חדש על המדף

האם חשבתם פעם כיצד מוחנו מתרגם תמונות דו-ממדיות לתמונות תלת-ממדיות? מהם הכישורים הנחוצים כדי להבין את המרחב  ולהתמודד עם משימות מרחביות? מה הקשר בין כישורים אלה לידע ולהישגים בגאומטריה של המישור והמרחב?

בספר זה הכותבות פותחות צוהר לעולם המופלא של תפיסה חזותית ותבונה מרחבית. מובאים בו הסברים המשלבים תאוריות פסיכולוגיות, ידע מתמטי, והניסיון הפדגוגי של הכותבות. בסיומו של כל נושא מוצעות משימות להעמקה ולפיתוח התבונה המרחבית ופתרונות לחלק מן המשימות.

הספר מיועד לעוסקים בהוראת מתמטיקה, למכשירי מורים למתמטיקה ולחוקרים בתחומים המערבים תבונה מרחבית. יוכלו להפיק ממנו תועלת גם קוראים המעוניינים להעמיק את ידיעותיהם בנושא מרתק זה.

העשור החמישי תשמ"ח-תשנ"ח (1998-1988) הוא אחד העשורים העצובים ביותר בתולדות מדינת ישראל ואחד העשורים המעצבים שלה. זהו עשור שהיו בו אירועים קשים שייזכרו לדורות. ראשיתו באינתיפאדה הראשונה, המשכו במלחמת המפרץ ובמאות פיגועי טרור בארץ ובלבנון, ושיאו ברצח המתועב של ראש הממשלה יצחק רבין שזעזע את יסודות המדינה והחברה. בו זמנית, זהו עשור מעצב שבו צמחה הכלכלה הישראלית ובו הופרטו חלקים גדולים של המשק; נחקקו חוקי יסוד ששינו את פני המשפט בישראל; נקבעו סטנדרטים חדשים לזכויות האדם, ובמיוחד לזכויות נשים וילדים; נחתמו הסכמי אוסלו והסכם שלום עם ירדן; עשרות מדינות כוננו יחסים דיפלומטיים עם ישראל (כולל סין והודו); ישראל התבססה כמדינת 'היי־טק' ופרצה לחלל; כמיליון עולים עלו מברית המועצות ועשרות אלפים עלו מאתיופיה. אין ספק כי בסיום העשור החמישי פניה של המדינה השתנו. על כל אלו – ועל נושאים נוספים הנוגעים לתקופה – מובאים בספר זה מאמרים מפי טובי החוקרים והחוקרות.

ב־6 ביוני 1982 נכנסו כוחות צה"ל ללבנון לכאורה למבצע מוגבל. בפועל, לאחר היערכות ארוכה ומדוקדקת, ישראל פתחה במלחמה נרחבת; מלחמה שגבתה חיים רבים וערערה את אמון הציבור במקבלי ההחלטות. 40 שנה לאחר מכן נחשפים הפרטים המלאים על האירועים ועל האנשים שהובילו למלחמת לבנון.
בעזרת מסמכים שמתפרסמים בספר זה לראשונה, פורס ההיסטוריון יגאל קיפניס את נסיבות המלחמה, את ההכנות והדיונים לקראתה ובמהלכה, את המהלכים המפותלים מול הממשל בוושינגטון ומול הנוצרים בלבנון, ומעל הכול — את התיאום העקבי בין ראש הממשלה מנחם בגין לשר הביטחון אריאל שרון. בגין לא נגרר אחר כוונותיו מרחיקות הלכת של שרון. מטרות המלחמה נגזרו מתפיסת עולמו, והוא תמרן בעורמה, בתחכום ובהחלטיות בין עקרונותיו ובין מחויבויותיו כמנהיג המוביל אומה למלחמה ולמאבק מדיני על צדקתה. עם זאת, בגין גם היה נתון לשינויים נפשיים קיצוניים, כפי שמגלים דיווחים מפורטים של משרד החוץ האמריקאי. 
1982 — לבנון, הדרך למלחמה מאשר את קביעתו של הנביא עמוס: "היילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו". הספר מאיר באור חדש את המלחמה שנועדה, אולי, לרפא טראומה, אך הפכה ברבות הימים והשנים לטראומה בפני עצמה.

פסיכואנליזה של ילדים מאת מלאני קליין, שראה אור לראשונה ב-1932, הוא ספר קלאסי בנושא האנליזה בילדים וחולל מהפכה בתחום זה. עוד קודם לכן, באמצעות הטכניקה המיוחדת שפיתחה והנחילה, הוכיחה מלאני קליין את היותה חלוצה ופורצת דרך בענף זה של הפסיכואנליזה. היא הרחיבה את התיאוריה והפרקטיקה הפסיכואנליטיות אל שדה הילדוּת המוקדמת, ובדרך זו לא רק אפשרה את הטיפול הפסיכואנליטי בילדים רכים בשנים אלא גם האירה באור חדש את ההתפתחות הפסיכולוגית בילדוּת ואת שורשי הנוירוזות והפסיכוזות של המבוגר. פסיכואנליזה של ילדים מתאר את התיאוריה והפרקטיקה של המתודות שלה וכולל הקדמה שנכתבה למהדורה השלישית ובה היא משרטטת את התפתחות חשיבתה ביחס להשערות מהותיות מסוימות

זכינו‭ ‬ואנחנו‭ ‬נמצאים‭ ‬כיום‭ ‬בעיצומה‭ ‬של‭ ‬שיבת‭ ‬ציון‭ ‬השלישית. חזון‭ ‬הנביאים‭ ‬הולך‭ ‬ומתממש‭ ‬לנגד‭ ‬עינינו‭ :‬קיבוץ‭ ‬גלויות‭, ‬הפרחת‭ ‬השממה‭ ,‬בניין‭ ‬הארץ‭ ‬ויישובה‭, ‬ריבונות‭ ‬ועוד. מלכות‭ ‬ישראל‭ ‬היא‭ ‬הלוז‭ ‬של‭ ‬גאולת‭ ‬ישראל‭ ‬והיא‭ ‬המגלה‭ ‬את‭ ‬מלכות‭ ‬ה‮’‬‭ ‬בעולם‭.‬

לאחר‭ ‬אלפיים‭ ‬שנות‭ ‬גלות‭ ‬תחת‭ ‬עול‭ ‬הגויים‭, ‬זכינו‭ ‬בחסדי‭ ‬ה‮’‬‭ ‬עלינו‭ ‬להקים‭ ‬כאן‭ ‬בארץ‭ ‬ישראל‭ - ‬במדינת‭ ‬ישראל‭, ‬שלטון‭ ‬יהודי‭ ‬עצמאי‭. ‬ממשלה‭ ‬יהודית‭ ‬קמה‭ ‬וגם‭ ‬ניצבה‭ .‬מציאות‭ ‬זו‭ ‬כשלעצמה‭ ‬היא‭ ‬דבר‭ ‬עצום‭ ‬ורב‭, ‬אך‭ ‬איננו‭ ‬מסתפקים‭ ‬בכך‭. ‬אנחנו‭ ‬רוצים‭ ‬לחבר‭ ‬עליונים‭ ‬ותחתונים‭ ‬‮–‬‭ ‬"סולם‭ ‬מוצב‭ ‬ארצה‭ ‬וראשו‭ ‬מגיע‭ ‬השמיימה‮"‬. אנחנו‭ ‬רוצים‭ ‬לראות‭ ‬כיצד‭ ‬מלכותא‭ ‬דשמיא‭ ‬משפיעה‭ ‬ומכוונת‭ ‬את‭ ‬מלכותא‭ ‬דארעא, וכיצד‭ ‬מלכותא‭ ‬דארעא‭ ‬מגלה‭ ‬את‭ ‬מלכותא‭ ‬דשמיא‭ ‬בעולמנו‭.‬

ספר‭ ‬זה‭ ‬מלבן‭ ‬מגוון‭ ‬סוגיות‭ ‬הזורות‭ ‬אור‭ ‬על‭ ‬דמותה‭ ‬האידיאלית‭ ‬של‭ ‬מלכות‭ ‬ישראל‭ ‬לאור‭ ‬תורת‭ ‬ישראל‭.‬‮ ‬

הצורך בחשיבה ביקורתית בתחום המדעי הפך להיות הכרחי לשם קבלת החלטות יום-יומיות בתקופת הקורונה. מספרים, אחוזים ומחקרים הציפו את התקשורת, מעורבבים באווירה של פייק ניוז, פוסט-אמת וקונספירציה. לצרכן התקשורת המצוי לא היו כלים להתמודד עם המידע המדעי. ספרו של שלמה קניאל נועד לאפשר להבחין בין מאחז עיניים לבין מומחים; הוא מבקש למצוא את האיזון בין ציות עיוור לכל מידע המופיע בלבוש מחקרי לבין זלזול במדע.

חלקו הראשון של הספר דן בתחום האוריינות המדעית: חקר השיח המדעי וגבולות השפה, מדע כמייצר מידע, מעשי רמייה והטיות אנושיות, יוהרת המדענים ופסבדו-מדע המורידים את כוחו והשפעתו על המדע. החלק שני עוסק באבני הבניין של החשיבה הביקורתית: מסגור ונרטיב, הכללה, אינדוקציה ודדוקציה, השוואה ואנלוגיה, לכידות ועקביות, הערכה ומדידה, חשיבה סיבתית מעגלית וחשיבה הסתברותית. החלק השלישי עוסק בחשיבה ביקורתית בדגש על המחקר, החוקר והנחקר, כמו למשל הבחנה בין עובדות, ראיות ומסקנות; הבחנה בין סקר למחקר ובין מדע פופולרי למדע תקני; הטיות הפרסום וההשוואות המרובות; בעיות בשיפוט מדעי, מערכי מחקר שונים, כלי המדידה, היבטים ביקורתיים על השערות המחקר והדרכים להסיק מסקנות ביחס לדחייה וקבלת השערות, מובהקוּת ומשמעות. החלק הרביעי מתמקד בחוקרים והנחקרים: דרכי הדגימה והייצוג, הטיות שונות, השפעות החוקר על המחקר והנחקר בדרכים גלויות וסמויות, לצד דיון בחשיבות הספקנות, הענווה, הסקרנות והקוד האתי של החוקרים.

מה מלמד אותנו המעבר בין פסגת היראה של יום כיפור לימי השמחה של סוכות? מדוע מציינים את חג הפורים בימים אשר נחו בהם מהמלחמה ולא בימי הניצחון? מה משמעותה הרוחנית של מדינת ישראל? מהי שנאת חינם שבעטיה נחרב המקדש? וכי שנאה שאינה חינם חיובית היא?

כשאנו עוצרים ב'תחנות' השונות של מעגל הזמן, אנו עוסקים בדרך כלל בצד המעשי שלהן, במצוות המעשיות ובשמחה הנלווית לחג. לא תמיד אנו מקדישים די מחשבה למשמעותו של יום. במה שונים ימי המועד מהשבת? מה ייחודו של כל חג ומה הוא בא ללמד אותנו?

הספר שלפניכם מנסה להעמיק בעניינו ובמהותו של כל אחד מימי החג והמועד, לאור עיון מדוקדק בפסוקי התורה המתארים את המועד, בחינת דברי חז"ל בתלמוד ובאגדה והבאת דבריהם של ראשונים ואחרונים. חיבור כל המקורות הללו לכדי מהלך שלם חושף במבט מחודש נקודה מהותית בעניינו של החג בפרט, ואת לב ליבו של המועד בכלל.

האמונה החיה הוא אסופת שיחותיו האחרונות של הרב זאב קרוב ז"ל, שבהן פרש את "תורת האמונה החיה". לא לימוד של ספרים אלא בירור האמונה שמנחה ומפעמת בתוך החיים שלנו יום-יום, איש-איש וחייו הפרטיים המיוחדים לו.

בחיות ובחדות, באהבה ובאמון מוחלט בקב"ה, באדם ובעם ישראל – מלמד הרב קרוב כיצד "לחיות אמונה", כשמו של החלק הראשון של הספר. בסבלנות, אך גם בעקשנות ובתובענות, הוא מקלף מאיתנו את התפיסות הלא מדויקות של האמונה שלנו ומניע אותנו לבחור בדרך מוארת יותר, חיה יותר, שלמה ובריאה יותר, של האמונה בה' – בכל תהליכי החיים.

בחלקו השני של הספר, "אמונה למעשה", ממשיך הרב אמיר דוּמָן את מפעלו ופורש בשיטתיות את כלי העבודה המעשיים שבאמצעותם ייהפכו חיים של שטף סתמי ואמונה כללית בלבד לחיים אמוניים תוססים, ריאליים, טבעיים ובריאים.

הרב זאב קרוב (תשי"ט 1959-תשע"ח 2018) היה מחנך ומרצה ליהדות במסגרות שונות, ראש ישיבת השומרון ור"מ בישיבת ההסדר קרנ"ש (ועוד ישיבות). חיבר ספרים רבים, ביניהם את רבי המכר בלבב פנימה (ידיעות ספרים 2010) ואת בנחת רוח (ידיעות ספרים 2013).

כבר שנים רבות, בשעה שאומרים לי ׳יהיה טוב׳, אני עונה: ׳מה פתאום יהיה טוב? עכשיו טוב, ובעתיד אם ירצה ה' יהיה טוב יותר׳. אני מרגיש שהכוח להתמודד עם שעות מצוקה נמצא דווקא בהווה. קשה לומר למי שמיואש וסובל ייסורים – ייסורי הגוף, ייסורי הנפש או אף שניהם יחד – שהעתיד יהיה טוב יותר. הוא לא יהיה קשוב כל כך לעידוד זה".  ביומן המחלה שכתב, הרב זאב קרוב ז"ל שיתף את עולמו הפנימי, מחשבותיו, רצונותיו ותפילותיו. זהו איננו ספר עצות אלא ספר החושף את חוויותיו של המחבר. כמי שחווה בחייו לא פעם אירועים מורכבים, מספר לנו הרב קרוב על התמודדותו האישית עם מחלה ממושכת – "למה זה קרה דווקא לי?", "מה ה׳ רוצה ממני?" – ומשלב סיפורים נוספים מחייו. רבים המתמודדים עם קשיים ואתגרים יוכלו למצוא בו תשובות לשאלות אמוניות ודברי נחמה.