חדש על המדף

בספר אחד עשרה פרקים: הפרק הראשון עוסק  בטיפול באמצעות מגוון אומנויות; הפרקים השני והשלישי בטבע תרפיה ובנטורו-תרפיה; הפרק הרביעי בזואותרפיה; הפרק החמישי בפסיכותרפיה גופנית; פרקים 9-6 במגוון שיטות טיפוליות המבוססות על תרבות המזרח; פרק 10 בשיטות טיפול חדשניות; ופרק 11 בשיטות הוראה לא קונבנציונליות בתחום החינוך.

הגישה הטיפולית המוצגת בספר זה גובשה על ידי קלינאית התקשורת איריס טל, במהלך חיפושיה אחר מענה טיפולי מתאים למורכבות הגמגום אצל ילדים בגיל בית־ספר יסודי. חיפושיה הובילו להיכרות מעמיקה עם יסודות שונים הקיימים בעולמו של הילד, שמתוכם בנתה את דרכה הטיפולית. היסודות אלה מתוארים בספר בהרחבה.
המוטיב המרכזי בגישה הטיפולית הזו הוא המשחק, שנעשה בו שימוש מגוון ורחב, לאור היותו אמצעי יעיל וטוב לשיפור התנהלותו התקשורתית, ההבעתית והדיבורית של הילד עם הגמגום. לצד המשחק, מכילה הגישה ערוצי פעולה טיפוליים נוספים.

כל מרכיבי הטיפול מתוארים בספר באופן מפורט, תיאורטי ומעשי, בליווי תיאורי מקרה ודוגמאות.

הרב חיים סבתו היה ממייסדי ישיבת "ברכת משה" במעלה אדומים לפני יותר מארבעה עשורים. מאז הוא משמש בתפקיד ר"מ וראש ישיבה, וזוכה להרביץ תורה במשך השנים באלפי תלמידיו הבאים בשערי התלמוד.

לרגל מלאת לו שבעים – "עוד ינובון בשיבה" – מוגשים ללומדים בספר טוב עין מבחר שיעורים עיוניים בסוגיות תלמודיות קלאסיות, שנמסרו על ידו בהיכל הישיבה בשנים האחרונות והועלו על הכתב בידי בנו, ר' ישראל מאיר.

הצורך בחשיבה ביקורתית בתחום המדעי הפך להיות הכרחי לשם קבלת החלטות יום-יומיות בתקופת הקורונה. מספרים, אחוזים ומחקרים הציפו את התקשורת, מעורבבים באווירה של פייק ניוז, פוסט-אמת וקונספירציה. לצרכן התקשורת המצוי לא היו כלים להתמודד עם המידע המדעי. ספרו של שלמה קניאל נועד לאפשר להבחין בין מאחז עיניים לבין מומחים; הוא מבקש למצוא את האיזון בין ציות עיוור לכל מידע המופיע בלבוש מחקרי לבין זלזול במדע.

חלקו הראשון של הספר דן בתחום האוריינות המדעית: חקר השיח המדעי וגבולות השפה, מדע כמייצר מידע, מעשי רמייה והטיות אנושיות, יוהרת המדענים ופסבדו-מדע המורידים את כוחו והשפעתו על המדע. החלק שני עוסק באבני הבניין של החשיבה הביקורתית: מסגור ונרטיב, הכללה, אינדוקציה ודדוקציה, השוואה ואנלוגיה, לכידות ועקביות, הערכה ומדידה, חשיבה סיבתית מעגלית וחשיבה הסתברותית. החלק השלישי עוסק בחשיבה ביקורתית בדגש על המחקר, החוקר והנחקר, כמו למשל הבחנה בין עובדות, ראיות ומסקנות; הבחנה בין סקר למחקר ובין מדע פופולרי למדע תקני; הטיות הפרסום וההשוואות המרובות; בעיות בשיפוט מדעי, מערכי מחקר שונים, כלי המדידה, היבטים ביקורתיים על השערות המחקר והדרכים להסיק מסקנות ביחס לדחייה וקבלת השערות, מובהקוּת ומשמעות. החלק הרביעי מתמקד בחוקרים והנחקרים: דרכי הדגימה והייצוג, הטיות שונות, השפעות החוקר על המחקר והנחקר בדרכים גלויות וסמויות, לצד דיון בחשיבות הספקנות, הענווה, הסקרנות והקוד האתי של החוקרים.

האם צפויה עלייה של ממש במספר החרדים העובדים? מה ההיתכנות לשילוב לימודי ליבה במוסדות החינוך החרדיים? האם המצב הקיים כרוך בפגיעה בזכויות אדם, והיכן המפתח לשינוי? מהם מאפייניה המהותיים של האידאולוגיה החרדית? מהם זרמי העומק המכוננים צייתנות אבסולוטית לסמכות הרבנית? מה ההבדל בין חרדיוּת גמישה לחרדיוּת מתחדשת? וכיצד התגבשה האידאולוגיה החרדית למגזר משפיע ובו חמישית מילדי ישראל?

"חרדיות ישראלית" הוא חיבור מקיף, ראשון מסוגו, שדן בשאלות אלה ובשאלות כלליות שנוגעות לקונפליקט המרתק בין דת למודרנה במאה העשרים ואחת. 

בשפה קולחת ובהירה נפרסת כאן יריעה רחבה של המגזר החרדי מנקודות מבט מקוריות של עבר, הווה ועתיד. הדיון נסמך על מגוון עשיר של מקורות, ונמזגים בו כמה תחומי חקר – היסטוריה וסוציולוגיה, משפט ומדיניות ציבורית, פדגוגיה ותאולוגיה. לכל אורכו עולות תובנות שמעוררות חשיבה מחודשת, ומובאים כלים חדשים להבנת המציאות החרדית ויחסיה עם החברה הישראלית.

החסידות על גווניה השונים בימינו מהווה מוקד משיכה לרבים. יש בה המשכיות מסוימת לחסידות בראשיתה, אך כיום היא לובשת צורה ותוכן אחרים, עם שינויי המקום והזמן.

מה סוד קסמה של החסידות, על גווניה השונים? וכיצד היא משמשת מוקד משיכה לרבים שמוצאים בה את מקומם?

דרך מסע בספר נתיבות שלום שכתב האדמו”ר האחרון של סלונים, ר’ שלום נח ברזובסקי, ננסה בספר זה לגעת בדמותה של חסידות סלונים בימנו  ונבדוק האם היא מהווה ביטוי לחרדיות חדשה ומודרנית.

לקוראים תינתן הזדמנות לקבל זווית חדשה ועכשיות לרוח ולחיי היום יום של עדה חסידית ישראלית המתמודדת עם אתגרי המקום והזמן. באמצעות שילוב של עדויות, בעיקר של נשים, ויחד עם בדיקת הספרים ומערכות החינוך של הקהילה. יחדיו ננסה לראות את דרך התקיימות ושמירת הלכידות של קהילה חסידית בעלת צביון מודרני, הכורכת בתוכה  גילויים של השקפה חרדית רדיקלית.

רקמת חיינו עשויה חוטים דקים, כל חוט – סיפור.
מרוצת הימים איננה מניחה לנו, בדרך כלל, להתבונן בסיפורים הרבים השוזרים את יריעת המעש. 
לא תמיד אפשר לנו להבחין בסיפור, לחוש אותו, לעיין בו ולהפיק ממנו הנאה ותועלת, אף אם שלנו הוא. קשה עוד יותר לשתף בו אחרים, לצפות כי יקבלוהו ויאמצוהו – לא להם הוא.
בילקוט שלפניכם מובאים סיפורים - אישיים לכאורה - מיומנו של מחנך ותיק. 
המטרה והתקווה היא לעורר עניין, אך גם ובעיקר להסעיר לב ומחשבה ולהעניק כלים להתמודדות אישית עם אתגרי החינוך.

החי”ש – חיל השדה של ה’הגנה’, היווה את רוב מניינו ובניינו של הכוח הלוחם במלחמת העצמאות. רבים יסכימו כי גם אם קולו לא נאלם לחלוטין, הוא לא זכה להערכה יתרה על תרומתו לביטחון היישוב בשנים שלפני מלחמת העצמאות ובמלחמה עצמה. בחיבור זה עולה דמותו של החי”ש בשנות פעולתו מ־1939 עד 1949 – החי”ש בכלל, והחי”ש הירושלמי בפרט. בספר מתוארים דיוקנאותיהם של האלמונים שהקדישו לאימונים שני ערבים בשבוע ובחלק ניכר משבתותיהם עזבו את משפחותיהם ועשו בשדה עם חבריהם לנשק שכמעט ולא היה להם. ניתנת הדעת לאפרוריותם התדמיתית ביחס לחבריהם שהתנדבו לצבא הבריטי או לפלמ”ח. הספר מספר את סיפור התארגנותם והתגבשותם ממחלקות מפוזרות זעיר פה וזעיר שם לחטיבות חי”ר לוחמות המהוות את חוט השדרה של הצבא המוקם. העיסוק בחי”ש הירושלמי מהווה דוגמה לקשייו של החי”ש בכללותו, ובה בעת, מטיל אלומת אור על ירושלים של שלהי המנדט שלא הצליחה להוציא מקרבה לוחמים רבים, אך היא חבה להם את חייה. החי”ש, גם אם לא תמיד נאמרו הדברים במפורש, נשא בכנפיו את חזון צבא העתיד, לעתים חישב להישבר, אך הנחישות לשמור על מסגרותיו בעשור שבו עוסק ספר זה, הביאה בסופו של דבר להישגים הגדולים של מלחמת העצמאות, הדמהולים בכאב על הנותרים בשדות הקרב, במקרה הירושלמי 572 נופלי חי”ש ירושלים וחטיבת עציוני.

מלחמות ישראל שזורות לבלי הפרד בביוגרפיה הפרטית שלו: הוא איבד את אביו במלחמת השחרור ב-1948, לחם במלחמת ששת הימים, נפצע (פעמיים) ככתב קול ישראל והטלוויזיה במלחמת ההתשה, הציל חיים במלחמת יום הכיפורים, דיווח מאירופה כשהטרור הפלסטיני השתולל בה וכתב על הר הגעש האנושי שהתפרץ בלילה שבו החלה האינתיפאדה הראשונה.

בתחילת מלחמת לבנון הראשונה הוא נכנס על טנק של צה"ל לביירות, ובסופה דיווח על הטבח שהיה עד לו במחנות הפליטים הפלסטיניים שבדרום העיר. אחר כך שהה במוצבים המופגזים, יצא לפשיטות  והזיע יחד עם לוחמי צה"ל בעת שנסעו בנתיבי מטעני הנפץ ברצועת הביטחון שבדרום לבנון. ב-2006, במלחמת לבנון השנייה, הצטרף למבצע מוטס בעומק השטח שבשליטת חיזבאללה