חדש על המדף

"ישראל שלנו" הייתה תנועת המחאה של חיילי המילואים שהשתחררו משירותם הצבאי לאחר מלחמת יום הכיפורים. המלחמה שברה בפתאומיות את עולם המושגים שבאמצעותו נתפסה והובנה המציאות עד אז, והותירה את החיילים בכאוס קוגניטיבי-נורמטיבי. מכאן הצורך הדחוף להבנות במהירות מצפן קוגניטיבי-נורמטיבי חדש. דחיפות זו עיצבה את דפוסי המחאה.
הרוב המכריע של מייסדי תנועת המחאה ופעיליה המרכזיים חוו את נעוריהם בעשור הראשון לקיום המדינה. הערכים שעליהם גדל וחונך דור זה אבדו ונזנחו בתהליך מיסודה של החברה הישראלית. הפער ההולך וגדל בין הערכים שהפנים דור זה לבין המציאות שהפכה מודרכת במאבקים של קבוצות אינטרס הפכו אותו ל"דור אבוד", דור שהתייתם מהאידיאלים שעל ברכיהם חונך. הבניית המצפן הקוגניטיבי-נורמטיבי נעשתה בהתרפקות על ערכי הנעורים האבודים. מאורעות המלחמה ותוצאותיה הובנו כתוצאה בלתי נמנעת של ההתרחקות מערכי תש"ח. ...

כרך זה מכתבי זאב ז'בוטינסקי הוא המשך לשני הכרכים הקודמים העוסקים בענייניה של ארץ ישראל. מובאים בו מאמרים, נאומים, סיפורי זכרונות מטיוליו בארץ, ותסריט לראינוע הניתן להמרה לקולנוע. רובם נכתבו במחצית הראשונה של שנות השלושים של המאה העשרים, ובהם ניצני מרי לנוכח מדיניותו העוינת של שלטון המנדט, המפר את התחייבויותיה של בריטניה לעם היהודי.

לצד הביקורת – 'אנגליה קיפחה את זכותה המוסרית בארץ-ישראל' – נכללת קריאה לתנועה הציונית לפעול במרץ כדי ליצור לחץ על בריטניה. לשם כך יזם את תנועת הפטיציה – פנייתם של המונים לממשלת בריטניה ולממשלות מדינות מגוריהם בתביעה לקיים את ההתחייבויות לעם היהודי.

היצירות המופיעות בכרך זה נכתבו באנגלית, ביידיש, בגרמנית וברוסית. חלקן תורגמו במיוחד בפעם הראשונה לעברית, וחלקן תורגמו מחדש.

מדינה יהודית לא צריכה להיות מדינת הלכה. בספר פורץ דרך מצהיר הרב חיים נבון שהוא משעה את חלומו על מדינת התורה; אך זה לא אומר שאין ליהדות מה להגיד על דמותה של מדינת ישראל.

המדינה אינה זהה לעם, טוען הרב נבון; היא כלי בשירות העם. אך המדינה גם אינה רק "אמנה חברתית" בין יחידים מבודדים. מתוך ניתוח מעמיק של מקורות תורניים ועיון בהגות מערבית עכשווית הוא מנסח את מושג הברית כתשתית למדינה יהודית. מדינת הברית צריכה להיות מדינה רזה על מנת להותיר מקום לשגשוגן של יחידות הזהוּת הטבעיות: משפחה, קהילה, עיר ועם. המתכונת הזו היא חלופה לחשיבה הליברטריאנית, המקדשת רק את זכויות היחידים, וגם לחשיבה הפרוגרסיבית, השואפת להשתמש ברשויות ממשלתיות כדי לכפות את ערכיה על החברה כולה.

מדינה קטנה לעם גדול מציע גישה מקורית בשיח הישראלי והיהודי. הוא מצדד בחופש חינוכי, לא משום שחופש הוא ערך עליון, אלא משום שחינוך הוא ערך עליון; ותומך ביותר חירות בתחום שירותי הדת, לא רק למען החירות אלא בעיקר למען הדת.

תקינות פוליטית אינה נימוס. היא ביטוי של השקפת עולם כוחנית ועצובה, הרואה את כל מעגלי חיינו כמאבק לחיים ולמוות בין חזקים למוחלשים. בתפיסה הזאת הדיבור אינו ביטוי בריא של קשר בין אנשים, אלא טכניקה מרושעת של דיכוי נכלולי, ולפיכך יש לעקוב אחריו ללא הרף בחשדנות ובכוחנות, לסתום פיות ולצנזר דעות. 
לא תקין מערער על הגישה הזאת. הוא מנתח את מקורותיה של התקינות הפוליטית ושל התיאוריות התומכות בה, מצביע על השלכותיהן ההרסניות בעולם של המאה ה-21, ובעיקר- מציע להן חלופה. באמצעות ניתוח של מקורות יהודיים קלאסיים הוא מפתח השקפה עמוקה, מתוחכמת ושונה בתכלית על האדם, החברה והשפה. לפי ההשקפה היהודית הזאת, יחסים אנושיים אינם רק יחסי כוח; החברה אינה רק מערך דיכוי; ודיבור אנושי אינו שדה מוקשים, אלא מחווה של שותפות ואהבה. 

בספר זה נצעד עם ההולכים בשיירתו של אברהם אבינו, ומתוך האירועים והשיחות במסע תיסלל לפנינו הדרך להבנת תורת המידות על פי הרב קוק. לדמותם של אברהם אבינו והרב קוק יש מן המשותף: שניהם הצטיינו באהבת הבריות, יצרו תפיסות עולם חדשניות ופעלו לאורן לנוכח האתגרים הרבים.

פיתוח מידות הנפש הוא אתגר גדול. הספר 'מידות הראי"ה', המלוקט מכתביו של הרב קוק, נועד לסייע בהבנת המידות וביישומן בחיים, אולם שפתו המיוחדת של הרב קשה לעיתים להבנה למי שאינו מיומן בלימוד כתביו. וכאן כוחו המיוחד של הסיפור, המסוגל לגשר מעט על הקושי.

הרואה בשיירת אברהם הוא ביאור ספרותי יצירתי, המנגיש את 'מידות הראי"ה' באמצעות סיפורים קצרים ושיחות שהתרחשו כביכול בשיירה של אברהם אבינו. הסיפורים וקטעי ההתבוננות מעוררים למחשבה ומפגישים את הקורא עם עבודת המידות.

האם אנחנו יכולים להשתנות? עד כמה מסלול חיינו מושפע מהתכונות היסודיות שעמן נולדנו? איך הכרת האישיות יכולה לסייע לנו בבחירותינו התעסוקתיות, החברתיות והזוגיות? ובכלל, מה הקשר בין נטיות רגשיות לא רצויות לבין סוגי אישיות שונים?

לפרוץ את גבולות האישיות מעורר שאלות אלה ורבות אחרות ומבקש לפענח את הסוד החשוב ביותר בחיים האנושיים – כיצד בנויה האישיות, מה הם מרכיביה, מה ההבדל בנטיות הרגשיות בין בני האדם, מה מניע לפעולה אנשים שונים, והחשוב מכול, מהו ארגז הכלים ההכרחי שבאמצעותו נוכל לפרוץ את הגבולות שהאישיות מציבה לנו, תוך ניצול כוחותיה לטובתנו. 
הספר מציג את גוף הידע המעשי המשמעותי ביותר המסתתר בארון הספרים היהודי בכלל, ובמדף הקבלה והחסידות בפרט, ידע שנחצב מתוך עשרות רבות של כתבים ומציע מודל ייחודי של סוגי אישיות שונים. זהו ספר פוקח עיניים שישנה את יחסנו לעצמנו ולזולתנו.

כשפורסם המאמר של אלן נוטבום שעל בסיסו נכתב הספר הזה, הוא הפך מיד לוויראלי ולקריאת חובה לכל ההורים, העובדים הסוציאליים, המורים, המטפלים וקרובי המשפחה של ילדים עם אוטיזם. אחת האמהות שקראה אותו אמרה בפשטות: "זה בדיוק מה שהבת שלי היתה אומרת, אילו יכלה" רב המכר שלפניכם הנו מהדורה שלישית ועדכנית שנמכרה בלמעלה מרבע מיליון עותקים ברחבי העולם. בכתיבה מלאה בתבונה, חמלה והומור, אלן נוטבום מגדירה את מה שלדעתה הם עשרת המאפיינים המרכזיים המאירים את הלך המחשבה ותחושות הלב של ילדים עם אוטיזם. ניסיונה של נוטבום כאם לשני בנים על הרצף מספק "מבט מבפנים" על ההיבטים השונים של החיים עם אוטיזם. הוא מסייע לקוראים להכיר בכך שאף שהם מרגישים לעתים מוצפים ומבולבלים, הם לעולם אינם חסרי אונים. זהו ספר של כתיבה חד-פעמית הפותחת צוהר לעולם שיכול לעתים להרגיש מפחיד ומשתק, אך זהו גם עולם שאפשר לשאוב ממנו המון כוח ולבנות חיים מלאי תקווה, משמעות ואהבה. הספר הזה הוא מתנה של הבנה.  

החברה הישראלית משחר היווסדה מנהלת את שגרת יומה לצד אירועי מלחמה וטרור. אירועים אלו עיצבו וקידמו את הידע והתובנות בתחומי הטראומה הנפשית והחוסן של יחידים ושל כלל החברה. עבודת הסיוע "תחת אש", המתמקדת במצבי חשיפה מתמשכים ומשותפים של העובדים והאוכלוסיות לאירועים טראומטיים, תרמה ליצירת גוף ידע חדש המבוסס על התנסות, התערבות ומחקר.

הספר שם לו למטרה להציג ולקדם את הידע החדש בפני הקורא הישראלי, כדי להיטיב עם הנמצאים במצוקה, להגביר את החוסן שלהם, להשמיע את קולם של המסייעים להם ולהכשיר את הדור הבא. פרקי הספר מספרים את סיפורם של תושבים החיים בצל מלחמה, אירועי טרור, הגירה ופליטות ובעיקר את סיפורה של עבודת הסיוע "תחת אש". את הפרקים בספר כתבו חוקרים, עובדי סיוע ומטפלים מתחומים שונים, כמו עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה וחינוך, והם ביטוי רב-קולי ואישי לאתגרים הנגזרים מחיים ומעבודה בצל איום. בפרקים מתוארים ההשפעות על העבודה הטיפולית והחברתית, תהליכי פיתוח והתאמת ידע, שינויים בתפיסות מקצועיות ובמארג היחסים בין המסייעים לסביבותיהם, וכן דרכי הדרכה, הוראה ומחקר ייחודיות המתאימות לחשיפה הכפולה של בעלי התפקיד ומקבלי השירות. 

הספר מיועד למטפלים, לסטודנטים הלומדים את מקצועות הסיוע, לעוסקים בתהליכי הכשרה לעבודה בתחום ואף לציבור הרחב המבקש להכיר לעומק את משמעות החיים בצל איום מתמשך, אם מקורו באירועי טרור ומלחמה ואם מקורו במציאויות טראומטיות אחרות כמו אסונות טבע, מגפות ומשברים חברתיים.

גשר האמונה הוא ספר פרוגרמטי ומקורי, המבקש להתמודד עם סוגיות אמוניות יסודיות שליוו את ההגות היהודית מאז ומעולם. בחלקו הראשון הוא נע בין העולם הקיומי-אישי ולבטיו של האדם הפוסט-מודרני לבין שאלות קלאסיות של המחשבה היהודית לדורותיה, בדגש על הגות ציונית-דתית. חלקו השני של הספר הוא אוסף רשימותיו של הרב רונן המשקפות את עולמו האישי, ובהן הוא דן בשואה מנקודת מבט אמונית, בכוחה של התפילה, במידות, במוסר וצדק חברתי, בגלות וגאולה ועוד. הספר נחתם בדברי זיכרון קצרים מאת בני משפחתו ומכריו, החושפים מעט מאישיותו הייחודית.

גשר האמונה מאיר צדדים מרתקים ורבי-עניין בתפיסתו האמונית של הרב רונן. המצע הרוחני שהפרה את חזונו והעניק לו את ייחודו ועוצמתו נשען, בין היתר, על מחשבת חז"ל ותורת הרב קוק. נקודת המוצא של הספר היא האומץ לשאול ולהקשות, ופֵרותיה של גישה זו מוגשים בפרקי הספר, המתאפיינים ברוחב יריעה, בכנות ובענווה, ומעל הכול – במחויבות עמוקה לחיים היהודיים.