You must have Javascript enabled to use this form.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים
השאירו פרטים
לחצו כאן לדילוג לתוכן המרכזי בעמוד זה
שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספריית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על החץ בעמודה השמאלית יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)
שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספרית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על "קרא עוד" יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)
שם הספר![]() |
שם המחבר | קמפוס | |
---|---|---|---|
תשעה בעקבות סבתא אחת | אירית אוסטרובסקי | אלקנה | |
תשעה בעקבות סבתא אחת![]() סבתא אירית מבקרת עם תשעה מנכדיה בפארק המדהים נאות קדומים השוכן במרכז הארץ. דרך התנהלות תשעת הנכדים, שלכל אחד ואחת מהם נקודת מבט בסיסית המניעה אותם להתנהל ולהגיב בדרך זו או אחרת, תגלו במהלך הביקור בפארק תשע שפות תקשורת המבוססות על מודל ה"אניאגרם". סדרת 'סבתא על גלגלים' תביא אתכם — ההורים, המחנכים ובעיקר הילדים — לזהות, לכבד, להכיר ולקבל את המקום של האחר דרך ביקור באתרים שונים ברחבי הארץ |
|||
תנועות הנוער בישראל: ייחודיות חינוכית בת מאה | עורכים: ניר מיכאלי, גיל גרטל | אלקנה, רחובות | |
תנועות הנוער בישראל: ייחודיות חינוכית בת מאה![]() המחקר והמעשה הציגו את תנועת הנוער הארץ-ישראלית כתופעה חינוכית-חברתית ייחודית שאין דומה לה בעולם. למרות השינויים התרבותיים, הסוציולוגיים, הטכנולוגיים והכלכליים העצומים שהתחוללו בארץ במאה השנים האחרונות, תנועות הנוער מצליחות לשמר את מאפייניהן הייחודים ובד בבד לעדכן אותם, לשמר את האטרקטיביות שלהם עבור בני נוער ולהמשיך להיות גופי חינוך בעלי השפעה ונוכחות בספרה הציבורית. מטרתה של אסופת מאמרים זו היא להציג תמונה עכשווית של תנועות הנוער בישראל ובתוך כך לעמוד על הצלחות ועל קשיים בניסיונותיהן להתאים את פעילותן לשינויים החברתיים שחלו בעשורים האחרונים. "תנועות הנוער היו, הינן ותהיינה גם בעתיד בבחינת עמוד האש ההולך לפני המחנה הישראלי" (פרופ' יובל דרור, מתוך ספר זה). שני עורכי הספר ד"ר ניר מיכאלי וד"ר גיל גרטל התחנכו על ברכי תנועות הנוער, האחד ב"המחנות העולים" והאחר ב"הצופים". התנסותם זו הובילה אותם לעולם החינוך. ד"ר מיכאלי הוא כיום הרקטור של אורנים – המכללה האקדמית לחינוך, וד"ר גרטל הוא חוקר עצמאי בתחום מחשבת החינוך ותכנון לימודים וכותב יומן רשת העוסק בביקורת החינוך.
הספר קיים גם בגישה מקוונת |
|||
תנ"ך שרואים מכאן - האם העברית שלנו מבינה את התנ"ך? | אקשטיין משה | רחובות | |
תנ"ך שרואים מכאן - האם העברית שלנו מבינה את התנ"ך?![]() כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה; ובדור הזה – כולנו (כמעט) דוברי עברית, ומי מאתנו שמעיין בפרשת השבוע נוטה לרוב להתייחס לעברית שבה כאל שפתו שלו. כשהוא נתקל במילה קשה או בביטוי מוזר, הוא עשוי להעיף מבט בפירוש זה או אחר, אבל בדרך כלל אין לו צורך בכך, שהרי השפה מוכרת לו מינקותו. וכאן רבים וטובים נופלים בפח. הם "מלבישים" על המקורות העתיקים את עולם הידע והמושגים של היום – את המילון של היום, את הריאליה, את המנהגים, את הנורמות. לפעמים יקלעו לאמת, לפעמים יחטיאו אותה במעט, ולפעמים יגיעו למחוזות שגויים, שונים לגמרי מן המשמעות המקורית של הכתוב, דווקא משום שהשפה נראית להם ברורה מאליה. לתופעה זו – העברית שלנו כמכשול בהבנת התנ"ך – מוקדש הספר (הרחבה במבוא לספר). הספר תנ"ך שרואים מכאן בנוי ממאמרים קצרים – אחד לכל פרשת שבוע. לכל מאמר יש ערך ועניין משלו, לעיון שבועי קצר. כל מאמר מאיר מילה אחת או ביטוי אחד מן הפרשה (או מהפטרתה), מראה כיצד נוטים להיכשל בהבנתם ומנסה למצוא ולהוכיח את משמעותם המקורית, מתוך שימוש בתנ"ך עצמו ובמפרשיו מכל הדורות – מחז"ל ועד ימינו. ריכוז המאמרים יחד בספר – ממחיש את התופעה ומעודד את הקורא להתגבר עליה. הספר שומר אמונים הן למסורת ישראל והן לחשיבה המדעית. מצד אחד הוא קפדן ומדייק ככל שניתן, ומצד שני הוא משתדל להישאר עממי, קרוב לקוראיו באמת. הספר מיועד לחובבי תנ"ך, לחובבי לשון, לתלמידי חכמים ולציבור הרחב. |
|||
תלמידי האתמול תלמידי המחר - שלושה גלים של רפורמות בעולם החינוך | וולנסקי עמי | אלקנה, רחובות | |
תלמידי האתמול תלמידי המחר - שלושה גלים של רפורמות בעולם החינוך![]() |
|||
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין פרק שלישי - מהדורה, פירוש ועין משווה במקבילות | סבתו מרדכי | רחובות | |
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין פרק שלישי - מהדורה, פירוש ועין משווה במקבילות![]() התלמוד הבבלי עומד במרכז חיי הרוח של עם ישראל מזמן היווצרותו ועד עצם היום הזה. התלמוד מחזיק דיונים רבים בהלכה ובאגדה, דיונים שבהם משתתפים חכמים רבים בני כמה דורות, ותהליך היווצרותו סבוך ומורכב, ונמשך מאות שנים. לאחר חתימתו נמסר התלמוד במשך כאלף שנה, תחילה על פה, ואחר כך בכתבי יד, עד הדפסתו במאה החמש-עשרה. במשך תקופה זו חלו שינויים לא מעטים בנוסח התלמוד. התהליך המורכב של היצירה והשינויים שחלו במסירה מקשים על הלומד את הבנת היצירה כפשוטה. ספר זה מציע מהדורה ופירוש לפרק אחד מן התלמוד הבבלי: מסכת סנהדרין פרק שלישי. נושא הפרק הוא סדר הדין בדיני ממונות, אלא שכדרכו של התלמוד מסתעף הדיון לעוד נושאים רבים בהלכה ובאגדה. בספר נידונות כל סוגיות הפרק, וכן המשניות, כסדרן. תחילה מוצגת תמונת הנוסח של הסוגיה כולה, ובעקבותיה בא דיון מפורט בהבדלי הנוסח שבין העדים. על יסוד המסקנות בשאלות הנוסח מוצע פירוש לסוגיה על פי הכללים שגובשו במחקר התלמודי ומתוך משא ומתן עם הפרשנות לדורותיה. הפירוש נדרש הן לחוליות המרכיבות את הסוגיה הן לסוגיה השלמה, ועוקב אחר תהליך היווצרותה ומגמת עריכתה. בפירוש נידונות בפירוט גם המקבילות לסוגיות הפרק בספרות התנאית ובספרות האמוראית, ונסקרות גם המקבילות שמחוץ לספרות התלמודית. מניתוח הסוגיות ומעיון במקבילותיהן עולות הגישות השונות של החכמים לדורותיהם בנושאים הנידונים בפרק, ומתאפשר תיאור של תולדות ההלכה במגוון נושאים שנוגעים לסדר הדין. |
|||
תחשבו שוב - הכוח להטיל ספק | גרנט אדם | רחובות | |
תחשבו שוב - הכוח להטיל ספק![]() חוכמה נתפסת לעתים קרובות כיכולת לחשוב וללמוד, אבל בעולם משתנה במהירות ישנן מיומנויות נוספות שיכולות להיות חשובות אפילו יותר: היכולת להטיל ספק בדעותינו, ולחשוב מחדש אנחנו מקשיבים לדעות שנותנות לנו תחושה טובה במקום לרעיונות שמכריחים אותנו להתאמץ לחשוב. אנחנו רואים בחילוקי דעות איוּם על האגו שלנו במקום הזדמנות ללמוד. אנחנו מקיפים את עצמנו באנשים שמסכימים עם מסקנותינו, במקום לדבוק באלה שמאתגרים את תהליך החשיבה שלנו. אנחנו חושבים יותר מדי כמו מטיפים שמגינים על אמונותיהם המקודשות, כמו תובעים בבית משפט שמוכיחים שהצד השני טועה וכמו פוליטיקאים שמבקשים להשיג תמיכה – ומעט מדי כמו מדענים המחפשים את האמת. האמת היא שקדמה אינה אפשרית ללא שינוי, ומי שלא יכול לשנות את דעתו, לעיתים לא יוכל לשנות דבר.
גרנט קבע לעצמו עיקרון לטעון טיעונים כאילו הוא צודק, אבל להקשיב כאילו הוא טועה. באמצעות רעיונות נועזים, סיפורים מלאי השראה, ומחקרים עדכניים תחשבו שוב מראה לנו שחשיבה-מחדש היא הלך רוח ומיומנות שאפשר ללמד, וגרנט מסביר איך לפתח את התכונות הדרושות לשם כך. אתם תלמדו איך מוזיקאי שחור משכנע גזענים לבנים לזנוח את השנאה, איך משכנעים מתנגדי חיסונים לחסן את ילדיהם, איך הסופר עצמו שכנע אוהדי ינקיז לעודד את יריבתם המושבעת הרד סוקס ומה אפשר ללמוד מילדה בת שמונה, ישראלית מחיפה ואלופת דיבייטינג עולמית. אתם תראו כיצד האנשים המצליחים בעולם הם אלה שערוכים לחשוב מחדש, שוב ושוב על עמדתם על בסיס עובדות ושינויים, וכיצד מנהלים שמודים שאינם יודעים דבר מה ומבקשים משובים ביקורתיים, הם אלה שמצליחים לבנות ולהוביל צוותים יצירתיים וחדשניים יותר. |
|||
תורת הקורבנות - מחוות של בשר ורוח | גרוסמן יונתן | רחובות | |
תורת הקורבנות - מחוות של בשר ורוח![]() רבים נרתעים מללמוד על הקורבנות, המושתתים על מנהגים הרחוקים מעולמו של האדם המודרני. ספר זה עוקב אחר החטיבה הפותחת את חומש ויקרא ומבקש לדלות את הערכים הניצבים כבסיס לעולם הקורבנות. בקורבנות הנדבה נראה מהי התודעה הדתית שבאה לידי ביטוי בהקרבת קורבן עולה או מנחה או זבח שלמים, ומהו התפקיד הדתי שממלאים קורבנות החובה – חטאת ואשם. חטיבה זו מקבלת נקודת מבט חדשה שיש בכוחה להגיש את עולם הקורבנות המורכב לקורא המודרני. הספר כולל ניתוח טקסטואלי של פרקי הקורבנות, על פי סדר הפסוקים, ואלמנטים ספרותיים מגוונים מובאים בחשבון מתוך כוונה לעמוד על המייחד כל קורבן ולהגדיר את תפקידו. הספר מנהל דיאלוג מתמיד עם שלל הדיונים הקודמים שנעשו ביחס לחטיבה זו – החל ממדרשי ההלכה לפסוקים אלו, דרך פרשני ימי הביניים וכלה בחוקרים מודרניים. לצד פרטי הדינים, תשומת לב מיוחדת ניתנת גם לבחירת המילים המלוות את עולם הקורבנות, וכך יובדלו זריקת הדם מנתינת הדם, וההקטרה באש מהשריפה. באמצעות אלה, תתגלה מגמתו הייחודית של כל קורבן וההבעה הדתית שהוא מציע בפני המקריב. |
|||
תוציאו את הילד מהמסך | ד"ר ויקטוריה ל. דאנקלי | אלקנה | |
תוציאו את הילד מהמסך![]() המסכים מאיימים על עתיד ילדינו.
מסכים אינטראקטיביים — טלפונים חכמים, מחשבי לוח, קונסולות משחק ומחשבים — משפיעים באופן שלילי וחמור על רווחתם של ילדים ועל התפתחותם. זו המסקנה החד־משמעית העולה ממחקרים עדכניים, כמו גם מהתנסותם של הורים, מחנכים ובכירים בעמק הסיליקון שבארצות הברית.
הפסיכיאטרית האמריקאית, ד"ר ויקטוריה דאנקלי, מתמחה כבר עשרים שנה בייעוץ, בהכוונה ובטיפול בהתמכרות של ילדים ונוער למסכים אלקטרוניים. דאנקלי הייתה מהראשונים שהצביעו על קשר — שזכה מאז להוכחה מחקרית — בין שימוש יתר במסכים למגפת אבחוני הפרעות הקשב והריכוז, התרבות הבעיות הנפשיות והחמרת בעיות ההתנהגות אצל ילדים ובני נוער.
כדי להתמודד עם תסמיני סינדרום המסכים האלקטרוניים, מציגה ד"ר דאנקלי תוכנית מהפכנית ל"צום מסכים" בן 21 יום. התוכנית סייעה לאלפי ילדים בארה"ב, באירופה ובאסיה להיגמל מצריכת-יתר של מסכים אלקטרוניים ולעבור לשימוש מבוקר, בריא ומאוזן בהם. זה אפשרי. זה עובד.
תוציאו את הילד מהמסך! יוצא לאור בשיתוף עם המרכז הישראלי לגמילת ילדים ממסכים, המציע תכנית ליווי מפורטת המסייעת להורים המבקשים ליישם את צום המסכים, במטרה ליצור מציאות משפחתית המאזנת בין טכנולוגיה, קידמה והתפתחות תקינה של ילדיהם. (מתוך אתר רשת צומת ספרים) |
|||
תולדות הרעיונות - העת החדשה המוקדמת | מאלי יוסי | רחובות | |
תולדות הרעיונות - העת החדשה המוקדמת![]() 'גילוי העולם וגילוי האדם' – במילים אלו הגדיר ההיסטוריון הצרפתי ז'יל מישלֵה את התחייה התרבותית שהתחוללה באירופה בעת החדשה המוקדמת, ויש בהן כדי למצות את התכנים והנושאים העיקריים של כרך זה. שכן, בתקופה זו שבין 1450 ל-1650 התפתחה כנגד השקפת העולם הביניימית-קתולית, שעמדה בתוקפה במשך אלף שנות הציביליזציה הנוצרית, תפיסת מציאות חדשה, חילונית במהותה, שהתמקדה באדם, בחייו הארציים ובעולם הממשי.
המאמרים המקובצים בכרך דנים בהוגים ובתנועות האינטלקטואליות שחוללו את המהפכה הרעיונית הזאת: ההומניסטים, שגילו מחדש את ערכיה של התרבות הקלסית; מונטיין, שקספיר ודקארט, שהגדירו מחדש את ה'אני'; התגליות הגאוגרפיות והאתנוגרפיות שזימן העולם החדש, ששינו את ההתייחסות ל'אחר'; לותר, קלווין ורדיקלים אחרים, שביססו את הרפורמציה הפרוטסטנטית על האמונה הדתית הפרטית והחווייתית; וכנגדם הישועים והמסדרים הקתוליים האחרים, שהגנו על מסורות האמונה הישנות במושגים ובאמצעים חדשים; מקיאוולי, הובס ושפינוזה, ותגובותיהם לתופעה החדשה במציאות הפוליטית של התקופה – ה'מדינה'; תרבות הבארוק – ראקציה דתית ואמנותית לסגנון הקלסי של הרנסנס או מהפכה מודרניסטית?; והתמודדותה של ההגות היהודית עם כל אותן תמורות ומהפכות תרבותיות שהתרחשו סביבה ובתוכה. נושאים אלו ואחרים זוכים בכרך זה לעיון מפורט, בהיר ומרחיב אופקים. |
|||
תוכנת היצירתיות - איך לומדת הבינה המלאכותית לכתוב, לצייר לחשוב | דו סוטוי מרכוס | רחובות | |
תוכנת היצירתיות - איך לומדת הבינה המלאכותית לכתוב, לצייר לחשוב![]() האם מחשב יוכל אי-פעם להלחין סימפוניה, לכתוב רומאן זוכה פרסים, או לצייר יצירת מופת? ואם כן, האם נהיה אנחנו מסוגלים להבחין בין יצירה ממוחשבת לבין יצירה אנושית? כבני-אנוש יש לנו היכולת המדהימה ליצור יצירות אמנות שמרוממות את הנפש, מרחיבות את הלב, ומשנות מן היסוד את משמעות החיים. אבל בתחומים רבים, ההתפתחויות בבינה המלאכותית מערערות את המצב הקיים, עם הגילוי שמכונות מסוגלות לבצע באותה מידה של הצלחה, ולעיתים אף בצורה טובה יותר, מטלות רבות שבני-אדם ממלאים בדרך כלל. אבל האם מכונות יכולות להיות יצירתיות? האם בקרוב הן יוכלו ללמוד מן האמנות שמרגשת אותנו ולהבין מה מייחד ומבדיל אותה מהשיגרתי, היומיומי והמשמים? בספר "תוכנת היצירתיות", בוחן מרכוס דו סוֹטוֹי את טיבה של היצירתיות, ובמקביל מציע לקוראים מדריך חיוני לאופן הפעולה של האלגוֹריתמים והחוקים המתמטיים שביסודם. הוא שואל באיזו מידה התגובה הרגשית שלנו לאמנות נובעת מתגובת המוח שלנו לדפוסים ולמיבנים, ועומד על משמעות היצירתיות במתמטיקה, באמנות, בשפה ובמוזיקה. כמה זמן עשוי לחלוף עד שמכונות יפיקו תוצר יצירתי? או שמא עיקר התרומה שלהן תהיה בכך שידחפו אותנו להעשיר את הדמיון שלנו? הדיון בשאלות האלה ואחרות הוא מסע מרתק ויוצא-דופן הן למחוזות הבינה המלאכותית והן למשמעות של היותנו בני-אנוש. |
כיצד הצליחה קהילת ביתא ישראל לשמר באתיופיה מסורת הלכתית, לא כתובה, במשך אלפי שנים? איך תפשו בני הקהילה את העולם היהודי שאליו הם משתייכים, וכיצד זיהו את עצמם ואת אמונתם ברבים, בסביבת חייהם הלא-יהודית? מה טיבו של המפגש המחודש בין שתי המסורות - האתיופית והרבנית הלכתית? בין זו האוחזת בברית מצרים לבין זו האוחזת בברית סיני? כיצד מסופר מותו של משה בשתי המסורות? ומהי הגאולה על פי כל אחת מהן?
שאלות מרתקות אלה נדונות בספרו של ד"ר שרון שלום המאיר במחקרו את סיפורה של קהילת ביתא ישראל ששבה לחיות, אחרי נתק רב דורי, בקרב העם היהודי בישראל כשהיא עמוסה מסורות עתיקות, סיפורים ומנהגים המיוחדים לה.
גניזה חיה: התגבשות התורה שבעל פה בקרב יהדות אתיופיה, הוא מחקר ראשון מסוגו על אודות המסורת הדתית של ביתא ישראל. הוא דן בתפישת עולמם של מנהיגיה הרוחניים, ברצף הפסיקה, במנהגיה הקדומים של הקהילה ובאילו שהתחדשו באתיופיה. בספר נבחנים לעומק מכלול ההתנהגויות, הפרקטיקות, המיתוסים, הזיכרונות, התודעות ואורחות חייהם של בני הקהילה שמכל תפוצות ישראל היא היחידה שזהותה היהודית הוטלה בספק.
" היהודים לא היו רק חדשנים. הם היו גם התגלמות עילאית של מצבו של האדם. נדמה כאילו כל הדילמות הבלתי-נמנעות של האדם מתגלמות בהם בצורה מוגברת וצלולה "
היסטוריה של היהודים היא יצירתו הכבירה של מחבר המפליא לקלוע לכדי שטף סיפורי אין-ספור חוטים של עובדות ומקורות. ועוד יותר מכך, היא יצירתו של אדם סקרן בעל יושרה רוחנית נדירה.
"הספר", כותב פול ג'ונסון, "סיפק לי הזדמנות לבחון מחדש באופן אובייקטיבי, ולאור מחקר שמשתרע על פני כמעט 4,000 שנה, את השאלה העיקשת ביותר של האדם:
מדוע אנחנו נמצאים על פני כדור הארץ? האם היסטוריה היא רק סדרה של אירועים שסכומם חסר משמעות? " זאת, שכן " שום עם לא היה נחוש יותר מן היהודים באמונתו שלהיסטוריה יש תכלית ולאנושות יש ייעוד. בשלב מוקדם מאוד של קיומם הקולקטיבי, הם האמינו שזיהו תבנית אלוהית בעבור המין האנושי, ושהחברה שלהם תשמש כניסוי הכלים שלה"
'ניצלתי רק כדי לא להשכיח את השואה [...] נשרפתי כמו כולם במשרפות. לא הכוח שלי מאיץ בי. אני שליח ציבור. ניצלתי על מנת שלא לתת מנוח'. משה פראגר היה דמות מרתקת ושונה בנוף הארץ-ישראלי לפני הקמת המדינה ואחריה. הוא פעל להנחלת זיכרון השואה, מחקרה והנצחתה בחברה החרדית, והותיר חותם על עיצוב זיכרון השואה גם בחברה הישראלית הכללית. סיפור חייו של פראגר, איש רוח ומעש, משתלב בפרקים היסטוריים דרמטיים של העם היהודי. פראגר, יליד ורשה ובשר מבשרה של יהדות פולין התוססת, סייע במבצע מורכב ומסוכן להברחתו ארצה של האדמו"ר מגור, הרב אברהם מרדכי אלתר, ובמסגרת שליחותו הגיע אתו לארץ ישראל בשנת 1940. תקוותו לשוב חזרה אל חיק משפחתו שנותרה בוורשה נכזבה, ולאחר שנספו כל קרוביו, ובראשם אשתו ובתו, נשא פראגר את אשמת עזיבתם כל ימיו. מיד עם הגיעוֹ לארץ תיאר פארגר את אֵימי שלטון הנאצים מעל כל במה ובמאמרים רבים בעיתונות, ולאחר מלחמת העולם השנייה נמנה עם חוקרי השואה החלוצים בארץ. עד יום מותו עסק בעיצוב זֵכֶר השואה במרחב הכללי ובזה החרדי בפרט, וראה בפעילותו זו שליחות עליונה. בתוך מערבולת הימים מספר את סיפורו של אדם, של תקופה, של מציאות ושל ייצוג מציאות, של היסטוריה ושל זיכרון. פועלו של פראגר וכתביו הרבים הנדונים בספר זה חושפים צד לא מוכר ביחסים שבין התנועה הציונית ומדינת ישראל ובין החברה החרדית.
בשעות הבוקר המוקדמות ביום שישי, 27 באוקטובר 1911, נשמע קול ירייה בחוות כינרת. הרועה אלכסנדר ברקנר כיוון אקדח אל ליבו ושם קץ לחייו. הכדור פילח את בית החזה ויצא מגבו. ברקנר גסס שעות ארוכות, גנח, צעק והתפתל. דקות אחדות לפני שנפח את נשמתו השתתק ועצם את עיניו. סיפור חייו ומותו של החלוץ אלכסנדר ברקנר נשכח, אך מתוך היומן שהותיר אחריו, ורואה אור כעת, מצטיירת ועולה דמותו המורכבת על לבטיה ועל מצוקותיה. כותב היומן לא היה ממנהיגיה הידועים של העלייה השנייה – נקודת מבטו היא של פועל פשוט החי בשוליה של החברה החלוצית וטרוד בצרותיו ובחולשותיו. כתיבתו חפה מכל תחבולה אידיאולוגית – ודווקא בזכות זה אפשר ללמוד מהיומן לא רק על קשייו שלו, אלא גם על קשייהם של בני דורו, בטרם עמעם או עיוות הזיכרון את המעשה ההיסטורי.
סיפור חייו של ברקנר מרתק ונוגע ללב. יש לו חשיבות רבה להבנת תקופת העלייה השנייה כולה. לפנינו מקור היסטורי אותנטי המשקף את חיי הפועלים באותה העת: המפגש עם אנשי העלייה הראשונה, כיבוש העבודה והשמירה, האכזבה מן הארץ ומתושביה, הייאוש ומפח הנפש, התאבדויות וירידה מן הארץ. מחד גיסא, חוויותיו של ברקנר הן אישיות וייחודיות; מאידך גיסא הן חוויות קולקטיביות של דור, שעלה לארץ-ישראל בעקבות הקול הקורא של יוסף ויתקין ומות הרצל, ביקש לבנות את הארץ ולהיבנות ממנה ולהקים בה חברת מופת עובדת אדמה ודוברת עברית.
טכנולוגיות מידע הפכו בשנים האחרונות לגורם משמעותי עבור המדיניות הציבורית, אם כתחום שיש להפעיל כלפיו מדיניות, אם בתור כלים להפעלת מדיניות ואם בכך שהשימוש בהן מקרין על הסביבה החברתית שבה מתעצבת המדיניות. המטרה של אסופת מאמרים הזו היא להגיש לקהל האקדמי ולציבור הרחב תמונה חיה של מערכות הקשרים שבין התפשטות השימוש בטכנולוגיות מידע שונות לבין עיצובה והפעלתה של מדיניות ציבורית. זהו הספר הראשון בעברית המבקש להאיר את השינויים המתרחשים במדיניות הציבורית במאה ה-21 בעקבות תהליכים טכנו-חברתיים חדשים. האסופה מקבצת מאמרים שנכתבו על-ידי חוקרים ממגוון תחומי דעת – תקשורת, משפטים, חינוך ומדע המדינה ומדיניות ציבורית. הגיוון בבסיסי ידע, במסגרות תיאורטיות ובשיטות מחקר מאפשר לדון בצורה מקיפה ומורכבת במערכות הקשרים שבין טכנולוגיות מידע למדיניות ציבורית. מערכות קשרים אלה מעלות מספר סוגיות מרכזיות הנדונות במאמרים המשתתפים באסופה.
סוגיה אחת היא היותן של טכנולוגיות מידע תחום/מושא חדש של מדיניות ציבורית. לפיכך, טכנולוגיות המידע והתפוצה שלהן יוצרות אתגרים מרובים למדינה בתפקידה כמעצבת של סביבת החיים של אזרחיה. סוגיה שנייה נוגעת לחדירת טכנולוגיות מידע לתחום של השתתפות אזרחית בתהליך קביעת המדיניות ויישומה. תפוצתן הרחבה של רשתות חברתיות אינטרנטיות כמו גם עלייה בשימוש בנתוני עתק מופעלים כדי לעצב מחדש את סביבת ההשתתפות האזרחית. סוגיה שלישית קשורה להיותן של טכנולוגיות מידע משאב עצמה בתהליכים דמוקרטים בכלל ובתהליכי עיצוב מדיניות בפרט. כך למשל, חלקים משמעותיים בדיון הציבורי במגוון נושאי מדיניות מתקיים באמצעות רשתות חברתיות, שהן פלטפורמות אינטרנטיות בבעלות פרטית. מכיוון אחר, אפשר לראות בנגישות לרשתות החברתיות וליכולות טכנולוגיות מתקדמות משאב עצמה להשפעה על תהליכי קביעת מדיניות.
הגידול העצום במספר הילדים המאובחנים עם אוטיזם הוא בגדר תופעה חסרת תקדים. מעצם העלייה בכמות המקרים מהווה האוטיזם שאלה פוליטית וכלכלית של בריאות הציבור. מצטרפות לכך שאלות הנוגעות לאופני הידע השונים בתקופתנו. הסיבה לגידול זה כמו גם הסיבתיות סביב ה"אוטיזם עצמו" נותרו בלתי מוסברות. המומחים לא הגיעו לכלל הסכמה. כל אימת שמבררים ביחס לסיבה כזו או אחרת מתחדש "הקרב" והוא מעורר תשוקות עזות בעד ונגד. כיצד, אם כן, מעבר למריבות רוויות תשוקה, יש לפעול למען אי השכחתם של אוטיסטים מבעד לחידה שאותה הם מגלמים? את השימוש במונח "קרב" שואל אריק לוראן מההורים אשר כך מתארים את המאבק שאליו הם מתעוררים יומיום – בין אם זה קרב על מנת להשיג הכרה בקשיים הייחודים של ילדם, קרב על זכויות או קרב על מסגרת חינוכית וטיפולית מתאימה. בספר זה אריק לוראן מציע גישה חדשה למה שקרוי "אובייקט אוטיסטי", אובייקט כזה או אחר המקבל מקום מועדף אשר אליו נצמד הילד. הגישות ההתנהגותיות נוטות להתייחס לקשר לאובייקט זה כאל התנהגות מזיקה שיש לסלקה. בהסתמך על מקרים מהפרקטיקה שלו ושל אחרים במוסדות באוריינטציה לאקאניאנית, לוראן מראה שעמדת הפסיכואנליטיקאי שונה: מדובר בהרחבת העולם של הסובייקט החל מהאובייקט הנבחר, תוך סירוב לכל רעיון של ליקוי. הקרב על האוטיזם הוא הזמנה להמשך עבודה וניסוח, הזמנה לשים את עצמנו ככתובת לשאלות המועלות על ידי הסובייקטים האוטיסטים עצמם ועל ידי בני משפחותיהם, ובאופן הזה לעמוד מול מועקת אי הודאות, על מנת שלא ליפול בפיתויים סמכותניים של מודל אחד.
כשנשאל פעם ברדיו הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, מיהו ולאיזה מחנה דתי ופוליטי הוא שייך, ענה:
"או שאני גדול מכדי להיכנס לקופסאות הללו, או שאני קטן מדי ונופל בין החריצים. תשפטי את, אבל להכניס אותי לקופסה – לא תצליחי".
הוא היה מבאר התלמוד וחתן פרס ישראל, רב ופרשן, אינטלקטואל והוגה דעות, אך מעבר לכל אלה היה אדם רב-פנים ומלא קסם. חוכמה ופשטות, פיקחות בהירה ואופטימיות רומנטית, דתיות סוחפת וחוש הומור חד, אמונה עמוקה וסקרנות לאין-קץ – כל אלה דרו בכפיפה אחת באדם זה.
בסיפור טוב מתחיל מהאמצע פותח תלמידו של הרב, יואל שפיץ, צוהר לעולם הפנימי והלא מוכר של אחת הדמויות המרתקות שהתהלכו אי-פעם בנוף התרבותי הישראלי. כמי שנפגש עם הרב שטיינזלץ כנער וליווה אותו לאורך שנים כאדם בוגר, מיטיב שפיץ לתווך לקהל הרחב את המפגשים, העצות ושיחות הנפש שזכה להם.
תובנות משנות חיים נפרשות בשלל הסיפורים שבספר בגילוי לב, בכנות ובחיוך, ומאפשרות גם לאלה שלא הכירו את הרב שטיינזלץ ליהנות מחוכמתו ומאישיותו.
היצירתיות האסתטית היא ביטוי חשוב של הרוח האנושית, והמגע בינה לבין הדתיות והלאומיות מרתק ומרשים כאחד. חיבור זה עוסק במגמות אסתטיות בהגות הציונית הדתית. הוא נע בצירים אחדים. ציר אחד הוא תמטי: החיבור מציג תנודה מניתוח תפיסות פילוסופיות לניתוח יצירות ספרותיות שנכתבו בידי סופרי התנועה. ציר שני הוא כרונולוגי: החיבור פותח בתפיסות ציוניות דתיות שהתנסחו בתקופת הכינון של התנועה וממשיך בניתוח היצירתיות האסתטית בשנים האחרונות. ציר שלישי הוא דיסציפלינרי: החיבור נע מהפילוסופי לחברתי, ומשקף את הלך הרוח האסתטי בציונות הדתית לאורך שנות קיומה.
הגיבורים המרכזיים בדרמה של כל הגירה הם המהגרים והמהגרות, דמויות בשר ודם, אלא שלא אחת דווקא הם מובלעים בהכללות מחקר שונות, מוצגים בספרי ההיסטוריה כחלק מגלי ההגירה ולפעמים אפילו נשכחים.
ארץ מקלט עוסק בהגירה לארץ ישראל בשנים 1927-1919 , בתקופת העלייה השלישית והעלייה הרביעית, אך אין הוא מתמקד בהגעת המהגרים לארץ ישראל, בקליטתם ובתרומתם ליישוב היהודי באותן השנים, אלא בשלבים הראשונים של תהליך ההגירה: בהתחבטויות שלהם אם להגר, מתי ולאן, בהתמודדותם עם המערכות המנהלתיות, בטלטוליהם בדרכים, ולבסוף — בהגעתם לארץ ישראל, לחוף יפו או חיפה. סיפוריהם האישיים של המהגרים היחידים הם מוקדו של ספר זה: הפליטים והפליטות מאוקראינה, מתימן ומאורמיה, ניצולי הפוגרומים והפרעות, בנים בלי בית, יתומים ואלמנות, נשים שנאנסו, פגועי הנפש; יהודים מן השורה, פולנים פושטי רגל שמטה לחמם נשבר, שורדי הרעב הכבד ברוסיה בתקופת לנין ובתקופת סטלין, ניצולי היבסקציה הבולשביקית; היהודים שבשולי החברה — אנשי המוסר הירוד, הגנבים, היצאניות, בעלי אשרות הכניסה המזויפות או חולי הנפש שחמקו מעינם הפקוחה של הרופאים. הם, במסעם המפרך — מי שסבלו באנייה ומי שחלו בדרך, מי שעוכבו בדרכם או נשלחו בחזרה, מי שמזוודתו נפרצה או נגנבה — הם, שעל פי רוב לא זכו להיכנס לספרי ההיסטוריה, אפילו לא כהערת שוליים, הם בלִבו של ספר זה. דרמת הגירה זו, שעלילתה רצופה עליות ומורדות, תקוות והצלחות גדולות, משברים ואכזבות מרות, היא חלק חשוב בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל ובהיסטוריוגרפיה של הגירת היהודים במחצית הראשונה של המאה ה־ 20 .
אם לקחתם לידיכם את הספר הזה, אתם כנראה מדברים עברית, וזה לא מובן מאליו.
מדוע אנחנו מדברים כיום עברית, ולא יידיש, ערבית, לאדינו או כל שפה אחרת שבה דיברו הסבים שלנו?
למה כתבו יהודי ספרד ספרי קודש בערבית אך שירה — בעברית?
מדוע המשיכו יהודי הבלקן לדבר לאדינו מאות שנים אחרי שעזבו את ספרד?
איך הפכה היידיש לשפת האֵם של רוב יהודי העולם?
באיזו שפה חשב הרצל שידברו במדינת היהודים?
בספרם המרתק דנים עשהאל אבלמן וחנוך גמליאל בשאלות אלה ורבות אחרות. הם מתארים את מערכת היחסים הענפה בין חיי עַם ישראל ובין הלשונות שבהן דיבר וכתב, למן ימי המקרא, דרך גלגולי הגלויות, ועד חזרתה של העברית אל בימת ההיסטוריה כמנצחת.