חדש על המדף

מורה לתנ"ך מלמד ספר שמואל?

רוצה ללמוד בתורה חיה ומעניינת? שואף להבין טוב יותר את הפרק?

'ושמואל בקוראי שמו' ספר הדרכות בספר שמואל א' אשר נכתב בהדרכת תלמידי חכמים בצורה מרוממת ובהירה.

סיפורה של חסידות קרלין, אחת החסידויות הראשונות, הוא מן המרתקים בתולדות החסידות. חסידות זו שמה דגש על עבודת ה' ברגש ובגוף, על האמת, על הענווה ועל התנגדות ליומרנות אינטלקטואלית. היא הייתה הראשונה שהעמידה בראשה 'ינוקא', בן של צדיק בעודנו ילד, ואף חזרה על תקדים זה כעבור כמה דורות. היא עודדה עלייה לארץ ישראל שנים לפני הציונות ואף תמכה בהגירה ממזרח אירופה לאמריקה זמן רב לפני מלחמת העולם  שנייה, בניגוד לעמדתם של רוב רבני התקופה. משפחת אדמו"ריה כמעט שנכחדה בשואה, אך היא הצליחה להמשיך ולהתקיים ושרדה התפלגויות ומתחים. צאצאים של חסידי קרלין נטלו ונוטלים חלק פעיל בצדדים מגוונים של חיי  יישוב והמדינה, והיא עצמה, על ארבעת פלגיה, ממשיכה לקיים חיי דת תוססים בישראל ובעולם.

כספינה מיטלטלת: חסידות קרלין בין עליות למשברים הוא מחקר רחב יריעה ראשון על חסידות זו. אף שהאדמו"רים עומדים במרכז הדיון, הספר מאיר גם את דמויותיהן של הנפשות הפועלות מסביבם: נשותיהם, בני משפחתם,  פעילים והעסקנים. הספר משלב עיון מחקרי ותיאור סיפורי ומציג ניתוח מעמיק של אמונות וערכים לצד התנהגויות אנושיות, אישיות וחברתיות. עלילתה של חסידות קרלין ראשיתה במאה השמונה עשרה ואחריתה בימינו אלה, תחילת המאה העשרים ואחת.

בשנים האחרונות הולך וגדל מספרם של המורים שבחרו בהוראה כקריירה שנייה. הם נכנסים להוראה בגיל מבוגר יותר, הם מביאים איתם ניסיון תעסוקתי קודם, כמו גם את חוויותיהם האישיות כהורים בבית הספר. מציאות זו מזמינה את הצורך במידע מחקרי שעשוי לסייע בקליטתם המיטבית בבתי הספר ובגני הילדים, ובאופן הזה לרתום את ניסיונם לתרומה לקהילה הבית-ספרית. בחירה בהוראה כקריירה שנייה מזמין את הקורא להתבונן בפסיפס של מחקרים על אודות היבטים שונים של בחירה והתנסות בהוראה כקריירה שנייה. היבטים אלה כוללים בין השאר מאפייני כניסה להוראה של מורים חדשים שבחרו בהוראה כקריירה שנייה; הדהודים ושילובים של קריירה ראשונה בקריירה שנייה בהוראה – האתגרים, ההתלבטויות; "חִברוּת" לתרבות המתמטיקה והתמקדות בהייטקיסטיים שבחרו לעזוב את עולם ההייטק לטובת הוראה בבית ספר; דפוס של מעבר בין קריירות המתרחש באותו שדה מקצועי; מבט חברתי על מורים בקריירה שנייה; הכשרת מורים בתוכניות חותם ותוכנית תל אביב, וכן מורים המאופיינים כ"מורים מוכווני צדק חברתי".

מאז עליית "אעלה בתמר" (1882-1881) ועד לשנותיה הראשונות של המדינה, הטביעו יהודית תימן את חותמם על מפת ההתיישבותבישראל יותר מכל עדה אחרת מתפוצות המזרח, בשל עלייתם הבלתי פוסקת מימי ראשית הציונות ואילך. הספר עשיר במלל בצילומים המביאים ניחוחות של זמנים ישנים שהיו ואינם. בתוך כך נפרשת יריעה של סיפור ציוני שלם שטרם סופר במלואו, וחשף את מעשי ההתיישבות של בני תימן.

"לנוכח החידושים האחרונים בפסיכולוגיה אינדיבידואלית נראה שספרה של ד"ר ורד בר ממלא חוסר שקיים בפסיכולוגיה קבוצתית וארגונית. ספרה עוסק בסכנת הפיצול, מסייע לקורא להתמצא בו ולהחליפו בשיח מאחה. למרות שבמקורה תיארה המילה "דיסוציאציה" תופעות פתולוגית, המחברת  משתמשת במונח זה להבנת תופעות בין-אישיות בחיי היום-יום שלנו, בקבוצות ובארגונים שאנחנו שייכים אליהם. לכן נבחר המינוח "דיסוציאציה שפירה", מושג שאותו טבעה  ד"ר ורד בר".

ד"ר אבי ברמן

הנחת העבודה שעל פיה נכתב ספר זה היא שדיסוציאציה היא תכונה כמו כל תכונה אחרת המאפיינת פרטים; היא מתקיימת גם בקבוצות ובארגונים המורכבים מפרטים ומשפיעה על התהליכים התוך-אישיים והבין-אישיים בקבוצות ובארגונים. הספר שלפניכם בוחן מהי המשמעות הקבוצתית והארגונית של הדיסוציאציה, כיצד היא נראית, ומהם הסימפטומים המצביעים על הימצאותה – הן ברמת הפרט בין מצבי העצמי שלו והן ברמת הקבוצה והארגון. במרכז הספר ניצבת השאלה: מתי דיסוציאציה היא "שפירה" או "נורמלית", ומתי היא "בולמת".

ספר זה מבקש להרחיב את מושג הדיסוציאציה, ואגב כך להדגיש את ההיבטים השפירים (הנורמליים) של המושג; הוא מדגים ומעמיק את השימוש במושג על ידי השאלתו מהטיפול הפרטני גם לקבוצות ולארגונים, כל זאת לשם הרחבת מרחב התנועה והפעולה של מנחים ויועצים העובדים בקבוצות ובארגונים דיסוציאטיביים. מודעות לקיומן של הדיסוציאציות השונות מאפשרת ליצור תגובות גמישות ומסתגלות בקבוצות ובארגונים, גם כאשר מתקיימים בהם פיצולים.

בעבודתה רבת השנים כפסיכולוגית ילדים פיתחה צ'לה בניה שפה טיפולית משלה, ואת המושג "המפה הלא מודעת של ההורות". לפי גישה זו, היחס של ההורה לילד מושפע מכוחות סמויים שמפעילים אותו. פתיחת "המפה הלא מודעת" מזמינה את ההורים להתבונן בהורות שלהם כתהליך חווייתי הכולל עצב, שמחה ואומץ, ומאפשרת להם לזהות ולהכיר את כאבי ילדותם המושרים על ילדיהם. 

בניה מציגה באמצעות תיאורי מקרים מגוונים את מערכת היחסים המודעת והלא מודעת שההורים מנהלים עם ילדותם, ומדגימה את הדרכים הנפתלות שבהן נפש ההורה מנסה לגונן על עצמה מפני העבר המאיים והרחוק. קריאה רגישה ועמוקה ב"מפה הלא מודעת", שמציעה בניה, מסייעת לחבר בין חלקי הנפש ופותחת בפני ההורים לא רק נתיבים אל ילדותם, אלא בעיקר דרך חדשה לאהוב את ילדיהם. ספרה מזמין אותנו להתמודד עם השאלה מהי אהבה הורית.

המפה הלא מודעת של ההורות מיועד הן לאנשי מקצוע שעובדים עם ילדים והוריהם, והן להורים הסקרנים להתבונן בהיבטים הלא מודעים של ההורות שלהם. הוא מזמין את אנשי המקצוע להניח למינוח השגור "הדרכת הורים", ולהעז לכנות את המפגש עם ההורים בחדר הטיפול "פסיכותרפיה של ההורות", כלומר, מפגש טיפולי שחלים עליו עקרונות הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית ושפתה.

על עובדי כפייה ועל מחנות לעבודת כפייה בשטח הרייך ובשטחים הכבושים בידי גרמניה הנאצית, שבהם עבדו מיליוני אסירים מלאומים שונים, נכתבו מחקרים רבים. מדובר בסוגיה שהמחקר על אודותיה נמשך ושמעסיקה לא מעט אנשי מחקר. אולם, למעט מחקרם של כריסטופר בראונינג ופליציה קראי, טרם נכתב מחקר מקיף על שאר מחנות העבודה במחוז רדום. מטרתו של הספר להשלים את המחקר על 14 מחנות לעבודת כפייה שהוקמו עבור יהודים במחוז זה. הספר מבוסס ברובו על עדויותיהם של ניצולים ועוסק בחייהם של עשרות אלפי עבדים יהודים במחצית השנייה של מלחמת העולם השנייה בפולין.