חדש על המדף

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספריית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על החץ בעמודה השמאלית יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספרית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על "קרא עוד" יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

איפוס
שם הספר שם המחברsort ascending קמפוס
חוצפה: ילדות ישראלית ויזמות גלובלית ענבל אריאלי אלקנה

חוצפה: ילדות ישראלית ויזמות גלובלית

חוצפה

כיצד קשורות מדורות ל"ג בעומר המסורתיות למספר הסטארט-אפים בישראל? איך משפיע הבלגן הטיפוסי בגן שעשועים ישראלי על התפתחותם של כישורים יזמיים? מדוע מטביעות תנועות הנוער בארץ חותם יזמי בחניכיהן, בשונה ממקבילותיהן בשאר העולם? ואיך כל אלה בכלל קשורים לכישורי העתיד?

חוצפה הוא ספר מסע מרתק הנע בשלושה צירים מפתיעים. מחד גיסא, הוא עוקב אחר תהליך הילדות וההתבגרות בישראל ומאיר באור חדש את הכוחות הפועלים בו ואת הדינמיקה וההשפעות הייחודיות רק לו. מאידך גיסא, הוא מלווה את השלבים שעובר כל סטארט-אפ: מגילוי הרעיון, דרך תיקופו בשוק ועד להתייעלותו וצמיחתו לחברה בת-קיימא. בין לבין הוא מביא את סיפוריהם של יזמות ויזמים ישראלים שעשייתם הותירה חותם חברתי ועסקי בארץ ובעולם כולו. שלושת חוטי העלילה הללו נשזרים יחדיו על מנת לספר סיפור שטרם סופר על האופן שבו דווקא ילדים ישראלים – הגדלים בצל חוסר יציבות אזורית, המתחנכים במערכת חינוך שציוניה טעונים שיפור ושנעוריהם נקטעים באחת כשהם מתגייסים לשירות צבאי תובעני – מפתחים כישורים ויכולות המציבים אותם בעמדת פתיחה שאין שנייה לה על קו הזינוק לחדשנות וליזמות גלובלית.

חוצפה מפרק את הילדות שכולנו מכירים לגורמים ומרכיב אותה מחדש לכלל סיפור מעורר השראה על האקלים החינוכי והחברתי בארץ, שעל פי רוב נתפס בעין ביקורתית, אך למעשה מהווה חממה לצמיחתם של יזמים ומחדשים. מתוך היכרות עמוקה עם תעשיית ההיי-טק על כל היבטיה, מדגימה ענבל אריאלי כיצד דווקא אִלתור, בלגן, חוצפה, קומבינות, תכלסיות וגישה כללית של "יהיה בסדר" נהפכו בידי יזמים ישראלים לקרדום רב-עוצמה שבאמצעותו הם משנים את העולם.

ספר הרפואות של אסף הרופא עמר זהר רחובות

ספר הרפואות של אסף הרופא

ספר רפואות המיוחס לאסף הרופא היהודי הוא הקובץ הרפואי העברי המקיף והקדום ביותר שידוע לנו.

הספר עוסק בין היתר בריפוי כל תחלואי הגוף ובתיאור חומרי המרפא וסגולותיהם הרפואיות. חיבור זה הפך לספר לימוד ולמדריך רפואי תיאורטי ופרקטי במשך דורות רבים. הקובץ מבוסס על מורשת הרפואה הקדומה שרווחה בתרבויות העולם השונות במעבר בין העולם הקלסי לימי הביניים. כדי להנגיש את המידע לקהל היהודי בזמנו השתמש המחבר בלשון העברית וכן התאים את המידע לדרישות ההלכה והאמונה.

ספר זה מציג סקירה מעודכנת והערכה מחודשת על המחבר ועל תקופתו.

המחקר שלפנינו מתמקד בחלק העוסק בתכונות המזונות וסגולותיהם בחיבורו של אסף. הוא מאפשר הצצה לסל המזונות הקדום ולערכו הבריאותי.

שנות לימוד - ממואר עמית גיש רחובות

שנות לימוד - ממואר

"שוב ושוב עולמם של ילדים חתום בפנינו. כל שנותר לנו הוא להביט בפניהם, במחוות גופם, להאזין לשפתם – יבשת מסתורית, זרה לאין חקר, שהוגלינו ממנה לעד. בזעם או בכאב – האם יש הבדל בין השניים? – אני מידפק על דלתות נעולות, ממתין נכלם בפתח בית שאליו לא נקראתי לבוא; הבריחים נעולים, החלונות מוגפים לצמיתות. עולה בדעתי קריאתה של המורה, קריאתם של המורים כולם: תהיו איתי, תלמידים, למה אתם לא איתי, בבקשה, תהיו איתי רגע."

שנות לימוד הוא תיעוד של חיי בית הספר מבעד לעיניו של מורה ומנהל. בכנות וברגישות, בפרוזה צלולה ואינטימית, מתאר גיש עמית רגעים של קרבה, תקווה וניצחונות צנועים, אך גם כישלונות, חיבוטי נפש ובדידות. זהו ספר המבקש לתת את הדעת על מורכבות המעשה החינוכי בעת הזו, על המפגש בין מורים לתלמידים, על הוראה והורות, ועל עולמה הסבוך של הילדות, שכאב ויופי משמשים בה יחדיו. 

קול יהודה עמיטל יהודה רחובות

קול יהודה

"אמת פשוטה וגדולה הייתה בדברים שאמר לנו, פקחות וחוכמת חיים. מפרשת השבוע יצאו הדברים, אך תמיד הם נגעו בחיינו, היו רלוונטיים ומאירים כתורת חיים, וכיסוי פנימי מלא היה בם. לעיתים דומה היה כי כלל לא אל הציבור הוא פונה ולא אל אחרים הוא דובר כי אם אל עצמו. באמונה עמוקה נאמרו השיחות ומתוך כנות, והן נפלו באהבה על אוזניים כרויות ועל לבבות צמאים, ועוררו אמון ואמונה" (מתוך הקדמת העורך)

בשובך לציון - שיחות הרב יהודה עמיטל והרב אהרן ליכטנשטיין ליום העצמאות וליום ירושלים עמיטל יהודה רחובות

בשובך לציון - שיחות הרב יהודה עמיטל והרב אהרן ליכטנשטיין ליום העצמאות וליום ירושלים

שיחותיהם של ראשי ישיבת הר עציון, הרב יהודה עמיטל והרב אהרן ליכטנשטיין, בליל יום העצמאות ובליל יום ירושלים, היו נדבך מרכזי בעיצוב התוכן של ימים אלה. הצפירה המושמעת בעיצומו של יום הזיכרון, כעין תקיעת שופר גדולה ועוצמתית ברחבי המדינה כולה, והתכנסות התלמידים הבאים לבושים בבגדי שבת וחג בשעת הדמדומים שבין זיכרון לעצמאות, נתנו ביטוי מוחשי לאווירה ולציפייה שנוצרו לקראת השיחות. בשובך לציון מכנס את אוצרות הרוח האלה, שנאמרו לדורם אך כוחם יפה גם לדורות הבאים. מעבר להכרה בטובה הגדולה ומעבר לחובת ההודיה על גאולתנו ועל פדות נפשנו בימי אייר תש"ח ותשכ"ז, ומאז ועד הנה, שימשו השיחות ההן כמצע לבירור רעיוני נרחב ונוקב. הן פתחו דיון על היש ועל האין, על אתגרים ומשימות לעתיד ועל הפער שבין החזון והאידיאל לבין המציאות המורכבת של אורות וצללים.

 

העץ והתפוח - ליקויי למידה במראה בין-דורית עינת עמלה רחובות

העץ והתפוח - ליקויי למידה במראה בין-דורית

"אני לא יודע בכלל עד כמה הלקויות שלהם ראשוניות ועד כמה הן צמחו באווירת הבית של אבא כזה" (מ', אב).

המרכיב הגנטי, אכן, דומיננטי בתסמונות השונות של ליקויי למידה והפרעות קשב. האם יש בעובדה זו כדי לעזור לילד שירש אותן מהוריו? האם ניסיונו והבנתו של ההורה הלקוי מקלה עליו ועל ילדו את ההתמודדות עם הקשיים? לכאורה התשובה החד משמעית לשאלה זו אמורה להיות חיובית, אלא שלא כך נשמעות תגובותיהם של ההורים והילדים המרואיינים בצוותא במחקר זה. מסתבר שתמונת המראה הבין-דורית מורכבת מאוד מבחינת רכיביה הרגשיים וההתנהגותיים ומבחינת הדינמיקה הסבוכה הנוצרת בהשפעתה.

כאבו של ההורה האומר "כשזה נוגע בילד שלי קשה לי מאוד. יש משהו בחווייה הזאת שמצית בי סערות קשות" (מ', אב), ותיאורו של הילד – "אני עם אבא זה כשתסכול פוגש תסכול" (נ"ב, בן), מבטאים מצבים בעייתיים הדורשים התערבות מנחה ותומכת.

כתיבה בגיל הרך עינת גוברמן רחובות

כתיבה בגיל הרך

כתיבה בגיל הרך

גם בעידן הדיגיטלי שבו אנחנו חיים, כתיבה היא כלי חיוני ללמידה, לקידום החשיבה, לניהול עצמי, להבעה ולתקשורת. מטרתו של ספר זה היא להציע למחנכים, לסטודנטים להוראה וגם להורים גישה חינוכית שיטתית המטפחת כתיבה בסוגות שונות כבר בגיל הגן.

הספר נכתב בגישה קונסטרוקטיביסטית אקולוגית הטוענת שלמידה מתרחשת במהלך של פעילות רלוונטית ובהקשר חברתי-תרבותי. אינטראקציות בין-אישיות המטפחות כתיבה, חושפות את הילדים לידע על אודות העולם, למגוון של טקסטים ולאוצר מילים עשיר.

כל אחד מפרקי הספר עומד בפני עצמו, וביחד הם יוצרים תמונה מקיפה על כתיבת ילדים בגיל הרך. הספר כולל ידע תיאורטי ודוגמות מעשיות לפעילויות פדגוגיות המתאימות לילדים במסגרות חינוכיות פורמליות ובלתי פורמליות.

מחַברות הספר הן חוקרות ומרצות מן השורה הראשונה בתחום ההתפתחות הקוגניטיבית בגיל הרך ובתחום התפתחות השפה, השיח, האוריינות ומיומנויות התקשורת בקרב ילדים.

מנהגות עכשיו - מאמרים על מנהיגות ומונהגים בעקבות מחקריו של בעז שמיר עילם-שמיר גלית רחובות

מנהגות עכשיו - מאמרים על מנהיגות ומונהגים בעקבות מחקריו של בעז שמיר

סוגיית המנהיגות מעסיקה הן את הציבור הרחב והן את החוקרים לאורך השנים: מי מזוהה כמנהיג ומה משמעות הדבר? מה בין מנהלים למנהיגים? האם כל אחד יכול להיות מנהיג, והאם ניתן להכשיר מנהיגים או לפתח מנהיגות? כיצד מתמודדים מנהיגים עם מצבים מורכבים? האם מנהיגות היא סגולה אישית, ובאיזה אופן היא גם תלוית הקשר ומצב? כיצד מתפתחת תודעת מנהיגות לאורך חייו של אדם, וכיצד מתקיימת התנועה בין ציפייה לאכזבה ביחס למי שניתנת להם השפעה לא מבוטלת על חיינו.

פשיטה לילית - פעולות התגמול מהגנה ליוזמה עילם עוזי רחובות

פשיטה לילית - פעולות התגמול מהגנה ליוזמה

פשיטה לילית הוא סיפורם המרתק והמופלא של הלוחמים והמפקדים ביחידה 101, בגדוד 890 ובחטיבה 202 של הצנחנים, שבזכות פעולות התגמול ההרואיות שערכו מעבר לגבול בשנים 1956-1953, שב צה"ל והיה לצבא יוזם ולוחם. הקצב המסחרר של הפעולות והמבצעים המתוארים בספר נותן תחושה של קריאה במותחן בדיוני שקשה להניחו מהיד. בתוך כך הוא ממחיש לקורא את טקטיקות הפעולה המיוחדות של המפקדים שהיו לאגדות עוד בחייהם – מג"ד 890 אריאל שרון וסגנו אהרון דוידי, ושל הסייר והלוחם המהולל מאיר הר-ציון.

 

עוזי עילם (טרכטנברג) נולד בקיבוץ תל יוסף ב-1934. עילם היה מראשוני הצנחנים וכיהן כסגנו של מאיר הר-ציון בהקמת הסיירת של חטיבה 202. הוא למד הנדסת מכונות בטכניון, התמחה בחקר ביצועים, למד מנהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה ושב לשרת בצה"ל כראש ענף אמל"ח במטה הכללי. היה מפקד פלוגה במלחמת סיני ומפקד גדוד 71 בחטיבת הצנחנים שלחמה בירושלים ב-1967. בראשית שנות ה-70 היה מפקד חטיבת הבקעה וב-1973 מונה לראש היחידה למו"פ בצה"ל. ב-1976 מינה אותו ראש הממשלה יצחק רבין למנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית ובשנים 1997-1986 כיהן כראש מפא"ת וכמדען ראשי של מערכת הביטחון.

שערים למשנתו של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) עיטם אוריאל רחובות

שערים למשנתו של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו)

הרב יהודא ליאון אשכנזי, המכונה ׳מניטו׳ (תרפ"ב–תשנ"ז, 1922 – 1996), היה מהמיוחדים ומהמעמיקים שבתלמידי החכמים ואנשי הרוח בדור האחרון. הוא פעל באלג'יר, בצרפת ולבסוף בירושלים, ומיזג בין מזרח ומערב במציאות של מדינת העם העברי המתחדשת. הרב אשכנזי ינק רבות מהקבלה והכיר לעומק את הפילוסופיה המערבית, ומתוך כך עיצב הגות תורנית יסודית ומקורית, שיש בה בשורה לעם ישראל על מגזריו השונים ובשורה לאנושות בכלל.

בחצי היובל שחלף מאז נפטר הרב אשכנזי יצאו לאור כעשרים ספרים המבוססים על שיעוריו, והתעניינותם של צעירים ומבוגרים בחברה הישראלית בהגותו הולכת וגדלה.

למרות ריבוי הספרים המבוססים על שיעוריו, עד עתה לא נמצא ספר מבוא שיהיה צוהר לכתביו הרבים וסיכום של עיקרי משנתו. לראשונה יוצא לאור מבוא שיטתי למשנתו של הרב אשכנזי הפותח שער להגותו המקיפה ולכתביו היוצאים לאור. בסגנונו היסודי והבהיר מוביל הרב עיטם את הקורא צעד אחר צעד אל עולמו של הרב אשכנזי ואל תורתו המרתקת.

Pages

חדש על המדף

איפוס

ימים טובים - התבוננות במועדי השנה

שם המחבר:
קצין אביחי
קמפוס:
רחובות

מה מלמד אותנו המעבר בין פסגת היראה של יום כיפור לימי השמחה של סוכות? מדוע מציינים את חג הפורים בימים אשר נחו בהם מהמלחמה ולא בימי הניצחון? מה משמעותה הרוחנית של מדינת ישראל? מהי שנאת חינם שבעטיה נחרב המקדש? וכי שנאה שאינה חינם חיובית היא?

כשאנו עוצרים ב'תחנות' השונות של מעגל הזמן, אנו עוסקים בדרך כלל בצד המעשי שלהן, במצוות המעשיות ובשמחה הנלווית לחג. לא תמיד אנו מקדישים די מחשבה למשמעותו של יום. במה שונים ימי המועד מהשבת? מה ייחודו של כל חג ומה הוא בא ללמד אותנו?

הספר שלפניכם מנסה להעמיק בעניינו ובמהותו של כל אחד מימי החג והמועד, לאור עיון מדוקדק בפסוקי התורה המתארים את המועד, בחינת דברי חז"ל בתלמוד ובאגדה והבאת דבריהם של ראשונים ואחרונים. חיבור כל המקורות הללו לכדי מהלך שלם חושף במבט מחודש נקודה מהותית בעניינו של החג בפרט, ואת לב ליבו של המועד בכלל.

רוח היהדות

שם המחבר:
לוי ברנאר אנרי
קמפוס:
רחובות

בספר מרתק ומעורר מחשבה זה, רוח היהדות, מתבונן הפילוסוף וההומניסט הצרפתי ברנאר־אנרי לוי ב"מצב היהודי" וב"מצב הישראלי" ותורם את קולו המקורי והחריף לדיון בסוגיות שעל סדר היום: מקורות האנטישמיות, ייחודיות השואה, האנטי־ציונות, טיבה של הדמוקרטיה הישראלית, הסכסוך הישראלי־פלשתיני וקיומה של החברה החרדית בישראל.

לוי מעורב בכל מה שנוגע לישראל וליהדות, אך כאינטלקטואל צרפתי, הוא שומר על מרחק ביקורתי מהן ומאתגר את המוסכמות הפוליטיות ואת דרכי השיח השגורות. לצד ניתוח מעמיק של היחס העכשווי ליהדות, ושל הזיקות המורכבות בינה ובין תרבות אירופה הכללית, הוא עוסק במה שהוא רואה כתרומה המרכזית של היהדות לאנושות, הלוא היא הפרשנות, ולצדה – החשיבה המצפונית. 

אתנוגרפיה בהולה - פרספקטיבות חברתיות ותרבותיות על מגפת הקורונה

שם המחבר:
חג'ג' ברנר הגר
קמפוס:
רחובות

בחיל וברוח - פרקי עיון ומחשבה בענייני מלחמה, צבא וביטחון בדורנו

שם המחבר:
דרוקמן חיים
קמפוס:
רחובות

גניזה חיה - התגבשות התורה שבעל פה בקרב יהודי אתיופיה

שם המחבר:
שרון שלום
קמפוס:
רחובות

כיצד הצליחה קהילת ביתא ישראל לשמר באתיופיה מסורת הלכתית, לא כתובה, במשך אלפי שנים? איך תפשו בני הקהילה את העולם היהודי שאליו הם משתייכים, וכיצד זיהו את עצמם ואת אמונתם ברבים, בסביבת חייהם הלא-יהודית? מה טיבו של המפגש המחודש בין שתי המסורות - האתיופית והרבנית הלכתית? בין זו האוחזת בברית מצרים לבין זו האוחזת בברית סיני? כיצד מסופר מותו של משה בשתי המסורות? ומהי הגאולה על פי כל אחת מהן?

שאלות מרתקות אלה נדונות בספרו של ד"ר שרון שלום המאיר במחקרו את סיפורה של קהילת ביתא ישראל ששבה לחיות, אחרי נתק רב דורי, בקרב העם היהודי בישראל כשהיא עמוסה מסורות עתיקות, סיפורים ומנהגים המיוחדים לה.

גניזה חיה: התגבשות התורה שבעל פה בקרב יהדות אתיופיה, הוא מחקר ראשון מסוגו על אודות המסורת הדתית של ביתא ישראל. הוא דן בתפישת עולמם של מנהיגיה הרוחניים, ברצף הפסיקה, במנהגיה הקדומים של הקהילה ובאילו שהתחדשו באתיופיה. בספר נבחנים לעומק מכלול ההתנהגויות, הפרקטיקות, המיתוסים, הזיכרונות, התודעות ואורחות חייהם של בני הקהילה שמכל תפוצות ישראל היא היחידה שזהותה היהודית הוטלה בספק.

היסטוריה של היהודים - כיצד שינו את העולם הגאונות והיצירתיות של עם קטן

שם המחבר:
ג'ונסון פול
קמפוס:
רחובות

" היהודים לא היו רק חדשנים. הם היו גם התגלמות עילאית של מצבו של האדם. נדמה כאילו כל הדילמות הבלתי-נמנעות של האדם מתגלמות בהם בצורה מוגברת וצלולה "
היסטוריה של היהודים היא יצירתו הכבירה של מחבר המפליא לקלוע לכדי שטף סיפורי אין-ספור חוטים של עובדות ומקורות. ועוד יותר מכך, היא יצירתו של אדם סקרן בעל יושרה רוחנית נדירה.
"הספר", כותב פול ג'ונסון, "סיפק לי הזדמנות לבחון מחדש באופן אובייקטיבי, ולאור מחקר שמשתרע על פני כמעט 4,000 שנה, את השאלה העיקשת ביותר של האדם:
מדוע אנחנו נמצאים על פני כדור הארץ? האם היסטוריה היא רק סדרה של אירועים שסכומם חסר משמעות? " זאת, שכן " שום עם לא היה נחוש יותר מן היהודים באמונתו שלהיסטוריה יש תכלית ולאנושות יש ייעוד. בשלב מוקדם מאוד של קיומם הקולקטיבי, הם האמינו שזיהו תבנית אלוהית בעבור המין האנושי, ושהחברה שלהם תשמש כניסוי הכלים שלה"

בתוך מערבולת הימים - משה פארגר, היסטוריון שואה חרדי

שם המחבר:
איזנברג מלי
קמפוס:
רחובות

'ניצלתי רק כדי לא להשכיח את השואה [...] נשרפתי כמו כולם במשרפות. לא הכוח שלי מאיץ בי. אני שליח ציבור. ניצלתי על מנת שלא לתת מנוח'. משה פראגר היה דמות מרתקת ושונה בנוף הארץ-ישראלי לפני הקמת המדינה ואחריה. הוא פעל להנחלת זיכרון השואה, מחקרה והנצחתה בחברה החרדית, והותיר חותם על עיצוב זיכרון השואה גם בחברה הישראלית הכללית. סיפור חייו של פראגר, איש רוח ומעש, משתלב בפרקים היסטוריים דרמטיים של העם היהודי. פראגר, יליד ורשה ובשר מבשרה של יהדות פולין התוססת, סייע במבצע מורכב ומסוכן להברחתו ארצה של האדמו"ר מגור, הרב אברהם מרדכי אלתר, ובמסגרת שליחותו הגיע אתו לארץ ישראל בשנת 1940. תקוותו לשוב חזרה אל חיק משפחתו שנותרה בוורשה נכזבה, ולאחר שנספו כל קרוביו, ובראשם אשתו ובתו, נשא פראגר את אשמת עזיבתם כל ימיו. מיד עם הגיעוֹ לארץ תיאר פארגר את אֵימי שלטון הנאצים מעל כל במה ובמאמרים רבים בעיתונות, ולאחר מלחמת העולם השנייה נמנה עם חוקרי השואה החלוצים בארץ. עד יום מותו עסק בעיצוב זֵכֶר השואה במרחב הכללי ובזה החרדי בפרט, וראה בפעילותו זו שליחות עליונה. בתוך מערבולת הימים מספר את סיפורו של אדם, של תקופה, של מציאות ושל ייצוג מציאות, של היסטוריה ושל זיכרון. פועלו של פראגר וכתביו הרבים הנדונים בספר זה חושפים צד לא מוכר ביחסים שבין התנועה הציונית ומדינת ישראל ובין החברה החרדית.

שבר לב פצוע - יומנו של אכסנדר ברקנר פועל בעליה השניה 1911-1910

שם המחבר:
אלרואי גור
קמפוס:
רחובות

בשעות הבוקר המוקדמות ביום שישי, 27 באוקטובר 1911, נשמע קול ירייה בחוות כינרת. הרועה אלכסנדר ברקנר כיוון אקדח אל ליבו ושם קץ לחייו. הכדור פילח את בית החזה ויצא מגבו. ברקנר גסס שעות ארוכות, גנח, צעק והתפתל. דקות אחדות לפני שנפח את נשמתו השתתק ועצם את עיניו. סיפור חייו ומותו של החלוץ אלכסנדר ברקנר נשכח, אך מתוך היומן שהותיר אחריו, ורואה אור כעת, מצטיירת ועולה דמותו המורכבת על לבטיה ועל מצוקותיה. כותב היומן לא היה ממנהיגיה הידועים של העלייה השנייה – נקודת מבטו היא של פועל פשוט החי בשוליה של החברה החלוצית וטרוד בצרותיו ובחולשותיו. כתיבתו חפה מכל תחבולה אידיאולוגית – ודווקא בזכות זה אפשר ללמוד מהיומן לא רק על קשייו שלו, אלא גם על קשייהם של בני דורו, בטרם עמעם או עיוות הזיכרון את המעשה ההיסטורי.

סיפור חייו של ברקנר מרתק ונוגע ללב. יש לו חשיבות רבה להבנת תקופת העלייה השנייה כולה. לפנינו מקור היסטורי אותנטי המשקף את חיי הפועלים באותה העת: המפגש עם אנשי העלייה הראשונה, כיבוש העבודה והשמירה, האכזבה מן הארץ ומתושביה, הייאוש ומפח הנפש, התאבדויות וירידה מן הארץ. מחד גיסא, חוויותיו של ברקנר הן אישיות וייחודיות; מאידך גיסא הן חוויות קולקטיביות של דור, שעלה לארץ-ישראל בעקבות הקול הקורא של יוסף ויתקין ומות הרצל, ביקש לבנות את הארץ ולהיבנות ממנה ולהקים בה חברת מופת עובדת אדמה ודוברת עברית.

מדיניות ציבורית בעידן המידע

שם המחבר:
אביגור-אשל אמיר
קמפוס:
רחובות

טכנולוגיות מידע הפכו בשנים האחרונות לגורם משמעותי עבור המדיניות הציבורית, אם כתחום שיש להפעיל כלפיו מדיניות, אם בתור כלים להפעלת מדיניות ואם בכך שהשימוש בהן מקרין על הסביבה החברתית שבה מתעצבת המדיניות. המטרה של אסופת מאמרים הזו היא להגיש לקהל האקדמי ולציבור הרחב תמונה חיה של מערכות הקשרים שבין התפשטות השימוש בטכנולוגיות מידע שונות לבין עיצובה והפעלתה של מדיניות ציבורית. זהו הספר הראשון בעברית המבקש להאיר את השינויים המתרחשים במדיניות הציבורית במאה ה-21 בעקבות תהליכים טכנו-חברתיים חדשים. האסופה מקבצת מאמרים שנכתבו על-ידי חוקרים ממגוון תחומי דעת – תקשורת, משפטים, חינוך ומדע המדינה ומדיניות ציבורית. הגיוון בבסיסי ידע, במסגרות תיאורטיות ובשיטות מחקר מאפשר לדון בצורה מקיפה ומורכבת במערכות הקשרים שבין טכנולוגיות מידע למדיניות ציבורית. מערכות קשרים אלה מעלות מספר סוגיות מרכזיות הנדונות במאמרים המשתתפים באסופה. 

סוגיה אחת היא היותן של טכנולוגיות מידע תחום/מושא חדש של מדיניות ציבורית. לפיכך, טכנולוגיות המידע והתפוצה שלהן יוצרות אתגרים מרובים למדינה בתפקידה כמעצבת של סביבת החיים של אזרחיה. סוגיה שנייה נוגעת לחדירת טכנולוגיות מידע לתחום של השתתפות אזרחית בתהליך קביעת המדיניות ויישומה. תפוצתן הרחבה של רשתות חברתיות אינטרנטיות כמו גם עלייה בשימוש בנתוני עתק מופעלים כדי לעצב מחדש את סביבת ההשתתפות האזרחית. סוגיה שלישית קשורה להיותן של טכנולוגיות מידע משאב עצמה בתהליכים דמוקרטים בכלל ובתהליכי עיצוב מדיניות בפרט. כך למשל, חלקים משמעותיים בדיון הציבורי במגוון נושאי מדיניות מתקיים באמצעות רשתות חברתיות, שהן פלטפורמות אינטרנטיות בבעלות פרטית. מכיוון אחר, אפשר לראות בנגישות לרשתות החברתיות וליכולות טכנולוגיות מתקדמות משאב עצמה להשפעה על תהליכי קביעת מדיניות. 

הקרב על האוטיזם - מהקליניקה לפוליטיקה

שם המחבר:
לוראן אריק
קמפוס:
רחובות

הגידול העצום במספר הילדים המאובחנים עם אוטיזם הוא בגדר תופעה חסרת תקדים. מעצם העלייה בכמות המקרים מהווה האוטיזם שאלה פוליטית וכלכלית של בריאות הציבור. מצטרפות לכך שאלות הנוגעות לאופני הידע השונים בתקופתנו. הסיבה לגידול זה כמו גם הסיבתיות סביב ה"אוטיזם עצמו" נותרו בלתי מוסברות. המומחים לא הגיעו לכלל הסכמה. כל אימת שמבררים ביחס לסיבה כזו או אחרת מתחדש "הקרב" והוא מעורר תשוקות עזות בעד ונגד. כיצד, אם כן, מעבר למריבות רוויות תשוקה, יש לפעול למען אי השכחתם של אוטיסטים מבעד לחידה שאותה הם מגלמים? את השימוש במונח "קרב" שואל אריק לוראן מההורים אשר כך מתארים את המאבק שאליו הם מתעוררים יומיום – בין אם זה קרב על מנת להשיג הכרה בקשיים הייחודים של ילדם, קרב על זכויות או קרב על מסגרת חינוכית וטיפולית מתאימה. בספר זה אריק לוראן מציע גישה חדשה למה שקרוי "אובייקט אוטיסטי", אובייקט כזה או אחר המקבל מקום מועדף אשר אליו נצמד הילד. הגישות ההתנהגותיות נוטות להתייחס לקשר לאובייקט זה כאל התנהגות מזיקה שיש לסלקה. בהסתמך על מקרים מהפרקטיקה שלו ושל אחרים במוסדות באוריינטציה לאקאניאנית, לוראן מראה שעמדת הפסיכואנליטיקאי שונה: מדובר בהרחבת העולם של הסובייקט החל מהאובייקט הנבחר, תוך סירוב לכל רעיון של ליקוי. הקרב על האוטיזם הוא הזמנה להמשך עבודה וניסוח, הזמנה לשים את עצמנו ככתובת לשאלות המועלות על ידי הסובייקטים האוטיסטים עצמם ועל ידי בני משפחותיהם, ובאופן הזה לעמוד מול מועקת אי הודאות, על מנת שלא ליפול בפיתויים סמכותניים של מודל אחד. 

Pages