חדש על המדף

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספריית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על החץ בעמודה השמאלית יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

תצוגת ספרים ופריטי מידע שונים

שנוספו לאחרונה לספריות המכללה – ספרית קמפוס אלקנה וספריית קמפוס רחובות.
ניתן לחפש ספרים או פריטי מידע לפי כותר (שם הספר), שם המחבר או העורך.
בלחיצה על "קרא עוד" יתקבל מידע נוסף על הספר או על פריט המידע.
ניתן לצפות בתצוגה כללית או בסינון לפי קמפוס אלקנה או רחובות
מידע על זמינות הספרים להשאלה או לקריאה מקוונת ופריטי המידע השונים ניתן למצוא בממב"א
(להסבר אודות ממב"א)

איפוס
שם הספרsort descending שם המחבר קמפוס
הדור האבוד של האספרגר - על בעיית תת-האבחון, על המאפיינים ועל הטיפול במבוגרים עם אוטיזם בתפקוד גבוה בלומרוזן-סלע שגית אלקנה, רחובות

הדור האבוד של האספרגר - על בעיית תת-האבחון, על המאפיינים ועל הטיפול במבוגרים עם אוטיזם בתפקוד גבוה

הדרך לכ"ט בנובמבר בן דרור אלעד רחובות

הדרך לכ"ט בנובמבר

בקיץ 1947 נחתה בארץ ישראל משלחת שמנתה 11 בני לאומים שונים, חברי ועדת אונסקו"פ. הוועדה נשלחה מטעם האו"ם לחקור את שאלת ארץ ישראל ולהגיש המלצות באשר לעתידה הפוליטי. חברי המשלחת שהו בארץ ישראל פחות מארבעים יום, אולם עבודתם שינתה את מהלך ההיסטוריה של העם היהודי ושל תושבי הארץ היהודים והערבים מקצה לקצה. לאחר חקירה מאומצת החליטו רוב חברי הוועדה לאמץ כמעט במלואן את התביעות הציוניות שהוצגו להם, והמליצו על סיום שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל ועל הקמתן של שתי מדינות ריבוניות ועצמאיות: מדינה יהודית, שתשתרע על רוב השטח שבין נהר הירדן לים התיכון, ומדינה ערבית. שתי המדינות והעיר ירושלים, שיועדה בתכנית להיות בשליטת האו"ם, תחוברנה במנגנון שישמר את אחדותן הכלכלית. המלצות אלה היו הבסיס לדיון שהתקיים במושב העצרת השנייה של האו"ם ולאחר שינויים קלים הן אומצו על ידי העצרת הכללית ב-29 בנובמבר 1947, והביאו מבחינות רבות להקמתה של מדינת ישראל.

ספר זה מציג לראשונה תיאור מקיף של פרשת ועדת אונסקו"פ, על מכלול ההיבטים הקשורים בה. המחבר מבקש להעריך כיצד עיצבה אונסקו"פ את מסקנותיה ומה היו התהליכים והמניעים שהביאו להמלצותיה הסופיות. הספר מתבסס על תיעוד ארכיוני רב ומגוון, שחלקו נחשף כאן לראשונה, ומגיע למסקנות מרתקות ומפתיעות.

הורות לילדים בעלי הפרעה דו-קוטבית: אסטרטגיות הישרדות ג'ורג' ט. לין אלקנה

הורות לילדים בעלי הפרעה דו-קוטבית: אסטרטגיות הישרדות

חידושים בהורות וטכניקות טיפוליות לסיוע לילדים בעלי הפרעה דו-קוטבית וההפרעות שלעיתים נלוות אליה

 

עד לפני חמש שנים, לא חשבו בקהילה המקצועית שהפרעה דו-קוטבית מופיעה בילדים. ילדים שהיו להם תסמינים של הפרעה דו-קוטבית אובחנו כבעלי ADHD חמור, כבעלי דיכאון או כבעלי הפרעה התנגדותית-סרבנית. כעת, מאבחנים זאת יותר ויותר וג'ורג' לין מספק עצות מעשיות וברורות כיצד לזהות את התסמינים, כיצד להבין יותר את הטיפול התרופתי וכיצד להגיע אל התמיכה הנחוצה בבית-הספר. כמו כן הוא מתייחס אל בעיות ההתמודדות היומיומית שבהורות לילד בעל הפרעה דו-קוטבית. מאחר וההפרעה מופיעה לעיתים קרובות בשילוב עם ADHD, תסמונת טורט ותסמונת אספרגר, מספר המחבר על מקרים מן הקליניקה הטיפולית שלו על מנת להצביע על המשותף בין ההפרעות האלו, על השוני ביניהן וכיצד הן משפיעות זו על זו.

הורים טובים - מדריך תיאורטי ומעשי כוכבי שביט רחובות

הורים טובים - מדריך תיאורטי ומעשי

כולנו רוצים שילדינו יגדלו ויהפכו לאנשים שמחים, בטוחים בעצמם, תקשורתיים, סקרנים, יצירתיים, ערכיים, תורמים לחברה. אבל איך עושים את כל זה?
הספר הורים טובים מכַוון זרקור לחלק שלנו, ההורים, בעיצוב האישיות של ילדינו. הוא עושה זאת מתוך אמונה בהשפעתנו המיטיבה על הילדים שלנו, מתוך כבוד לאינטואיציות ההוריות, ובלי לעורר רגשות אשם מיותרים.
הספר פונה להורים לילדים בני כל הגילים — קטנים וגדולים, מתבגרים ובני נוער. הוא מתייחס לסוגיות רבות שמעסיקות את כולנו:

איך נגדל ילדים שיאמינו בעצמם וביכולות שלהם? כיצד נסייע לילדינו להכיר תודה ולהעריך את מה שיש להם? איך לנתק את הילדים מהמסכים? כיצד נבסס תקשורת טובה ואמיתית עם המתבגרים שלנו? מה נוכל לעשות כדי שההורות לא תשתלט על הזוגיות שלנו? איך נוכל להיפרד מהביקורת העצמית, ולהיות הורים נינוחים ורגועים יותר?

הזיות הסיפוח - עוברים כל גבול במזרח התיכון ארליך חגי רחובות

הזיות הסיפוח - עוברים כל גבול במזרח התיכון

ההיסטוריה, כותב פרופ' חגי ארליך, היא תוצאת פועלם של מי שהבינו את גבולות האפשרי. הכל עומד ויעמוד במבחן היכולת. האפשרי - רצוי, הבלתי אפשרי - הרה אסון, ומי ששאפו לעבור את גבול האפשרי, הובילו להרס עצמי. בספרו שואל פרופ' ארליך היכן - בכל המובנים - עובר הגבול? עד איזה קו במפה ניתן לממש את העצמי הלאומי?

הספר פורש כמה מ"הזיות הסיפוח" הגדולות במזרח-התיכון במחצית הראשונה של המאה ה-20, ממצרים הפרלמנטרית וחלומה על סיפוח סודאן, דרך הנוצרים בלבנון שהזו את "לבנון הגדולה", עובר בסיפוח הגדה המערבית על-ידי עבדאללה מלך ירדן, חזון המעצמה הכל-ערבית של גמאל עבד אל-נאצר, הזיית "הכל או לא כלום" של הפלסטינים, וכן, גם "מלכות ישראל השלישית" של התנועה הציונית - מניפת אשליותיהם, ובעיקר אסונותיהם, של מי שעברו כל גבול.

הזכות להתנועע - ההתנסות בתנועה והפעילות הגופנית כבסיס ללמידה משמעותית בגן הילדים שובל אלה רחובות

הזכות להתנועע - ההתנסות בתנועה והפעילות הגופנית כבסיס ללמידה משמעותית בגן הילדים

אורח החיים של ילדים, כמו זה של מבוגרים, השתנה במאה ה-21. ילדים ביוזמתם החליפו את משחקי התנועה הספונטניים בשכונה ובגני המשחקים בישיבה מול מסכים ובמשחקים שתוכנתו עבורם. המרוץ אחר הישגים אקדמיים חדר לגן הילדים, והוא דוחק הצידה את התנועה ואת המשחק התנועתי. בד בבד, המחקר בתחומי ההתפתחות המוטורית, הרגשית-חברתית והקוגניטיבית, וכן מחקרים העוסקים בלמידה, בשלומות ובבריאות, צוברים ידע רב באשר להשפעתה של התנועה על כל תחומי ההתפתחות והלמידה בחלון ההזדמנויות של הגיל הרך. מבט אל העתיד מגלה כי תוחלת החיים תלך ותעלה, ולכן אנשים יזדקקו לְגוף המסוגל להתנועע, לאישיות העומדת בפני שינויים ואתגרים, ולְמוח המסוגל להמשיך ללמוד גם בגילים מבוגרים.

הספר מציג מחקר עדכני על משמעות התנועה והפעילות הגופנית ללמידה ולהתפתחות של ילדים בגיל הרך; מופיעות בו המלצות עבור מערכת החינוך – קובעי מדיניות, מכשירי גננות ומורים לחינוך גופני ואנשי שדה – על פעולות שיש לנקוט כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בהתנסות בתנועה. הספר קורא לעוסקים בחינוך להעניק לילדים את הזכות להתנועע.

החד לשוניות של האחר דרידה ז'אק רחובות

החד לשוניות של האחר

ז'אק דרידה אהב לצטט את אמירתו של היידגר שלפיה על קורות חייו של הפילוסוף להסתכם במשפט "נולד, חשב, מת". אבל בחיבור המוגש כאן לקוראי העברית הוא בחר להציג את סיפור חייו האישי כמקרה מבחן קיצוני אך מובהק לסוגיית היחס בין הסובייקט לשפה.

נקודת המוצא לטיעון הסבוך והמורכב שהוא מבקש לפתח היא הצהרתו האפורטית סמוך לפתיחה: "יש לי רק שפה אחת, והיא אינה שלי".  השפה הזאת היא הצרפתית, אבל ז'אק דרידה, אזרח צרפת כמעט כל חייו, אינו "פשוט" צרפתי. הוא יהודי במוצאו ובשייכותו האתנית (בן למשפחה ששורשיה בין השאר ספרדיים); הוא מוגרבי, כלומר צפון-אפריקאי, שנולד וגדל באלג'יריה; והוא צרפתי מכוח צו כרמייה משנת 1870 ומכוח תושבותו, השכלתו, דיבורו וכתיבתו בשפה הצרפתית.

יש מן הסתם אנשים שטוענים להיותם בעלי זהות טהורה, מקורית ואחידה, שמתיימרים לדעת בוודאות מה ומי שייך, ומי ומה זר – סובייקטים חד-לשוניים מכול וכול שתובעים בעלות מוחלטת על שפתם. דרידה, בכל פרקטיקת הדקונסטרוקציה שנקשרה בשמו, תמיד חלק על תפיסות כאלה ועמל לחשוף את סתירותיהן הפנימיות. מבחינתו החד-לשוניות תמיד תהיה "של האחר" – לו עצמו לא יוכלו להיות חלק ונחלה בה, ביחס אליה העצמי שלו תמיד יהיה אחר.

החיים כמסע תנ"כי רוטנברג מרדכי רחובות

החיים כמסע תנ"כי

החרד"לים - היסטוריה, אידיאולוגיה, נוכחות שלג יאיר רחובות

החרד"לים - היסטוריה, אידיאולוגיה, נוכחות

בתוך עולמה של הציונות הדתית מתקיימת כבר קרוב ליובל שנים קבוצת משנה משמעותית. מדובר באנשים שהשקפת עולמם ציונית לחלוטין: הם משרתים בצבא, מייחסים חשיבות לתרומה מקסימלית למדינה ולחברה ואף רואים במדינה ערך דתי. לעומת זאת, מבחינת יחסם לתרבות המערבית החילונית הם דומים הרבה יותר לחרדים: משתדלים להתרחק מצריכת תרבות חילונית ואף להקפיד באופן קיצוני על הלכות צניעות ועל הפרדה בין נשים לגברים.

במשך השנים הם זכו לכינוי חרד"לים (חרדים לאומיים). הם אחראים לכמה מהתהליכים הבולטים בציונות הדתית של הדור האחרון - בעיקר בעניין ההפרדה בין המינים והקמת מוסדות חינוך שמתגאים בהקפדה תורנית יתרה ובד בבד פוגעים במוסדות הוותיקים של החינוך הממלכתי דתי. בשנים האחרונות הם אף בולטים ברמה הכלל לאומית: בקמפיינים נגד הקהילה הלהט"בית ובלחץ על הפוליטיקה החרדית שלא להסכים לפשרות בעניין מתווה הכותל ובתחום הגיור.

למרות חשיבותם ונוכחותם ארוכת השנים לא התפרסם עד היום מחקר הבוחן את תופעת החרד"לות לעומקה. את החסר הזה מבקש יאיר שלג למלא במחקרו החלוצי המובא בספר זה. הספר מתאר את הרקע להופעתה של תופעת החרד"לות, את התפתחותה לאורך השנים שהיא פעילה בהן, את קבוצות המשנה בתוכה וגם את תפיסת העולם המשותפת לכולן. כמו כן, הספר מבקש לאתר את המקומות שבהם התופעה החרד"לית מסכנת, או לכל הפחות מאתגרת, את הדמוקרטיה הישראלית וממליץ על דרכי התמודדות עם סכנות אלו.

היומן הגנוז ממחנה הריכוז ג'אדו אברמוביץ' שלמה רחובות

היומן הגנוז ממחנה הריכוז ג'אדו

Pages

חדש על המדף

איפוס

קוד התבונה המרחבית

שם המחבר:
צברי אביגיל
קמפוס:
רחובות

האם חשבתם פעם כיצד מוחנו מתרגם תמונות דו-ממדיות לתמונות תלת-ממדיות? מהם הכישורים הנחוצים כדי להבין את המרחב  ולהתמודד עם משימות מרחביות? מה הקשר בין כישורים אלה לידע ולהישגים בגאומטריה של המישור והמרחב?

בספר זה הכותבות פותחות צוהר לעולם המופלא של תפיסה חזותית ותבונה מרחבית. מובאים בו הסברים המשלבים תאוריות פסיכולוגיות, ידע מתמטי, והניסיון הפדגוגי של הכותבות. בסיומו של כל נושא מוצעות משימות להעמקה ולפיתוח התבונה המרחבית ופתרונות לחלק מן המשימות.

הספר מיועד לעוסקים בהוראת מתמטיקה, למכשירי מורים למתמטיקה ולחוקרים בתחומים המערבים תבונה מרחבית. יוכלו להפיק ממנו תועלת גם קוראים המעוניינים להעמיק את ידיעותיהם בנושא מרתק זה.

ורשה היהודית

שם המחבר:
זונשיין משה
קמפוס:
רחובות

בספר זה אני רוצה להחיות בזיכרון ולהעלות על הכתב את כל מה שאני יכול להיזכר בו”, פותח משה זונשיין את ספרו ורשה היהודית. ואכן, בספר זה מעלה המחבר מתהום הנשייה את ורשה היהודית בתחילת המאה העשרים ובין שתי מלחמות העולם, בתקופה שהייתה המרכז היהודי הגדול והחשוב באירופה. זונשיין מוליך את הקוראות והקוראים על פני הרחובות נלבקי, מילה, סמוצ’ה ואחרים, מזמין אותם לבקר בגן קרשינסקי, בבית הכנסת הגדול, בחצרות הבתים ובבית הקברות ברחוב גנשה, ומפגיש אותם עם הטיפוסים הססגוניים שהתהלכו שם ועם הריחות והצלילים האופייניים להם. פרקי זיכרונות אלה, המתפרסמים לראשונה בתרגום מיידיש לעברית, כתובים ביד אמן ובלי להיכשל בתוויות סטריאוטיפיות או בהתרפקות נוסטלגית מתקתקה. גם ההשלמות הספרותיות נקראות באותה מידה של אמינות ומשתלבות היטב בריאליה המתוארת.

זה לא קולנוע, זה מפגש חברתי - קהילתיות וגבולות חברתיים בתרבות הפנאי החרדית

שם המחבר:
אהרוני מתן
קמפוס:
רחובות

בתחילת שנת 2000 החלו יוצרים ויוצרות חרדים להפיק סרטים עלילתיים בעלי מאפיינים דתיים. הסרטים הופצו לחרדים מזרמים ש"פתוחים" לטכנולוגיה מודרנית ומשתמשים בה, ובן רגע היו לפופולריים מאוד. תופעה זו, המתרחשת גם היום לצורותיה, מקפלת בתוכה תובנות רבות על החברה החרדית בישראל ועל התנהלותה התרבותית. 

ספר זה עוסק בשני תחומי מחקר עיקריים: תקשורת קהילתית ותרבות הפנאי בחברה החרדית בישראל, מתוך בחינה אתנוגרפית ארוכת טווח של הקולנוע החרדי – סרטים בהפקה ובהפצה של חרדים וחרדיות למגזרים החרדיים, ובהם מוצגים גיבורים וגיבורות חרדים. בספר משולבים שלושה תחומי חקר ודעת עיקריים: מחקרי תקשורת ותרבות, אנתרופולוגיה חזותית ולימודי יהדות. בעזרתם נבחנים ומוסברים אופני ההפקה, ההפצה וההתקבלות של סרטים חרדיים עלילתיים. עוד נבדקים כאן סרטים חרדיים שעוסקים בעיקר בזהויות מעמדיות, זרות ולא פורמליות בחברה החרדית ובמיקומן החברתי.

הספר מציע הצצה לשינויים המתרחשים בחברה החרדית בישראל והבנה תאורטית שלהם מנקודות המבט של סוכני תרבות חרדים חדשים שצמחו מלמטה, יצרו, עיצבו ופיתחו תעשיית קולנוע חרדית, ושל צרכני הסרטים החרדיים, שהוסיפו והרחיבו את הצפייה בסרטים לתרבות פנאי קולנועית-חרדית מודרנית, חדשה ומיוחדת. צירופם של כל אלה מעלה מחשבה מחודשת על גבולות פנימיים וחיצוניים של החברה החרדית בישראל. 

פורצים גבולות באקדמיה: שילוב למידה מבוססת פרויקטים בהוראה

שם המחבר:
גולדשטיין אולז'ן
קמפוס:
רחובות

כיצד מובילים תהליך של חדשנות? איך מאפשרים לחדשנות להתפרס על תחומי הוראה ולמידה שונים? כיצד מחוללים חדשנות היוצרת אדוות במרחב האקדמי והחינוכי? מהו מוקד רלוונטי לחדשנות פדגוגית בהשכלה הגבוהה? בספר זה אנו מבקשים להתמודד עם שאלות אלה ונוספות, המלוות כל מוסד חינוכי ואקדמי הנדרש לתהליכי שינוי עמוקים בדרכי הלמידה וההוראה. מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה עומדת בפני אתגר המעבר מגישה פדגוגית מסורתית, המבוססת בעיקרה על הוראה פרונטלית, לגישה הרלוונטית ללומדים ומפתחת אצלם מיומנויות למידה כאורח חיים. מעבר זה אינו פשוט ודורש שינוי תפיסתי בקרב הלומדים, הסגל ומובילי מוסדות חינוך. הרצון להעמיק למידת חקר ממוקדת לומד ולקדם למידת צוות הוא בליבת הבחירה בפדגוגיה של למידה מבוססת פרויקטים. הספר משקף תהליך מורכב של חדשנות פדגוגית ברוח זו, שהתרחש במציאות במוסד אקדמי ישראלי. השאיפה לחדשנות נבעה מחוסר נחת באשר לדרכי הלמידה וההוראה, שהיו ברובן פרונטליות וממוקדות מרצה. תהליך השינוי החל בהובלתה של הנהלת המוסד בכיוון "מלמעלה למטה", אבל במהלכו התרבו יוזמות "מלמטה למעלה", כשחברי סגל אימצו מגוון של פדגוגיות ממוקדות לומד. בספר מוצגים מחקרים המבוססים על ניסיון זה ואשר נוגעים בארבעה היבטים: ההיבט הארגוני בהובלת תהליך החדשנות הפדגוגית; ההיבט של חברי הסגל המאמצים את החדשנות; ההיבט של הסטודנטים שחוו לראשונה למידה כזו; וההיבט המערכתי להפצת החדשנות הפדגוגית. 

שנות לימוד - ממואר

שם המחבר:
עמית גיש
קמפוס:
רחובות

"שוב ושוב עולמם של ילדים חתום בפנינו. כל שנותר לנו הוא להביט בפניהם, במחוות גופם, להאזין לשפתם – יבשת מסתורית, זרה לאין חקר, שהוגלינו ממנה לעד. בזעם או בכאב – האם יש הבדל בין השניים? – אני מידפק על דלתות נעולות, ממתין נכלם בפתח בית שאליו לא נקראתי לבוא; הבריחים נעולים, החלונות מוגפים לצמיתות. עולה בדעתי קריאתה של המורה, קריאתם של המורים כולם: תהיו איתי, תלמידים, למה אתם לא איתי, בבקשה, תהיו איתי רגע."

שנות לימוד הוא תיעוד של חיי בית הספר מבעד לעיניו של מורה ומנהל. בכנות וברגישות, בפרוזה צלולה ואינטימית, מתאר גיש עמית רגעים של קרבה, תקווה וניצחונות צנועים, אך גם כישלונות, חיבוטי נפש ובדידות. זהו ספר המבקש לתת את הדעת על מורכבות המעשה החינוכי בעת הזו, על המפגש בין מורים לתלמידים, על הוראה והורות, ועל עולמה הסבוך של הילדות, שכאב ויופי משמשים בה יחדיו. 

עיצוב התודעה - הנדסת ההתנהגות והתחושות שלנו בעידן הדיגיטל

שם המחבר:
מרגלית לירז
קמפוס:
רחובות

מה אנו יודעים על הסמארטפון שלנו? האם אנו מפעילים את המרובע הדק הזה שמחובר אלינו כאיבר מאיברנו מאז שנות התשעים, או שהוא מפעיל אותנו? ד"ר לירז מרגלית חושפת בפנינו את מה שאנחנו לא יודעים, או, מדויק יותר, את מה שלא רוצים שנדע עליו ועל הפעולות הסמויות מן העין שנעשות על ידי מפתחי האפליקציות ואשר מטרתם העליונה והמובהקת היא ללכוד אותנו בתוכו לתועלתם. המשמעות של העברת מכלול חיינו אל עולם הדיגיטל היא שכל הקלקה וכל מילוי טופס מתועדים ומנותחים. העקבות הדיגיטליים הללו הם מכרה הזהב והיהלומים של ימינו. כריית מידע מאפשרת לחברות מסחריות לבנות פרופיל של כל משתמש, באמצעות אלוגריתמים המספקים מודיעין פסיכולוגי אין־סופי, ולשלוח לו מבול של מסרים התואמים את אישיותו, ובכך להנדס בו כל פעולה, תחושה ומחשבה בלא צורך באינטראקציה ישירה עמו.
בעוד שמרביתנו מאמינים כי המציאות הדיגיטלית מזמנת לנו חופש מידע ובחירה רב, מגלה לנו המחברת את פניה האשלייתיים ואת המניפולציות המתוחכמות שנועדו לפתות את המשתמש להתמסר ליישומים, להתמכר לאתרי תוכן וחברה, ולבזבז עוד ועוד זמן וכסף באתרי קניות. ובאין חוקים, רגולציות ובלמים להגנה על משתמשי הדיגיטל מסתמנת תמונת מציאות עתידית שבה האדם שבוי "מרצון" בהיעדר חופש מחשבה, רצון ובחירה.

חשיבה ביקורתית מדעית

שם המחבר:
קניאל שלמה
קמפוס:
רחובות

הצורך בחשיבה ביקורתית בתחום המדעי הפך להיות הכרחי לשם קבלת החלטות יום-יומיות בתקופת הקורונה. מספרים, אחוזים ומחקרים הציפו את התקשורת, מעורבבים באווירה של פייק ניוז, פוסט-אמת וקונספירציה. לצרכן התקשורת המצוי לא היו כלים להתמודד עם המידע המדעי. ספרו של שלמה קניאל נועד לאפשר להבחין בין מאחז עיניים לבין מומחים; הוא מבקש למצוא את האיזון בין ציות עיוור לכל מידע המופיע בלבוש מחקרי לבין זלזול במדע.

חלקו הראשון של הספר דן בתחום האוריינות המדעית: חקר השיח המדעי וגבולות השפה, מדע כמייצר מידע, מעשי רמייה והטיות אנושיות, יוהרת המדענים ופסבדו-מדע המורידים את כוחו והשפעתו על המדע. החלק שני עוסק באבני הבניין של החשיבה הביקורתית: מסגור ונרטיב, הכללה, אינדוקציה ודדוקציה, השוואה ואנלוגיה, לכידות ועקביות, הערכה ומדידה, חשיבה סיבתית מעגלית וחשיבה הסתברותית. החלק השלישי עוסק בחשיבה ביקורתית בדגש על המחקר, החוקר והנחקר, כמו למשל הבחנה בין עובדות, ראיות ומסקנות; הבחנה בין סקר למחקר ובין מדע פופולרי למדע תקני; הטיות הפרסום וההשוואות המרובות; בעיות בשיפוט מדעי, מערכי מחקר שונים, כלי המדידה, היבטים ביקורתיים על השערות המחקר והדרכים להסיק מסקנות ביחס לדחייה וקבלת השערות, מובהקוּת ומשמעות. החלק הרביעי מתמקד בחוקרים והנחקרים: דרכי הדגימה והייצוג, הטיות שונות, השפעות החוקר על המחקר והנחקר בדרכים גלויות וסמויות, לצד דיון בחשיבות הספקנות, הענווה, הסקרנות והקוד האתי של החוקרים.

אל תמהר לעבור

שם המחבר:
ברכיהו אלקנה
קמפוס:
רחובות

"עד הכניסה לכלא הייתי מורה, בחור בסדר בסך הכל, משלם מיסים, עושה מילואים. כל זה נגמר ברגע בו גרמתי לתאונת דרכים קטלנית. עם מספר האסיר החדש אני הופך לאזרח במדינת שב"ס: אקס טריטוריה עם חוקים, שפה ואנשים אחרים ממה שהתרגלתי להכיר, וכדאי מאוד שאתחיל..."

אלקנה ברכיהו היה בדרכו הביתה לאחר עוד יום עבודה שגרתי. באמצע הדרך, הוא ביצע פנייה לא נכונה בצומת והתנגש במשאית. התוצאה היתה טרגית: אישה שחלפה במקום באותו הרגע נהרגה ואלקנה הורשע בגרימת מוות ברשלנות ונידון לשנת מאסר בפועל. כך חייו התהפכו מקצה לקצה וכך נולד סיפורו, שנכתב בכלא יום אחר יום בתוך מחברת צהובה קטנה שקיבל מאימו.
"אל תמהר לעבור" הוא יומן אינטימי על מסע ארוך שמתרחש בגבולות הצרים של תא המאסר, שמתאר את הגעגועים לבית ולמשפחה, רגשות האשמה שלא מרפים, הפקפוק העצמי והפחד מהחברים לאגף. אך עם הזמן ההכחשה הופכת לקבלת הדין: אלקנה הופך מזר מוחלט לשותף פעיל בחיי הכלא הסוערים, מצליח למצוא שפה משותפת עם שאר האסירים, ולומד איך להפוך את החור השחור שנפער בחייו למקור של תקווה.

● איך שורדים את הלילה הראשון בתא? 
● מה השאלה שאסור בשום אופן לשאול אסירים? 
● כיצד אפשר להפוך את המקום האפל ביותר-  להזדמנות לתיקון?
● איך חוגגים את ליל הסדר בין הסורגים?

מיתוס וחינוך - על אתוסים, מיתוסים ונרטיבים לאומיים בראשית החינוך העברי בארץ ישראל

שם המחבר:
שחר דוד
קמפוס:
רחובות

החינוך העברי בארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היה בין הגורמים המרכזיים לקידום המטרות הציוניות. כבר מראשיתו פעלו חלוציו (המורים העבריים) לעיצוב דמותו של דור הבנים. מיתוסים לאומיים היו בין דרכי ההבניה של תודעתו האידיאולוגית והערכית של דור הבנים, בבחינת אמצעי לסגל לו השקפה ותפיסת עולם על פי האידיאות המרכזיות של הציונות. על פי תפיסה זו, תקופת בית ראשון ושני הובנו כמיתוסים מכוננים ותבניות עומק של תודעה היסטורית; הודגשו מיתוסים של גבורה והקרבה ומאבקים למען חירות לאומית; מיתוסים היסטוריוסופיים התוו "מעגל היסטורי" דטרמיניסטי; צויר מיתוס של דמות אנושית חדשה, דיוקן רצוי של דור הבנים הארצישראלי – "היהודי החדש" או "העברי החדש", והואדר מיתוס ה"מולדת" ו"זכותנו ההיסטורית על הארץ". מיתוסים אלה מתאפיינים ברטוריקה ריגושית, עשירה במבעים פיגורטיביים, עשירה במושגים ואופני מבע הטיפוסיים לשיח האידיאולוגי-ציוני, רטוריקה המתאפיינת בלשון מלאת פאתוס המשרתת את תוכנם וייעודם.

ספרו של דוד שחר, מיתוס וחינוך, עומד על המיתוסים הלאומיים שעיצבו את עולם הערכים של דור הבנים בראשיתו של החינוך העברי בארץ ישראל, והם עתידים להשתרש בתרבות העברית בארץ ישראל בהמשך הדרך ולהפוך במידה רבה לחלק חשוב של תרבות לאומית זו. מנקודת מבט מחקרית הספר נותן מענה לשאלה מהם התכנים והמנגנונים היוצרים תודעה היסטורית לאומית וזהות לאומית בראשיתה של חברה לאומית מתהווה – הוא מהווה נדבך חשוב בבחינת דפוסי הזיכרון הקולקטיבי ובבחינת השימוש בייצוגי העבר בתהליך בניית האומה העברית בארץ ישראל. 

רהב - דרכה של ישראל אל מלחמת יום הכיפורים 1973-1970

שם המחבר:
גלבר יואב
קמפוס:
רחובות

מלחמת יום הכיפורים לא היתה מחדל נקודתי ותחום בזמן, אלא פרי תהליכים שיסודם במנטליויות השונות של הצדדים לסכסוך. התהליכים האלה נמשכו שנים מאז מלחמת ששת הימים, ובמרכזם עמד חוסר ההבנה הישראלי את השינויים שעברו היריבים לצד תנאי הזירה החדשים. המלחמה לא היתה מלחמת ברירה. היא לא היתה נצחונו הגדול ביותר של צה"ל, רחוק מזה. היא גם לא היתה הטראומה הלאומית האולטימטיבית. היא היתה מלחמה אמיתית, על כל השכול, הצער, הסבל והמשקעים הכרוכים במלחמה ונמשכים אחריה, וגם עם כל הגבורה, הדבקות במטרה, הנחישות, ההתנדבות והסולידריות שעולים על פני השטח בזמן מלחמה. מעל לכול, היא לא היתה עוד חוליה בשרשרת המלחמות שפקדו את ישראל, אלא מלחמה שהביאה להסכם שלום ראשון בין ישראל ובין מדינה ערבית, הסכם שלא היה אפשר להעלותו על הדעת לפניה, גם לא באקטיביזם רטרואקטיבי שמתיימר לדעת "מה היה קורה אילו".

Pages