חדש על המדף

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספריית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על החץ בעמודה השמאלית יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספרית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על "קרא עוד" יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

איפוס
שם הספרsort ascending שם המחבר קמפוס
מכל הלשונות - למה אנחנו מדברים עברית? אבלמן עשהאל רחובות

מכל הלשונות - למה אנחנו מדברים עברית?

אם לקחתם לידיכם את הספר הזה, אתם כנראה מדברים עברית, וזה לא מובן מאליו.

מדוע אנחנו מדברים כיום עברית, ולא יידיש, ערבית, לאדינו או כל שפה אחרת שבה דיברו הסבים שלנו?
למה כתבו יהודי ספרד ספרי קודש בערבית אך שירה — בעברית?
מדוע המשיכו יהודי הבלקן לדבר לאדינו מאות שנים אחרי שעזבו את ספרד?
איך הפכה היידיש לשפת האֵם של רוב יהודי העולם?
באיזו שפה חשב הרצל שידברו במדינת היהודים?

בספרם המרתק דנים עשהאל אבלמן וחנוך גמליאל בשאלות אלה ורבות אחרות. הם מתארים את מערכת היחסים הענפה בין חיי עַם ישראל ובין הלשונות שבהן דיבר וכתב, למן ימי המקרא, דרך גלגולי הגלויות, ועד חזרתה של העברית אל בימת ההיסטוריה כמנצחת.
 

מכותרת ועד צמרת - 200 מילים על 200 צמחים דפני אמוץ רחובות

מכותרת ועד צמרת - 200 מילים על 200 צמחים

מיתוס וחינוך - על אתוסים, מיתוסים ונרטיבים לאומיים בראשית החינוך העברי בארץ ישראל שחר דוד רחובות

מיתוס וחינוך - על אתוסים, מיתוסים ונרטיבים לאומיים בראשית החינוך העברי בארץ ישראל

החינוך העברי בארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היה בין הגורמים המרכזיים לקידום המטרות הציוניות. כבר מראשיתו פעלו חלוציו (המורים העבריים) לעיצוב דמותו של דור הבנים. מיתוסים לאומיים היו בין דרכי ההבניה של תודעתו האידיאולוגית והערכית של דור הבנים, בבחינת אמצעי לסגל לו השקפה ותפיסת עולם על פי האידיאות המרכזיות של הציונות. על פי תפיסה זו, תקופת בית ראשון ושני הובנו כמיתוסים מכוננים ותבניות עומק של תודעה היסטורית; הודגשו מיתוסים של גבורה והקרבה ומאבקים למען חירות לאומית; מיתוסים היסטוריוסופיים התוו "מעגל היסטורי" דטרמיניסטי; צויר מיתוס של דמות אנושית חדשה, דיוקן רצוי של דור הבנים הארצישראלי – "היהודי החדש" או "העברי החדש", והואדר מיתוס ה"מולדת" ו"זכותנו ההיסטורית על הארץ". מיתוסים אלה מתאפיינים ברטוריקה ריגושית, עשירה במבעים פיגורטיביים, עשירה במושגים ואופני מבע הטיפוסיים לשיח האידיאולוגי-ציוני, רטוריקה המתאפיינת בלשון מלאת פאתוס המשרתת את תוכנם וייעודם.

ספרו של דוד שחר, מיתוס וחינוך, עומד על המיתוסים הלאומיים שעיצבו את עולם הערכים של דור הבנים בראשיתו של החינוך העברי בארץ ישראל, והם עתידים להשתרש בתרבות העברית בארץ ישראל בהמשך הדרך ולהפוך במידה רבה לחלק חשוב של תרבות לאומית זו. מנקודת מבט מחקרית הספר נותן מענה לשאלה מהם התכנים והמנגנונים היוצרים תודעה היסטורית לאומית וזהות לאומית בראשיתה של חברה לאומית מתהווה – הוא מהווה נדבך חשוב בבחינת דפוסי הזיכרון הקולקטיבי ובבחינת השימוש בייצוגי העבר בתהליך בניית האומה העברית בארץ ישראל. 

מילים ותולדותיהן קוטשר יחזקאל רחובות

מילים ותולדותיהן

חובבי העברית הוותיקים מכירים היטב את ספרו הדק והמרתק של פרופ' יחזקאל קוטשר "מלים ותולדותיהן" שיצא לאור בשנת תשכ"א (1961), ובו סיפורי גלגוליהן של מילים ברחבי העברית ומחוצה לה. המהדורה הוותיקה אזלה מזמן, ועתה הוציאה האקדמיה ללשון העברית את הספר במהדורה חדשה.

הספר מגולל את תולדותיהן של עשרות מילים עבריות – מהן נפוצות מאוד ומהן נדירות. המחבר פורס לפני קוראיו יריעה רחבה של הרקע הבלשני, התרבותי וההיסטורי של המילים ומצביע על קשרים מעניינים ואפילו מפתיעים בין מילים עבריות למילים משפות שונות מאוד ורחוקות מאוד זו מזו. ויש שהוא מפריך אמונות עממיות וחסרות בסיס על קשרים בין מילים. הינה כמה מן המילים שהספר דן בהן: מחוז ונמל, חרוב וקיראט, מַלָּח, סרן טוראי וסמל, יין, גנז וגזבר, שכן סוכן וסגן, שרוול וסרבל.

מילונאות עברית: מילונים ומילים ממן אהרן רחובות

מילונאות עברית: מילונים ומילים

באסופה זו נכללו מאמרים שתכליתם לפתוח צוהר לשאלות בולטות בתולדות המילונאות העברית מראשיתה, למן פרסום 'האגרון' לרב סעדיה גאון בתחילת המאה העשירית, דרך עיצומם של ימי הרנסנס, ועד מילוני ימינו. נסקרים כאן היבטים חשובים ברסאלה לר' יהודה אבן קורייש, במחברת מנחם בן סרוק, בכִּתאבּ אלְחאוי לרב האיי גאון (בבל 939–1038), בג'אמִע אלְאַלְפאט' לדוד בן אברהם אלפסי, ב'ענק' לרבי משה אבן עזרא בביאורו של אלעזר בן חלפון, ועוד. כמו כן מוצגת באסופה מהדורה מתוקנת של שריד מגלוסר קדום ליהושע ולשופטים בצרפתית עתיקה, שכיוצא בו שימש את רש"י ללעזים ששיקע בפירושיו.
פרקים אחדים עוסקים בסוגיות תמטיות, כגון טיבו של החלק המילוני בחיבור הדקדוק אַלמֻשְתַמִל של אבו אלפרג' הרון, מעמדה של לשון חז"ל בעיני חכמי הלשון בימי הביניים, שימושה במילונים למקרא, היחס בין הגלוסר לבין הפירוש ובינו לבין המילון, התפתחות המילונאות המדעית והעממית, טיב המסירה של מילים מסוימות מן המקורות, המאמצים לבאר מילים נדירות במקרא על פי מקבילות בארמית או בערבית, שאלת הלגיטימיות להיזקק לחומר חיצוני לצורך ביאור הלשון העברית, מילים שנתפרשו כהרכב או כנוטריקון, ועוד.

מיינדפולנס והמהפכה השקטה בחינוך אורן ארגז אלקנה

מיינדפולנס והמהפכה השקטה בחינוך

מהו מיינדפולנס? כיצד מתרגלים אותו? כיצד התרגול מיושם בחינוך? מה מספר המדע על אודותיו וכיצד קשורות השפעות התרגול לחינוך? הספר חושף את הפוטנציאל הגדול הטמון בתרגול זה ובתרגולי התבוננות בכלל, ואגב כך דן גם בביקורות על המהפכה השקטה. תוך הצגת נקודות מבט מגוונות ביחס לתרגולי התבוננות, הספר פותח דיון מעמיק בשאלות באשר לחינוך בהווה ובעתיד ומציע תיאוריות חינוכיות חדשניות המבהירות את מקומם של התרגולים הללו בחינוך באלף השלישי.

מיהו האדם? השל אברהם יהושע רחובות

מיהו האדם?

כאשר אברהם יהושע השל הגיע לברלין ב-1927 – היא היתה הבירה הליברלית של העולם המערבי ואחוזת התלהבות מספרו החדש של הפילוסוף מרטין היידגר; זמן קצר לאחר שהשל הגיש את הדוקטורט שלו בפילוסופיה היטלר עלה לשלטון והיידגר הצטרף למפלגה הנאצית.

בספר זה השל מנהל ויכוח עמוק עם היידגר. אל מול השאלה "מהו האדם?" – השל מבקש לקדם את השאלה "מיהו האדם?"; אל מול התשובה שהאדם "מושלך" בעולם, בחיים לקראת מוות – השל מבקש להאיר את פליאת החיים, בקשת המשמעות והאכפתיות האלוהית לכל אדם. אנו רגילים לעיסוק של החברה הישראלית בשאלה "מיהו יהודי?", אך השל מפנה אלינו שאלה יסודית יותר, "מיהו האדם?". במקום לנסות להגדיר את היהדות בקטגוריות מערביות כמו דת או לאום, הוא מבקש להציע לנו זווית ראייה יהודית, אנטי-פשיסטית, על משמעות היותנו אנושיים.

מי אתה המעפיל מצפון אפריקה? - ההעפלה מהמגרב: אוגוסט 1946 - מאי 1948 בר-אלי ביטון דניאל רחובות

מי אתה המעפיל מצפון אפריקה? - ההעפלה מהמגרב: אוגוסט 1946 - מאי 1948

מטפורות בפסיכואנליזה - עיון בהגותם של קליין, ויניקוט ואוגדן כספי תאיר רחובות

מטפורות בפסיכואנליזה - עיון בהגותם של קליין, ויניקוט ואוגדן

מה תפקידן של מטפורות בשפה הפסיכואנליטית? מה הזיקה בין השימוש במטפורות לבין סוגיית האמת בפסיכואנליזה? האם  מטפורות מוליכות שולל, כשם שסבר אפלטון? האמנם לקסיקון המונחים הפסיכואנליטי מורכב ממטפורות חולפות ומתחלפות, ברוח השקפתו של ניטשה? ואם כן,  איזו יציבות ניתן לקוות שהידע בפסיכואנליזה יוכל להציע בעולמנו המשתנה?

ספרה של תאיר כספי עוסק בשאלות אלה באמצעות עיון במושגים מרכזיים בהגותם של קליין, ויניקוט ואוגדן. המחברת מתחקה אחר אופני השימוש במטפורות הייחודיות ללשונם של הוגים אלה, תוך כדי כך שהיא  בוחנת  את הקשר בין שפתם לבין הפרדיגמה הפילוסופית שבה הם אוחזים ואת קשריה של זו לעמדתם הטיפולית. בניגוד להשקפתו של פרויד, המחברת מראה שמטפורות אינן פיגום שניתן להשליכו. המחברת טוענת שמאחר שהפסיכואנליזה עוסקת בהבנת תהליכים נפשיים מופשטים, לא-מודעים וטרום-מילוליים, היא נזקקת לשימוש גדוש במטפורות כדרך לחשוב ולהמחיש באופן חוויתי את מרחבי הנפש.

הספר מלווה בניתוח תיאורי מקרים מעבודתם של קליין, ויניקוט ואוגדן המדגימים את השימוש הייחודי של הוגים אלה במטפוריות בעבודתם הקלינית.

מטכניקה לתודעה - התגבשות הכתיבה הרב מימדית מר שלמה אבן גבירול ועד לרמב"ם שוורץ דב רחובות

מטכניקה לתודעה - התגבשות הכתיבה הרב מימדית מר שלמה אבן גבירול ועד לרמב"ם

כיצד יכול הוגה להביע דעות קיצוניות כשהוא בסביבה דתית?האם ניתן לנסח חוויה דתית במילים? האם יכול הוגה לפנות בדבריו לקהילות שונות? התשובה לשאלות אלה היא הכתיבה הרב ממדית. לא בכל התקופות היה ההוגה הדתי מודע ליכולת שבכתיבה, לעוצמה שברב ממדיות. ספר זה עוסק בהגות היהודית במאה השתים עשרה. הספר עוקב אחר התהליך של התגבשות הכתיבה הרב ממדית החל מהשימוש בטכניקות של הצנעה בכתביהם של ר' שלמה אבן גבירול ור' יהודה הלוי וכלה בתודעה של כתיבה. השלב הבשל של תודעת הכתיבה החל להופיע בפרשנותו של ר' אברהם אבן עזרא לספרי המקרא והגיע לשלמות בהגותו של הרמב"ם. ספר זה מציג תחנות בתהליך הכתיבה, ומעמיד את הקורא בפני הדרמה המתחוללת בדעתו של הגאון והמנהיג כשהוא מחבר את יצירותיו הפילוסופיות והתאולוגיות.

Pages

חדש על המדף

איפוס

על השלטון

שם המחבר:
אופיר עדי
קמפוס:
רחובות

שלושה מושגי יסוד של המחשבה הפוליטית – מדינה, שלטון ופוליטי – מוצגים בספר שלפניכם בשלושה מִקְצבים שונים. הצגתם היא ביצוע בכתב של מחשבה שבה הכותב עונה לשאלות כמו "מהי בעצם מדינה", "מהו שלטון" (בהנחה שלא כל שלטון הוא מדינה), ו"מה עושה עניין לפוליטי" (בהנחה שבכל זאת לא "הכול פוליטי"). שלושת המושגים נחשבים מתוך מסורת ארוכה של תיאוריה פוליטית אירופית, אבל מוצגים כמסות שנועדו ללקסיקון למחשבה פוליטית. בלקסיקון הזה המאמץ להגדיר אינו גדוּר ואינו חתוּם אלא הוא חלק משיחה; הטקטסים המגדירים הם הזמנה למחשבה, וההגדרות המוצעות הן כלי עבודה שהקורא.ת מוזמנ.ת להמשיך לשכלל. ההגדרות מופשטות אבל מעוגנות בשלל דוגמאות קונקרטיות, מתוך מוּדעוּת להיסטוֹרִיוּת של מושגים בכלל ושל אלה הנדונים כאן בפרט, כמו גם לתלותם בשפה ובתרבות שבה הם נחשבים.

גם המחשבה המופשטת נטועה בלשונה, בזמנה ובמקומה. זו הנפרשֹת כאן נטועה בעברית ובתנאי הקיום של יהודים משכילים בישראל‑פלסטין. תנאים אלה אינם מושא הדיון, אבל עקבותיהם אינם נמחקים בכתיבה – הם תורמים לה דוגמאות, קרעי דמיון פוליטי, אופק מוגבל שהמחשבה צריכה לפרוץ וכתמים עיוורים שעליה לסלק. מעל לכול תנאים אלה מחייבים לכתוב בשפה שאינה שפתם של המדינה, או של השלטון שאומר "המדינה זה אני", ובלי לדעת מראש אם הכתיבה תהיה מעשה פוליטי. אופיר טוען שהפוליטיות של הכתיבה תלויה בקוראים, לא רק בכותב, שהשפה של המדינה היא המדיום שבו המדינה מתקיימת כפרויקט של דמיון מודרך, ששום דבר בפרוייקט הזה אינו הכרחי או סופי, שהשלטון יכול לכאורה לקבוע גבולות בפרוייקט הזה ולשים בו – ואף לשים לו – סוף. אבל השלטון עצמו תלוי בציות הנשלטים, וזה לעולם אינו מובטח.

געגוע אל המוחלט - מבט פנומנולוגי על תפיסת המוות והאלמוות בפסיכולוגיה האנליטית

שם המחבר:
ששון רועי
קמפוס:
רחובות

המסתורין שאופף את שאלת הישרדותה של הנפש האנושית או חלקים ממנה לאחר מותו של הגוף־החי העסיק את הפילוסופיה והתיאולוגיה מאז ומעולם. שאלה זו, שלמעשה מהדהדת את יחסו של הסובייקט לנצחי ולאלוהי, נעדרה כמעט לחלוטין מן ההגות הפסיכואנליטית, וכך האפשרות לשלבה בפסיכותרפיה ובמחקר נותרה למעשה מחוץ לשיח המחקרי והטיפולי. "געגוע אל המוחלט" מזמין את הקורא לאודיסאה אל נבכי כתיבתו האֶקלֶקטית של קרל גוסטב יונג על תחייה, לידה מחדש, והחיים שאחרי המוות. הטקסטים היונגיאניים – ששורשיהם נטועים בתחומי דעת ותרבויות תבל מגוּונות (גנוסטיקה, אלכימיה, הינדואיזם, בודהיזם, סופיזם ועוד) – נבחנים ומפורשים באמצעות אידאות ומושגים שהתנסחו תוך עיצוב הפנומנולוגיה של אדמונד הוסרל ובהשראת “התופעות הרוויות” של ז’אן־לוק מריון. בתום הדיון התיאורטי-תמטי במסה, תיבחן שאלת הרלוונטיות היישומית-קלינית של אידאת האלמוות היונגיאנית לטיפול הפסיכואנליטי במאה ה־21.

עקרונות הפסיכולוגיה במפגשים שבועיים - מייסדי הפסיכולוגיה דנים בעיקרי גישותיהם

שם המחבר:
דרשן דרור
קמפוס:
רחובות

דמיינו לעצמכם מה היה קורה אילו אפשר היה לקיים מפגש דמיוני בין הוגי האסכולות בפסיכולוגיה מפרויד ועד ימינו. כל הוגי הזרמים והגישות השונות סביב שולחן אחד. פרויד לצד יונג ואדלר. אריקסון ווונדט לצד ויניקוט ואנה פרויד. ווטסון לצד טיצ'נר, סקינר, ת'ורנדייק ופבלוב. פרום לצד מאסלו, רוג'רס ופראנקל. ביהביוריסטים לצד הומניסטים. סטרוקטורליסטיים לצד הוגי גישת הגשטלט. אלה לצד אלה.

כיצד הייתה מתנהלת הדינמיקה ביניהם? אילו תובנות היו עולות מהשיח בין האישים, בהכירנו את אישיותם המורכבת של כל אחד מהם? אילו תובנות היו נרקמות מבין אינספור הפולמוסים שוודאי היו מנהלים? ומעל לכול – האם הגישות שהציגו היו באמת כה שונות, גם לאחר ליבון ההשקפות, או שמא נגזרו הן אך בשל התקופה ומהמציאות שבה פעל כל אחד מהם? אולי היו יכולים הם להגיע להסכמות כלשהן, אילו היו בוחנים את הדברים בפרספקטיבה של זמן ומקום?

ספר זה פותח צוהר לסדרת מפגשים מרתקת, שוודאי התקיימה לה בעולם אחר ובזמן אחר. הוא נותן הצצה נדירה לעולמם המרתק של כל אחד מהאישים שהטביעו את חותמם על עולם הפסיכולוגיה המוכר לנו היום. לנו, הקוראים, לא נותר אלא להציץ, ולו לרגע, אל עולמם המרתק, לדינמיקה המתפתחת ביניהם ולתובנות שעולות ממפגשים אלה, הדנים ברעיונות מרכזיים בנפש האדם.

לפרוץ את גבולות האישיות - יסודות תורת הנפש ביהדות

שם המחבר:
נהרי יחיאל
קמפוס:
רחובות

האם אנחנו יכולים להשתנות? עד כמה מסלול חיינו מושפע מהתכונות היסודיות שעמן נולדנו? איך הכרת האישיות יכולה לסייע לנו בבחירותינו התעסוקתיות, החברתיות והזוגיות? ובכלל, מה הקשר בין נטיות רגשיות לא רצויות לבין סוגי אישיות שונים?

לפרוץ את גבולות האישיות מעורר שאלות אלה ורבות אחרות ומבקש לפענח את הסוד החשוב ביותר בחיים האנושיים – כיצד בנויה האישיות, מה הם מרכיביה, מה ההבדל בנטיות הרגשיות בין בני האדם, מה מניע לפעולה אנשים שונים, והחשוב מכול, מהו ארגז הכלים ההכרחי שבאמצעותו נוכל לפרוץ את הגבולות שהאישיות מציבה לנו, תוך ניצול כוחותיה לטובתנו. 
הספר מציג את גוף הידע המעשי המשמעותי ביותר המסתתר בארון הספרים היהודי בכלל, ובמדף הקבלה והחסידות בפרט, ידע שנחצב מתוך עשרות רבות של כתבים ומציע מודל ייחודי של סוגי אישיות שונים. זהו ספר פוקח עיניים שישנה את יחסנו לעצמנו ולזולתנו.

על הפירוש

שם המחבר:
אריסטו
קמפוס:
רחובות

על הפירוש, המוגש כאן לראשונה לקורא העברי, הוצב במסורת כספר השני בקורפוס ספרי הלוגיקה של אריסטו. בעוד שהספר הראשון, "קטגוריות", טיפל במילים ובמושגים, על הפירוש מטפל במשפטים ובטענות.

המושג "פירוש", כפי שעולה בספר, הוא לאו דווקא ביאור או הסבר המתייחס למבע לשוני או תרבותי קודם, אלא עצם יכולתה של הלשון להעביר משמעות ולבטא מצבים עובדתיים, מחשבות וכוונות. יכולת זו באה לידי ביטוי בראש ובראשונה במשפטים ובטענות שהלשון מייצרת.

הספר בונה מארג לוגי מורכב המבחין בין טענות המחייבות מצב עניינים נתון לבין טענות השוללות אותו; טענות המתייחסות למצב עניינים כולל וכאלו המתייחסות לעובדה פרטית; טענות להכרחיותו של מצב נתון וטענות לסבירותו; שלילה של מושגים הכלולים בטענה מול שלילה של טענה שלמה, וכו'. כל ההבחנות הללו נבדקות על פי יחסן למושגי האמת והשקר, וכמו כן נבדקת השאלה מתי ובאילו נסיבות ניתן לזהות את ערך האמת של אחד מקטבי ההבחנה על סמך ידיעה זו ביחס לקוטב הנגדי?

השאלה החוזרת ומעסיקה את אריסטו לאורך הספר היא מהו הניגוד האולטימטיבי שניתן להציב מול טענה נתונה. הוא מבחין בין השלילה המוחלטת, המובילה לצמד של טענות סותרות, והיא הבסיס לתחשיב הלוגי החמור העומד על "חוק הסתירה", לבין השלילה החלקית, מגוון של יחסי שונות שבראשם עומד מושג ההופכיות, ואלה מתאימים למתודות החשיבה הפחות חמורות – למן השיח הדיאלקטי והרטוריקה עד השירה.

ההבחנות העקרוניות של אריסטו פותחו ושוכללו לאורך התקופה ההלניסטית וימי הביניים, והן מהוות את התשתית ללוגיקה המודרנית.

1982 - לבנון - הדרך למלחמה

שם המחבר:
קיפניס יגאל
קמפוס:
רחובות

ב־6 ביוני 1982 נכנסו כוחות צה"ל ללבנון לכאורה למבצע מוגבל. בפועל, לאחר היערכות ארוכה ומדוקדקת, ישראל פתחה במלחמה נרחבת; מלחמה שגבתה חיים רבים וערערה את אמון הציבור במקבלי ההחלטות. 40 שנה לאחר מכן נחשפים הפרטים המלאים על האירועים ועל האנשים שהובילו למלחמת לבנון.
בעזרת מסמכים שמתפרסמים בספר זה לראשונה, פורס ההיסטוריון יגאל קיפניס את נסיבות המלחמה, את ההכנות והדיונים לקראתה ובמהלכה, את המהלכים המפותלים מול הממשל בוושינגטון ומול הנוצרים בלבנון, ומעל הכול — את התיאום העקבי בין ראש הממשלה מנחם בגין לשר הביטחון אריאל שרון. בגין לא נגרר אחר כוונותיו מרחיקות הלכת של שרון. מטרות המלחמה נגזרו מתפיסת עולמו, והוא תמרן בעורמה, בתחכום ובהחלטיות בין עקרונותיו ובין מחויבויותיו כמנהיג המוביל אומה למלחמה ולמאבק מדיני על צדקתה. עם זאת, בגין גם היה נתון לשינויים נפשיים קיצוניים, כפי שמגלים דיווחים מפורטים של משרד החוץ האמריקאי. 
1982 — לבנון, הדרך למלחמה מאשר את קביעתו של הנביא עמוס: "היילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו". הספר מאיר באור חדש את המלחמה שנועדה, אולי, לרפא טראומה, אך הפכה ברבות הימים והשנים לטראומה בפני עצמה.

רוח אביב - על עבודת ה', משפחה וקהילה

שם המחבר:
ליכטנשטיין אהרן
קמפוס:
רחובות

בספר זה מאוגדים מאמרים פרי עטו של הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל לציבור שוחרי התורה והדעת. בכתבים אלה מתייצב הרב בצומת המסורת והמודרנה ומעמיק חקר בסוגיות שלידתן באותו מפגש. כאשר הזהות היהודית ומורשתה נפגשות עם התרבות הסובבת, עולות בדרך הטבע שאלות העשויות לדרוש מענה. חלקן מעוררות מבוכה קיומית, והמתמודד עמן זקוק להארה הנוגעת לשורשי אמונת האדם. אחרות תובעות גיבוש עמדה רעיונית או מדיניות חברתית מושכלת. בשני המקרים המענה נדרש. בעבור יהודי המודע להתמודדויות ולמבוכות המשפיעות עליו ומעצבות אותו, ירצה או לא, ההתעלמות והחזרה לסדר יום מיושן אינן בגדר אפשרות.

הרב ליכטנשטיין ניגש תחילה לתיאור המבוכות האלו מתוך ידענות מופלגת ומתוך יכולת ניתוח עדינה ומדויקת. בשלב שני ומעבר לתיאור המצע הרעיוני הנתון, אנו מוצאים כאן התמודדות וסלילת הדרך. גישת הרב היא ישרה, ועל כן היא מורכבת. אין כאן עיגול פינות. הוא אינו מתפתה לנוחות שבחדגוניות אידיאולוגית המביאה אחרים להתכחש לזכויות היריב, וגם אין סיכוי שהכמיהה לנורמליות, בתפיסתה הרווחת, תקהה את מבטו החודר. הרב נטוע בדל"ת אמות של הלכה ולן בעומקה, ודווקא משם עיניו משוטטות באופקים רחבים ורחוקים.

חוויית הקורא עשויה להשתנות ממסה למסה ומאדם לאדם. לעיל דיברנו על מציאת
המענה וסלילת הדרך, ואלו יעניקו מן הסתם תחושת רגיעה ובהירות. אך ייתכן שמורכבות המבט תשרה אי־נוחות, ודווקא תזרע מבוכה. לעיתים התועלת וגם ההנאה מכתבי הרב מותנות בנכונות לצאת מהשגרה המחשבתית. הרווח הוא הסיכוי לחיים אמיתיים יותר, מבחינה יהודית ואנושית כאחת.

מקנה אברם לאברהם דבלמש - דקדוק שיטתי ומקיף של השפה העברית ברוח הדקדוק הספקולטיבי

שם המחבר:
בן אריה דרור
קמפוס:
רחובות

מקנה אברם (Peculium Abrae) הוא דקדוק דו־לשוני של השפה העברית שחיבר אברהם דבלמש (~1460, לצ'ה , 1523, פאדובה), יהודי איטלקי שהיה רופא, פילוסוף, מרצה באוניברסיטת פאדובה ומתרגם חיבורים פילוסופיים מעברית ללטינית, וקיים קשרים קרובים עם הומניסטים נוצרים. החיבור יצא לאור בוונציה בשנת 1523 בעברית ובלטינית, לאחר מותו של המחבר, בהוצאתו של ההבראיסט הידוע דניאל בומברג. חיבור זה בולט בהיקפו, במבנהו, במקוריותו ובשילוב של המסורת הדקדוקית העברית עם הפילוסופיה הביניימית. החיבור מיוחד בכך שהוא כולל פרק נפרד לתחביר, שאין לו מקבילה בדקדוקים עבריים קודמים. החיבור שזור מושגים מופשטים והגדרות ודיונים מעורפלים, שכוונתם אינה נהירה. דבלמש בכלל, ו"מקנה אברם" בפרט, עוררו ומעוררים עניין רב במחקר בארץ ובעולם, אך למרות הניסיונות, תורת הלשון שלו לא הייתה מובנת עד כה.

הספר מוכיח שחיבורו של דבלמש מהמאה השש־עשרה מושפע מהאסכולה המודיסטית, ענף בדקדוק הספקולטיבי (=העיוני) של המאות השלוש־עשרה והארבע־עשרה. דבלמש מושפע בעיקר מחיבורו של תומאס מארפורט, Grammatica speculativa. הספר מנתח ביסודיות את המונחים המרכזיים בחיבורו של דבלמש, בשני נוסחיו, העברי והלטיני. בעיקר זה עוסק בתחום התחביר, ובראש ובראשונה בהרכבה (compositio) ובשימוש (regimen). בעזרת הכתבים המודיסטיים הלטיניים, שנכתבו כמאתיים שנים קודם לכן, החיבור מנגיש לראשונה את תורתו של מדקדק עברי יוצא דופן לקורא המודרני, וחושף לקורא העברי את תורתו של איש הרנסנס, יהודי הקנאי ליהדותו, שלקח על עצמו את המשימה למזג את תובנותיהם של הלוגיקאים הנוצרים לתוך מסורת הדקדוק העברי.

אלף שנות גלות במע'רב - יהודים תחת שלטון האסלאם - מקורות ומסמכים (1912-997)

שם המחבר:
ליטמן דוד
קמפוס:
רחובות

יהודי צפון אפריקה חיו כמיעוט תחת שלטון מוסלמי, ודברי ימיהם מהווים תיאור של המפגש בין היהדות והאסלאם. ספר זה מציג הבנה חדשה של מעמד היהודים תחת הסהר.

הספר הוא בעיקרו אוסף של תעודות היסטוריות לאורך תקופה של כאלף שנים (מימי הביניים ועד לכיבוש הצרפתי). אוסף זה מתעד את המציאות ההיסטורית של מעמדם החברתי והמשפטי של היהודים שחיו במדינות האסלאמיות של צפון אפריקה (בעיקר אלג׳יריה ומרוקו). התעודות לקוחות ממקורות ספרותיים ומארכיונים, ורוב רובן רואה כאן אור בעברית בפעם הראשונה.

בחלקו הראשון של הספר מובאות כרוניקות ערביות ועבריות וכן טקסטים מוסלמיים משפטיים ותיאולוגיים ודוחות של נוסעים אירופאים &mdash, שבויים, דיפלומטים, רופאים, אנשי דת והרפתקנים למיניהם. המסמכים בחלק השני משקפים את הפעילות הדיפלומטית שניהלו ארגונים הומניטריים לטובת יהדות צפון אפריקה.

הספר מיועד לחוקרים וגם לקהל הרחב ולכל המתעניינים בתולדות ישראל בארצות ערב.

יום הפלישה D-DAY - האנשים מאחורי המבצע ששינה את ההיסטוריה

שם המחבר:
מילטון ג'יימס
קמפוס:
רחובות

הצנחן קן ראסל נחת על מגדל כנסייה ונותר תלוי באוויר במיתרי המצנח שלו. הגנרל וילהלם ריכטר טרק את הטלפון בפניו של קצין שדיווח לו על תחילתה של הפלישה לנורמנדי. הגנרל אייזנהאואר העביר את ליל הפלישה בעישון סיגריות צ'סטרפילד. היטלר ישן. פֶרנאן אולאר בן החמש כבש את פניו בכרית והתייפח. לויטננט־קומנדר היינריך הופמן יצא בראש שלוש טורפדות לעצור את הארמדה של בעלות הברית. זמן קצר לאחר שנחת בחוף יוטה, גילה הגנרל רוזוולט שהוא ומאות אנשיו נחתו קילומטר וחצי מדרום למקום שבו היו אמורים לנחות. מלקולם בראנן רשם לזכותו את קרקפתו של הגנרל הגרמני הראשון שנהרג ביום הפלישה. ביל מילין צעד הלוך ושוב לאורך החוף, פגזים מתפוצצים סביב, וניגן בכל כוחו בחמת החלילים שלו. יום הפלישה של בעלות הברית לנורמנדי היה לא רק הפלישה הימית הגדולה בהיסטוריה ואחד הקרבות החשובים במלחמת העולם השנייה. הוא היה גם מעשה תצרף שהתרחש על שטח עצום ושהשתתפו בו מאות אלפי בני אדם: חיילי בעלות הברית שנחתו בנורמנדי, החיילים הגרמנים שניסו להדוף אותם, וגם טייסים ומלחים, אלחוטניות ואחיות, אזרחים ואנשי מחתרת צרפתים. בספרו יום הפלישה מציג ג'יילס מילטון את סיפורם של עשרות רבות מהאנשים האלה, שנמצאו בצמתים המרכזיים של יום הפלישה, ושוזר את הסיפורים שלהם ליצירה מטלטלת, שבה העצים הרבים אינם מעלימים את היער.

Pages