חדש על המדף

כשפורסם המאמר של אלן נוטבום שעל בסיסו נכתב הספר הזה, הוא הפך מיד לוויראלי ולקריאת חובה לכל ההורים, העובדים הסוציאליים, המורים, המטפלים וקרובי המשפחה של ילדים עם אוטיזם. אחת האמהות שקראה אותו אמרה בפשטות: "זה בדיוק מה שהבת שלי היתה אומרת, אילו יכלה" רב המכר שלפניכם הנו מהדורה שלישית ועדכנית שנמכרה בלמעלה מרבע מיליון עותקים ברחבי העולם. בכתיבה מלאה בתבונה, חמלה והומור, אלן נוטבום מגדירה את מה שלדעתה הם עשרת המאפיינים המרכזיים המאירים את הלך המחשבה ותחושות הלב של ילדים עם אוטיזם. ניסיונה של נוטבום כאם לשני בנים על הרצף מספק "מבט מבפנים" על ההיבטים השונים של החיים עם אוטיזם. הוא מסייע לקוראים להכיר בכך שאף שהם מרגישים לעתים מוצפים ומבולבלים, הם לעולם אינם חסרי אונים. זהו ספר של כתיבה חד-פעמית הפותחת צוהר לעולם שיכול לעתים להרגיש מפחיד ומשתק, אך זהו גם עולם שאפשר לשאוב ממנו המון כוח ולבנות חיים מלאי תקווה, משמעות ואהבה. הספר הזה הוא מתנה של הבנה.  

עיר קטנה וענייה למדי נעשתה לשליטה נערצת. יותר מ־1,000 שנים משלה בעולם. יותר מ־1,000 שנים משלו בה גברים תאבי כוח. הם ניהלו אותה, ואת המרחב שעיצבה, בתערובת של אכזריות ונדיבות, תככים וחוכמה, אגו ומידות טובות. 
הקיסרים של רומא מהלכים קסם על מי שצופים בהם ממרחק הזמן. הם דוגמה נצחית לערמומיות פוליטית, אומץ לב מדיני, קור רוח. 12 קיסרים משלו ברומא לקראת ובמהלך המאה הראשונה. 9 קיסרים במאה השנייה. 29 בשלישית. 21 ברביעית. חלקם שמות מוכרים לכול, כמו יוליוס, אוגוסטוס, קליגולה. חלקם מוכרים פחות, אבל לא בהכרח חשובים פחות, כמו דיוקלטיאנוס, רודף הנוצרים, או טריאנוס, מדכא מרד היהודים. 
בארי שטראוס בחר עשרה מהם. את עשרת החשובים ביותר. כמובן —החשובים ביותר לדעתו. לא כולם יסכימו עם הבחירה שלו. מה שרק מוסיף עניין לספר. ובכל מקרה, שטראוס הוא המומחה המתאים לבחור, והמומחה המתאים לנמק את הבחירה, והמומחה המתאים לתאר את חייהם הססגוניים של העשרה שבחר, מאוגוסטוס ועד קונסטנטינוס. לכל אחד מהגברים האלה סיפור מרתק. לכל אחד מהם הייתה דרך משלו לעצב מחדש את האימפריה הגדולה. מכל אחד מהם אפשר ללמוד משהו על כוחה של מנהיגות ועל מגבלות השלטון, על חשיבותה של אישיות ועל משמעותו של חזון. 

בעשרות השנים האחרונות תוחלת החיים עלתה מאוד. מציאות זו יוצרת אתגרים רבים ומגוונים ושאלות הלכתיות שונות בענייני הורים מתבגרים או כיבוד אב ואם קשישים, ובפרט בענייני עובדים זרים.

הספר עת זקנה – הלכה ממקורה נועד לסייע בהתמודדות עם שאלות הלכתיות אלו. החלק המרכזי בספר כולל הנחיות רבות בעניין עובדים זרים, בהלכות שבת, כשרות, ייחוד וצניעות, עבודה זרה, תפילה, קיום מצוות, מעגל השנה ועוד, בצורה בהירה ומתומצתת. בנוסף יש בספר פרק העוסק בענייני כיבוד אב ואם בגיל הזִקנה.

פרט לדיון בשאלות ההלכתיות, הקדשנו חלק מפרקי הספר לעיסוק בזִקנה ובמשמעותה, מבחינות שונות: תורנית, פסיכולוגית, רפואית ועוד. כמו כן יש בספר מידע טכני ומידע הלכתי בנוגע לבחירת עובד זר ולהתנהלות איתו.

הספר כולו, כמו כל ספרי “הלכה ממקורה”, מלווה בתרשימים ובסיכומים המסייעים לזכור את ההלכות ולהבין את יסודות הדברים. בתחילת הספר מופיע קיצור ההלכות, שניתן למצוא בו את ההלכה למעשה בקיצור, יחד עם הפניה למקום בגוף הספר שבו הדברים מופיעים בהרחבה.

המאה השמונה עשרה, הפותחת את העידן המודרני של היהודים, מסחררת בדמויותיה ובאירועיה. תקופה זו, שעמדה בסימן התעצמות האוטונומיה של הפרט, התאפיינה בסתירות ובניגודים. מן הצד האחד נרקמו חזונות מרהיבים על עולם מתוקן ומואר של תבונה והומניזם, ומן הצד האחר צבעו חשדנות ושמרנות את המציאות בצבעים קודרים. תנועות של התחדשות דתית וקריאות לנאורות ולהרחבת גבולות הידע ערערו מוסכמות רבות.

עת חדשה: יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 1750–1800 מתאר תקופה עשירה בטלטלות, במתחים ובאתגרים מודרניים. הספר ממשיך את עת חדשה: 1700–1750, ועוקב מקרוב אחר תהליכים ששינו את העולם המוכר, מתאר פרשות מרכזיות ומסעירות, ומקשיב לחוויות אישיות של גברים ונשים בני הזמן. מהחלונות הרבים שנפתחים בספר משתקפים חייהם התוססים של היהודים באירופה ואף בעולם החדש ובארץ ישראל כשהם צבועים בגוונים עזים. הוא מתאר בין השאר את הפולמוס על "חוק היהודים" באנגליה, את חלוקות פולין והשפעותיהן על גורל הקהילה היהודית הגדולה בעולם, את "צווי הסובלנות" באוסטריה, את הדיון על
האמנציפציה בצרפת המהפכנית, את עליית החסידות וההתנגדות לה ומגמות של אקולטורציה וחילון.

עת חדשה: יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 1750–1800 עוקב אחר השאיפה לאושר ולתיקון העולם, אחר הרוח המהפכנית והרפורמיסטית ואחר חלום הסובלנות הדתית שתשים קץ לשעבוד של דורות. הספר
מתאר תקופה מרתקת של חידושים, מאבקים, סתירות, סכסוכים, תהיות ולבטים. מנקודת המבט העולם היהודי בן זמננו, ובמיוחד בישראל, דומה שהכול כבר טמון במאה השמונה עשרה, וניתן לגלות בה לא מעט מן הצופן הגנטי של מלחמת התרבות ושל הקונפליקטים והשסעים בתחילת המאה העשרים ואחת.

בספר שמסכם פעילות ציבורית של מעל שלושה עשורים ובמרכזה שתי קדנציות כמנכ"ל משרד החינוך, פורס המחבר את תפיסותיו ואת המהלכים להם היה שותף בשנותיו במשרד. בבסיס תפיסתו החינוכית של שמואל אבואב ניצבת ההכרה במרכזיותה של דמות הבוגר ובחשיבותם של המורות והמורים בהשגת יעדי החינוך.
שמואל מספר על ילדותו ונערותו ועל ההשפעה המיוחדת של המורות בבית הספר היסודי ובתיכון על בחירת הכיוון בחייו המקצועיים.
במשרד החינוך, אחרי הכרת הצרכים והצבת היעדים, הוביל שמואל את הצוותים המקצועיים בגיבוש תוכניות לימודים שיכינו את המערכת למאה ה-21 ובפיתוח כלי הוראה למורות ולמורים, שמובילים את המערכת ליעדיה החדשים.
ההכרה בחשיבות המורים לקידום מערכת החינוך ובצורך המתחייב לשתף פעולה – בהקשבה ובענייניות -  עם ארגוני המורים, היו מוטיב מרכזי בגיבוש תפיסתו החינוכית והניהולית, לאורך השנים בהן ניהל את משרד החינוך.

כיצד מובילים תהליך של חדשנות? איך מאפשרים לחדשנות להתפרס על תחומי הוראה ולמידה שונים? כיצד מחוללים חדשנות היוצרת אדוות במרחב האקדמי והחינוכי? מהו מוקד רלוונטי לחדשנות פדגוגית בהשכלה הגבוהה? בספר זה אנו מבקשים להתמודד עם שאלות אלה ונוספות, המלוות כל מוסד חינוכי ואקדמי הנדרש לתהליכי שינוי עמוקים בדרכי הלמידה וההוראה. מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה עומדת בפני אתגר המעבר מגישה פדגוגית מסורתית, המבוססת בעיקרה על הוראה פרונטלית, לגישה הרלוונטית ללומדים ומפתחת אצלם מיומנויות למידה כאורח חיים. מעבר זה אינו פשוט ודורש שינוי תפיסתי בקרב הלומדים, הסגל ומובילי מוסדות חינוך. הרצון להעמיק למידת חקר ממוקדת לומד ולקדם למידת צוות הוא בליבת הבחירה בפדגוגיה של למידה מבוססת פרויקטים. הספר משקף תהליך מורכב של חדשנות פדגוגית ברוח זו, שהתרחש במציאות במוסד אקדמי ישראלי. השאיפה לחדשנות נבעה מחוסר נחת באשר לדרכי הלמידה וההוראה, שהיו ברובן פרונטליות וממוקדות מרצה. תהליך השינוי החל בהובלתה של הנהלת המוסד בכיוון "מלמעלה למטה", אבל במהלכו התרבו יוזמות "מלמטה למעלה", כשחברי סגל אימצו מגוון של פדגוגיות ממוקדות לומד. בספר מוצגים מחקרים המבוססים על ניסיון זה ואשר נוגעים בארבעה היבטים: ההיבט הארגוני בהובלת תהליך החדשנות הפדגוגית; ההיבט של חברי הסגל המאמצים את החדשנות; ההיבט של הסטודנטים שחוו לראשונה למידה כזו; וההיבט המערכתי להפצת החדשנות הפדגוגית. 

יפת בן עֵלי, גדול הפרשנים הקראים, פעל בירושלים במחצית השנייה של המאה העשירית לסה"נ, ובה כתב את עבודת המופת שלו: תרגום ופירוש מלא ומקיף לכל ספרי המקרא בשפה הערבית־יהודית. חדשנותו והישגיו כפרשן מקרא, במיוחד בתחום ההבנה הספרותית והמבנית של המקרא, השפיעו רבות על התפתחות פרשנות הפשט היהודית בימי הביניים, הן בקרב פרשנים קראים, כגון ישועה בן יהודה ויעקב בן ראובן, והן בקרב פרשנים רבנים, כגון ראב"ע, רד"ק ור' תנחום הירושלמי.

המהדורה כוללת את טקסט המקור בערבית־יהודית של תרגומו ופירושו של יפת לספר צפניה (כולל אפראט כתבי־יד שלם), ותרגום לעברית המלווה בהערות עשירות והשוואה למקורות חז"ל, למקורות ימי־ביניימיים ואף למקורות מודרניים. המהדירים הקדימו מבוא המעמיד על ההקשר המיידי של עבודתו של יפת.

מהדורה מדעית מבוארת של חלקו השני של פירוש ר&rsquo, אברהם אבן עזרא, מגדולי הפרשנים בכל הדורות, על ספר ישעיהו. במהדורה שלושה מדורים: גוף הפירוש מוגה על סמך כל עדי הנוסח הקיימים, מנגנון חילופי גרסאות וביאור רציף מאת המהדיר. הביאור, המיועד לחוקר ולקורא המשכיל כאחד, מבאר את פירושי אבן עזרא לאור דברי קודמיו ולאור עקרונותיו הפרשניים ותפיסותיו הבלשניות, המדעיות, הפילוסופיות וההיסטוריוסופיות, כפי שהם באים לידי ביטוי בחיבוריו המגוונים. בהקדמה לספר מפורטים העקרונות שעל פיהם הוכנה המהדורה למדוריה, ובמבוא לו מובאים סקירה רחבה של תורתו העיונית של אבן עזרא להיבטיה השונים, ודיונים על יחסו לשאלת זהות המחבר של קובץ הנבואות בישעיהו מ’-ס”ו ויחסו לשאלת המבנה והמשמעות של הקובץ.

עולמם היצירתי וההגותי של חז"ל בא לידי ביטוי בין היתר בסיפורי האגדה שאלפים מהם נשתמרו ברחבי הספרות היהודית. מוסר ודרך ארץ, חשיבות המשפחה וההמשכיות, מעלת הלימוד ומסירות נפש, עולמות עליונים והקיום האנושי – כל אלה הם מעט מזעיר מעושר הנושאים שהעסיק את מי שעיצבו את העולם היהודי באלפיים השנים האחרונות.
האגדה והלב הוא ספר שהתגבש בעקבות לימוד שבועי של אגדות חז"ל ששודר ברדיו. מתוך מאות האגדות שנלמדו, נבחרו ארבעים שעובדו והיו לפרקי ספר זה, המציעים קריאה ספרותית ורעיונית שחותרת לחבר בין הנשגב לעכשווי. האגדות, כמו גם פרשנותן הרגישה, זורקות את הקוראים לעולמות רחוקים, אך בה בעת פותחות בלבם צוהר לערכים אנושיים, לחמלה ולרגישות. הן מלמדות אותנו שהמצב האנושי, כאז כן היום, הוא שביר, ולכן עלינו ללמוד לאחוז בחיים בתבונה ובעין טובה.

ליקוט מפירושי גאוני ליטא על סידור התפילה לימי חול ושבת.