגז אלקנה

מיינדפולנס והמהפכה השקטה בחינוך

מהו מיינדפולנס? כיצד מתרגלים אותו? כיצד התרגול מיושם בחינוך? מה מספר המדע על אודותיו וכיצד קשורות השפעות התרגול לחינוך? הספר חושף את הפוטנציאל הגדול הטמון בתרגול זה ובתרגולי התבוננות בכלל, ואגב כך דן גם בביקורות על המהפכה השקטה. תוך הצגת נקודות מבט מגוונות ביחס לתרגולי התבוננות, הספר פותח דיון מעמיק בשאלות באשר לחינוך בהווה ובעתיד ומציע תיאוריות חינוכיות חדשניות המבהירות את מקומם של התרגולים הללו בחינוך באלף השלישי.

מה זה בעצם מדע? אחישר אהוד

מה זה בעצם מדע?

האם גם אתם שאלתם את עצמכם מדי פעם מהו ה"מדע" הזה? מניין הנופך העל-אנושי שמתלווה לעיתים להכרזות "המדע הראה ש..." או "המדע הוכיח ש..."? בספר זה אחישר מציג את התשובות שאותן הוא עונה לעצמו על שאלות אלה, תשובות שהתגבשו בעקבות תהייה של למעלה משלושים שנה על מהות המדע. 
אהוד אחישר הוא חוקר מוח במכון ויצמן למדע. הספר מתאר את תובנותיו על ההליך המדעי, תובנות שניזונו ממחקריו בתחום התפישה החושית. הספר מוליך את הקוראים מתהליכי התפישה האישיים אל תהליכי התפישה הקבוצתיים, העומדים בראייתו של המחבר בבסיס המחקר המדעי. באמצעות ניתוח של תהליכים מדעיים מוכרים, כמו מבנה היקום ותופעת החיים, של פיתוחים טכנולוגיים, כמו מחשבים ובינה מלאכותית, ושל תהליכים מוחיים ותפישתיים בסיסיים אחישר מציע פרשנויות מפתיעות בפשטותן ומעוררות חשיבה. פועל יוצא אחד של הניתוח הזה הוא שהתהליך המדעי הוא הרחבת התפישה האישית לתפישה קבוצתית, והתובנות המדעיות הן אפוא נחלת הכלל – לא ניתן למצוא מוח יחיד שמכיל תובנה כלשהיא במלואה. פועל יוצא אחר הוא שתפישות דתיות ותפישות מדעיות חולקות בסיס מחקרי משותף, ועל כן ניתן לבחון אותן לאור פרספקטיבה משותפת. הספר כתוב בשפה פשוטה, בהירה ותמציתית ומכיל הרחבות של נושאים נבחרים.

בתוך מערבולת הימים - משה פארגר, היסטוריון שואה חרדי איזנברג מלי רחובות

בתוך מערבולת הימים - משה פארגר, היסטוריון שואה חרדי

'ניצלתי רק כדי לא להשכיח את השואה [...] נשרפתי כמו כולם במשרפות. לא הכוח שלי מאיץ בי. אני שליח ציבור. ניצלתי על מנת שלא לתת מנוח'. משה פראגר היה דמות מרתקת ושונה בנוף הארץ-ישראלי לפני הקמת המדינה ואחריה. הוא פעל להנחלת זיכרון השואה, מחקרה והנצחתה בחברה החרדית, והותיר חותם על עיצוב זיכרון השואה גם בחברה הישראלית הכללית. סיפור חייו של פראגר, איש רוח ומעש, משתלב בפרקים היסטוריים דרמטיים של העם היהודי. פראגר, יליד ורשה ובשר מבשרה של יהדות פולין התוססת, סייע במבצע מורכב ומסוכן להברחתו ארצה של האדמו"ר מגור, הרב אברהם מרדכי אלתר, ובמסגרת שליחותו הגיע אתו לארץ ישראל בשנת 1940. תקוותו לשוב חזרה אל חיק משפחתו שנותרה בוורשה נכזבה, ולאחר שנספו כל קרוביו, ובראשם אשתו ובתו, נשא פראגר את אשמת עזיבתם כל ימיו. מיד עם הגיעוֹ לארץ תיאר פארגר את אֵימי שלטון הנאצים מעל כל במה ובמאמרים רבים בעיתונות, ולאחר מלחמת העולם השנייה נמנה עם חוקרי השואה החלוצים בארץ. עד יום מותו עסק בעיצוב זֵכֶר השואה במרחב הכללי ובזה החרדי בפרט, וראה בפעילותו זו שליחות עליונה. בתוך מערבולת הימים מספר את סיפורו של אדם, של תקופה, של מציאות ושל ייצוג מציאות, של היסטוריה ושל זיכרון. פועלו של פראגר וכתביו הרבים הנדונים בספר זה חושפים צד לא מוכר ביחסים שבין התנועה הציונית ומדינת ישראל ובין החברה החרדית.

יש מלחמות בלי שם - יומן בזמן אמת איזק נתנאל רחובות

יש מלחמות בלי שם - יומן בזמן אמת

״...הבגדים והתיקים נספגים במי הגשם והבוץ הכבד נערם לנו על הנעליים. הם מוסיפים לנו משקל רב שמאט משמעותית את קצב ההליכה של כל הפלוגה. ״אל החגיגה הזאת מתווספת זרימה חזקה של מי ביוב, משולבים עם מי גשמים והם ממלאים בזרם עז את הוואדי ופשוט שוטפים אותנו תוך כדי ההליכה. לפרקים המים אפילו מגיעים לנו עד גובה המותניים! הגשם יורד ללא הרף וביחד עם הקור המצמית מתחילים להופיע לנו חתכים וסדקים בידיים ובשפתיים הקפואות. בגלל המים הזורמים שמציפים לנו את הנעליים, כפות הרגליים הופכות רכות ובצקיות וגם הן מתחילות להתנפח, להיפצע ולהיסדק. ״בלית ברירה, אנחנו נשענים האחד על השני ודוחפים קדימה איש את רעהו. לא מרבים במילים כדי לשמור על כל פיסת אנרגיה. לוחם אחר לוחם חוטפים מכות קור. לוחמים רבים מאבדים את תחושת הזמן והופכים להיות סהרוריים. הם נופלים, נחבלים או סתם נשכבים אחרי מאמץ ההליכה על האדמה הבוצית במצב של חוסר תפקוד. בצד מתארגנים מספר לוחמים ומשתינים על הידיים הקפואות שלהם כדי שישובו לתפקד...״ (מבצע חומת מגן - בדרך למצור על המוקטעה ברמאללה) הספר יש מלחמות בלי שם נכתב כיומן בזמן אמת והוא עדות מרתקת לקורותיו של נער צעיר, ההופך ללוחם בפלחה"ן גולני, בשירות קרבי מלא באתגרים במהלך האינתיפאדה של 2000–2003 . 

מוסיקה, יהדות, ישראליות ואנחנו: מסע של זהות איזקסון עטרה אלקנה, רחובות

מוסיקה, יהדות, ישראליות ואנחנו: מסע של זהות

הספר שלפנינו מתאר את המוסיקה כמחברת עולמות. המוסיקה מאפשרת דיאלוג אמיתי, והיא הפתיחה לספרם של עטרה איזקסון ודב שוורץ. אבל מסתבר שהמוסיקה לא המציאה את הדיאלוג יש מאין. היא חשפה את ההיסטוריה והתשתיות המשותפות בעיר אחת על הכרמל. מתוך הניתוח המוסיקלי מתגלים שני עולמות: עולמה של ילדה לא דתית וילד ציוני דתי הגדלים בחיפה של שנות השישים והשבעים, משיקים במוסדות החינוך (בית הספר הריאלי העברי ואוניברסיטת בר אילן) ונחשפים בשיח של דור שני לשואה. הספר נע בין השיטתי והמחקרי לבין האוטוביוגרפי והאישי, לעתים בכתיבה ביקורתית ולעתים בהומור ובכאב. כתיבתו זורמת ומחברת יקומים נבדלים לכדי מסכת אחת. מתוך הדיאלוג שבין השניים מתלבנות סוגיות כמו יהדות ומוסיקה, הוראה ומוסיקה, אמנות חזותית ומוסיקלית ומדעי המוח ומוסיקה.

יוצרים תוצאות - איך ליצור תוצאות ב-4 צעדים פשוטים אייזן שרון רחובות

יוצרים תוצאות - איך ליצור תוצאות ב-4 צעדים פשוטים

בשפה ברורה וקלילה, תוך שילוב סיפורים ודוגמאות, תוכלו ללמוד איך להפוך מטרות להישגים ואיך ליצור תוצאות תוך התמקדות בארבעה פרמטרים – חשיבה, רגש, פעולה ותקשורת. בספר תגלו בין השאר: 

  • כיצד להפוך את סדר החשיבה — מהסוף להתחלה, מהתוצאה לדרך
  • איך "לשווק" רעיון טוב לסביבה ולהניע לפעולה
  • מהי תקשורת תוצאתית וכיצד היא יכולה לחבר בין יעדים לאנשים
  • מודלים חדשים בניהול זמן, שינוי הרגלים והשגת יעדים

 

אור השם מספרד אייזנמן אסתי רחובות

אור השם מספרד

ר' חסדאי קרשקש (1340 לערך – 1410/11) היה פילוסוף דגול, איש הלכה מקורי ומנהיג נועז של יהודי ממלכת אראגון בסוף המאה ה-14 ובתחילת המאה ה-15. הוא פעל על רקע הפְּרעות הקשות של שנת קנ"א (1391) בספרד, שבהן נרצחו אלפי יהודים ובכללם בנו יחידו על קידוש השם, וכמאה וחמישים אלף יהודים נאנסו להתנצר.

הקורא תאב הידע, המעוניין להרחיב את ידיעותיו על ר' חסדאי קרשקש, ימצא בספר זה שלל היבטים היסטוריים והגותיים על האיש ועל תקופתו. שערו הראשון של הספר עוסק במפעלו של קרשקש בראי ההיסטוריה, השער השני דן בהלכה ופולמוס במשנתו של קרשקש,  שערו השלישי של הספר מציג עיונים בהגותו הפילוסופית הייחודית של ר' חסדאי, מבקרם החריף של הרמב"ם, אבן רשד והרלב"ג, והשער האחרון – בהשפעת הגותו של קרשקש על הדורות הבאים, מימי הביניים ועד למחקר המודרני. 

שבעה עשר מאמרי הספר משקפים את פירות המחקר העדכני על אודות ר' חסדאי קרשקש ומציירים את דמותו במגוון היבטים: מהמישור הביוגרפי וההיסטורי, דרך פועלו ההלכתי והפילוסופי ועד להשפעתו על דורות מאוחרים; תוך עיסוק ברלוונטיות של משנתו לסוגיות העיוניות והמעשיות המעסיקות את האדם בן זמננו, כאן ועכשיו.

Pages

חדש על המדף

איפוס

יוצאי איראן בישראל - עלייה, אתגרי קליטה והשתלבות

שם המחבר:
מנשרי דוד
קמפוס:
רחובות

הספר שלפנינו – העוסק בעלייתם של יהודי איראן לישראל, בקליטתם ובהשתלבותם בה לאורך ציר כרונולוגי ארוך משלהי המאה התשע-עשרה ועד ימינו – פותח צוהר רחב ומעשיר למעקב אחר קורותיה של אחת מהקהילות העתיקות בתולדות עם ישראל. הפרקים שבו משלבים מחקר אקדמי בשלל שדות ידע, לצד סיפורים אישיים ומשפחתיים על חוויות הגירה והתאקלמות, חששות ותקוות, קשיים והצלחות. הם חושפים מארג רב-גוני ורב-קולי של יוצאי איראן בישראל. הספר תורם רבות להבנה מעמיקה של התהליכים ההיסטוריים והחברתיים שפקדו את יהדות איראן בעת החדשה, ועוצבו במפגש הדרכים שבין המציאות האיראנית, התנועה הציונית ומדינת ישראל. ממצאיו מביאים לקדמת הבמה קהילה זקופת קומה, בעלת יוזמה ותושייה, שחרף קשיי שפה ומכאובי קליטה, אצה להתערות בסביבה החדשה, להצטרף לפרויקט הישראליות ולכבוש עמדות מפתח בחיי המדינה, אך מבלי להפנות עורף למורשת העבר המפוארת.

תוכנית גמילה ממסכים לילדים ולמתבגרים

שם המחבר:
מרשל בראד
קמפוס:
רחובות

האם גם אתם הורים שנאבקים לקבוע כללים בריאים ויעילים לגבי השימוש בטכנולוגיה בביתכם? או שאולי כבר קבעתם כללי התנהגות, והילדים שלכם, מומחי הטכנולוגיה, הצליחו להערים עליכם ולחמוק מהם? האם נמאס לכם לשמוע את מומחי הטכנולוגיה השונים מציפים אתכם בנתונים סטטיסטיים ובמחקרים, אך ממעטים להציע שיטות התמודדות מעשיות ויעילות עם הבעיה?

תוכנית גמילה ממסכים מבוססת על מחקר פסיכולוגי שמסביר מדוע ההתמכרות למסכים עוצמתית כל כך. עצותיו המעשיות והפשוטות של מרשל מעניקות תוכנית ברורה ומובנת להורים שכמעט התייאשו, אך עדיין שואפים ברצינות לשנות את האופן שבו ילדיהם משתמשים בטכנולוגיה. תוכנית זו תצייד אתכם באסטרטגיות מציאותיות שכולכם תוכלו ליישם, כדי ליצור איזון בריא ולהעמיד את התפתחות הילד במרכז.

מיהו האדם?

שם המחבר:
השל אברהם יהושע
קמפוס:
רחובות

כאשר אברהם יהושע השל הגיע לברלין ב-1927 – היא היתה הבירה הליברלית של העולם המערבי ואחוזת התלהבות מספרו החדש של הפילוסוף מרטין היידגר; זמן קצר לאחר שהשל הגיש את הדוקטורט שלו בפילוסופיה היטלר עלה לשלטון והיידגר הצטרף למפלגה הנאצית.

בספר זה השל מנהל ויכוח עמוק עם היידגר. אל מול השאלה "מהו האדם?" – השל מבקש לקדם את השאלה "מיהו האדם?"; אל מול התשובה שהאדם "מושלך" בעולם, בחיים לקראת מוות – השל מבקש להאיר את פליאת החיים, בקשת המשמעות והאכפתיות האלוהית לכל אדם. אנו רגילים לעיסוק של החברה הישראלית בשאלה "מיהו יהודי?", אך השל מפנה אלינו שאלה יסודית יותר, "מיהו האדם?". במקום לנסות להגדיר את היהדות בקטגוריות מערביות כמו דת או לאום, הוא מבקש להציע לנו זווית ראייה יהודית, אנטי-פשיסטית, על משמעות היותנו אנושיים.

לכרוך את התפילה

שם המחבר:
גפני ראובן
קמפוס:
רחובות

לכרוך את התפילה הוא החלק השני בסדרת מסעותיו של המחבר בעקבות סידורי תפילה ומתפללים בארץ ישראל בעת החדשה. כמו קודמו, פותח סידור, גם כרך זה מבוסס על פרויקט־הרשת השבועי של המחבר ("סידור אחד בשבוע"), וכולל בתוכו את סיפוריהם של כשבעים סידורי תפילה שהודפסו בארץ ישראל, מאמצע המאה התשע עשרה ועד לשנים האחרונות: ספרדיים ואשכנזיים, לאומיים וחרדיים, שמרניים ופורצי דרך. הסידורים מוצגים בנימה אישית, תוך התייחסות לדמויותיהם של העורכים ושל המדפיסים; לעיצובם התוכני והחזותי; לנסיבות הזמן והמקום שבו נוצרו; ולמגוון סוגיות הנוגעות לתכנים, לקהלי יעד וכמובן גם לאידיאולוגיה ולפוליטיקה.
רבים מן הסידורים המוצגים בכרך זה נשכחו כמעט לחלוטין ברבות השנים, וסיפוריהם מציגים זוויות מפתיעות ולא מוכרות בסיפור הליטורגי הארץ־ישראלי. לעיתים, הדפסת הסידור היא למעשה רק קצהו של סיפור היסטורי נפתל ומרתק, המשקף פרקים דרמטיים בקורות העם היהודי בעת החדשה, הן בארץ הן מחוצה לה. לצד הסידורים עצמם, סקירות אחדות מוקדשות לתופעות נוספות בחקר התפילה הישראלית: הטמעת התפילות לזכר הנספים בשואה בסידורי התפילה; תפילות לאומיות שלא זכו למקום של קבע בסידורי התפילה, ועוד.
פרקי הספר ערוכים סביב מקבצים שונים, המאפשרים להשוות בין קבוצות שונות של סידורים ולהעריך את השפעתם: סידורי ירושלים בתקופת המנדט; סידורים לאומיים בסערת מדינה; סידורים הנסמכים על הדפסות קודמות בתפוצות; סידורי עדות וקהילות מובחנות; סידורים מתורגמים; סידוריהם של צדיקים ופוסקים; סידורי הזמן החדש; ומספר סידורי חג ומועד.

ארבע אבות נזיקין: מסורת, משפט ופרשנות

שם המחבר:
וסטרייך אבישלום
קמפוס:
רחובות

"ארבעה אבות נזיקין: השור והבור והמבעה וההבער", כך שונה המשנה הפותחת את מסכת בבא קמא. מימים קדמונים עמלו רבים בניסיון לפרש את המשנה ולעצב את עולם המושגים שעומד בבסיסה; עמל שפירותיו הם הספרות התלמודית מראשיתה ועד חתימתה, הספרות הפרשנית הבָּתַר־תלמודית, ספרות המחקר ומגוון עצום של בתי מדרש וקהילות פרשניות, המבקשים להוסיף נדבך על נדבך בפיצוחם, בחשיפתם ובעיצובם של "הַפְּשָׁטוֹת המתחדשים". ספר זה מבקש להיות חוליה בשרשרת ארוכה זו.
הספר עוסק בששת הפרקים הראשונים של מסכת בבא קמא. מטרתו היא לחשוף ולהאיר את המסורות השונות בנוגע לתוכנם ולמובנם של דיני הנזיקין, את תהליכי ההמשגה ההלכתיים-משפטיים העומדים ביסודם, ואת המגמות הפרשניות המרתקות והיצירתיות הפרשנית הנפלאה העולות מתוך מגוון המקורות התלמודיים. הספר מנתח מגוון רחב של סוגיות ומקורות, ומתוכם מתמודד עם שאלות יסוד, ובהן: מהם אבות הנזיקין? כיצד פורשו דיני הנזיקין בספרות התלמודית? וכן – כיצד משתקפים בתי המדרש השונים, מהתנאים ועד האמוראים, במקורות שבידינו?

המדריך להוראה דיאלוגית

שם המחבר:
אלכסנדר רובין
קמפוס:
רחובות

הספר המדריך להוראה דיאלוגית מציג את השפעתה החיובית של הגישה הדיאלוגית על מעורבות התלמידים ולמידתם. הוא מביא את הראיות לכך, בוחן את רעיונות היסוד של הגישה ומציע עקרונות מנחים ליישומה בכיתה.
ההוראה הדיאלוגית רותמת את כוחו של הדיבור כדי לעורר את התעניינותם של התלמידים, לגרות את חשיבתם, לקדם את הבנתם, להרחיב את רעיונותיהם ולבנות ולהעריך טיעונים. בדרך זו היא מכינה אותם ללמידה לכל החיים ולמעורבות חברתית ודמוקרטית. 
הספר שואב מגוף מחקרי רחב היקף ומהניסוי של אלכסנדר עצמו, שהקיף 5,000 תלמידים, ובו פיתח את גישתו הייחודית. הספר:
- טוען שאין לראות בדיבור תוצר לוואי אקראי להוראה ולמידה, אלא כלי חינוכי בעל חשיבות עליונה שניצולו ופיתוחו דורשים הבנה ומיומנות;
- חוקר את הגישות השונות לדיאלוג ולהוראה דיאלוגית; 
- מזהה את הרכיבים בהוראה הדיאלוגית שיש בכוחם לחולל שינוי בחשיבת התלמידים, בלמידתם ובהבנתם.

בנות עמי מטלז

שם המחבר:
פרבשטין אסתר
קמפוס:
רחובות

זהו סיפור מעצים על הפער בין השפל המוסרי של הנאצים והליטאים לבין ערכי המוסר הנעלים של האשה היהודייה, מהיאוש אל התקווה וההמשכיות.
ולדרך שבה שמרו על החוסן הנפשי והעניקו לחייהן תוכן יהודי מתוך מורשת המשפחה ומוסדות החינוך בטלז.

האוטיסטים שבינינו

שם המחבר:
בלומרוזן-סלע שגית
קמפוס:
רחובות

ספרה החדש של שגית בלומרוזן-סלע, האוטיסטים שבינינו, מבקש להעמיק את ההיכרות עם עולמותיהם של האוטיסטים. בפרקי הספר מוצגות זירות של הגשמה מקצועית לצד זירות של קשיים שבהן מתמודדים אוטיסטים בתפקוד גבוה בחייהם הבוגרים: בזירה המקצועית מוצגים האתגרים לצד הכישורים הגבוהים של אוטיסטים במקצועות כמו רפואה, מוזיקה, טיפול, הוראה ומקצועות נוספים; בזירות הקושי מתוארת התמודדותם של אוטיסטים עם הפרעות אכילה, שונות מגדרית, הפרעות דיסוציאטיביות, עבודה בתעשיית המין, תקיעות מקצועית ועוד. פרק נפרד מוקדש לחידוד ההבדלים בין אוטיזם לבין אבחנות נפשיות אחרות, שלעיתים קרובות אוטיסטים מאובחנים בהן בשוגג, על מנת לסייע בהגעה לאבחנה ולטיפול המתאימים ולהפחית את חוסר ההבנה, הדכאון, הפגיעות העצמיות והאובדנות השכיחים בקרבם. פרקי הספר שזורים בדוגמאות מרתקות מחייהם של אוטיסטים שניאותו לשתף בסיפוריהם האישיים בפתיחות רבה וביכולת התבוננות עצמית מרשימה וכובשת. פרק מרתק נוסף מציג את גיבורת הרומן "על עצמות המתים", מאת זוכת פרס הנובל אולגה טוקרצ'וק, כדמות אוטיסטית.

האוטיסטים שבינינו מדגיש את תכונותיהם וכישוריהם יוצאי-הדופן של האוטיסטים – אשר לא הודגשו עד כה ברוב המחקרים לגביהם, שהתמקדו בעיקר בהיבטים הבעייתיים שבאוטיזם – ואת תרומתם העצומה לאנושות, שללא ספק הייתה מתקדמת הרבה פחות ללא מדענים, חוקרים, יוצרים ואנשי מקצוע אחרים מהשורה הראשונה שמשוער שהיו אוטיסטים. היכולות הגבוהות לצד הקשיים כבדי המשקל שעמם אוטיסטים מתמודדים מדגישים את הצורך שלנו כחברה להכיר את האוטיזם לא כמחלה או כמצב שלילי הדורש ריפוי או נרמול, אלא כמצב שדורש הבנה ומתן הזדמנויות – הן למען רווחתם האישית והן למען החברה כולה. כדי להתקדם לעבר מטרה זו מוצעת בספר שורה של צעדים עבור האוטיסטים עצמם, עבור אנשי בריאות הנפש, עבור מערכות חברתיות שונות ועבור המחקר בתחום.

עיונים פילולוגיים ובלשניים בעברית ובערבית

שם המחבר:
געש אמיר
קמפוס:
רחובות

בספר זה מכונסים שישה־עשר מחקרים שהתפרסמו בעבר כמאמרים באכסניות שונות, ובהם עיונים פילולוגיים ובלשניים בעברית ובערבית – שצמחו ברובם מעבודת המחבר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

הספר נפתח במבוא מקיף, אשר מתאר את המחקרים ודן במטרותיהם, ובסופו צורפו מפתחות. חמישה־עשר מפרקי הספר עוסקים בחיבורים רבניים וקראיים מימי הביניים השייכים ברובם לספרות חוכמת הלשון. אחד החיבורים כתוב ערבית, ומן החיבורים הכתובים עברית כמה הם תרגומים מערבית. הפרק האחרון עוסק בצורתם ובשימושם של המספרים המונים בעברית מדוברת בת ימינו ובלהגים נאו־ערביים.

למחקרים המכונסים בספר הזה כמה מטרות פילולוגיות ובלשניות (שלעיתים שלובות זו בזו), ובהן: זיהוי תרגומים; גילוי טקסטים שנוצרו עקב שימוש מוטעה במקורות; חשיפת אוצר המילים המקורי של טקסט השונה מזה שבדפוסים; קביעת זהות מחברי הטקסטים; ביאור טקסטים, תפיסות ומונחים דקדוקיים; חשיפת זיקות בין טקסטים.

המשנה בביזנטיון - מסורת הלשון של כתב יד קיימברידג' למשנה

שם המחבר:
הנשקה יהודית
קמפוס:
רחובות

משנת ר’ יהודה הנשיא, החיבור היסודי של התורה שבעל פה, נשתמרה בידינו בשלושה כתבי יד שלמים בלבד. אחד מהם הוא כתב יד קיימברידג’ , שנכתב במאה הט״ו באחת מארצות הים האגאי. חיבור זה מוקדש לתיאור מקיף ראשון של הלשון הניבטת מעד זה. בחינת לשון כתב היד בנויה משילוב של מחקר פילולוגי עם ניתוח סוציו־לינגוויסטי. פרקי הספר עוסקים בכל ההיבטים של הלשון: כתיב, תורת ההגה, תורת הצורות, התחביר והמילון העולים בכתב היד. לאחר הצגה פילולוגית מפורטת של לשון המשנה בכתב היד, נבחנת לשון זו משני פנים: מחד גיסא יחסה למקורותיה הקדומים של לשון חכמים הארץ־ישראלית בכתבי יד מהימנים, בקטעי גניזה ובאפיגרפיה; ומאידך גיסא נבחנת השתקפותו של תהליך מסירת המשנה. פרק המוקדש לנוסח פסוקי המקרא המשולבים במשנה, בהשוואה למסורות המקרא שבשאר קהילות ישראל, משלים את בחינת רקעו של כתב היד.

Pages