חדש על המדף

 יום אחד הבנתי שאני כבר לא מבין שום דבר. המציאות, שקודם לכן היתה ברורה ומסודרת, הפכה לשבורה, מנותצת לרסיסים, חסרת היגיון פנימי. האם זה בגלל שאני מסתכל על העולם דרך העיניים של גוגל, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ואפילו ווייז?
זו תקופה נפלאה, שבה הטכנולוגיה מאפשרת חיים הרבה יותר קלים. קליק אחד, וקשרים ישנים מתחדשים. קליק אחד, וקשרים חדשים נוצרים. קליק אחד, וחוויות מרהיבות משותפות. קליק אחד, ודיונים סוערים מתלהטים.
בקליק אנחנו מקצרים את הנסיעה לכל מקום, בקליק אנחנו צופים בסדרה שלמה בלילה אחד, בקליק אנחנו מוצאים אהבה לרגע - או יותר — בקליק אנחנו מקבלים תשובה לכל שאלה.
מי זוכר את הימים בלי טלפון נייד? מי זוכר את הימים בלי טלפון חכם?!
זו תקופה נפלאה — וגם מבהילה. כי כשהטכנולוגיה נותנת, היא גם לוקחת, והמחיר שאנחנו משלמים עליה גבוה, ועלול להיות עוד גבוה יותר. עד כמה אנחנו מודעים לזה? מעט מאוד. אולי בכלל לא.
אם גם אתם מרגישים שהעולם הפך כאוטי, משונה, מוזר והזוי, יובל דרור מזמין אתכם למסע פוקח עיניים.
קוד סמוי מציג בצורה שיטתית, חדה ומרתקת את המחיר האמיתי של החיים בעידן הדיגיטלי. הוא מסביר כיצד שירותים דיגיטליים מעצבים את תפיסת העולם שלנו, מתאר את ההשלכות הפסיכולוגיות, התרבותיות והחברתיות של העידן הטכנולוגי על חיינו ומבהיר מדוע יש לנו תחושה שהמציאות יצאה מכלל שליטה.

ד"ר יובל דרור הוא סוציולוג העוסק בקשרים שבין בני האדם לטכנולוגיות שבהן הם משתמשים. הוא היה כתב ועורך בתחומי מדע וטכנולוגיה ב"הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"חדשות 2" ושימש כפרשן לאינטרנט וטכנולוגיה בתוכנית "לונדון וקירשנבאום" בערוץ 10. כיהן כראש המסלול לתקשורת דיגיטלית וכדיקאן בית הספר לתקשורת במכללה למינהל.
בעשור האחרון העביר דרור מאות הרצאות וייעץ לחברות הגדולות במשק על השפעות הטכנולוגיה על עובדים, מנהלים וארגונים. הוא פרסם ארבעה ספרים ואינספור כתבות, מאמרים, ראיונות וטורים העוסקים בהשפעת המדיה החדשה על החברה. (מתוך אתר סטימצקי)

ספר זה פותח צוהר אל סוגיות בוערות ואל מחלוקות משפטיות ואתיות מעולם המידענות האקדמית וכן אל חזית המחקר בתחומים אלה. הסוגיות הנדונות בספר מעסיקות מרצים וחוקרים במוסדות להשכלה גבוהה ואת כל הנוטלים חלק בעשייה הרחבה יותר של הפרסום האקדמי, לרבות עורכים, שופטי עמיתים, סטודנטים לתארים מתקדמים ועוד. עולמם המקצועי של רובם כולל שילוב תובעני בין הוראה ומחקר ומציב אתגרים המשותפים לחוקרים ולמרצים בכלל המוסדות להשכלה גבוהה.

במסגרת השיח על אודות הדילמות האתיות בעולם המידענות, אנו סבורים כי קיימות דרכים שעשויות לתרום לצמצום אפקט הפניקה שהן יוצרות. בספר מוצגות דרכי ההתמודדות עם הדילמות הללו, האתגרים הנוגעים להן והפתרונות האפשריים בעולם האקדמיה והפרקטיקה.

המאמרים הכלולים בספר זה – מאמרים מועד ב' – עוסקים באופן ישיר ועקיף ב"פרט אחד קטן": מטרת החינוך. מטרת החינוך היא הסוגיה החשובה ביותר בחינוך, אך היא נשכחת ומושכחת. המאמרים מחלצים אותה מהשִכחה וההשכחה ודנים בהיבטים שונים שלה. המאמרים עוסקים גם בנושאים אחרים – עברו ועתידו של בית הספר, איכות ההוראה והלמידה, חינוך החשיבה ועוד – ומוגשים בסגנון רהוט ושווה לכל נפש.

"בית ספר לזיקה" מורכב מעשרה אתגרים חינוכיים ברוח משנתו של מרטין בובר, אשר עוסקים באומנות המפגש הדו-שיחי וביכולתו לחולל שינוי מהותי בבסיס הקשר בין מבוגרים לילדים. מחנכים ומחנכות יוכלו למצוא בספר דרכים ואפשרויות ליצירת מציאות חינוכית יומיומית של זיקה, אמון ותיקון חברתי בתוך בתי-ספר ומחוץ להם, ודרך כך לגבש את מקומם ותפקידם החיוני.

איך נפגשים ומשוחחים עם ילדים ובני נוער בהדדיות שיוצרת אמון, קירבה ותחושת ערך?

כיצד יכול בית הספר לקדם שוויון ולהשפיע על בדידות ועוול?

מהו הקסם החינוכי שיכול להתרחש דווקא על ספסל בשכונה או ליד הגדר בבית הספר?

איך לומדים באופן דו-שיחי ומתקנים דרך כך את המציאיתות החברת?

פרופ' יעקב שלום ליכט (1922–1991) נמנה עם הדור הראשון של חוקרי מגילות מדבר יהודה. בסדרת מחקרים חלוציים ומרחיקי ראוֹת, שפרסם בשנות הגילוי המסעיר של מגילות מדבר יהודה והתחדשות העניין המחקרי בספרים החיצונים בעקבותיו, משרטט ליכט את דיוקנו של עולם רוחני גועש ורב-תפניות שהתגבש בתקופת הבית השני. אלה היו ימי עיצובה של היהדות, והם גם הרקע לצמיחת הנצרות. במאמרים המכונסים באסופה זו מתחקה המחבר אחר תפיסות העולם המשתקפות במקורות עתיקים ומגוונים בתוכנם ובסוגותיהם. ברגישות מרבית נידונים כאן מבנם הספרותי, דיוק לשונם וייחודיות רעיונותיהם – והכול מתוך מודעות לאחריות הפרשנית הגדולה המוטלת על מי שבא לדובב מקורות עתיקים, מהם ששרדו רק במגילות בלות וקטועות, ומהם שנמסרו לנו בלשונות תרגום והם מנותקים מהקשרם המקורי, ולעיתים גם מעובדים כדי להתאימם לתפיסות אחרות ומאוחרות מזמנם.

עוד מראשית דרכו התבלט ליכט בשיקול דעתו ובהבנה נוקבת של הלך הרוח האפוקליפטי השורה על ספרות המגילות. הוא גם היה ממובילי השיבה למחקר הספרותי והרעיוני של הספרים החיצונים, שאף הם פרי יצירתה של תקופת הבית השני, וגם תרגם כמה מהם לעברית.

בסיפור חייו של ליכט מקופלת הדרמה ההיסטורית שטלטלה את העולם היהודי במאה העשרים בין חורבן לתקומה. במורשתו המחקרית מתגלה עוצמתה של הפגישה המחודשת עם ספרות עברית קדומה ולעיתים גם חידתית, שעל אף קדמותה ניכר בה שהתמודדה עם אתגרים רוחניים, שמקצתם אינם רחוקים מאלה העומדים לפנינו היום.

מהי מהות הקשר בין העבודה לבין החיים האישיים? הספר המשכיות ושינוי – גמלאיות שלא פרשו מציע תשובות לשאלה הזו מנקודת הראות של פלח ייחודי בקבוצת גיל שהעניין בה הולך וגובר עם העלייה בתוחלת החיים: הגיל השלישי. קבוצה של תשע נשים בגיל פרישה, נשות אקדמיה, חוקרות, מרצות וקלינאיות – קיימה  לאורך כעשר שנים מפגשים חודשיים שנדונו בהם שאלת הפרישה, והקשר בין העבודה והחיים. מתוך המפגשים הללו, נולד ספר. השיח בקבוצה אפשר למשתתפות עיבוד משותף של סיפורי חייהן, עד לגיבושו של כל סיפור חיים לפרק אישי בספר זה.  הספר כולל גם מבוא שסוקר ומשווה את הספרות המדעית הבין-לאומית בתחום, פרק העוסק בנרטיבים המרכזיים העולים בפרקים האישיים, וכן אפילוג המתאר את הפרידה מהעבודה על הספר ומחשבות לעתיד. המתודולוגיה המחקרית משלבת בין שלוש גישות: אוטו-אתנוגרפיה, אוטו/ביוגרפיה ומחקר נרטיבי.

לספר חשיבות המחקרית בהארת הזווית הייחודית והחדשנית של נשות אקדמיה שפרשו לגמלאות. הוא מציע מסע מרתק בשבילי החיים, תוך בחינה מעמיקה של מגוון מסלולי התפתחות אישית ומקצועית. הפסיפס הצבעוני של סיפורי חיים מלאים ועשירים, שהפרישה היא רק נקודת ציון בהם ובפירוש לא סוף פסוק לחיוניות ולעשייה, משדר מסר אופטימי שכל קוראת וקורא ייצאו נשכרים ומחוזקים ממנו.

מקום חשוב נודע לתפיסת החיים הטובים, השמחה, היופי, האופטימיות, התקווה, הן בעצבנו את חיינו, הן בהתמודדותנו עם קשייים ומצוקות, הן באיזוננו הנפשי, הן בהעשרת חויותינו ומעורבותנו בחיים, הן בעבודתנו על עצמנו ובתרגמנו חלומתינו למציאות.

בפרקים השונים של הספר אבחן את ההיבטים הפילוסופיים, הפסיכולוגיים, החווייתיים והיצירתיים של תחומים אלה; אציע כלים טיפוליים למצוא את השלווה בתוכנו ולגלות את ההנאה ולא לפחד לגעת בה, לחוות את השמחה ולהגשים חלומות.

מכאן הספר אינו רק הגותי-תיאורטי, אלא שואף להיות מיתרגם למציאות; להציע תבחינים ושאלונים; ציור מפות חיים; כלים מעשיים ודרכי הפעלתם; בחינות שיטתיות ודרכים לפירושן; הדגמות מהחיים והספרות, שיתוף בלמידתנו את עצמנו ובבחירתנו דרכים לחתירתנו אל החיים הטובים.

300 אלף עולים שאינם יהודים על פי ההלכה שהגיעו במסגרת העלייה מחבר המדינות שינו מן היסוד את שאלת 'מיהו יהודי?', השאלה המפורסמת ביותר בתחום המאבק על הזהות היהודית וגבולותיה.
השאלה שבעבר נשאה אופי עקרוני-סמלי ושלא נגעה מבחינה מעשית לקבוצות משמעותיות הפכה לשאלה כלל לאומית. היא נוגעת ישירות ובאופן מעשי ל-300 אלף איש, למעגל הרחב של בני משפחותיהם היהודים ולחברה היהודית הישראלית בכללותה.
הספר מתאר את תהליכי ההתערות של עולים אלה בחברה היהודית בישראל באמצעות מושג המפתח 'גיור סוציולוגי'. המונח מתאר את תהליך ההצטרפות המעשית לעם היהודי בישראל בדרך המנותקת לחלוטין מכל סוג של גיור דתי.
הגיור הסוציולוגי הופך עולים אלה ל 'יהודים לא-יהודים'. הם לא יהודים מבחינה הלכתית ובעולם המונחים הרשמי של מדינת ישראל. אולם הם יהודים בתחושותיהם, בהזדהותם העצמית, ומעל לכל בדפוסי התנהגותם הדומים יותר ויותר לרוב היהודי החי בישראל.
בעוד הרבנות הראשית והממסד האורתודוקסי נאבקים מול הזרמים הדתיים הלא אורתודוקסים כדי לקבוע כביכול מי המוסמך לגייר, 300 אלף אזרחים שעלו לפי החוק השבות קובעים בפועל שאף גיור לא רלוונטי לגביהם - לא אורתודוקסי, לא רפורמי ולא קונסרבטיבי. הם פשוט עוברים "גיור סוציולוגי" -בעצם העובדה שהם חיים כאן , הם שקובעים בפועל את גבולות הקולקטיב היהודי.
הזרמים ממשיכים להיאבק ביניהם כשבפועל מתפתח הגיור הסוציולוגי המנצח את כול סוגי הגיור האחרים. המגייר הגדול מכולם הוא "החברה הישראלית היהודית" מעצם קיומה.